נק' מוניטין:
464
אילו מאפיינים מנבאים שמירה על המשקל?
האתגר הגדול בירידה במשקל הוא לשמר אותה. קיימת שונות בין אנשים ביכולת להצליח לשמור על המשקל והשונות נובעת מהבדלים התנהגותיים, פסיכולוגיים וביולוגיים. המחקר הנוכחי בחן תהליכים של ירידה במשקל ושימור של הירידה כדי לראות את המאפיינים של הנבדקים ששמרו על המשקל בהצלחה.
המחקר נערך במשך שנה וחצי והשתתפו בו 140 נבדקים בעודף משקל או בהשמנה. הם עברו טיפול התנהגותי לירידה במשקל שכלל התאמת תפריט לפי נתונים אישיים ושילוב 5 שעות פעילות גופנית בשבוע. בסוף המחקר המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:
1.משתתפים שעלו בחזרה במשקל לאחר ירידה (91 משתתפים) - ירדו בתחילת המחקר ועלו בחזרה, שנתיים מתחילת המחקר שקלו 1.4 ק"ג פחות מההתחלה.
2. משתתפים ששמרו על המשקל (49 משתתפים) - ירדו במשקל במהלך המחקר, שמרו על משקל יציב במשך שנה ואז עלו מעט. שנתיים מתחילת המחקר שקלו 13.3 ק"ג פחות מההתחלה).
במהלך המחקר נבדקו מאפיינים פיזיולוגיים (משקל, הרכב גוף, צריכה קלורית), התנהגותיים (פעילות גופנית) ופסיכולוגיים (מוטיבציה, משמעת עצמית בתזונה ואימונים ותסמיני דיכאון).
באופן מפתיע, בתחילת המחקר המשתתפים שהוגדרו כעולים במשקל חזרה דיווחו על עצמם כבעלי משמעת עצמית גבוהה בנוגע לתזונה, עם מוטיבציה פנימית גבוהה לביצוע אימונים (הנאה מהפעילות), רמות רעב נמוכות יותר ועם רמה נמוכה יותר של סימפטומים של דיכאון לעומת המשתתפים ששמרו על המשקל. כנראה שהיה מדובר בהערכה עצמית לא נכונה או שלאותם משתתפים לא היה לאן להשתפר ביחס לעצמם ולמשתתפי הקבוצה השנייה היה לאן להשתפר.
במהלך השנתיים של המעקב המשתתפים ששמרו על המשקל ביצעו כ-5 שעות של פעילות גופנית יומיומית לעומת המשתתפים שעלו חזרה וביצעו כ-3.5 שעות בשבוע. בנוסף, התחזקו אצלם הרגלי תזונה כמו עמידה בפני מאכלים מפתים והימנעות מקנייתם ועלייה במשמעת העצמית ובנוסף נראתה אצלם עלייה במוטיבציה הפנימית לאימונים.
ניתן לראות שהטיפול ההתנהגותי עזר רק לחלק מהמשתתפים ולחלק לא. בני אדם לא מגיבים באותו אופן לטיפולים ואם טיפול מסוים אינו עוזר, כדאי למצוא אסטרטגיה אחרת. כדי לשמור על המשקל לאורך זמן חשוב לשנות הרגלים, ואכן המשתתפים ששמרו על המשקל סיגלו במהלך תקופת המעקב הרגלים שסייעו להם, בין אם בתזונה או בפעילות גופנית.
רפרנס: Error - Cookies Turned Off
