לוג שמחה

מתחילה להסתגל לאימוני בוקר תודה לאל. נכנסת עם כאבים קלים עד קלילים פה ושם, אבל סהכ בסדר.

סקוואט
52.5*5*3
דגש על עדינות בנעילה. שרוולים.

בנט אובר רואו
שתים-עשריות של משקלים נמוכים לנסות ולתרגל דפוס תנועה טכני יותר, ואז
40*8*3
סטריקט, ללא תזוזה.

בנץ'
25*5*3
ללא כל כאב. כמעט התפתיתי לשים יותר, אבל השראת תבונה פתאומית מנעה ממני ללכת על זה. נאמנות לסבלנות.

דדליפט
60*5*2
גם פה, סבלנות.

לחיצת קיובן משקלים אפסיים
מכאיב מעט באיזשהו שלב. ועוזבת. תוהה אם לא ממהרת מדי. לכאורה תוך כמה שעות הכאב יעבור, ולאימון הבא כבר אראה שיפור נוסף, אבל חשש תמיד יש.

פרס
12*10*2
מסיימת, והכאב התגבר בחצי מדריגה. עדיין חושבת שאוכל לחזור ללחוץ בתוך שבוע-שבועיים לכל היותר.

היפטראסט
70*10*2
קל. אבל הנקודה הפצועה או שמא המחלימה אך עדיין בטראומה רגשית משמיעה את קולה בכאב קל. אז חותכת.

קירוב ירך ופשיטת ברך במכונה לעשיריות

גוד מורנינג
20*8*2

מתיחות וקצת הליכה.

שבת נחמו, שננוחם.
גוט שאבעס!

בוקר טוב לכתף הכואבת ולהמס הרוטן, ולשאר הגוף הבריא והשלם והיפה והשמן.

אימון בוקר

רוטציות בגומיה קלה (רק מה שמתאפשר ללא כאב) והרבה חימום

סקוואט
52.5*5*3
ברכיים כואבות מעט, גרורות של אתמול ושלשום. היום נתתי צ'אנס לשרוולים.
מדריכה אישית שהייתה עסוקה בלהדריך מישהי מולי ניסתה לשכנע אותי (תוך כדי סט) להביא מרפקים קדימה וטענה שיש לי הקשתה נוראית בגב.
אז שינסתי מותניים לקשור את החולצה הרחבה והארוכה כדי שאפשר יהיה לראות משהו ולצלם את הכיעור החוגג. אשמח לשמוע - האמנם הקשתה נוראית בגב? והאם המרפקים הגבוהים שלי מהווים בעיה אמיתית?
מודעת לחוסר אחידות בחזרות ולישבן המתרומם בחזרות אחרונות. בעיקר נושא של חוסר ריכוז. בטיפול.



לחיצת קיובן כולל לחיצה ובלי לחיצה משקלים אפסיים חזרות גבוהות
באיזשהו שלב (מוקדם יחסית) התעורר כאב ופרשתי

בנץ'
20*5*2

חתירה בפולי
32*10*3

משיכה מלמעלה משקלים אפסיים

דדליפט רומני
40*7*2
ההמס מתאושש לאיטו מאירועי שלשום. מקווה שעוזרת לו ולא להיפך.

עוד כמה נסיונות שעזרו לי להבין שאני עוזבת את הכתף וכל מה שעשוי להיות קשור אליה במנוחה, לפחות עד יום שישי. מסייגת, אולי קצת גומייה קלה מאוד בהתאם להרגשה.

היפטראסט
70*10*3
קל מאוד. גלוט ימין מציק. שוב מורגש בקוואד יותר מאשר בשרשרת אחורית. הסבר אפשרי?



- היום, אחרי ששאלתי את עצמי אם מזיקה או מועילה לגוף הזה, נזכרתי במה שלמדתי מסשן הפיזיותרפיה האחרון: לבטוח בתהליך.
אז עוד קצת אופטימיות משולבת עם טיפה נוספת של זהירות והרבה קשיבות. ויהיה בסדר.

