נק' מוניטין:
2,107
נתחיל מהפאדיחות (150kg, נכשל):
נכנסתי אליו כי 140kg טס, וכי כשהוצאתי את המוט הוא הרגיש מאוד קל על הגב. (בדרך כלל הסימן שלי לעצור זה שעוד ב-Unrack המוט "מפחיד אותי", וב-Back Squat אני לא מתגרה).
הירידה הרגישה סבבה (אולי קצת "אבדתי" את זה מתחת למקביל), ואז בעלייה הבנתי שאני דוחף את הרצפה כדי להתקדם קדימה (ולא כדי לעלות), ושההתיישרות היא מלחמה שאני מפחד להפסיד. (שלא יקבור אותי).
לא הצלחתי לראות איך אני זורק את המוט אחורה, וירדתי די בזהירות, ואני חושב שאפילו יחסית...הנחתי את המוט).
-----
שלושה ימים אחרי זה, סוף אימון WL, עם 145kg:
הייתי קצת תשוש, ופחות השתדלתי להחזיק צר והדוק, אבל אני מרגיש שזה היה פחות או יותר: "אותו סקוואט", ושהוא עלה כי במשקל הזה הצלחתי "להשתלט על ההשלכות של הבעיה" (אבל לא לפתור אותה).
-----
חבר ייעץ לי שאין סיבה להכנס ככה בסטאפ, ושאולי שווה לי להרחיב מעט אחיזה, ולהוריד קצת את המוט.
לדבריו - הקשת הזו מיותרת, ובזמן שאני יכול להחזיק אותה למעלה - זה נהיה קשה כשיורדים, ואז זה גורר התנדנדות, קריסה קדימה, וסקוואט שצריך להציל.
-----
עולות השאלות:
-האם הקשת בהכרח רעה? אני לא פאוורליפטר, והסקוואט הוא אקססורי: המאמן דורש ממני לשמור על גב מתוח בקלין ובסנאטץ', ואני הרגשתי שככל שאני יכול להכנס לסקוואט יותר אנכי, ועם גב יותר מתוח - זה משרת אותי טוב יותר.
-הרחבת אחיזה? - הרחבה של האחיזה, גב פחות מוקשת - מרגיש לי כמו חוסר ניצול של הגמישות שלי, ושל היכולת שלי להדק שכמות ולייצב את המוט. המשמעות של הרחבה היא שיש לי עוד כיווץ "בקנה", ואני בכוונה בוחר להחזיק מעט רופף.
-אילו תיקונים תנועתיים, ודגשים טכניים הייתם מציעים לי להביא בחשבון, ולהתייחס אליהם אחרי הסגר?
אודה על כל עזרה בנושא. 😁
נכנסתי אליו כי 140kg טס, וכי כשהוצאתי את המוט הוא הרגיש מאוד קל על הגב. (בדרך כלל הסימן שלי לעצור זה שעוד ב-Unrack המוט "מפחיד אותי", וב-Back Squat אני לא מתגרה).
הירידה הרגישה סבבה (אולי קצת "אבדתי" את זה מתחת למקביל), ואז בעלייה הבנתי שאני דוחף את הרצפה כדי להתקדם קדימה (ולא כדי לעלות), ושההתיישרות היא מלחמה שאני מפחד להפסיד. (שלא יקבור אותי).
לא הצלחתי לראות איך אני זורק את המוט אחורה, וירדתי די בזהירות, ואני חושב שאפילו יחסית...הנחתי את המוט).
-----
שלושה ימים אחרי זה, סוף אימון WL, עם 145kg:
הייתי קצת תשוש, ופחות השתדלתי להחזיק צר והדוק, אבל אני מרגיש שזה היה פחות או יותר: "אותו סקוואט", ושהוא עלה כי במשקל הזה הצלחתי "להשתלט על ההשלכות של הבעיה" (אבל לא לפתור אותה).
-----
חבר ייעץ לי שאין סיבה להכנס ככה בסטאפ, ושאולי שווה לי להרחיב מעט אחיזה, ולהוריד קצת את המוט.
לדבריו - הקשת הזו מיותרת, ובזמן שאני יכול להחזיק אותה למעלה - זה נהיה קשה כשיורדים, ואז זה גורר התנדנדות, קריסה קדימה, וסקוואט שצריך להציל.
-----
עולות השאלות:
-האם הקשת בהכרח רעה? אני לא פאוורליפטר, והסקוואט הוא אקססורי: המאמן דורש ממני לשמור על גב מתוח בקלין ובסנאטץ', ואני הרגשתי שככל שאני יכול להכנס לסקוואט יותר אנכי, ועם גב יותר מתוח - זה משרת אותי טוב יותר.
-הרחבת אחיזה? - הרחבה של האחיזה, גב פחות מוקשת - מרגיש לי כמו חוסר ניצול של הגמישות שלי, ושל היכולת שלי להדק שכמות ולייצב את המוט. המשמעות של הרחבה היא שיש לי עוד כיווץ "בקנה", ואני בכוונה בוחר להחזיק מעט רופף.
-אילו תיקונים תנועתיים, ודגשים טכניים הייתם מציעים לי להביא בחשבון, ולהתייחס אליהם אחרי הסגר?
אודה על כל עזרה בנושא. 😁
