אבדתי מוטיבצייה להתאמן אחרי מחלה (22)

aesthetic

משתמש מתחיל
127
2
נק' מוניטין:
-1
127
2
לונג סטורי שורט, מתאמן שנה כרגע בחיטוב.
אני אחרי פציעה ומחלה של שבועיים ללא אימון ותזונה מסודרת, חזרתי לחגר כושר אתמול התחלץי אימון ותוך כדי קבלתי בחילה של החיים והלכתי הביתה פשוט כמו אפס.

אין לי פשוט מוטיבצייה ללכת לחדר כושר אני מץחיל לשים לב שהגוף פחוץ מוצק כבר ובאלי לבכות.

מישהו עבר משברי מוטיבצייה כאלה ויכול להמליץ מה לעשות?
 
נו, אתה שם לב שהגוף פחות מוצק, אז יאללה לטוס לחדר כושר מחר על הבוקר ולפמפם.
ודרך אגב, אל תחשוב יותר מידי, בעצם אל תחשוב בכלל. תנסה להפוך את האימונים לשגרה. תעבוד על עצמך, זו אולי העצה הכי חשובה שתקבל בחיים בכל תחום. הכל תלוי איך אתה מסתכל על דברים.

קיצר דיי לבכות לך להתאמן
 
איזו כותרת, אני כבר חשבתי שאתה מתכוון לסרטן או משהו בסגנון. פשוט תוריד מהמשקלים שעשית לפני ולאט לאט תחזור לזה. הקטע הוא המשכיות. יהיו אימונים טובים, בינוניים, מפתיעים, מעולים, או פשוט זוועתיים, זה חלק מהעניין. אבל כל עוד אתה ממשיך בעבודה לא משנה מה, בסופו של דבר, ההמשכיות מנצחת. תחשוב על זה בתור מסע רוחני.

It doesn't matter how slowly you go as long as you don't stop.
 
אי אפשר להתאמן שנים בלי לעבור משברים. כולם נפצעים. הייתה לי תקופה אחת שהייתי כל כך פצוע שמתוך 4 תרגילי בסיס יכולתי לבצע רק אחד ויצא שפרשתי כי הייתי חסר מוטיבציה. היום זה לא קורה לי יותר כי למדתי להתגבר. הפתרון הוא תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה. תמיד לחשוב בצורה חיובית ולחשוב שלא משנה באיזה מצב אתה איך אתה גורם לעצמך מחר להיות יותר טוב ממה שאתה היום. בלי קשר לעד כמה חרא אתה מרגיש ביחס למה שהיית לפני שבוע. פשוט להפנים שהמטרה היא התקדמות בצעדים קטנים מיום ליום עד היום שתמות.
המטרה של הגישה הזאת אצלי היא להוביל אותי למצב שגם כשאהיה זקן בן 90 בכסא גלגלים עדיין תהיה לי מוטיבציה לחיות ולהתקדם אחרת מה החיים שווים.
אתה תחווה עוד הרבה משברים בחיים שביחס אליהם מה שאתה עובר עכשיו ירגיש כמו בעיה של עשירים.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית