אובססיביות... לאימונים

[סימבה]

מהי אובססיביות לאימון (ולתחום בכלל)? - קילוגרם - כושר ופיתוח הגוף

סביר להניח שהרבה מהפורום קרא את הנ"ל...
כמה עונים על ההגדרות של האם אתה מכור?
יותר מעניין אותי מה אתם אומרים על זה. על הידיעה שאני מכור ובכל זאת ממשיך.

מעניין אותי גם אנשים שבעבר היו אובססיביים ועכשיו עדיין בתחום מסיבה כלשהי... מה הסיבה?

מצטער על הנפילה...
תודה לעונים:-)

 

[ImCarryGG]

זה תקף לכל דבר בחיים ולדעתי וככה אני פועל זאת הדרך הנכונה, אם אתה רוצה ללמוד על משהו אתה צריך להכנס לעומק שלו ולהשקיע המון מהזמן שלך בהתחלה ואז אתה יכול להרגע ולשייט, מה שנקרא blast and cruise.
אחרי שלב מסוים זה נהפך לשגרה פשוטה לבצע שלא צריך לחשוב עליה יותר מדי ואז אתה יכול לבחור תחביב או משהו אחר לשפר בעצמך ולהמשיך הלאה, עכשיו לקחתי על עצמי את עניין הבישול אחרי שדי מיציתי את עניין הלבוש והבגדים

 

[MasterSplitter]

בלאסט אנד קרוז זה מושג מתחום הסטרואידים. ממליץ בחום לא לעשות סלט.
ההבדל בין אובססיה להשקעה לא תמיד ברור.
קודם כל צריך להבדיל אם האימונים הם למטרת ספורט או למטרת שיפור מראה.
צריך להתאים ציפיות מה ריאלי בזמן הנתון וברמת ההשקעה הנתונה.

הכי חשוב לדעתי - צריך לבדוק אם אתה מסוגל ״להוריד רגל מהגז״ לפעמים גם שזה נדרש על מנת להגיע למטרה שלך (למשל להעלות קלוריות בשביל לגדול, לקחת שבוע דילואד בשביל להתאושש).

כמובן צריך לבדוק גם האם וכמה זה פוגע בחיים האישיים שלך, כמה פעמים אתה לא נפגש עם חברים כי אתה בחיטוב למשל. אם אתה מרשה לעצמך לאכול בכיף למשל באירועים משפחתיים. אם אתה מסוגל לצאת לחופשה בחו״ל לשבוע וכו׳.

ההבדל הגדול שאנשים לא מצליחים להפנים, שדווקא המקצוענים ברמות הכי גבוהות - יודעים להוריד רגל מהגז, במתכוון ובמתוכנן. אני רואה הרבה חובבנים חוזרים למכון יום-יומיים אחרי תחרות, בעוד שדווקא המתחרים ברמה היותר גבוהה לוקחים זמן להרגע, עושים מה שבראש שלהם לכמה שבועות, לנקות את הראש ולהרגע לפני חזרה לשגרה.

כאשר מדובר במראה - חשוב לשים את היד האם אתה מקשר את המראה שלך להצלחה שלך. אני בעבר חשבתי שאם אהיה חטוב/שרירי אז אשיג בחורות בקלות לדוגמא. מה שמשקף הצלחה ברמה כלשהי, ברגע ששני הדברים מתנגשים - זה לא בריא. ההצלחה המקצועית והאישית שלך לא תלויים במראה (אלא אם אתה דוגמן או חשפן למשל) וחשוב להפריד בין השניים כדי להשתחרר מהלחץ והאובססיה לשפר את המראה בתקווה שישפר לך את החיים.

 

[ImCarryGG]

בלאסט אנד קרוז זה מושג מתחום הסטרואידים. ממליץ בחום לא לעשות סלט.

אני יודע, הכוונה הייתה לא למושג אלא לעקרון שעליו הוא פועל, שהוא בדיוק מה שתיארתי בתחום אחר בחיים, לא רואה בעיה לקחת מושגים וקונספטים לשים אותם במסגרת שונה למשמעות שונה.

 

[nlr666]

אז אתה יכול להרגע ולשייט, מה שנקרא blast and cruise.

כאפת שטות במכון היום

 

[yanivgoft]

תשמע זאת חד משמעית התמכרות אבל אני לא חושב שזה דבר רע. כשהמטרה שלי היא להיות הרבה יותר חזק אני חייב להיות מספיק אובססיבי לזה כדי להשיג את מה שאני צריך כדי להגיע למטרות שלי. כשהגעתי בצבא לבסיס שלא היה בו מוט בחדר כושר, רוב האנשים שהיו פשוט הסתדרו עם מה שיש. אני פשוט קניתי מוט אולימפי והלכתי איתו כל פעם מהמשרד לחדר כושר על הכתף כדי שיהיה לי מוט להתאמן איתו. אם לא הייתי אובססיבי בטח הייתי מסתפק בלהתאמן עם מוט בבית ובבסיס עושה מתח מקבילים או משהו כזה.
ואז עוד בשלב מסויים אסרו עלי להכניס יותר את המוט שלי, אז כמעט נכנסתי לכלא והעבירו אותי לבסיס עם חדכ כדי שאני אוכל להתאמן.. אה וגם שם עשיתי סקוואט ככה:


רק אם אתה באמת דפוק בראש אתה תעשה דברים כאלה בשביל להצליח, אבל בזכות זה אני מצליח בספורט הזה, ואני באמת לא חושב שיש דרך אחרת להצליח בו לאורך זמן.

 

[MikeRozner]

תשמע זאת חד משמעית התמכרות אבל אני לא חושב שזה דבר רע. כשהמטרה שלי היא להיות הרבה יותר חזק אני חייב להיות מספיק אובססיבי לזה כדי להשיג את מה שאני צריך כדי להגיע למטרות שלי. כשהגעתי בצבא לבסיס שלא היה בו מוט בחדר כושר, רוב האנשים שהיו פשוט הסתדרו עם מה שיש. אני פשוט קניתי מוט אולימפי והלכתי איתו כל פעם מהמשרד לחדר כושר על הכתף כדי שיהיה לי מוט להתאמן איתו. אם לא הייתי אובססיבי בטח הייתי מסתפק בלהתאמן עם מוט בבית ובבסיס עושה מתח מקבילים או משהו כזה.
ואז עוד בשלב מסויים אסרו עלי להכניס יותר את המוט שלי, אז כמעט נכנסתי לכלא והעבירו אותי לבסיס עם חדכ כדי שאני אוכל להתאמן.. אה וגם שם עשיתי סקוואט ככה:


רק אם אתה באמת דפוק בראש אתה תעשה דברים כאלה בשביל להצליח, אבל בזכות זה אני מצליח בספורט הזה, ואני באמת לא חושב שיש דרך אחרת להצליח בו לאורך זמן.

זה בה"ד 16?!

 

[yanivgoft]

זה בה"ד 16?!

כן

 

[MikeRozner]

כן

חחחח שנה מהשירות שלי הייתי המדסניק שאחראי על החור הנחמד הזה. אפשר לומר ששם התחלתי להתאמן. גדול!

 

[yanivgoft]

חחחח שנה מהשירות שלי הייתי המדסניק שאחראי על החור הנחמד הזה. אפשר לומר ששם התחלתי להתאמן. גדול!

הייתי משרת בסיס ליד והייתי כל הזמן מגיע דרך פירצה בגדר לבהד 16 כדי להתאמן חח. ואז התחברתי ממש למדסניק והיה לי מפתח לחדר כושר כל פעם שהייתי צריך גם לדפיק אימון ב2 בלילה אחרי פעילות או בסופ"שים שסגרתי

 

[Tank]

הרבה מהנקודות במאמר שמתארות "אובססיביות" הן לא באמת תיאור טוב לאובססיביות אלה יותר תיאור לטמטום ובורות. כשאתה מקפיד על כל קלוריה שנכנסות לך לפה זאת אומנם אובססיביות, אבל לאכול 19:29 דקות ו-39 שניות לאחר האימון, כי אם לא נעשה זאת, נפרק שריר זאת פשוט חוסר ידיעה של אופן פעולת מנגנונים אנאבוליים של הגוף. לדעתי חייב לעשות הפרדה במאמר בין אובססיביות מוצדקת לאובססיביות הנובעת מבורות כי לדעתי מדובר בשתי קטגוריות שונות של אוכלוסיה שעושים טעויות שונות.
דוגמא לנקודות שהייתי מסיר מהרשימה כי הן נוגעות יותר ל"בורות" ופחות לאובססיביות:

• כאשר אנו מפספסים אימון ולמחרת עושים שניים.
• כאשר אנו חוזרים על אותם אימונים במשך אותו היום וחושבים שכל המרבה הרי זה משובח.
• כאלו שקוראים על תוכניות תזונה ואימונים מוזרות של 0 גרם פחמימה ביום למשך שבוע שלם ולא מבינים שזה לא מתאים להם, ולא זה מה שיעשה להם את ה"חיטוב" למהיר או קל יותר. לאותם האנשים לא אכפת לסבול העיקר להראות טוב.
• כאשר אנו חושבים שכמה וופלות או איזה חתיכה של עוגת שוקולד תעלה אותנו 3 ק"ג במשקל.
• כאשר אנו חושבים שאם עלינו לאחר ארוחת חג 5 ק"ג, זה אומר שחזרנו אלפי צעדים אחורה (רובם נוזלים וזה מה שאנשים לא מבינים לצערנו).
• לאכול 19:29 דקות ו-39 שניות לאחר האימון, כי אם לא נעשה זאת, נפרק שריר.
• אנשים שתקועים עדיין במיתוס "ששת הארוחות ביום" ולא מבינים שלא הכל זה שחור או לבן.
• כאשר אנשים שמתאמנים בצורה חובבנית שוכחים לפעמים שהם לא הולכים לעלות על במה, וחלקם הגדול לא לוקח חומרים אנאבולים, אך עדיין מנסים לבצע את התוכניות אימון שרושמים באינטרנט שהדביקו להן תווית של "ארנולד או קולמן", ויש כאלו שגם מנסים את התפריטים שלהם (7-10 אלף קלוריות).

בנוסף אציין נקודות שהן לא נכונות לדעתי:

• כאשר אנו יותר מ-7 שעות שבועיות במכון הכושר. - לא מדובר כאן על אובססיה. יש אימונים שלוקחים הרבה זמן בתקופות שונות ודורשים יותר מ-7 שעות שבועיות במכון הכושר.
• כאשר אנו רואים מזונות בעלי פרופיל סוכרים, ואומרים "לא יש בזה סוכר זה רעל", אך אנשים לא מבינים שרוב הפחמימות מתפרקות לאותו התוצר בגוף, והגוף לא בדיוק יודע להבדיל בינהם (מדובר על סוכרוז). - זה לא נכון. יש הבדל בין לקטוז לגלוקוז ולפרוקטוז ורצוי מסיבות מגוונות לדוגמא לא לצרוך יותר מדי פרוקטוז.

@Mike אשמח לשמוע את דעתך בעניין בתור מי שכתב את המאמר.

 

[סימבה]

הרבה מהנקודות במאמר שמתארות "אובססיביות" הן לא באמת תיאור טוב לאובססיביות אלה יותר תיאור לטמטום ובורות. כשאתה מקפיד על כל קלוריה שנכנסות לך לפה זאת אומנם אובססיביות, אבל לאכול 19:29 דקות ו-39 שניות לאחר האימון, כי אם לא נעשה זאת, נפרק שריר זאת פשוט חוסר ידיעה של אופן פעולת מנגנונים אנאבוליים של הגוף. לדעתי חייב לעשות הפרדה במאמר בין אובססיביות מוצדקת לאובססיביות הנובעת מבורות כי לדעתי מדובר בשתי קטגוריות שונות של אוכלוסיה שעושים טעויות שונות.
דוגמא לנקודות שהייתי מסיר מהרשימה כי הן נוגעות יותר ל"בורות" ופחות לאובססיביות:

• כאשר אנו מפספסים אימון ולמחרת עושים שניים.
• כאשר אנו חוזרים על אותם אימונים במשך אותו היום וחושבים שכל המרבה הרי זה משובח.
• כאלו שקוראים על תוכניות תזונה ואימונים מוזרות של 0 גרם פחמימה ביום למשך שבוע שלם ולא מבינים שזה לא מתאים להם, ולא זה מה שיעשה להם את ה"חיטוב" למהיר או קל יותר. לאותם האנשים לא אכפת לסבול העיקר להראות טוב.
• כאשר אנו חושבים שכמה וופלות או איזה חתיכה של עוגת שוקולד תעלה אותנו 3 ק"ג במשקל.
• כאשר אנו חושבים שאם עלינו לאחר ארוחת חג 5 ק"ג, זה אומר שחזרנו אלפי צעדים אחורה (רובם נוזלים וזה מה שאנשים לא מבינים לצערנו).
• לאכול 19:29 דקות ו-39 שניות לאחר האימון, כי אם לא נעשה זאת, נפרק שריר.
• אנשים שתקועים עדיין במיתוס "ששת הארוחות ביום" ולא מבינים שלא הכל זה שחור או לבן.
• כאשר אנשים שמתאמנים בצורה חובבנית שוכחים לפעמים שהם לא הולכים לעלות על במה, וחלקם הגדול לא לוקח חומרים אנאבולים, אך עדיין מנסים לבצע את התוכניות אימון שרושמים באינטרנט שהדביקו להן תווית של "ארנולד או קולמן", ויש כאלו שגם מנסים את התפריטים שלהם (7-10 אלף קלוריות).

בנוסף אציין נקודות שהן לא נכונות לדעתי:

• כאשר אנו יותר מ-7 שעות שבועיות במכון הכושר. - לא מדובר כאן על אובססיה. יש אימונים שלוקחים הרבה זמן בתקופות שונות ודורשים יותר מ-7 שעות שבועיות במכון הכושר.
• כאשר אנו רואים מזונות בעלי פרופיל סוכרים, ואומרים "לא יש בזה סוכר זה רעל", אך אנשים לא מבינים שרוב הפחמימות מתפרקות לאותו התוצר בגוף, והגוף לא בדיוק יודע להבדיל בינהם (מדובר על סוכרוז). - זה לא נכון. יש הבדל בין לקטוז לגלוקוז ולפרוקטוז ורצוי מסיבות מגוונות לדוגמא לא לצרוך יותר מדי פרוקטוז.

@Mike אשמח לשמוע את דעתך בעניין בתור מי שכתב את המאמר.

אני מסכים, אבל מבחינת האובססיביות שבדבר אין כ"כ הבדל בין מי שיודע מה הוא עושה למי שלא...

 

[iamnewatthegym]

אובססיביות זה מתי שהאימונים פוגעים לך בשאר הדברים בחיים כמו חיי חברה, זוגיות, קריירה לימודים וכולי...

 

[סימבה]

אובססיביות זה מתי שהאימונים פוגעים לך בשאר הדברים בחיים כמו חיי חברה, זוגיות, קריירה לימודים וכולי...

ומה אתה חושב הגבול בין פגיעה לנורמאלי? עצם זה שאתה משקיע בכושר זמן זה כבר מוריד מזמן והשקעה בדברים אחרים

 

[MasterSplitter]

כמו כל תחביב / עיסוק - זה לוקח זמן וכסף וכמובן שזה מגיע על חשבון דברים אחרים.

לדעתי הגבול בין אובססיבי להשקעה רלוונטית עובר מתי שאתה לא יכול להפסיק / להוריד רגל מהגז בשביל סיבה מספיק טובה. למשל אם אחותך מתחתנת ואתה מגיע עם קופסאות של חזה עוף ואורז. אם אישתך רוצה לנסוע לשבוע חופשה ואתה לא מוכן אף פעם כי אין שם מכון.

אם אתה מתכונן לתחרות כלשהי וצריך מידת מחוייבות גבוהה יותר כמובן שזה הגיוני בציפייה להצליח.

 

[shum_klum]

תשמע זאת חד משמעית התמכרות אבל אני לא חושב שזה דבר רע. כשהמטרה שלי היא להיות הרבה יותר חזק אני חייב להיות מספיק אובססיבי לזה כדי להשיג את מה שאני צריך כדי להגיע למטרות שלי. כשהגעתי בצבא לבסיס שלא היה בו מוט בחדר כושר, רוב האנשים שהיו פשוט הסתדרו עם מה שיש. אני פשוט קניתי מוט אולימפי והלכתי איתו כל פעם מהמשרד לחדר כושר על הכתף כדי שיהיה לי מוט להתאמן איתו. אם לא הייתי אובססיבי בטח הייתי מסתפק בלהתאמן עם מוט בבית ובבסיס עושה מתח מקבילים או משהו כזה.
ואז עוד בשלב מסויים אסרו עלי להכניס יותר את המוט שלי, אז כמעט נכנסתי לכלא והעבירו אותי לבסיס עם חדכ כדי שאני אוכל להתאמן.. אה וגם שם עשיתי סקוואט ככה:


רק אם אתה באמת דפוק בראש אתה תעשה דברים כאלה בשביל להצליח, אבל בזכות זה אני מצליח בספורט הזה, ואני באמת לא חושב שיש דרך אחרת להצליח בו לאורך זמן.

מגיע לך צל"ש מהרמטכ"ל על הדבר הזה.

 

[yanivgoft]

מגיע לך צל"ש מהרמטכ"ל על הדבר הזה.

עם איך שיצא לי להכיר את צה"ל הוא כנראה היה נותן לי ריתוק על סיכון רכוש צה"ל:wallbash: