נק' מוניטין:
1,360
לירידה במשקל מגוון רחב של אסטרטגיות תזונתיות המובילות לתוצאות שונות בקרב אנשים שונים. לאחרונה זוהה עיתוי צריכת מזון או ליתר דיוק אכילה מאוחרת, כגורם אפשרי אחד המעורב בהשמנת יתר ובירידה איטית במשקל.
סקירת מחקרים באה במטרה להעריך את הקשר הפוטנציאלי בין הרגלי התזונה שלנו בתקופה שלפני ביצוע דיאטה כזו או אחרת, לבין תגובה איטית לירידה במשקל.
הרגלי התזונה של המשתתפים (122 גברים ונשים בממוצע גילאים 39 בעלי עודף משקל או השמנה) הוערכו על ידי תיעוד עצמאי של צריכת מזון על פני שלושה ימים מייצגים בתקופה שלפני הירידה במשקל, כלומר ללא התערבות כזו או אחרת. לצורך הערכה של התפלגות צריכת המזון לאורך היום חולקו 24 שעות היממה לשש תקופות, כאשר אכילה מאוחרת הוגדרה כשיעור מסך הצריכה היומית שנצרך לאחר השעה 20:00.
לאחר התיעוד, נכנסו כלל המשתתפים לתקופת ההתערבות - ירידה במשקל אשר הושגה על ידי גרעון קלורי של 500-700 קלוריות במשך 12 עד 15 שבועות שלאחריהם נקבעו שתי קבוצות הרזיה:
ירידה נמוכה במשקל - 1.3 ק"ג בממוצע
ירידה גבוהה במשקל - 6.1 ק"ג בממוצע
לאור הנתונים עולה כי התפלגות צריכת האנרגיה לאורך היום הייתה דומה בין שתי קבוצות ההרזיה, למעט התקופה הראשונה בה אחוז צריכת האנרגיה הכוללת לפני השעה 9:00 היה נמוך יותר בקבוצת ההרזיה הנמוכה בהשוואה לקבוצת ההרזיה הגבוהה (12.5% לעומת 15%). למרות העובדה שההבדל הזה בחלוקת צריכת האנרגיה היה קטן למדי וכי נצפה רק בשעות הבוקר המוקדמות, תוצאה זו עומדת בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהציגו צריכת מזון מוקדמת לעומת מאוחרת כגורם המשפיע על ירידה במשקל הגוף.
על אף תוצאה זו, יש לזכור כי השערת החוקרים הייתה שאנשים המגיבים באיטיות לירידה במשקל הם בעלי דפוס מאוחר של צריכת אנרגיה, מה שלא ניכר בסקירה זו, שכן קבוצת ההרזיה הנמוכה לא ביטאה שיעור גבוה יותר של צריכת אנרגיה כוללת בערב.
לסיכום, תוצאות הסקירה מצביעות על כך שתזמון צריכת המזון בתקופה שלפני דיאטה אינה מאפשרת אפיון של ירידה איטית במשקל.
רפרנס:
Is the timing of food intake a potential indicator of low weight loss responders? A secondary analysis of three weight loss studies - PubMed
נערך לאחרונה:
