What am I doing wrong?

[אני=]]

הורדתי עוד 200 קל' ועדיין לא נצפית ירידה במשקל.
מודה שזה כבר מתחיל להיות ממש קשה כל העסק.
1,200 קל' ליום זה מעט מאוד אוכל. בקושי יכולה לאכול ארוחת ערב נורמלית של חביתה, גבינה וסלט.
ואירובי אני עושה 3-4 פעמים בשבוע - ריצה לחצי שעה / הליכה 40 דק'.
אמנם עבר רק שבוע, אבל הרגיש כמו נצח. ואין שום תזוזה.

גובה 157
משקל 57
לא רציתי מליון דולר, כל שביקשתי היה לרדת 2 קילו מזופתים 😭

 

[אני=]]

אל תהיי קשה על עצמך.

יש לי מסורת, אני רואה את זה חוזר על עצמו כל פעם מחדש אצלי ואצל אחרים.
לפני כל תחרות שאני משתתף, תמיד, אבל תמיד יהיה אימון מבאס עם כשל או משהו דפוק. זה חייב לקרות.

למדתי לצפות לזה, אני כבר לא מתרגש, לפני התחרות האחרונה נכשלתי עם 290 ק"ג דדליפט, ופשוט ניסיתי שבוע אחרי, ובתחרות הרגשתי כל כך טוב שהחלטתי ללכת על 295 ק"ג.
אני פשוט לוקח את זה כמסר מהקב"ה להזכיר לי מי באמת אחראי, ולמי באמת מגיע הקרדיט. מה אני? שק בשר ודם. קצת ענווה לא תזיק לי.

החיים לא הולכים לפי התוכניות, אולי זה הדרך של אלוקים להזכיר לנו שהוא מנהל את העולם, לא יודע. אבל פשוט תלמדי לזרום עם זה וללמוד איך להתמודד עם זה.

את כנראה שוקלת פחות מ90% מהבנות בעולם. את לא צריכה להתפרק בגלל כמה גרמים של שומן, תודי לה' שאת חיה ובריאה.

אני תמיד נדהם מהאובססיה שלי לפני תחרות, פתאום האמונה והעיצות שלי נעלמות, פתאום סופר חשוב לי לנצח, פתאום אני לא מתנחם בכך שאני די חזק גם אם אפסיד, ושיש לי בעיות של עשירים (או חזקים). אבל ברוך ה' אחרי כמה שעות או ימים אני בדרך כלל מתאפס על עצמי, ומתחבר לקב"ה ופשוט נהנה מכל רגע בתחרות, אני רגוע ומרוכז ופשוט נוכח.

אני מאין שגם את יכולה להיות שלימה ומאושרת בכל מצב שתהיי או בכל דרך שתבחרי.

תקבעי את הכללים למשחק לפני שאת משחקת.
תחליטי מה הגרעון וכמה זמן לפני שתודי שזה לא עובד וצריך לחשב מסלול מחדש.

עשיתי תוכניות אימונים שלא הביאו לי תוצאות, אבל היה קשה להודות שזה בזבוז זמן וצריך להמשיך הלאה לתוכנית חדשה.
זה קשה.

אבל ברגע שקבעתי מה הציפיות שלי, וראיתי שלא השגתי אותם, אני חייב לסמוך על החישובים שהיו לי בתחילת התוכנית, ולא לנסות סתם למשוך.

אבללל למה זה לא מאפשר לי לתת לך מוניטין??? ☠️
אני פתאום קולטת שאני קצת חסרת מילים כלפי כל מה שכתבת כאן. מרגישה קצת כמו דג.
תודה על התגובה הזו.
אשכרה אין לי אפילו אנרגיה לארגן לעצמי את המחשבות ולכתוב פה משהו נוסף. אני מרגישה שהסוללה שלי מתרוקנת במהירות שיא.
באמת שהתקופה האחרונה אני לא חיה, אלא סתם שורדת במעין מעבדה מפחידה של מדענית מטורפת שעושה ניסויים שנכשלים בזה אחר זה.
למה לכולם זה מצליח ורק לי לא???
כנראה שלעולם לא באמת אבין את זה.

 

[elchonon]

אבללל למה זה לא מאפשר לי לתת לך מוניטין??? ☠️
אני פתאום קולטת שאני קצת חסרת מילים כלפי כל מה שכתבת כאן. מרגישה קצת כמו דג.
תודה על התגובה הזו.
אשכרה אין לי אפילו אנרגיה לארגן לעצמי את המחשבות ולכתוב פה משהו נוסף. אני מרגישה שהסוללה שלי מתרוקנת במהירות שיא.
באמת שהתקופה האחרונה אני לא חיה, אלא סתם שורדת במעין מעבדה מפחידה של מדענית מטורפת שעושה ניסויים שנכשלים בזה אחר זה.
למה לכולם זה מצליח ורק לי לא???
כנראה שלעולם לא באמת אבין את זה.

את לא צריכה לעשות דבר או לסבול לחינם.
פשוט תפסיקי, תעצרי, תנשמי תהיי נוחכת איפה שאת ברגע זה. תפסיקי לחיות בעבר או בעתיד.
כרגע לא תרדי או תעלי במשקל, כרגע הכל טוב.

עם ראש נקי ומנוחה נפשית, אפשר לחשוב ישר ולהגיע למסקנות טובות יותר.

אני חושב שאחד הבעיות זה הנסיון לפתור את כל הבעיות במקום לחיות איתם, והפלא ופלא, לפעמים הם נעלמים ככה.

אני יודע שמחשבות תמיד יחזרו, ותמיד יבוא קול בראש שאת צריכה חיטוב דחוף ומיידי. אבל את לא חייבת לפעול על זה.

אין לי הכשרה ומספיק ידע על הפרעות כאלה ואחרות, אבל אני מקווה שאולי ההגיון יוביל למקום בטוח יותר.

 

[Orihadados2]

הורדתי עוד 200 קל' ועדיין לא נצפית ירידה במשקל.
מודה שזה כבר מתחיל להיות ממש קשה כל העסק.
1,200 קל' ליום זה מעט מאוד אוכל. בקושי יכולה לאכול ארוחת ערב נורמלית של חביתה, גבינה וסלט.
ואירובי אני עושה 3-4 פעמים בשבוע - ריצה לחצי שעה / הליכה 40 דק'.
אמנם עבר רק שבוע, אבל הרגיש כמו נצח. ואין שום תזוזה.

גובה 157
משקל 57
לא רציתי מליון דולר, כל שביקשתי היה לרדת 2 קילו מזופתים 😭

יכול להיות שזה בגלל שאת כבר במשקל מאוד נמוך.
בכל מקרה אין לי איזשהו מושג בעניין. לדעתי תעשי הפסקה מהאימונים והתזונה לאיזה שבועיים ואחרי זה תנסי שוב. (זה עבד לי בניסיון לעלות במסה)
בכל מקרה שילבת אימוני כוח?

 

[אני=]]

את לא צריכה לעשות דבר או לסבול לחינם.
פשוט תפסיקי, תעצרי, תנשמי תהיי נוחכת איפה שאת ברגע זה. תפסיקי לחיות בעבר או בעתיד.
כרגע לא תרדי או תעלי במשקל, כרגע הכל טוב.
עם ראש נקי ומנוחה נפשית, אפשר לחשוב ישר ולהגיע למסקנות טובות יותר.
אני חושב שאחד הבעיות זה הנסיון לפתור את כל הבעיות במקום לחיות איתם, והפלא ופלא, לפעמים הם נעלמים ככה.
אני יודע שמחשבות תמיד יחזרו, ותמיד יבוא קול בראש שאת צריכה חיטוב דחוף ומיידי. אבל את לא חייבת לפעול על זה.
אין לי הכשרה ומספיק ידע על הפרעות כאלה ואחרות, אבל אני מקווה שאולי ההגיון יוביל למקום בטוח יותר.

😭
באלי שזה יהיה קל וברור ומובן.
אבל אני פתאום מרגישה שאני זורקת את הכל לפח. נתתי כיף לשמיים, ועכשיו אני צוללת בצניחה חופשית.
זה נורא מפחיד.
מה אם בעקבות העלייה המחודשת בקלוריות אני אעלה שוב במשקל??? כי אני שוב עושה את כל התהליך מהתחלה.
דפקתי שוב את המטבוליזם. הגוף שלי כבר לא סומך עלי. מסכן. אני שוברת את האמון שלו כל פעם.
אני לא רוצה לחשוב על זה.
אם אני אחשוב על זה יותר מדיי אני אבכה.
אני הולכת לישון.
באלי פשוט לעצור את כל זה.
או כמו שהוא אומר:

הלוואי וזה היה מצחיק אותי. בינתיים אני רק חושבת איך אני חונקת את האיש הזה בשנתו עם כרית.

יכול להיות שזה בגלל שאת כבר במשקל מאוד נמוך.
בכל מקרה אין לי איזשהו מושג בעניין. לדעתי תעשי הפסקה מהאימונים והתזונה לאיזה שבועיים ואחרי זה תנסי שוב. (זה עבד לי בניסיון לעלות במסה)
בכל מקרה שילבת אימוני כוח?

איזה משקל נמוך??
אני עוד שנייה נחשבת בעודף משקל.
כולי גוש שומן מהלך.
וחזרתי לאימוני כח.
חושבת שאנשום קצת בקטע של התזונה, עד כמה שבא לי לחנוק את עצמי עד כדי כיחלון.
אני כרגע בהתלבטות קשה בין לקצץ ל1000 ללהעלות 1,400.
כל 5 דקות יש לי החלטה סופית אחרת. הכי כיף לי שבעולם.


אני לא מאמינה שאני כותבת את זה.
אני מתחרטת שיצאתי ל'מסע' הזה מלכתחילה.
הפחד הכי נורא שלי היה שאקום בוקר אחד ואגלה שאני שמנה ולא מצליחה להיפטר מזה, והנה זה קורה.
זה נורא עצוב.
אולי עדיף היה לי להישאר בבועה של ה1,000 קל' שלי של לפני שנה.


נהה.
בטח מחר בבוקר הדעה שלי תשתנה בנוגע לזה...
אולי זה סתם בגלל השעה או בגלל שכבר נמאס לי מהכל.
לילה טוב 3>

 

[elchonon]

באלי שזה יהיה קל וברור ומובן.
אבל אני פתאום מרגישה שאני זורקת את הכל לפח. נתתי כיף לשמיים, ועכשיו אני צוללת בצניחה חופשית.
זה נורא מפחיד.
מה אם בעקבות העלייה המחודשת בקלוריות אני אעלה שוב במשקל??? כי אני שוב עושה את כל התהליך מהתחלה.
דפקתי שוב את המטבוליזם. הגוף שלי כבר לא סומך עלי. מסכן. אני שוברת את האמון שלו כל פעם.
אני לא רוצה לחשוב על זה.
אם אני אחשוב על זה יותר מדיי אני אבכה.
אני הולכת לישון.
באלי פשוט לעצור את כל זה.
או כמו שהוא אומר:

הלוואי וזה היה מצחיק אותי. בינתיים אני רק חושבת איך אני חונקת את האיש הזה בשנתו עם כרית.

We definitely don't go there

איזה משקל נמוך??
אני עוד שנייה נחשבת בעודף משקל.
כולי גוש שומן מהלך.

we definitely don't go there
גם אני במשקל עודף, למי איכפת.

 

[אני=]]

We definitely don't go there

we definitely don't go there
גם אני במשקל עודף, למי איכפת.

חחחח אדיר

אוף.
אני חושבת שאתן לזה צ'אנס.
קודם אעשה קצת מתמטיקה.
כי ישמצב שאני באמת צריכה לקצץ 1,000 כדי לראות תזוזה משמעותית, ואני סתם חיה באשלייה שאני בסדר.

בכל אופן, תודה לכולם, באמת מקרב הלב.
נחמד שאכפת לכם ושאתם עוזרים.
אני עייפה מכדי להכביר במילים. אבל שתדעו שאני ממש מעריכה.
ממש.
אבל ממש.

קודם אעשה קצת מתמטיקה.
כי ישמצב שאני באמת צריכה לקצץ 1,000 כדי לראות תזוזה משמעותית, ואני סתם חיה באשלייה שאני בסדר.

מה 😣
דפוק 😣
אצלי 😣
קיביני 😣
מט 😣

 

[שיר1]

😭
באלי שזה יהיה קל וברור ומובן.
אבל אני פתאום מרגישה שאני זורקת את הכל לפח. נתתי כיף לשמיים, ועכשיו אני צוללת בצניחה חופשית.
זה נורא מפחיד.
מה אם בעקבות העלייה המחודשת בקלוריות אני אעלה שוב במשקל??? כי אני שוב עושה את כל התהליך מהתחלה.
דפקתי שוב את המטבוליזם. הגוף שלי כבר לא סומך עלי. מסכן. אני שוברת את האמון שלו כל פעם.
אני לא רוצה לחשוב על זה.
אם אני אחשוב על זה יותר מדיי אני אבכה.
אני הולכת לישון.
באלי פשוט לעצור את כל זה.
או כמו שהוא אומר:

הי, תעצרי פה.
זה בסדר שהמוח מריץ לופים שמוכרים לו, אבל אפשר לנסות להגיד לו משהו כמו - "נשמה, נוח" (כמובן באינטונציה הנכונה, קורטוב ערסיות חובה).

דבר ראשון, לכי לישון (החרוז לא מכוון).
דבר שני, הרשי לי להציע - נייטרלי בשילוב אימוני כוח מביא לנראות של חיטוב קל. לא דפקת שום דבר וזה יהיה רק מועיל לכל כיוון שתחזרי לשפיות. אולי לשחרר לרגע או שניים (חודש חודשיים) את החלום לרדת את שני הקילו המזורגגים, לקחת בחשבון שאת חוזרת להתאמן (זה יעשה הבדל בהבטחה), לקחת בחשבון שאת חוזרת לשגרה של פעילות שפויה יותר (ובאמת התמיה אותי שלא לקחת את זה בחשבון בכלל כי הרי "את כל היום רובצת במכללה" - שטויות כמובן)
קיצור תתמידי בלשלוח את המוח המופלא לנוח (אם את צריכה כאפת התאפסות אני פה) - את מהממת, זה רק הוא שמספר סיפורים שמצדיקים שלילת רישיון, ובנוגע לתכלס (כי תגידי "כן, אבל זה כן שומן שאני רוצה וצריכה להוריד וכו וכו") - את יודעת מעולה איך עולים בהדרגה ולשלוט בכל השיט הזה. לא יודעת לגבי משקל, אבל מוכנה כמעט להבטיח ששילוב של העלאת קלוריות הדרגתית, של חזרה לשגרת פעילות הן ברמה היומיומית, והן, חשוב מאוד - אימוני כוח, ושל רוגע ושחרור הסטרס של הסיפור הזה (רק זמנית, את תמיד יכולה לשוב לזה אם תרצי 😁) ייתן לך תוצאות במישור של נראות. למשקל אני לא נכנסת.


שווארמה/משלוח של מג'הול לח (כבר הסכמנו שזה היסטרי) עליי אם לא 🤩

 

[אני=]]

הי, תעצרי פה.
זה בסדר שהמוח מריץ לופים שמוכרים לו, אבל אפשר לנסות להגיד לו משהו כמו - "נשמה, נוח" (כמובן באינטונציה הנכונה, קורטוב ערסיות חובה).

דבר ראשון, לכי לישון (החרוז לא מכוון).
דבר שני, הרשי לי להציע - נייטרלי בשילוב אימוני כוח מביא לנראות של חיטוב קל. לא דפקת שום דבר וזה יהיה רק מועיל לכל כיוון שתחזרי לשפיות. אולי לשחרר לרגע או שניים (חודש חודשיים) את החלום לרדת את שני הקילו המזורגגים, לקחת בחשבון שאת חוזרת להתאמן (זה יעשה הבדל בהבטחה), לקחת בחשבון שאת חוזרת לשגרה של פעילות שפויה יותר (ובאמת התמיה אותי שלא לקחת את זה בחשבון בכלל כי הרי "את כל היום רובצת במכללה" - שטויות כמובן)
קיצור תתמידי בלשלוח את המוח המופלא לנוח (אם את צריכה כאפת התאפסות אני פה) - את מהממת, זה רק הוא שמספר סיפורים שמצדיקים שלילת רישיון, ובנוגע לתכלס (כי תגידי "כן, אבל זה כן שומן שאני רוצה וצריכה להוריד וכו וכו") - את יודעת מעולה איך עולים בהדרגה ולשלוט בכל השיט הזה. לא יודעת לגבי משקל, אבל מוכנה כמעט להבטיח ששילוב של העלאת קלוריות הדרגתית, של חזרה לשגרת פעילות הן ברמה היומיומית, והן, חשוב מאוד - אימוני כוח, ושל רוגע ושחרור הסטרס של הסיפור הזה (רק זמנית, את תמיד יכולה לשוב לזה אם תרצי 😁) ייתן לך תוצאות במישור של נראות. למשקל אני לא נכנסת.


שווארמה/משלוח של מג'הול לח (כבר הסכמנו שזה היסטרי) עליי אם לא 🤩

אבל למה הפורום שונאא אותייייי??? למהההה??? 🤯
חחחחחח אני רק רוצה לפרגןןן לאנשים המדהימים האלהההה!!!

זה עשה לי ממש טוב לקרוא את ההודעה הזו על הבוקר ._.
והאמת שחיטטתי קצת בגלריה של הפון, ומצאתי תמונות ממרץ - ממש בתחילת הקורונה, ואני נראית שם כמעט אותו הדבר. וגם כמעט באותו המשקל. שם חצי קילו פחות. ממש זניח. אז בעצם זה לא לגמרי באשמת הקורונה כל הסיפור הזה.
זה באשמת חופשת הסמסטר! חחח

בכל אופן, ישנתי על זה הלילה, וקמתי בבוקר. נשקלתי, וכשראיתי שעליתי 200 גר' מאתמול, (כי כיף להיות אני,) הבנתי שאני לגמרי דפוקה אם אני ממשיכה בקו העקום הזה.
אני אעלה את הקלוריות ממש ממש לאט, כדי שהגוף שלי לא יצרח "אוכל! פתחו את המצור!" ויתחיל לאגור במזווה.
אתחיל מ1,400.
אשלב אימוני כח, כמו שאמרנו 3 פעמים FBW.
אם אראה שהכל בסדר אעלה ל1,500 אחרי שבועיים-שלושה.
ואם אני עדיין אשאר בחיים כדי לספר על זה, אעלה עוד, ל1,600.
ואז אוריד בבת אחת ל1,200.
סתם.
בעצם לא סתם.
כשנגיע לגשר נחצה אותו. או ניפול ממנו. או שבכלל נסתובב ונברח בצרחות.
נראה כבר.
ובפעם האחרונה שירדתי במשקל, בתקופת המדרשה לפני 3 שנים, אכלתי 1,000 ליום+2 אימוני FBW בשבוע + הליכות ארוכות.
אבל זה לא מדוייק כי לא ספרתי מדוייק.
אז לא יודעת 🤦‍♂️
בול מה שהייתי צריכה כרגע ._________________.