נק' מוניטין:
464
- 44,165
- 2,980
שיתוף מזון הוא התנהגות אנושית שטבועה בנו. עוד מהימים בהם היינו ציידים-לקטים, בני אדם חלקו אחד עם השני את המזון שהשיגו. את מנהג שיתוף המזון ניתן לראות גם בבעלי חיים בטבע כאקט של חיזור, והוא עוזר לנקבות לבחור את בני הזוג שלהן.
המחקר הנוכחי בחן שיתוף מזון כאקט של חיזור במסגרת תוכנית ריאליטי בה מצולמים דייטים ראשונים, הכוללים ארוחה משותפת במסעדה. בסך הכול בוצע מעקב אחר 800 דייטים.
הזוגות שהופגשו בתוכנית עברו התאמה לפי העדפות ותחומי עניין. הגיל הממוצע של הנשים היה 26 והגיל הממוצע של הגברים היה 28. מצלמות נסתרות ברחבי המסעדה תיעדו את הדייטים כדי לראות האם לשיתוף מזון, למשל על ידי נטילתו והגשתו לאחר, ישנה השפעה על הצלחת הדייט ועל קיום דייט שני (במסגרת התוכנית המשתתפים החליטו לאחר הדייט האם ברצונם להמשיך לדייט שני).
מתוך כלל הדייטים שצולמו נבחרו דייטים על פי שתי קטגוריות:
1. דייטים שבהם הזוגות האכילו אחד את השני (58 זוגות).
2. דייטים שבהם לא נראה אקט של האכלה – קבוצת ביקורת (49 זוגות).
תוצאות:
1. ב-65% מהדייטים בהם הזוגות האכילו אחד את השני, הנשים האכילו את הגברים (38 מתוך 58 דייטים).
2. ב-41 מתוך 58 דייטים שבהם האוכל שותף, הזוגות בחרו לשתף את הקינוח. ב-15 מהדייטים הייתה זו המנה העיקרית ובשני דייטים המנה הראשונה.
3. במקום הראשון מבין המאכלים ששותפו היה זה השוקולד, בו הזוגות התחלקו ב-22 דייטים.
4. ב-93% מהדייטים שבהם נראתה האכלה (54 דייטים מבין 58), הפרטנרים הביעו רצון להמשיך לדייט שני, לעומת 43% מבין הדייטים בהם לא נראתה האכלה (21 דייטים מתוך 49).
לסיכום:
הנתונים מצילומי תוכנית הטלוויזיה הראו כי מבין הדייטים בהם נראתה האכלה, לרוב היו אלו הנשים שהאכילו את הגברים. המנה שממנה האכילו הכי הרבה הייתה הקינוח (בעיקר שוקולד) וכי רוב הזוגות שהאכילו אחד את השנייה הביעו רצון להמשיך לדייט שני לעומת פחות ממחצית מהמשתתפים שלא האכילו אחד את השנייה במהלך הדייט.
הנתונים הללו תומכים בכך, שפעולת ההאכלה היא אכן אקט של חיזור. בנוסף, מחקרים קודמים מראים שהאכלה הדדית קשורה לאינטימיות ולרומנטיקה. ייתכן שהרצון לייצר אינטימיות הוא שמוביל צד אחד לשתף מזון, ושיתוף הפעולה מהצד שני נותן סוג של אישור להעמקת הקשר.
חומר למחשבה לדייטים ראשונים
רפרנס: Courtship-feeding in the 'First Dates' restaurant is highly predictive of a second date - PubMed