מנוחה מוחלטת של חודש

[Lidor Hayu]

שלום חברים.
את התקופה הקרובה אני הולך לנצל כדי לקחת חופש מהכל . הלופ הזה של אימונים/תזונה/הסטרס בלתי נגמר הזה יהיה בצד
לצערי זה הגיע מהסיבה של כאבים בלתי נגמרים בברך של קרוב לשנה כבר,שלא נתתי לה לנוח כמו שצריך וכנראה רק החמרתי למצב , ועוד כל מיני כאבים קטנים שצצים כל פעם בגב תחתון ומפרקים וזה מעיד על המון שטויות שעשיתי עד עכשיו
עד עכשיו בסגר הרגשתי שאני כופה את עצמי,על כל התהליך ואני בכלל לא נהנה ועושה יותר נזק מתועלת
החלטתי שאני אקח תקופה של אפילו חודש ללא אימונים,במטרה שאחריה אהיה fresh לחלוטין.
אני מאוד מבולבל ולא שלם אבל זה הדבר הנכון לעשות.האימונים מרגישים לי נורא עכשיו ובכל אימון אני מרגיש שאני עושה לעצמי עוד נזק.ההנאה כבר לא שם בכלל
אני מתכנן לרפא את עצמי ולבדוק כל מקום שכואב לי בגוף ולהתחיל הכל מחדש
בזמן הזה אנקה את הראש,אעשה שיעורי בית,אבדוק יה עשיתי עד עכשיו שגרם למצב ואיך אפשר לשנות.
רציתי לדעת כמה דברים:
1.מה דעתכם על ההחלטה?
2.אני מרגיש שהקיצוניות סביב התזונה בכל הזמן הזה גרמה לי להיות במחשבה עכשיו שבא לי לשחרר ולהיות בן אדם רגיל,אבל אני פוחד שאם לא אקפיד אז אעשה עוד נזק בתקופה הזו(אעלה בשומן,אאבד שריר..)
מה הייתם ממליצים לי לעשות?
תודה רבה ואשמח לשמוע את הדעות של כל חברי הפורום

 

[המשורר]

אני בעד לקחת חופש.
ירידה למען עלייה.
אפשר גם להתאמן חודש משקלים נמוכים, לתרגל טכניקה ושלא תרגיש שממש החלדת.
אני בעצמי עומד לקחת בקרוב חודש או יותר הפסקה בגלל ניתוח שדורש זאת.

 

[Lidor Hayu]

כל שאני עושה זה למנוע מעצמי להגיע למצב של נזק בלתי הפיך,בעיקר בברך.הבעיה שגם הליכות ותרגול על כל עבודה בחלק ג תחתון מכבידות על הברך.
פלג גוף עליון אולי אחזור לפני ואולי לא,תלוי בהרגשה מנטלית ופיזית עם הזמן.
השאלה אם ייגרם נזק בכלל?בהנחה שאקפיד על חלבון גבוה וזה מה שאעשה.
שוב,אני לא נהנה בתקופה הזו בכלל והאימונים הולכים פשוט חרא אני כופה את עצמי על המצב ועושה באמת נזק כי אני מוגבל ברוב התנועות אבל עדיין מצב אותם על הכאב

 

[המשורר]

כל שאני עושה זה למנוע מעצמי להגיע למצב של נזק בלתי הפיך,בעיקר בברך.הבעיה שגם הליכות ותרגול על כל עבודה בחלק ג תחתון מכבידות על הברך.
פלג גוף עליון אולי אחזור לפני ואולי לא,תלוי בהרגשה מנטלית ופיזית עם הזמן.
השאלה אם ייגרם נזק בכלל?בהנחה שאקפיד על חלבון גבוה וזה מה שאעשה.
שוב,אני לא נהנה בתקופה הזו בכלל והאימונים הולכים פשוט חרא אני כופה את עצמי על המצב ועושה באמת נזק כי אני מוגבל ברוב התנועות אבל עדיין מצב אותם על הכאב

זה רק חודש, יהיו לך המון כאלה לחיות, אולי.

 

[Lidor Hayu]

זה רק חודש, יהיו לך המון כאלה לחיות, אולי.

זה בהנחה שאשמור על עצמי עכשיו ואבין שזה מרתון ולא ספרינט,והחכמה היא להיות בתחום שנים קדימה

 

[Flow]

לגבי הפסקה כדי לטפל בפציעות- לפי הבנתי, היום הנטייה אצל פיזיותרפיסטים לטיפול בפציעות היא יותר active recovery מאשר מנוחה מלאה לכן לדעתי לא כדאי להפסיק להתאמן לחלוטין ועדיף שתתאמן "על אש קטנה". תן עבודה קלה עד לפאמפ כדי להזרים דם לאיזורים הפצועים ולעזור להם להתאושש.

לגבי התזונה הקיצונית- כמובן ששוב אני כותב את דעתי אז קח מה שאני אומר עם גרגיר של מלח.
יש מגמה פה בפורום להיות סופר קפדנים ומדוייקים על תזונה ולדעתי לחבר'ה שלא מתחרים זה מיותר. כל הקפדנות יתר הזאת גורמת לחשיבה כמעט הפרעתית בקשר לאוכל והיא להרבה אנשים לא sustainable לאורך זמן וגורמת לקריסות נפשיות כמו שאתה חווה.

אני מאמין מאוד באכילה אינטואיטיבית ואם אתה ממש רוצה אתה יכול לספור חלבון כדי להיות בטוח שאתה מכניס מספיק. לדעתי אכילה בצורה כזאת יותר נוחה לשימור לאורך זמן. (אך שים לב שיכול להיות שהראייה שלי פה היא לא אובייקטיבית כי מאז שאני זוכר את עצמי אני עוסק בספורט ואוכל בצורה הזאת כך שיכול להיות שההכרה והבנה שלי של הגוף שלי היא הרבה מעל הממוצע ויכול להיות שיקח לך הרבה זמן להגיע להבנה של הגוף שלך לרמה שאכילה אינטואיטיבית תעבוד בשבילך. - לא מתאים לכל אחד)
על כל פנים בבחירת תוכנית תזונה העיקרון החשוב הוא שהדיאטה הכי טובה היא זאת שתוכל להתמיד בה.

כל הבעיות שדיברת עליהן נשמעות כמו מקרה קלאסי של חוסר התאוששות ולהבא ניתן למנוע אותן ע"י עבודה לפי תוכנית שמתאימה לך, אכילה מספקת, שינה מרובה והורדת הסטרס מהחיים עד כמה שניתן.
תזכור שתחום האימונים הוא כמו מרתון ולא כמו ספרינט ותעדיף לעבוד בצורה שתוכל להתמיד בה לאורך זמן רב.

לגבי הפחד מאיבוד שריר, בהורדה משמעותית לאורך זמן של הסטרס שמופעל על השרירים שלך אין מנוס מירידה במסת השריר. הגוף שואף ליעילות ואין לו סיבה להחזיק שריר שדורש משאבים אם אין בו צורך. אך בכל זאת, לדעתי עדיף שתרד קצת ותחדש כוחות נפשיים. כשתחזור לתהליך, השריר שצברת עד עכשיו יחזור די מהר, בגלל זיכרון השריר, ובגלל שעכשיו אנחנו עובדים בצורה שהיא יותר ברת קיימה, תוכל להמשיך לצבור שריר וכוח ולהתקדם לאורך זמן.

שיהיה בהמון הצלחה!

 

[Lidor Hayu]

לגבי הפסקה כדי לטפל בפציעות- לפי הבנתי, היום הנטייה אצל פיזיותרפיסטים לטיפול בפציעות היא יותר active recovery מאשר מנוחה מלאה לכן לדעתי לא כדאי להפסיק להתאמן לחלוטין ועדיף שתתאמן "על אש קטנה". תן עבודה קלה עד לפאמפ כדי להזרים דם לאיזורים הפצועים ולעזור להם להתאושש.

לגבי התזונה הקיצונית- כמובן ששוב אני כותב את דעתי אז קח מה שאני אומר עם גרגיר של מלח.
יש מגמה פה בפורום להיות סופר קפדנים ומדוייקים על תזונה ולדעתי לחבר'ה שלא מתחרים זה מיותר. כל הקפדנות יתר הזאת גורמת לחשיבה כמעט הפרעתית בקשר לאוכל והיא להרבה אנשים לא sustainable לאורך זמן וגורמת לקריסות נפשיות כמו שאתה חווה.

אני מאמין מאוד באכילה אינטואיטיבית ואם אתה ממש רוצה אתה יכול לספור חלבון כדי להיות בטוח שאתה מכניס מספיק. לדעתי אכילה בצורה כזאת יותר נוחה לשימור לאורך זמן. (אך שים לב שיכול להיות שהראייה שלי פה היא לא אובייקטיבית כי מאז שאני זוכר את עצמי אני עוסק בספורט ואוכל בצורה הזאת כך שיכול להיות שההכרה והבנה שלי של הגוף שלי היא הרבה מעל הממוצע ויכול להיות שיקח לך הרבה זמן להגיע להבנה של הגוף שלך לרמה שאכילה אינטואיטיבית תעבוד בשבילך. - לא מתאים לכל אחד)
על כל פנים בבחירת תוכנית תזונה העיקרון החשוב הוא שהדיאטה הכי טובה היא זאת שתוכל להתמיד בה.

