הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

What am I doing wrong?

אני=]

משתמש משקיע
4,022
3,085
נק' מוניטין:
4,104
4,022
3,085
ספייס רשל"צ
הורדתי עוד 200 קל' ועדיין לא נצפית ירידה במשקל.
מודה שזה כבר מתחיל להיות ממש קשה כל העסק.
1,200 קל' ליום זה מעט מאוד אוכל. בקושי יכולה לאכול ארוחת ערב נורמלית של חביתה, גבינה וסלט.
ואירובי אני עושה 3-4 פעמים בשבוע - ריצה לחצי שעה / הליכה 40 דק'.
אמנם עבר רק שבוע, אבל הרגיש כמו נצח. ואין שום תזוזה.

גובה 157
משקל 57
לא רציתי מליון דולר, כל שביקשתי היה לרדת 2 קילו מזופתים 😭
 
האמת שפיצה מרובת חלבון זה לא כזה משו שקשה לעשות חח פשוט שים יותר גבינה / פחות בצק, או שתדחף גבינה לבצק, או סקופ חלבון ללא טעם אומשו.
 
אם זו התמורה לשידוך היא פיצה בלי קלוריות והרבה חלבון. אפשר גם?
בחיים לא הרגשתי כל כך מבוקש
האמת שפיצה מרובת חלבון זה לא כזה משו שקשה לעשות חח פשוט שים יותר גבינה / פחות בצק, או שתדחף גבינה לבצק, או סקופ חלבון ללא טעם אומשו.
למה להרוס את הפיצה פשוט תשתי איזה שייק חלבון בצד
 
בחיים לא הרגשתי כל כך מבוקש

למה להרוס את הפיצה פשוט תשתי איזה שייק חלבון בצד

תסביר לי איך בדיוק אקסטרה גבינה הורס את הפיצה? 🤣

ואני לא ממש רודפת אחרי חלבון. 1.8- 2 זה משו שקל לי להגיע אליו בהיסח הדעת :>
 
חידשתי מנוי.
עשיתי אימון.
נראלי מחר אני עושה קפיצה מגיל 23 לגיל 123 מבחינת יכולת התנועה שלי 😳

כמה טוב לחזור 😇
 
לטובה. יש בכלל שאלה?

(רק קחי בחשבון עלייה צפויה של נוזלים. וזה מבורך אם לרגע חשבת שלא)

כעע, פעם שעברה כשחזרתי לאימונים אחרי כמעט שנה של השתמטות, עשיתי 2 שיעורי סטודיו רצופים ועליתי 2 קילו ביום שאחרי. השרירים שלי היו כלכך תפוסים עד שבקושי הצלחתי ללכת במשך שבוע שלם. ואני לא מגזימה חחח אני זוכרת שאחרי היום החמישי כבר ממש נלחצתי שדפקתי משו בגוף 🤣
 
לטובה. יש בכלל שאלה?

(רק קחי בחשבון עלייה צפויה של נוזלים. וזה מבורך אם לרגע חשבת שלא)

כעע, פעם שעברה כשחזרתי לאימונים אחרי כמעט שנה של השתמטות, עשיתי 2 שיעורי סטודיו רצופים ועליתי 2 קילו ביום שאחרי. השרירים שלי היו כלכך תפוסים עד שבקושי הצלחתי ללכת במשך שבוע שלם. ואני לא מגזימה חחח אני זוכרת שאחרי היום החמישי כבר ממש נלחצתי שדפקתי משו בגוף 🤣


למה אף אחד לא אמר לי על זה!!!🤣
אני היחידה שלא ידעתי?
 
למה אף אחד לא אמר לי על זה!!!🤣
אני היחידה שלא ידעתי?

