הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

התמודדות עם חרדה מכישלון

Yonatann

משתמש משקיע
2,213
729
נק' מוניטין:
953
2,213
729
תמיד הייתי טיפוס פרפקטציוניסט. תמיד ביקרתי את עצמי מאוד, תמיד הצבתי לעצמי יעדים מאוד מאוד גבוהים.

בבית ספר זה מביא 100 בכל מבחן. ב"ה בדר"כ במקצועות ריאליים ההבנה שלי ברמה גבוהה מאוד. במקצועות שדורשים זיכרון אני עובד וגם כן מצליח מאוד ב"ה, באופן כללי החיים שלי באמת מעולים באמת מכל הבחינות.

לפני כמה חודשים התחלתי ללמוד נהיגה.. פתאום בפעם הראשונה נאלצתי להתמודד עם נושא שאני חלש בו,קשה לעבוד עליו הרבה כי יש לך זמן מאוד מוגבל (שיעורי נהיגה) להתשפר ולהתקדם. בכל אופן האופי הפרפקציוניסטי שלי בכל שיעור נהיגה רע היה מבקר אותי, (הייתי חושב כל הזמן _ איך זה שאתה נוהג כל כך גרוע_ לכל סתום יש רישיון_ הנה החברים עברו כבר טסט_ אתה כבר שיעור 40 תתאפס על עצמך_ אתה על אוטומוט ונוסע על הפנים)

למרות זאת בזכות המורה כן עשיתי איזהשהוא שיפור... הוא רצה להגיש אותי לטסט ואמר לי שאני נוהג מצוין.

מכאן דברים התחילו להתדרדר, היה לי שיעור רע אחד ושיעור רע רודף שיעור רע , ועוד חברים עוברים. כבר לא נוהג טוב כמו שנהגתי מקודם, הכסף נשפך ואני הולך אחורה , רואה סרטונים על נהיגה... קורא על קשיים של אחרים, ועוד שיעור ועוד אחד כפול ואני עושה שטויות. המורה מאמין שטיפול פסיכולוגי יעזור לי יותר. מאמין שיש לי חרדה מהנהיגה כי אני רוצה להיות מושלם. זאת הפעם הראשונה בחיים שאני נאלץ להתמודד עם משהו שאני כל כך רע בו.




מישהו שעבר משהו דומה אשמח שישתף ויעזור.
תודה..!
 
נערך לאחרונה:
נשמע שיש לך מורה טוב.
לימוד נהיגה זה דבר שעובר ובסוף צוחקים על הקושי, כמה עבדנו קשה כדי להוציא את זה.

הייתי ממליצה לך להביא אנשים שקרובים אליך (מרגיש מספיק בנוח לידם) לשיעור נהיגה שייתנו לך חוות דעת.
בנוסף, עדיף לך לא לקחת שיעורים כפולים,מספיק פעמיים בשבוע שיש לך מספיק זה להתרענן משיעור לשיעור וככה אתה לא סתם תשרוף כסף

למרות שזה קשה, תלמד קצת לשחרר לבוא יותר רגוע לשיעור , בסוף (ההצלחה) זה עיניין של תרגול - כמו כל דבר בחיים ככל שתתרגל יותר, תנהג יותר טוב.

אני למשל עברתי 3 מורה נהיגה עד שהגעתי למורה שהתאים בשבילי ופחות מ7 שיעורים הוא כבר הגיש ..
ובהצלחה!
 
  • פותח/ת השרשור
  • #3
נשמע שיש לך מורה טוב.
לימוד נהיגה זה דבר שעובר ובסוף צוחקים על הקושי, כמה עבדנו קשה כדי להוציא את זה.

הייתי ממליצה לך להביא אנשים שקרובים אליך (מרגיש מספיק בנוח לידם) לשיעור נהיגה שייתנו לך חוות דעת.
בנוסף, עדיף לך לא לקחת שיעורים כפולים,מספיק פעמיים בשבוע שיש לך מספיק זה להתרענן משיעור לשיעור וככה אתה לא סתם תשרוף כסף

למרות שזה קשה, תלמד קצת לשחרר לבוא יותר רגוע לשיעור , בסוף (ההצלחה) זה עיניין של תרגול - כמו כל דבר בחיים ככל שתתרגל יותר, תנהג יותר טוב.

אני למשל עברתי 3 מורה נהיגה עד שהגעתי למורה שהתאים בשבילי ופחות מ7 שיעורים הוא כבר הגיש ..
ובהצלחה!

תודה! חשבתי להביא אבל אני לא רוצה שזה יתפרש כביקורת על המורה. בכל אופן המורה המליץ לי על דימיון מודרך, להאמין שאני אהיה נהג מצויין.
 
אחי , כישלון זה חלק מהחיים.
האנשים הכי מוצלחים הם אנשים שלא נכנעים לכישלון ולא מתייאשים ממנו.
צריך ללמוד מהכישלון , לקבל אותו ולתעל אותו לשינוי.

תעבוד על קבלה עצמית.. אתה לא החברים שלך... כמו שהם לא אתה!!
 
האמת, שטסט זה דבר מפחיד.
אמנם עשיתי לא הרבה שיעורים, אבל אכלתי המון סרטים.
בטסט הפנימי שלי עשיתי טעויות חמורות מאוד מרוב שהייתי לחוץ, אבל בגלל שנשארו לי שבועיים לתאוריה לפוג תוקף, המורה שלי הכניס אותי לטסט מיד.
תכלס, עם כל הביקורת על עצמי, אני נהג מעולה, אבל הפחד ממבחנים משתקת אותי.
אכן עשיתי מדטציה ודמיון מודרך, ונהגתי מעולה ועברתי טסט ראשון ברוך ה'.

ואני מצטרף לדעה של המורה שלך שתנסה להשתמש בכלים שיעזרו לך אישית.
לי עוזר לפרגן לעצמי, לעודד את עצמי, ולעשות מדטציה, אני מיישם את אותם דברים בתחרויות פאוורליפטינג שלי, וזה ממש עוזר.

אני מצייר במוח שלי בדיוק מה אני הולך לעשות, ואיך זה יהיה מוצלח וקל.
היום עשיתי סקוואט 210 ק"ג, לפני הכניסה, אני מדבר לעצמי כמה שזה יהיה קל, וכשהמוט על הגב, אני אומר למוט "אתה עולה".
כן יש אנשים שחושבים שזה מוזר, אבל המוט זורם איתי.

כשאני ממש מתפוצץ מלחץ, אני לוקח נשימה עמוקה, ומתרכז באוויר שנכנס ויוצא מהגוף שלי, זה לבד עוזר לי.

אבל לענינך, זה נשמע כמו בעיה כללית בחיים שלך ולא רק בטס שלך.
העצה שלי אליך, זה עם כל הקושי, תחפש דברים שאתה גרוע בהם, והם קשים לך, ואלי אפילו לא מעניינים אותך, ותנסה להיות טוב בהם.
זה ישנה לך פאזה במוח שאתה מסוגל להיות מוצלח בכל תחום, גם אם אין לך נקודת התחלה טובה מידי.
ושזה בסדר להיות טוב במשהו גם אם זה לא הכי טוב.

אני מנגן כמעט 9 שנים על גיטרה, ועם כל הכנות אני בסדר בזה, אבל רחוק מהרבה שמנגנים שנתיים בלבד.
אני יכול לנגן מספרים, ולקרוא אקורדים ואפילו לבצע כמה דברים מורכבים. אבל אני לא יכול לנגן משמיעה או לעשות סולו.
אבל אני נהנה לנגן, אז עם ההבנה שכנראה לעולם לא אהיה מוצלח על בתחום הזה, אני מוכן להשלים עם זה ולהינות מהמוזיקה.

תנסה לאמץ גישה שמוכנה לעשות דברים גם אם אתה יודע בבירור שתיכשל בהם, זה יכשל אותך להבין שכישלון ובינוניות זה לא דבר נורא, ולפעמים בריא ביותר ומקנה שלווה נפשית.

מקווה שדעתי ונסיוני יועיל לך בדרך כלשהו.
אין לי כל התשובות, ואני אדם כמוך, אבל יש לי כמה דברים שראיתי שעוזרים לי, אז אולי הם גם יעזרו לך.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #6
האמת, שטסט זה דבר מפחיד.
אמנם עשיתי לא הרבה שיעורים, אבל אכלתי המון סרטים.
בטסט הפנימי שלי עשיתי טעויות חמורות מאוד מרוב שהייתי לחוץ, אבל בגלל שנשארו לי שבועיים לתאוריה לפוג תוקף, המורה שלי הכניס אותי לטסט מיד.
תכלס, עם כל הביקורת על עצמי, אני נהג מעולה, אבל הפחד ממבחנים משתקת אותי.
אכן עשיתי מדטציה ודמיון מודרך, ונהגתי מעולה ועברתי טסט ראשון ברוך ה'.

ואני מצטרף לדעה של המורה שלך שתנסה להשתמש בכלים שיעזרו לך אישית.
לי עוזר לפרגן לעצמי, לעודד את עצמי, ולעשות מדטציה, אני מיישם את אותם דברים בתחרויות פאוורליפטינג שלי, וזה ממש עוזר.

אני מצייר במוח שלי בדיוק מה אני הולך לעשות, ואיך זה יהיה מוצלח וקל.
היום עשיתי סקוואט 210 ק"ג, לפני הכניסה, אני מדבר לעצמי כמה שזה יהיה קל, וכשהמוט על הגב, אני אומר למוט "אתה עולה".
כן יש אנשים שחושבים שזה מוזר, אבל המוט זורם איתי.

כשאני ממש מתפוצץ מלחץ, אני לוקח נשימה עמוקה, ומתרכז באוויר שנכנס ויוצא מהגוף שלי, זה לבד עוזר לי.

אבל לענינך, זה נשמע כמו בעיה כללית בחיים שלך ולא רק בטס שלך.
העצה שלי אליך, זה עם כל הקושי, תחפש דברים שאתה גרוע בהם, והם קשים לך, ואלי אפילו לא מעניינים אותך, ותנסה להיות טוב בהם.
זה ישנה לך פאזה במוח שאתה מסוגל להיות מוצלח בכל תחום, גם אם אין לך נקודת התחלה טובה מידי.
ושזה בסדר להיות טוב במשהו גם אם זה לא הכי טוב.

אני מנגן כמעט 9 שנים על גיטרה, ועם כל הכנות אני בסדר בזה, אבל רחוק מהרבה שמנגנים שנתיים בלבד.
אני יכול לנגן מספרים, ולקרוא אקורדים ואפילו לבצע כמה דברים מורכבים. אבל אני לא יכול לנגן משמיעה או לעשות סולו.
אבל אני נהנה לנגן, אז עם ההבנה שכנראה לעולם לא אהיה מוצלח על בתחום הזה, אני מוכן להשלים עם זה ולהינות מהמוזיקה.

תנסה לאמץ גישה שמוכנה לעשות דברים גם אם אתה יודע בבירור שתיכשל בהם, זה יכשל אותך להבין שכישלון ובינוניות זה לא דבר נורא, ולפעמים בריא ביותר ומקנה שלווה נפשית.

מקווה שדעתי ונסיוני יועיל לך בדרך כלשהו.
אין לי כל התשובות, ואני אדם כמוך, אבל יש לי כמה דברים שראיתי שעוזרים לי, אז אולי הם גם יעזרו לך.


נראה כי כל הנושא של דימיון מודרך, ומשחק מנטלי מאוד תורם לך, האם יש לך טיפים עבורי לשינוי מנטלי בנושא?
לגבי דבר נוסף שאני לא טוב בו, קשה לי למצוא. ב"ה החיים שלי באמת באמת טובים,הדברים שאני עושה מסתדרים בדר"כ עובדים לי מעולה ב"ה. אבל הנהיגה זה מתסכל, ממש מתסכל. צריך לשפר את המשחק המנטלי. טיפים יעזרו



אגב, גם טיפים באופן כללי לנהיגה בכלל לטסט בפרט יעזור מאוד
 
דבר ראשון, תתחיל להתעסק בדברים שאתה לא טוב בהם, כדי לאמץ כישלון בידיעה ובשמחה.
בתור נשוי, אני חייב תמיד להיות מוכן לנסות לשנות ולעבוד על החסרונות שלי.
אין דבר שיכשל אותך לבעיה הזאת מנישואין, אבל עד אז תנסה למצוא הזדמנויות ללמוד דברים חדשין שאתה לא טוב בהם, אם זה מוזיקה, ספורט חדש, אומנות, תחום לימוד חדש, או בישול או נקיון.
אני מבטיח לך שאחרי שיחה איתך, אוכל למצוא 10 דברים שאתה שונא וגרוע בהם.

לגבי הנהיגה, אולי תצחק, אבל ממש מרגיע אותי ריח של שמן לבנדר.
אז לטסט שלי שמתי מעט שמן לבנדר מתחת לאף כדי שהריח יהיה איתי וירגיע אותי.
אם מרגיע אותך שיר מסוים, ולי תקשיב לו לפני הטסט. אולי יש לך ספר שמרגיע אותך.
או בפשטות לפעמים שיחה פתוחה עם הקב"ה יכול לעשות פלאים.
 
האמת....היה לי סיפור דומה. רציתי להיות טובה בהכל. לדעת את כל המצבים. אמרתי למורה נהיגה שלי שהוא לא מגיש אותי לטסט עד שאני לא יודעת להתנהל בכל סיטואציה ולדעת איך לגשת לכל בעיה שעלולה לצוץ.
יש לי גם שריטה כזו להיות ההכי טובה בהכל.
רציתי לדעת את התאוריה והחוקים כמו שצריך. מה עשיתי? עברתי על כל חומר אפשרי. למדתי את כל התמרורים. למדתי את כל השאלות של התאוריה (1821 אז) כדי שחלילה לא תהיה לי טעות אחת. וכמובן אפס טעויות...למדתי משהו כמו 30 שיעורים על אוטומט ונכשלתי. האמת? זה שבר אותי.(מצחיק שמסתבר שהטסטר היה דרוזי שלא מעביר יהודים) הפסקתי ללמוד. עשיתי פה שיעור שם שיעור ולא היה לי חשק. אחר כך הפסקתי ללמוד לשנתיים וחצי. ואז המורה שלי התקשר אליי שהתאוריה שלי עומדת לפוג. שהוא מאמין שיש לי את זה. 5 שיעורים והוא מגיש אותי. מה עשיתי מעבר החמש שיעורים האלה? שיניתי חשיבה. הכביש הוא בעיקר ניסיון....אי אפשר לדעת הכל אבל אפשר להפעיל היגיון(במיוחד שאתה גבר ולא אישה)
מצטערת לכל הנשים אשר קוראות את זה,אומרת את האמת....אנחנו לא העיפרון הכי חד בקלמר
בקיצור. תתאפס על עצמך. תרגע ותרגיש כיאילו אתה לבד. אולי לשים שירים שקטים יעזרו? תנהג ותתרכז במה שהולך מולך. תגדיל את הראש,תצפה את מה שעומד או עלול לקרות....קטן עליך,תזכור שכולם אבל כולם עוברים.
 
אני חושב שה"בעיה" היא שאתה מנסה להיות "מושלם" בשיעורי הנהיגה.
מה זה מושלם? הרי לתפעל רכב זה שמאלה-ימינה-גז-ברקס.
בפועל השיעורים האמיתיים לא יהיו עם מורה הנהיגה שלך, אלא עם הזמן והניסיון בכביש (אחרי שכבר תנהג לבד - אל תדאג זה ממש קרוב).
עניין של פרקטיקה נטו.

אני יכול להגיד לך באופן אישי על גיסתי, שהוציאה רישיון לא מזמן.
יודע מה ההבדל בינך לבינה? שאתה נוהג טוב. אבל לה יש רישיון.

פעמיים בשבוע בערך אני המלווה שלה, נוסעים בעיר, חניות, הכל.
אני יכול להגיד לך שמבחינתי היא התחילה מאפס, והאמת שגם מבחינתה.
מבחינה מוטורית - הייתה על הפנים. החניות גרועות, חוסר זהירות, תשומת הלב, התפעול. באמת לא טוב.
כאילו כל הזמן שהיא למדה לא שווה, אבל עם הזמן שלי איתה היא משתפרת מאוד מפעם לפעם.

אז מה המסקנה המתבקשת?
שבשביל לעבור טסט לא צריך להיות פרופסור, ואת הלימודים האמיתיים עושים בכביש בחיים שאחרי הטסט.
בניגוד למבחנים שלך בבית הספר, כאן לא תקבל ציון. אין "100". יש עובר או לא עובר, אז אל תחפש את המושלם כי הוא לא קיים בשלב הזה.
תיכנס לרכב ותנהג כמו שאתה יודע, השאר יבוא לבד.
אתה לא צריך לא פסיכולוג ולא שום דבר, הכל בסדר איתך. אל תהיה קשה עם עצמך.
זה לגיטימי בגילך להיות לחוץ, זה בסדר, אבל אל תעלה את זה שלב. לא אמור לפגוע לך בביטחון.
לפעמים בחיים צריך לעצור רגע ולהסתכל על הדברים כפי שהם (המשפט הזה רלוונטי להמון סיטואציות באופן כללי)


שיהיה בהצלחה!
 
אני חושבת שבגלל שאני כל כך חושבת שאין עלינו(נשים)
אני מרגישה מספיק בנוח לצחוק על זה.
סתם מצחקקת כי לדעתי גברים באמת נוהגים טוב יותר מנשים. אולי משהו קצת בהיגיון הבריא שלכם:sarcastic:
 
א. ממליץ לך מאוד להחליף מורה נהיגה אם מורה אחר יהיה מוכן להגיש אותך אחרי פחות מ28 שיעורים (לא בטוח איך זה עובד ואם זה מותר).

ב. תנתק את המחשבה על כל החברים שלך שעברו טסטים. יגיע הזמן שלך להצליח במשהו שאחרים יכשלו בו (או כמו שכבר אמרת הגיע לא מעט פעמים). תפנים שכל בן אדם טוב בדברים מסוימים וגרוע בדברים אחרים, וכמו שאמרו לך כשלונות זה חלק מהחיים ויש להם צד חיובי - הם מלמדים אותך להכשל.
אולי זו הפעם הראשונה שאתה נכשל במשהו שבאמת חשוב לך בחיים, ולכן אתה בסוג של "משבר" מזה, אבל הפעם הבאה תיהיה יותר קלה לך להתמודדות אחרי שתעבור את זה, תיהיה בטוח.

ג. זה מאוד מוקדם להחליט שאתה נהג גרוע, מכמה סיבות:
1. כידוע לך (אני מניח) נהיגה לא לומדים בשיעורי הנהיגה. בשיעורי הנהיגה לומדים לעבור טסט ולכן המלצתי לך להחליף מורה למורה שיודע ללמד טוב יותר איך לעבור טסט. מעבר לכך, יכול להיות שלמורה אחר יהיו הערות שיעזרו לך שהמורה הנוכחי לא יודע לתת לך אותן.
2. לנהוג בשיעור נהיגה או בטסט זה ממש לא אותו דבר כמו לנהוג לבד כשאתה עם עצמך. בטסט או בשיעור אתה מרוכז באדם שיושב לידך ורק מנסה "לרצות" אותו ואתה לא מרוכז באמת בלנהוג בצורה נכונה ובטוחה.

ד. הסעיף הכי חשוב - כולם עוברים בסוף.

ה. סע לאט בטסטים, שיהיה לך זמן לחשוב קדימה. לא יכשילו אותך על נסיעה איטית ועיכוב התנועה, מקסימום יצפרו לך ותקבל הערה מהבוחן בסוף. אבל העיקר שתעבור.

ו. תנסה לקבוע טסט בשעות לא עמוסות בכביש (10:30 - 12:00) או ביום שישי אם יש.
 
אני חושב שהדבר הכי חשוב שאני יכול להגיד לך זה פרופורציות.
זה כולה פאקינג טסט, השמיים יפלו אם תכשל?
גם אני פרפקציוניסט וגם לי כמו כל בנאדם נורמלי לא קל להתמודד עם כישלון אבל אני זוכר שאחרי הטסט שעשיתי הדבר הראשון שאמרתי לעצמי זה "יהיה מה שיהיה מקסימום נעשה שוב", ובזכות הגישה הזאת עברתי טסט ראשון בפחות מ28 שיעורים.
יש המון מצבים בחיים שנראים לך הכי מלחיצים בעולם ובמבט לאחור הם מגוחכים, אני מבטיח לך שזה אחד המצבים האלה.
 
גם חברה שלי טיפוס דומה בחלק מהמקרים זה קידם אותה (עבודה) וחלק מהדברים פגע בה (לימודים, שהיא פרשה מנושאים שלא הייתה מעולה בהם).

הדבר שאני יכול להמליץ זה תמיד לנסות. להבין שכשלון זו אופציה ריאלית ולנסות להבין מה המקרה הגרוע ביותר. נגיד תכשל כמה טסטים? אז מה. קורה. מתישהו תעבור. קח בחשבון שאתה לא לומד נהיגה, אתה לומד איך לעבור טסט. את הנהיגה לומדים אחרי זה.
 
ואי,זה נושא רגיש אצלי(הטסטסים)
למדתי שנה וחצי בכל הכח....מטסט טסט ועברתי בטסט -7-!!!אפילו טסט פנימי לא עברתי פעם ראשונה.(לא שמעתי על משהו שנכשל פנימי חוץ ממני)

ומה הפלא?אני לומד מכונאות כמה שנים,נהגתי ברכבים שעם בן אדם שבאמת לא יודע לנהוג הוא מכניס תרכב לקיר בלחיצה הראשונה.(ליפני שעברתי טסט)
נוהג מגיל 12+- בשטח+הייתי נוסע במסלולים עם מיאטה של אלוף הארץ של דוד שלי(ידנית כמובן)
אותו סיפור עם אח שלי,הוא נהג באמת פסיכי והוא טסט 9 נראלי והוא על ההגה מגיל 0.(שנינו עשינו על ידני)

אחותי,לא יודעת לנהוג הכי אמיתי...עברה טסט ראשון על אוטומט עם 28 שיעורים בול.
והיא נהגה גרוע. רק אחרי חצי שנה על הכביש עם המלווה היא מצליחה לתפעל את הרכב.(לא לנהוג,לנהוג מי שלא לומד מקצועי לא יודע)

מערכת הטסטסים דפוקה,אין איך לנבא אם תעבור טסט 1 או 10 כי זה לא קשור לנהיגה. קשור לטמטום של טסטר.
הייתי בלא מעט טסטסים והבנתי איך עוברים,אל תראה בטחון ותיהיה זהיר מאוד ותאותת על כל דבר+תן זכות קדמה לכל דבר שזז אם אין לך תמרור שאומר אחרת.

בקיצור,קח את זה כ״זריקה״ולהבין שתעבור,ואל תחשב כמה כסף הולך ״לפח״.
רק צריך לעבור טסט ואחרי זה תיסע איך שאתה רוצה.
 
למדתי שנה וחצי בכל הכח....מטסט טסט ועברתי בטסט -7-!!!אפילו טסט פנימי לא עברתי פעם ראשונה.(לא שמעתי על משהו שנכשל פנימי חוץ ממני)
אני נכשלתי כישלון חרוץ בפנימי. תזוח דעתך.
הייתי בלא מעט טסטסים והבנתי איך עוברים,אל תראה בטחון ותיהיה זהיר מאוד ותאותת על כל דבר+תן זכות קדמה לכל דבר שזז אם אין לך תמרור שאומר אחרת.
מסכים עם כל מילה.
רק מוסיף תסתכל במראות שלך הרבה כאילו יש אופנוע מאחוריך כל הדרך. משום מה זה נותן לטסטר הרגשה שהוא נוהג עם נהג שלא יפגע בזבוב.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #19
ב"ה יהיה לי טסט ראשון עוד מספר בודד של ימים. מקווה להצליח, הרבה תפילות.
 
אני חושבת שבגלל שאני כל כך חושבת שאין עלינו(נשים)
אני מרגישה מספיק בנוח לצחוק על זה.
סתם מצחקקת כי לדעתי גברים באמת נוהגים טוב יותר מנשים. אולי משהו קצת בהיגיון הבריא שלכם:sarcastic:

הממ אני קצת חולקת עלייך...
אני אישית נוהגת מצויין, ורוב החברות הקרובות שלי (ואמא שלי, כמובן) נהגות שודים סוג א'. ברמה שחברה שלי הצילה אותנו מס' פעמים מתאונה וודאית עם נהגים סתומי מוח שסימסו במהלך הנהיגה. הצלה עם חושים חדים כמו של פנתר. מה גם שמעולם לא ראיתי מישהו שחונה מושלם כמו חברה/אמא שלי.
אני אישית גם עברתי בטסט ראשון על הילוכים, כשממש בסוף הטסט הצלחתי להינצל מאוטובוס מפגר שהחליט לתת גז וכמעט נכנס בנו....
הבעיה אצל נשים, לדעתי, נובעת מעודף זהירות וחוסר ביטחון. וזה כי הרגילו אותנו לא להידחף ולא להיות חוצפניות, גם לא על הכביש, ולהישאר בשוליים (תרתי משמע) במהלך אלפי שנות היסטוריה....
אבל כן, זה לא נפוץ לראות נהגות טובות, כי אנחנו מראש חושבות שלא נוכל להיות כאלה. וזה מוביל להססנות על הכביש, שמובילה לטימטום.
לעומת הביטחון העצמי המופרז של הגברים שמוביל למלא תאונות מיותרות....
השאלה היא מה עדיף...
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית