נק' מוניטין:
2,005
האם אכילה בצלחות קטנות יותר תפחית את הצריכה הקלורית?
מעבר לשיטות הנפוצות להגבלת הצריכה הקלורית, כמו קביעת יעד קלורי יומי או משחק עם הדחיסות הקלורית של המזון, קיימות שיטות נוספות המיועדות להשיג הגבלה זו באופן ספונטני יותר בעזרת שינוי הרגלי אכילה. אחת משיטות אלו היא הקטנת גודל כלי ההגשה, שלכאורה מצמצמת את כמות המזון הנאכל. התופעה, כך מוסבר, נובעת מאשליית דלבוף לפיה גודל מעגל יכול להיתפס כגדול/קטן יותר כתלות בגודל המעגל המקיף אותו (דוגמה למטה). בנוסף, משוער כי אנשים משתמשים בגודל הצלחת כנקודת ייחוס לגודל המנה הנתפסת כמשביעה בעיניהם ולכן שינוי בגודלה יגרור שינוי בצריכה הקלורית.
(נסו לדמיין שהעיגול השחור הוא פיצה והלבן הוא המגש, איזו פיצה הייתם יותר מתבאסים לקבל? 😉)
אולם, למרות שמחקרים קודמים הדגימו כי הקטנת גודל הצלחת יכולה לגרום לירידה בצריכה הקלורית, הראיות בנושא לא חד משמעיות ונראה כי האפקט מושפע מגורמים נוספים. כדי לקבל מסקנות יותר מוצקות בנושא, נערכה סקירת מחקרים ומטרת המאמר הנוכחי היא לסכמה.
מה נבדק וכיצד?
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם השתתפו 321 ילדים ומבוגרים מקטגוריות משקל שונות. המשתתפים פוצלו לקבוצת צלחות קטנות או גדולות, או אכלו מצלחות גדולות וקטנות בשתי הזדמנויות שונות. הפרמטר שנמדד היה ההבדל בצריכת המזון בין המצבים, בקלוריות או בגרם. יתרה מזאת, כל מחקר בדק משתנים נוספים, כמו סוג האכילה (חברתית מול אינדיבידואלית), סוג כלי ההגשה, קטגוריות משקל שונות ועוד.
התוצאות:
מתוך 9 מחקרים, רק ב-3 מחקרים נצפה כי משתתפים צרכו פחות מזון כאשר אכלו מכלי הגשה קטן יותר. תוצאות המחקרים היו מגוונות מכיוון שכל ניסוי נבדל במאפייני המשתתפים, במזון שהוגש ובתנאי האכילה. בניתוח של משתנים נוספים, נראה שההשפעה של כלי הגשה קטן הייתה פחות משמעותית כאשר המשתתפים סבלו מהשמנה. זאת ועוד, כאשר המזון הוגש בקערה או בתנאי שדה ההשפעה של שינוי גודל הכלי על כמות האכילה הייתה חזקה יותר (בהשוואה להגשה בצלחת ובתנאי מעבדה, בהתאמה).
המסקנות:
נראה שמוקדם מדי להתייחס להקטנת גודל כלי ההגשה כפרקטיקה יעילה ומבוססת להגבלת הצריכה הקלורית. ייתכן שהתוצאות הנ"ל ישתנו עם עריכתם של מחקרים נוספים, או שמצד שני, ייתכן שההשערה כי שינוי התנהגותי בודד יעשה הבדל משמעותי בצריכת מזון עודפת, המהווה בעיה די מורכבת, היא פשטנית מדי. אי לכך, ניתן לנסות את האסטרטגיה של הקטנת גודל כלי ההגשה ולראות לאורך זמן האם השיטה אפקטיבית לכם. לפחות לפי סקרית המחקרים הנוכחית, ייתכן והאסטרטגיה תעזור לחלק מהאנשים יותר ולחלק כנראה פחות.
________________
רפרנס: https://doi.org/10.1111/obr.12200
לקריאה נוספת בנושא (וגם על הסקאם שהשפיע על התוצאות של מחקרים בתחום): Smaller dishware to reduce energy intake: fact or fiction?
מעבר לשיטות הנפוצות להגבלת הצריכה הקלורית, כמו קביעת יעד קלורי יומי או משחק עם הדחיסות הקלורית של המזון, קיימות שיטות נוספות המיועדות להשיג הגבלה זו באופן ספונטני יותר בעזרת שינוי הרגלי אכילה. אחת משיטות אלו היא הקטנת גודל כלי ההגשה, שלכאורה מצמצמת את כמות המזון הנאכל. התופעה, כך מוסבר, נובעת מאשליית דלבוף לפיה גודל מעגל יכול להיתפס כגדול/קטן יותר כתלות בגודל המעגל המקיף אותו (דוגמה למטה). בנוסף, משוער כי אנשים משתמשים בגודל הצלחת כנקודת ייחוס לגודל המנה הנתפסת כמשביעה בעיניהם ולכן שינוי בגודלה יגרור שינוי בצריכה הקלורית.
(נסו לדמיין שהעיגול השחור הוא פיצה והלבן הוא המגש, איזו פיצה הייתם יותר מתבאסים לקבל? 😉)
אולם, למרות שמחקרים קודמים הדגימו כי הקטנת גודל הצלחת יכולה לגרום לירידה בצריכה הקלורית, הראיות בנושא לא חד משמעיות ונראה כי האפקט מושפע מגורמים נוספים. כדי לקבל מסקנות יותר מוצקות בנושא, נערכה סקירת מחקרים ומטרת המאמר הנוכחי היא לסכמה.
מה נבדק וכיצד?
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם השתתפו 321 ילדים ומבוגרים מקטגוריות משקל שונות. המשתתפים פוצלו לקבוצת צלחות קטנות או גדולות, או אכלו מצלחות גדולות וקטנות בשתי הזדמנויות שונות. הפרמטר שנמדד היה ההבדל בצריכת המזון בין המצבים, בקלוריות או בגרם. יתרה מזאת, כל מחקר בדק משתנים נוספים, כמו סוג האכילה (חברתית מול אינדיבידואלית), סוג כלי ההגשה, קטגוריות משקל שונות ועוד.
התוצאות:
מתוך 9 מחקרים, רק ב-3 מחקרים נצפה כי משתתפים צרכו פחות מזון כאשר אכלו מכלי הגשה קטן יותר. תוצאות המחקרים היו מגוונות מכיוון שכל ניסוי נבדל במאפייני המשתתפים, במזון שהוגש ובתנאי האכילה. בניתוח של משתנים נוספים, נראה שההשפעה של כלי הגשה קטן הייתה פחות משמעותית כאשר המשתתפים סבלו מהשמנה. זאת ועוד, כאשר המזון הוגש בקערה או בתנאי שדה ההשפעה של שינוי גודל הכלי על כמות האכילה הייתה חזקה יותר (בהשוואה להגשה בצלחת ובתנאי מעבדה, בהתאמה).
המסקנות:
נראה שמוקדם מדי להתייחס להקטנת גודל כלי ההגשה כפרקטיקה יעילה ומבוססת להגבלת הצריכה הקלורית. ייתכן שהתוצאות הנ"ל ישתנו עם עריכתם של מחקרים נוספים, או שמצד שני, ייתכן שההשערה כי שינוי התנהגותי בודד יעשה הבדל משמעותי בצריכת מזון עודפת, המהווה בעיה די מורכבת, היא פשטנית מדי. אי לכך, ניתן לנסות את האסטרטגיה של הקטנת גודל כלי ההגשה ולראות לאורך זמן האם השיטה אפקטיבית לכם. לפחות לפי סקרית המחקרים הנוכחית, ייתכן והאסטרטגיה תעזור לחלק מהאנשים יותר ולחלק כנראה פחות.
________________
רפרנס: https://doi.org/10.1111/obr.12200
לקריאה נוספת בנושא (וגם על הסקאם שהשפיע על התוצאות של מחקרים בתחום): Smaller dishware to reduce energy intake: fact or fiction?