זה רק אם עושים אימון עצים אחרי שלא עשית כלום הרבה זמן חחח וזה בד"כ יורד אחרי יומיים-שלושה 😃
 
אוקיי אני אוטוטו סוגרת שבועיים על 1,200 קל'.
ונחשו מה? D:
המשקל לא זז! D:D:
אפילו לא בגרם אחד! D:D:D:
ייאי! D:D:D:D:D:D:D:D:D:D:D:D:D:D:

זורקת לפה את הגרפים המזורגגים -
זה הסה"כ כולל שיקלול של האירובי שאני עושה במשלך השבוע. ז"א שיש ימים שאכלתי בהם 100-150 יותר ועשיתי אירובי באותו הסכום או יותר.
לא כולל שריפה קלורית של אימוני התנגדות.

upload_2020-6-11_15-20-25.png


(הקלוריות של שבת הן בהערכה גסה, ומתוך ניסיון שכבר רכשתי בנוגע למשקלים וחישוב קלוריות. בגדול בשבתות אני אוכלת בעיקר ירקות, עוף. בבוקר יוגורט ופירות וכאלה, ושותה הרבה תה. הוספתי 50 קל' לכל ארוחה כדי שגם אם פספסתי - שיהיה לזה חיפוי.)

upload_2020-6-11_15-20-38.png



כמובן שהשבוע עודלא נגמר, אז יש עוד כמה ימים של 'צ'אנס אחרון', שאני די סקפטית לגביו.

בקיצור- מנצ'מע??
לא ירדתי ב1,400
לא יורדת ב1,200,
שננסה 1,000?
או שאכרות גפה? אני בטוחה שזה יוריד אותי במשקל במהירות שיא D:
סתם. חס ושלום.
אולי רק אסלק את התוספתן. כמה זה? 100? 200 גרם?
רק בשביל הסיפוק של לראות תזוזה אחרי כל ההשקעה שלי.
 

קבצים מצורפים

  • upload_2020-6-11_15-19-18.png
    upload_2020-6-11_15-19-18.png
    KB 80.2 · צפיות: 24
אולי במקום לקצץ בקלוריות, תנסי לעבוד יותר על פעילות גופנית? יזומה ולא יזומה.

וואלה בשבועיים האחרונים הייתי פעילה הרבה יותר מבדרך כלל.
נוסף על 3 הליכות בשבוע שאני ממילא עושה, חזרנו באופן חלקי ללימודים. וזה יום שלם של פעילות ותזוזה מפה לשם.
ועכשיו גם חידשתי שוב מנוי לחדכ"ש. וכל הזדמנות שיש לצאת מהבית - אני יוצאת. (קניות וכאלה.)
ולפעמים סתם מנקה את הבית או מבשלת ועושה דברים כדי לזוז.
אני כן מוצאת את עצמי נשפכת על הספה במשך שעות / דופקת שנ"ץ / תקועה מול המחשב, אבל זה לא משהו חדש. משתדלת להיות פעילה אבל במקביל אני נהיית יותר תשושה ועייפה.
נניח משו שסיגלתי בזמן האחרון - לקום ולהביא דברים בעצמי, נניח, ולא לבקש שיביאו לי. אפילו אם אין לי כח בקושי להרים את היד חח
או לעשות שיחות טלפון תוך כדי פיטרול בבית...

אולי תנסי לעשות PSMF?

ובשפת הקודש? :>
 
וואלה בשבועיים האחרונים הייתי פעילה הרבה יותר מבדרך כלל.
נוסף על 3 הליכות בשבוע שאני ממילא עושה, חזרנו באופן חלקי ללימודים. וזה יום שלם של פעילות ותזוזה מפה לשם.
ועכשיו גם חידשתי שוב מנוי לחדכ"ש. וכל הזדמנות שיש לצאת מהבית - אני יוצאת. (קניות וכאלה.)
ולפעמים סתם מנקה את הבית או מבשלת ועושה דברים כדי לזוז.
אני כן מוצאת את עצמי נשפכת על הספה במשך שעות / דופקת שנ"ץ / תקועה מול המחשב, אבל זה לא משהו חדש. משתדלת להיות פעילה אבל במקביל אני נהיית יותר תשושה ועייפה.
נניח משו שסיגלתי בזמן האחרון - לקום ולהביא דברים בעצמי, נניח, ולא לבקש שיביאו לי. אפילו אם אין לי כח בקושי להרים את היד חח
או לעשות שיחות טלפון תוך כדי פיטרול בבית...



ובשפת הקודש? :>

דיאטת כאסח | דיאטת בזק - קילוגרם כושר ופיתוח גוף

בהצלחה 😃 הירידה במשקל די מובטחת בצורה הזו.
 
לאלאלאלאלאלאא.
אני לא עושה דיאטות כסאח. הספיקה לי אנורקסיה אחת, תודה D:
יש לך שני אפשרויות.

1. להעמיק את הגרעון הקלורי למצב בלתי נסבל וכנראה מאוד לא בריא, ותרדי במשקל.
2. להיכנס לניטרלי ולוותר על הירידה במשקל לתקופה מסוימת, ובזמן הזה תתאוששי מנטלית ופיזית מהדיאטות האין סופיות שלך, וכעבור כמה חודשים או שנה תשקלי חיטוב שוב.

החיסרון באפשרות הראשונה ברורה, ואין טעם אפילו להיכנס לזה, זה מסלול לסבל והפרעות ומקום שאת לא רוצה להיות.

החיסרון באפשרו השניה, שזה אומר שתצטרכי להשלים עם עצמך ולחיות עם הגרמים הבודדים של השומן שלך לתקופה מסוימת. לחלק זה נשמע כמו דבר פשוט, אבל נשמע שאצלך זה מסימה לא פשוטה. אני בטוח שיש אנשי מקצוע, חברות משפחה שיכולים לעזור שהאפשרות הזאת תהיה קלה יותר.

אני חייב לומר שהאפשרות השניה הרבה יותר מתאימה לדעתי, אבל אני לא אובייקטיבי, כי אני מעדיף שתפסיקי לסבול כבר. אז קשה לדעת מה באמת מתאים עבורך.
 
יש לך שני אפשרויות.

1. להעמיק את הגרעון הקלורי למצב בלתי נסבל וכנראה מאוד לא בריא, ותרדי במשקל.
2. להיכנס לניטרלי ולוותר על הירידה במשקל לתקופה מסוימת, ובזמן הזה תתאוששי מנטלית ופיזית מהדיאטות האין סופיות שלך, וכעבור כמה חודשים או שנה תשקלי חיטוב שוב.

החיסרון באפשרות הראשונה ברורה, ואין טעם אפילו להיכנס לזה, זה מסלול לסבל והפרעות ומקום שאת לא רוצה להיות.

החיסרון באפשרו השניה, שזה אומר שתצטרכי להשלים עם עצמך ולחיות עם הגרמים הבודדים של השומן שלך לתקופה מסוימת. לחלק זה נשמע כמו דבר פשוט, אבל נשמע שאצלך זה מסימה לא פשוטה. אני בטוח שיש אנשי מקצוע, חברות משפחה שיכולים לעזור שהאפשרות הזאת תהיה קלה יותר.

אני חייב לומר שהאפשרות השניה הרבה יותר מתאימה לדעתי, אבל אני לא אובייקטיבי, כי אני מעדיף שתפסיקי לסבול כבר. אז קשה לדעת מה באמת מתאים עבורך.

וואלה, האפשרות השנייה מוצאת חן בעיני הרבה, הרבה, הרבה יותר.
זוכר שכבר לפני 3 או 4 שבועות אמרתי שאנסה לעלות ל1,600 לתקופה, ואז לראות מה הלו"ז וכו'....
אז במקום זה רק הורדתי בקלוריות ועכשיו אני עם 1,200 ובאותו המשקל 🤦‍♂️☠️
וזה פתאום ברור לי כמה שזה נורא. דאמ איט.
אני צריכה להתאפס על עצמי שוב וזה ככ קשה כמו בפעם הראשונה, לפני שנה.
אפילו יותר מהפעם הקודמת.
הרבה יותר האמת.
כי אני לגמרי מרגישה מקולקלת.
תכננתי את החיטוב הזה במשך חודשייייםםם!!
איי שם בחגי תשרי הבטחתי לעצמי ש"בין פסח לשבועות אני אעשה חיטובון קליל ואוריד את עודפי השומן מהמסה במידה ויהיו כאלה".
והיו כאלה, אז עשיתי חיטוב,
וזה לא הצליח.
וזה בטעם כישלון בזיגוג תיסכול עם פצפוצי אכזבה.
לא הגלידה הכי נמכרת במקפיא.
ואני אחת סתומה שכזו שלפעמים ננעלת על מטרה ונכנסת בה ברבאק.
זה מבאס למצוא את עצמי בפול גז על ניוטרל, נופלת מכל טריליון המכשולים שיש בדרך, ובסוף חוזרת אחורה פצועה וחבולה עם דגל לבן.