- כמה שעות אחרי - כתף, ברכיים וגלוט חדלו מלכאוב. המס כואב בישיבה.

שבוע נוסף ללא תזוזה בחסות העבודה החדשה והקורונה. הכתף לא משהו, מתדרדרת. או שזה סתם שהייתי תחת השפעת אדוויל (מסיבות אחרות) וולטרן (מסיבה זו) כך שהיה נדמה לי שיש שיפור יותר ממה שהיה במציאות.

אימון בוקר בחשש קל.

שקילה במשקל של החדכש אחרי שהספקתי להכניס ליטר מים, ספל קפה ויוגורט: 68.8.
משקל דומה למה שהיה בעבר, רק עם פחות שריר ועם הרבה יותר שומן.
כנראה שאפשר להסתכן ולומר שאני נכנסת לחיטובון קטן. פיניטו לה קומדיה.

קצת גומיה למסובבי הכתף (רק מה שלא מכאיב) והרבה חימום

סקוואט
52.5*5*3
קל מאוד, במפתיע משהו.

בנט אובר רואו פרונציה
35*8*3
ניסיון להשאיר ללא תזוזה, כרוך באי נוחות כלשהי בזרועות. מרגישה שלא סגורה לי התנועה הזו בראש ובגוף.

חתירה בפולי לעשיריות

דדליפט
60*8*2
למרות קלילותו, שיבש לי משהו באזור חיבור הירך, איפשהו במהלך הסט השני. כאב עמום אך לא זניח בהליכה ולא רק. ייאוש. פשוט ייאוש.
גוף מעפן 🥷
*כמה שעות אחרי - נראה שלא קרה משהו דרמטי מדי. שוב הכאב המוכר בישיבה, לא בעוצמה בלתי נסבלת, אך בהחלט מורגש. כאילו חזרתי חודש אחורה. לא נורא אך לא נעים. מחר כנראה אהיה חכמה יותר

קיובן בהשמטת הלחיצה בכמעט אפס משקל

לחיצת חזה במכונה משקל אפסי להרבה חזרות

פייספולס משקל לא מורגש - ועדיין רעיון פחות טוב

לג פרס מכונה משעמם ביותר עם טווח תנועה מאכזב במשקלים לא חשובים

היפטראסט בסמית'
70*10*3
הסמית' מעפן. ככה זה כשמתעצלים להעמיס מוט והבחורה שלפנייך הכינה עמדה אז למה לא.
ושוב מרגישה את זה בקוואדס ובשרירי השוק יותר מאשר בהמס וגלוטס.

מתיחות וזה. הכתף כואבת. וגם ההמס.
55 דק אופני כושר.

יהיה בסדר.
אולי.

מצב הכתף משתפר (אחרי שהמשיך להדרדר עד מצב של כמעט חוסר יכולת להזיז את היד בלי שזה יהיה כרוך בכאבים חריפים). היום יש כבר מגוון תנועות שלא כואבות וגם עוצמת הכאב ירדה בחצי. מקווה שזו רק מתיחה קטנה שתעבור תוך כמה ימים.
חוץ מזה דומס נוראיים בגב תחתון וגלוטס. באופן רגיל הייתי מחכה אולי עוד יום לפני שהולכת להתאמן, אבל במצב המזהיר שצומח פה אוספת עצמי אחר כבוד לאימון פרידה לע"ע. למרבה המזל תנוחת הכתף בסקוואט לא מכאיבה, אז יש תקווה לאימון רגליים.

סקוואט
50*5*3
עוד לא הספקתי לאכול היום. תוך כדי חימום כרסמתי שני ביסקוויטים, ועדיין החולשה והגב הסוופפרר תפוס גרמו לי להרגיש כמעט כל חזרה שאין לי את הבאה ועדיף להניח. בסוף עמדתי בזה בכבוד (=טכניקה אחידה, טובה). ושוב זו התבררה כסתם פסימיות של גוף רעב וחלש.

היפטראסט
60*12*3
לא נגעתי בתרגיל עידנים, אז קליל. מה שכן, אני מארגנת את המוטות כמו איזה נכה. טוב נו, נכות זמנית עד שתחלים לה הכתף בקרוב ממש ואמרו אמן.

גוד מורנינג
20*8*2

קירוב ירך, הרחקת ירך וגלוטס אקסטנשן'ס, 2-3 סטים each.


הייתה מחשבה להוסיף עוד קצת, כי מה כזה קצר??, ולאחריה המחשבה שלא חייבים להיות מטומטמים.
אז ביי.

לא התאמנתי יובלות. מבלה זמני ברביצה מול מסכים, וכמובן באכילת מזון עתיר קלוריות. עוד יגיע היום בו במקום להתמרמר על צמיגיי ההולכים ותופחים ועל מותני ההולכת ונעלמת אתעשת על עצמי ואתחיל לבקר האכילה.
ביום שני עשיתי טובה לגוף וחתרתי קצת גלון מים שישב במשרד - 19 ק"ג ל-8*3 יד יד ותו לא. חוץ מזה אימון אחרון התרחש לפני כשבוע וחצי.
לא מפתיע שהגמישות שלי מתדרדרת פלאים ותחושת התאבנות כללית שוררת.

לאור המצב המזהיר השקעתי הרבה בחימום ומתיחות, ואפילו פרגנתי במתיחות בסוף 🙄 מה שהותיר זמן קצר בלבד לגוף האימון.

סקוואט
50*5*3
סה"כ מרגיש בסדר. קצת עייף. צד חיצוני של ברך שמאל לא בנוחות, אבל כל הברכיים בעצם לא בנוחות בימים האחרונים (חוסר תזוזה? נעליים חדשות רכות משהו? לא חסר את מי ואת מה להאשים). עוד לא סגורה על יחס הגב לרצפה וחושדת שקורסת איתו מדיי.
להלן סרטון, צעקות יתקבלו בברכה 🤩



בנץ'
30*6*2
היום החלטתי לעשות שינוי קטן ולקחת רגליים אחורה יותר כשכף הרגל אינה על הרצפה במלואה. לרגל כך תרגול ארוך במשקלים קלילים לחזרות גבוהות, ועמידה לבסוף על מוט קל של 30.
בחזרה אחרונה לסט ראשון צרור קליקים מכתף שמאל. ברגע הראשון לא כאב, כן אי-נוחות, ובהמשך כאב הולך ומתגבר. אחרי מנוחה ובטרם הופיע הכאב הרציני יותר, החלטתי להיכנס לסט נוסף כך שאם יתגבר הכאב אעצור מייד. לא התגבר. זה הפציע רק בהמשך.

צילמתי. לרגל מחסור חריף במקום, המעצבן הזה החליט לדרדר לי את האיכות פלאים ולקטוע ההסרטות בטרם לחצתי לעצירה. אניוויי, יותר מאשמח לביקורת. אולי גם אבין מה התפקשש.





חתירה
45*8*2
צ'יטים פה ושם או תמיד וזה.



דדליפט
הספקתי רק חימום ונסגר החדכ"ש 🫤

המשך בבית:

אוקיי, הכתף כואבת ממש במגוון תנועות. הרחקה אופקית, לחיצה וכפיפה - כאב חד. הרחקה אנכית בסדר.

הרחקת כתפיים בגומיה
8*2

כפיפות ברכיים בגומיה קלה
12*2
ההמס כבר כמעט ואינו מציק. רק כשמגזימה בישיבה (וזה קורה יותר מדי כמובן) 🤭




- מקווה ומאמינה שהקטע עם הכתף יעבור תוך כמה ימים, בעז"ה.

- ‏סה"כ כשעה וחצי הליכה סביב האימון הזה. כיף.

- סוגיית הביגוד מטרידה אותי עקב שילוב קטלני של ‏בעיה קשה של ויסות שהתפתחה/החמירה, ושל בחירה לשמור על מידה של נוחות (מנטלית) ועל צניעותי החסודה. כך שעל אף שהתחשבתי ועטיתי טייץ קצר שלא הגיע לברך, כל תפר אפשרי על פני הגוף הציק והטריד עד כדי כאב קל. ועוד שלפתי בחוסר מחשבה את הגרביים הכי מתופרות שאני מחזיקה 🤦‍♂️
מה עושים??

- ‏300 גרם גבינה לבנה לסגירת פינת חלבון וחזרתי לעבודדד (דדליין לוחץ וזה. ה' יעזור).

לילה טוב!

מרוקנת פיזית ומנטלית. עד הטיפה האחרונה. אבל לא לנצל את היום האחרון (ככל הנראה אחרון) לפתיחת החדכש זה ממש פשע. חוץ מזה שקצת משמעת, ואם לא עכשיו אימתי ונעשה מה שאפשר כי הגוף צריך את זה.

סקוואט
47.5*5*3
כאבים בברכיים (מניסקוס פנימי ותיכון). חימום בטמפו עזר קמעה. עצב שכזה. מה יהיה?

בנץ'
חימום עייף וכשל כבר בסט הראשון (35). חילצתי עצמי בכבוד (עד כמה שאפשר במצב הבזיוני הזה) ונטשתי את העמדה.

בנט אובר רואו
40*10*3

משיכה מלמעלה, יד קדמית, כפיפת ברכיים, פשיטת גו, גלוט אקסטנשן'ס, שכיבות שמיכה - דוגמיות.

אימון מוצ"ש קצר.
בדרך לחדכש מרגישה את כאבי גופי מבצבצים. חוץ מההזנחה הפושעת שלי, חושדת שחוסר החיבה למקום וכל הטראומה והמטען הרגשי ממנו קצת מעודד את זה. כזו אני - הגוף והנפש בשיתוף פעולה מטריד שכזה.
חוץ מזה מרגישה שמנת-על.

סקוואט
45*5*3
חימום עם מוט ריק ובחזרה הראשונה הרגשתי שריסקתי את הברך. משהו כזה. כל חוסר הריכוז הזה. קיללתי את עצמי, פרגנתי עוד קצת חימום, והטובה שיצאה מזה - המשך אימון מפוקס ובהחלטה לבצע את ה-20 קילו כמו 200. ההמשך היה בסדר גמור.

בנץ'
35*5*3
הולכת ונחלשת. היה קשה. חימום מקדים לחזרות רבות (יחסית) ב-20,25,30 קילו. הטכניקה הפעם כן הצליחה יחסית להישמר. קצת ייאוש.

בנט אובר רואו
40*8
45*8
47.5*5
והאחיזה נכשלה.

לחיצת כתפיים בדמבלים
10*10*2
ניצול של שתי דקות אחרונות.

הגוף מוחה כנגד הסדר החדש. ולדוגמה היום: ישיבה כמעט רצופה (להוציא תזוזות זוטרות לשירותים, קפה והשבת שפיות) משבע ועשרים בבוקר ועד תשע ועשרים בערב. נהיגה, ותחב"צ כושל, ו-11 וחצי שעות משרד, לגודל האשמה.
הדבר כמעט היחיד שהניע אותי לנחות בחדכש במקום בבית במצבי הכמעט מעולף הוא הידיעה שככל שאדחה עוד את האימון (אחרון התרחש בשישי) כאבי הגוף ילכו ויחמירו. וכמובן מידה של משמעת.
באה לעשות מה שיכולה, די ברור שיהיה אימון חלש.

סקוואט
45*5*3
באתי עם מניסקוס פנימי ימני כואב משום מה, ורמיזות ברכיים נוספות. חושדת שמצבן השתפר במהלך הסטים.

בנץ'
37.5*3*3
כבד לי יותר ממה שתיארתי שיהיה. טכניקה מתחרבשת. כתפיים בורחות. כאבי מרפקים קלים.

שכיבות סמיכה
5,4,4

חתירה
45*7*2
קצת יותר חימום מהרגיל. חזרות קצת יותר יפות מהרגיל. האחיזה שלי נכשלת ושכחתי להביא מגנזיום. האמות כבר בפאמפ משום מה.

פרס
רק חימומים למיניהם שלא זוכרת, ואז הגב התחתון והאמות שלחו אותי לסט יחיד של שמינייה בדאמבלים. קיצור חילטור.


דדליפט
70*5
חימום יותר מהרגיל, סט אחד ומספיק. גם פה בעיית אחיזה.

מרגישה שחוזרת לתחום הערפל הנורא בו מטשטשים לי הקשרים בין הסיבות לתוצאות, ושוב הפחד. מפחדת לחזור ללופ הכאב וההיחלשות.
חוץ מהזנחה מגונה לאחרונה של גורמי התאוששות, מסיבות שונות איבדתי קצת יותר מדי דם לאחרונה, ואין אפס - התסמרטטתי.

תזכורות:
- חמלה לגוף ולנפש
- ‏השקעה בתזונה ובשינה
- ‏סבלנות
- ‏אומץ. וקמצוץ אופטימיות

מצבי מתדרדר מפרקית ולא רק. מקום הפציעה בהמס ימין כואב רוב היום, המס שמאל לא מתאושש מהנוקשות המוגזמת שלו. מרפקים לא בטוב. גב תחתון כואב.
נכנסת לאימון, ועל אף שמשקיעה כפול בחימום וגם מתמתחת המון בין לבין, הגוף לא מסכים להשתחרר ממצבו המאובן. טווחי תנועה קטנו משמעותית (זמנית כנראה) ויותר מדי כאבים והתחרבשויות.
מרגישה חלשה, מודאגת ולא ממש שמחה.

סקוואט
42.5*5*3
סט שלישי איזה זץ באזור כתף אחורית בחזרה הראשונה. הנחתי והתחלתי מחדש, עדיין כואב משהו.

בנץ'
35*5*3
וזה לא קל! אוף.
אחד הסטים אני נכנסת לסט-אפ, מזווית העין קולטת ילד נוגע לי במשקולות, כמעט שודד אותן. ואני שם! עם המוט!! o_Oo_O
חדרי כושר מסחריים - קווים לדמותם.

בנט אובר רואו
45*8*3
בעית אחיזה (שוב מוט שעבה יותר במילימטר או משהו)

פרס
25*5*3
וגם זה לא קל 😭
זץ איפשהו בפרק כף היד, אזור בסיס האגודל. ועוד אחד. מה יהיה?

גוד מורנינג
25*8*2


זמן להתאפס ולקחת אחריות על התאוששות סבירה.
גוט שאבעס!

גוף עייף, שבור ועצוב. התלבטות אם בכלל לקיים אימון.
ההתאוששות שלי על הפנים, ממוצע שעות השינה קרוב לצנוח אל מתחת לארבע. צריכה לחשב מסלול מחדש.

סקוואט
42.5*5*3
לא התחממתי מספיק. ברך שמאל מתעוררת לכאוב.

חתירה
42.5*8*2
טעות הייתה בכלל להיכנס לחדר כושר. ואין שום חובה להמשיך בטעות רק כי התחלתי. אז -

פרס
20*6*3
וביי.

גם המרפקים והגב התחתון (שכבר לפני כן הציקו) לא אהבו את המהלך.

טעויות הן חלק בלתי ניתן להפרדה מהחיים. זה הכל.