נק' מוניטין:
464
בעולם המערבי יש נטייה לצרוך כמות גבוהה של פחמימה, בעוד שצריכת פחמימות באופן מוגבר מקושרת להשמנה ולמחלות שונות.
קיים הבדל בין צריכת יתר אקוטית (קצרת טווח) של פחמימות ובין צריכת יתר כרונית (ארוכת טווח) של פחמימות.
צריכה אקוטית:
קיים מחקר בו גברים צעירים הגיעו לשני ימי מבדק, בשניהם קיבלו ארוחת אכול כפי יכולתך שבה הוגשה פיצה. במבדק הראשון הונחו לאכול עד לשובע נוח ובמבדק השני הונחו לאכול עד שאינם מסוגלים יותר.
במבדק הראשון המשתתפים צרכו 1,584 קלוריות ובשני 3,113 קלוריות לארוחה. למרות שהמשתתפים צרכו כמות הרבה יותר גבוהה של פחמימות במבדק השני, רמות הסוכר בדם לאחר הארוחה לא עלו משמעותית לעומת המבדק הראשון, אך רמת האינסולין (הורמון האחראי להכנסת הסוכר לתאים) הייתה גבוהה יותר ב 50%.
במילים אחרות, הגוף מווסת כמות גבוהה של פחמימה בארוחה וכתוצאה מכך הפחמימות נאגרו בגוף על מנת לשמור על רמה תקינה של סוכר בדם.
מחקר אחר הראה שצריכת כמות קלוריות גבוהה פי שתיים בארוחה מהצרכים האנרגטיים הנדרשים ביממה מביא לייצור של שומן בגוף, חלקו מהפחמימות שנצרכו בתזונה. חשוב לציין שתהליך זה אינו נפץ בבני אדם מאחר והעלות האנרגטית הנדרשת להמיר פחמימה לשומן היא גבוהה יחסית והגוף יעדיף לאגור את הפחמימות כגליקוגן (מאגרים) או להשתמש בהן לאנרגיה במקום להמיר אותן לשומן.
צריכה כרונית:
נראה שצריכת פחמימות מוגברת לאורך זמן מביאה לעלייה בצורך לפחמימות דרך מנגנון של תחושת זכייה בפרס (רווח) . העלייה בצריכת הפחמימה תהיה הודות לצריכת מאכלים טעימים בדחיסות קלורית גבוהה, בדרך כלל מאכלים מתוקים כגון עוגות, עוגיות וממתקים.
קיימת שונות בין אנשים בתגובה לצריכה מוגברת של פחמימה. לאחר שלושה ימים בהם נצרכו 40%
יותר קלוריות מהנדרש מפחמימות, בקרב אנשים שהגדירו את עצמם כ"רזים כל חייהם", נראה דיכוי תיאבון והוצאה אנרגטית גבוהה יותר כתוצאה מפעילות גופנית.
אימונים:
פעילות גופנית גורמת לתאי השריר להיות רגישים יותר להורמון האינסולין וכך פינוי הסוכר מהדם יעיל יותר. קליטת הסוכר מהדם אל תאי השריר תורמת גם לאיזון רמת הסוכר בדם וגם למילוי מאגרי הגליקוגן (מאגרי הפחמימות) בשריר ובכבד שהתדלדלו כתוצאה מהאימון.
לסיכום:
צריכה מוגברת של פחמימה מביאה באופן מידי למילוי מאגרי פחמימה ובמידה מועטה להמרת פחמימה לשומן ואגירתו. במקביל, מנגנוני וויסות של הגוף שומרים על רמת הסוכר בדם יציבה.
צריכה מוגברת של פחמימה באופן כרוני מובילה לצריכת קלוריות עודפת ולעלייה במשקל. קיים שוני בין אנשים בתגובה לצריכת הפחמימה המוגברת – כשחלק מהאנשים ימשיכו לצרוך כמות גבוהה של פחמימות ואצל חלק מהאנשים יתקיים דיכוי תיאבון ועלייה בפעילות לאחר מכן.
נדרש מחקר עתידי כדי להבין אילו אימונים מבחינת נפח, עצימות, סוג ותזמון לאורך היום חשובים כדי לווסת את השפעות צריכת הפחמימה המוגברת בטווח הקצר והארוך.
קישור למאמרים:
Physiological responses to carbohydrate overfeeding - PubMed
Is reducing dietary carbohydrate the way to go? - PubMed