כל הבעיות שדיברת עליהן נשמעות כמו מקרה קלאסי של חוסר התאוששות ולהבא ניתן למנוע אותן ע"י עבודה לפי תוכנית שמתאימה לך, אכילה מספקת, שינה מרובה והורדת הסטרס מהחיים עד כמה שניתן.
תזכור שתחום האימונים הוא כמו מרתון ולא כמו ספרינט ותעדיף לעבוד בצורה שתוכל להתמיד בה לאורך זמן רב.

לגבי הפחד מאיבוד שריר, בהורדה משמעותית לאורך זמן של הסטרס שמופעל על השרירים שלך אין מנוס ממסת השריר. הגוף שואף ליעילות ואין לו סיבה להחזיק שריר שדורש משאבים אם אין בו צורך. אך בכל זאת, לדעתי עדיף שתרד קצת ותחדש כוחות נפשיים. כשתחזור לתהליך, השריר שצברת עד עכשיו יחזור די מהר, בגלל זיכרון השריר, ובגלל שעכשיו אנחנו עובדים בצורה שהיא יותר ברת קיימה, תוכל להמשיך לצבור שריר וכוח ולהתקדם לאורך זמן.

שיהיה בהמון הצלחה!

קודם כל אני מודה לך מאוד על התשובה המפורטת.
נראה שפגעת במדוייק במה שאני חווה כעת מבחינה פיזית ומנטלית.
מבחינה פיזית אין ספק שלקחתי את הגוף שלי לקצה ולכן הוא מרגיש מה שהוא מרגיש ומאותת לי בכל כיוון אפשרי.אני סבור וכמעט בטוח שזה הצעד הנכון לעשות.גם אם אני מתאמן עכשיו אני מוגבל ב90% מהתנועות הקיימות שאפשר לעשות מסיבות כאלו ואחרות,שלא נדבר על המצב המנטלי שאני נמצא בו.
אחזור על כך שוב,אני כבר לא נהנה והשילוב של כאבים יחד עם חוסר ההנאה גורמים לעוד יותר נזק ממה שעשיתי עד עכשיו.
אני כבר לא כמו שהייתי בתחילת הדרך,למרות שאני עדיין צעיר(חודש הבא חוגג 22) התבגרתי וכמו שאמרנו זה מרלון ולא ספרינט.החכמה היא להתאמן בצורה חכמה עוד 20 שנה קדימה עם כמה שפחות מגבלות ופציעות
לכן החודש הזה יעשה לי רק טוב מכל הבחינות
אני מקווה שאתה ושאר החברים באמת חושבים כמוני
את התקופה הקרובה שאמרתי חופש אני כן הולך לנצל לחופש מנטלי,וכחלק מזה הפסקה משקילה של הכל על הגרם,ולהיות אדם רגיל(מרגיש שהנפש זועקת לכך)
לאכול 3 ארוחות ביום ופשוט לתת לגוף להירגע מהכל.
מתאר לעצמי שזה לא יעשה יותר מידי נזק כי ההרגלים התזונתיים שלי כל כל טובים שזה יעשה לי רק טוב

 

[McGregor]

מנוחה מוחלטת של חודש זה מוגזם,
אין בעיה להוריד הילוך בעזרת הפחתת עומסים, הפחתת מבפר אימונים, קצת שינויים בתזונה וכו.
אבל חודש שלם של מנוחה מאימונים וזריקת זין על התזונה רק יחזיר אותך אחורה.

אגב, על מנת לטפל בפציעה יש פתרונות טובים יותר מסתם להתבטל בבית.

 

[Lidor Hayu]

מנוחה מוחלטת של חודש זה מוגזם,
אין בעיה להוריד הילוך בעזרת הפחתת עומסים, הפחתת מבפר אימונים, קצת שינויים בתזונה וכו.
אבל חודש שלם של מנוחה מאימונים וזריקת זין על התזונה רק יחזיר אותך אחורה.

אגב, על מנת לטפל בפציעה יש פתרונות טובים יותר מסתם להתבטל בבית.

לא הבנת נכון את המצב
מנוחה מוחלטת של חודש מאימוני רגליים.פלג גוף עליון ייתכן לפני,תלוי מצב
זריקת זין על תזונה ממש לא תיהיה פה חבר,להפסיק לשקול את האוכל על הגרם לא אומר שהמסגרת התזונתית שלי תשתנה,ההרגלים מוטמעים בי וכל ארוחה תכלול חלבון ופחמימה איכותיים וכמובן ירקות.
לתת לנפש להירגע מהמרדף שחוותה בשנים האחרונות,ומעבר לכך להחזיר לעצמי את הרעב לתחום הזה
מעבר לכך הגוף שלי צריך את זה וארגע כל אימון יגרום נזק,וכל התנאים שמסביב רק מחזקים את דעתי(היעדר חדר כושר,ציוד,תנאים והמצב שלי)