אני טוען שהמדינה לא צריכה להשקיע כספים כדי לאפשר לחרדים לחיות את החיים המבודדים והמופרדים שלהם. השקעה בחינוך נפרד, השקעה בשיכון נפרד.
בארה"ב אם אתה רוצה לשלוח את הילד שלך לבית ספר ליהודים, תשלם יפה לבית ספר פרטי.
המדינה צריכה לעשות את החיים קלים יותר למי שרוצה להשתלב בחברה, ולא ההפך
המדינה חייבת להשקיע כסף בזה, כל זמן שהיא חוסמת את האלטרנטיבות. לצורך העניין, ההשוואה עם ארה"ב לא רלוונטית כי בארץ אין בתי ספר פרטיים, המעט שיש הם פרטיים רק על הנייר (כמו הכפר הירוק) ובפועל כל התוכן שלהם וחלק נכבד מהתקציב מוכתב ע"י משרד החינוך.
בנוגע לשכונות - תתפלא, חילונים גם לא רוצים שחרדים יגורו בשכונות שלהם ואיזורים חרדים מרתיעים התיישבות חילונית. סה"כ יש בזה הגיון לשני הצדדים.
יש גבול לכמה המדינה יכולה להתערב בחיים של אנשים (לצערנו הגבול כל פעם נקבע מחדש פה), בטח לא להכריח אותם שלא לחיות ע"פ האמונה שלהם בהינף חוק. הכי הרבה שאפשר לעשות זה לנסות לשלב אותם באוכלוסיה ולקוות שמתישהו מגדל הקלפים שם יתפרק.