אבל אני מבינה מה אתה אומר.
אוף.
נראה שאסבול בכל אפשרות שאבחר :|
השאלה היא באיזה טעם אני רוצה את הסבל שלי D:
צכה לישון על זה.
כמה שנים.

אני מרגישה כאילו ה1,800 היה סתם חלום, ועכשיו אני מתעוררת בחזרה למציאות הזוועתית שלי.
אתה מכיר את האנשים האלה שמכורים להימורים?
שהם מהמרים עוד ועוד ושוב ושוב, ובטוחים שהנה, עכשיו הם הולכים לתת את המכה. אם הם רק יהמרו עוד קצת, אם הם רק ישימו יותר כסף - ייפתח להם המזל.
זה סוג של פתולוגיה, ההמתכרות הזו.
אני מרגישה ממש ככה.
הנה , מחר, מחרתיים, אני סופסוף אראה ירידה.
רק אתם לגוף להבין.
זה שלא ירדתי עד עכשיו זה סתם בגלל נוזלים.
בגלל מלח.
בגלל אימון.
בגלל פחממה.
בגלל הורמונים.
בגלל טיזנאמוווווו.
אבל מחר זה יקרה.
אני עושה בסדר!
גירעון - יש.
אירובי - יש.
שינה - יש.
מים - יש.
שלוות נפש - יותר שאננות. תקווה? משו כזה.
אז כאילו, למה לי להעלות את הקלוריות אם ממש מחר אני הולכת לראות תוצאות?
מרגישה שזה כמו לחפור ולטרוח כדי למצוא איזשהו אוצר, ולפרוש עשר סנטימ לפני התיבה.

זה מגוחך, אבל ישמצב שאני יותר מדיי מלאת תקווה ואמונה.
ישמצב שאני בכלל לא חופרת במקום הנכון....?
 
וואלה, האפשרות השנייה מוצאת חן בעיני הרבה, הרבה, הרבה יותר.
זוכר שכבר לפני 3 או 4 שבועות אמרתי שאנסה לעלות ל1,600 לתקופה, ואז לראות מה הלו"ז וכו'....
אז במקום זה רק הורדתי בקלוריות ועכשיו אני עם 1,200 ובאותו המשקל 🤦‍♂️☠️
וזה פתאום ברור לי כמה שזה נורא. דאמ איט.
אני צריכה להתאפס על עצמי שוב וזה ככ קשה כמו בפעם הראשונה, לפני שנה.
אפילו יותר מהפעם הקודמת.
הרבה יותר האמת.
כי אני לגמרי מרגישה מקולקלת.
תכננתי את החיטוב הזה במשך חודשייייםםם!!
איי שם בחגי תשרי הבטחתי לעצמי ש"בין פסח לשבועות אני אעשה חיטובון קליל ואוריד את עודפי השומן מהמסה במידה ויהיו כאלה".
והיו כאלה, אז עשיתי חיטוב,
וזה לא הצליח.
וזה בטעם כישלון בזיגוג תיסכול עם פצפוצי אכזבה.
לא הגלידה הכי נמכרת במקפיא.
ואני אחת סתומה שכזו שלפעמים ננעלת על מטרה ונכנסת בה ברבאק.
זה מבאס למצוא את עצמי בפול גז על ניוטרל, נופלת מכל טריליון המכשולים שיש בדרך, ובסוף חוזרת אחורה פצועה וחבולה עם דגל לבן.

אבל אני מבינה מה אתה אומר.
אוף.
נראה שאסבול בכל אפשרות שאבחר :|
השאלה היא באיזה טעם אני רוצה את הסבל שלי D:
צכה לישון על זה.
כמה שנים.

אני מרגישה כאילו ה1,800 היה סתם חלום, ועכשיו אני מתעוררת בחזרה למציאות הזוועתית שלי.
אל תהיי קשה על עצמך.

יש לי מסורת, אני רואה את זה חוזר על עצמו כל פעם מחדש אצלי ואצל אחרים.
לפני כל תחרות שאני משתתף, תמיד, אבל תמיד יהיה אימון מבאס עם כשל או משהו דפוק. זה חייב לקרות.

למדתי לצפות לזה, אני כבר לא מתרגש, לפני התחרות האחרונה נכשלתי עם 290 ק"ג דדליפט, ופשוט ניסיתי שבוע אחרי, ובתחרות הרגשתי כל כך טוב שהחלטתי ללכת על 295 ק"ג.
אני פשוט לוקח את זה כמסר מהקב"ה להזכיר לי מי באמת אחראי, ולמי באמת מגיע הקרדיט. מה אני? שק בשר ודם. קצת ענווה לא תזיק לי.

החיים לא הולכים לפי התוכניות, אולי זה הדרך של אלוקים להזכיר לנו שהוא מנהל את העולם, לא יודע. אבל פשוט תלמדי לזרום עם זה וללמוד איך להתמודד עם זה.

את כנראה שוקלת פחות מ90% מהבנות בעולם. את לא צריכה להתפרק בגלל כמה גרמים של שומן, תודי לה' שאת חיה ובריאה.

אני תמיד נדהם מהאובססיה שלי לפני תחרות, פתאום האמונה והעיצות שלי נעלמות, פתאום סופר חשוב לי לנצח, פתאום אני לא מתנחם בכך שאני די חזק גם אם אפסיד, ושיש לי בעיות של עשירים (או חזקים). אבל ברוך ה' אחרי כמה שעות או ימים אני בדרך כלל מתאפס על עצמי, ומתחבר לקב"ה ופשוט נהנה מכל רגע בתחרות, אני רגוע ומרוכז ופשוט נוכח.

אני מאין שגם את יכולה להיות שלימה ומאושרת בכל מצב שתהיי או בכל דרך שתבחרי.
אתה מכיר את האנשים האלה שמכורים להימורים?
שהם מהמרים עוד ועוד ושוב ושוב, ובטוחים שהנה, עכשיו הם הולכים לתת את המכה. אם הם רק יהמרו עוד קצת, אם הם רק ישימו יותר כסף - ייפתח להם המזל.
זה סוג של פתולוגיה, ההמתכרות הזו.
אני מרגישה ממש ככה.
הנה , מחר, מחרתיים, אני סופסוף אראה ירידה.
רק אתם לגוף להבין.
זה שלא ירדתי עד עכשיו זה סתם בגלל נוזלים.
בגלל מלח.
בגלל אימון.
בגלל פחממה.
בגלל הורמונים.
בגלל טיזנאמוווווו.
אבל מחר זה יקרה.
אני עושה בסדר!
גירעון - יש.
אירובי - יש.
שינה - יש.
מים - יש.
שלוות נפש - יותר שאננות. תקווה? משו כזה.
אז כאילו, למה לי להעלות את הקלוריות אם ממש מחר אני הולכת לראות תוצאות?
מרגישה שזה כמו לחפור ולטרוח כדי למצוא איזשהו אוצר, ולפרוש עשר סנטימ לפני התיבה.

זה מגוחך, אבל ישמצב שאני יותר מדיי מלאת תקווה ואמונה.
ישמצב שאני בכלל לא חופרת במקום הנכון....?
תקבעי את הכללים למשחק לפני שאת משחקת.
תחליטי מה הגרעון וכמה זמן לפני שתודי שזה לא עובד וצריך לחשב מסלול מחדש.

עשיתי תוכניות אימונים שלא הביאו לי תוצאות, אבל היה קשה להודות שזה בזבוז זמן וצריך להמשיך הלאה לתוכנית חדשה.
זה קשה.

אבל ברגע שקבעתי מה הציפיות שלי, וראיתי שלא השגתי אותם, אני חייב לסמוך על החישובים שהיו לי בתחילת התוכנית, ולא לנסות סתם למשוך.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית