נק' מוניטין:
1,360
כאנשים בוגרים אנחנו לומדים לקחת אחריות על המעשים שלנו, וכל כישלון או הצלחה נתפסים כבחירה. כך גם השמנת יתר, שהרי לא ניתן לערער על כך שמדובר בתוצאה של צריכה קלורית הגבוהה יותר מההוצאה האנרגטית. ואם העניין מסתכם במאזן קלורי, למעשה, כל שאנשים צריכים לעשות הוא לאכול פחות ולזוז יותר.
ואולם, לא בטוח שכך הדבר. לצורך הדוגמה, כאשר אנו פוגשים בילד שמן, סביר להניח שלא נאשים אותו בכך שהוא "בוחר" להיות שמן, אלא נאשים את ההורים שלו בכך שלא שמו לו גבולות.
חשוב להבין שהשמנת יתר היא איננה בהכרח בחירה שמסתכמת במידת כוח הרצון של הפרט, אלא מהווה שילוב מורכב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים.
גורמים ביולוגיים
ישנם מעל מאה גנים ספציפיים המעורבים בהשמנת יתר ומשפיעים על היבטים רבים, החל ממנגנוני וויסות תיאבון ועד לקביעת הנטייה שלנו לפנות לאוכל כתגובה לטריגרים סביבתיים כמו לחץ.
גורמים פסיכולוגיים
נמצא כי מחצית מהאנשים הבוגרים שפנו לאנשי מקצוע לטיפול בהשמנה חוו מצוקה בילדות.
אוכל ורגשות קשורים זה בזה. ניתן לראות זאת בבחירה לחגוג אירועים והצלחות במסעדות, או בפנייה לאוכל בניסיון להעלות את מצב הרוח או להסיח את הדעת ממצבים מורכבים רגשית.
מערכת היחסים של הנפש עם השמנת יתר היא מורכבת ודו כיוונית. מצד אחד מחלות נפש מקושרות עם סיכון מוגבר להשמנת יתר, ומהצד השני הפרעות אכילה עומדות תחת המטרייה של הפרעות נפש.
גורמים סוציאליים וסביבתיים
על העיקרון הזה מתיישב אותו החבר שלא מפסיק לגרור אתכם שוב ושוב לארוחות שחיתות. ניתן לומר שגם כאן מדובר בעניין של כוח רצון, אבל מה אם הסביבה בה אתם חיים כוללת דוכני אוכל מהיר ומעובד בכל פינת רחוב, הסופר הבריא במרחק נסיעה ארוכה ואין לכם רכב או שצריכת פירות וירקות על בסיס קבוע היא עסק יקר מידי? במקרה שכזה סביר להניח שבחירות המזון שלכם כבר פחות בשליטתכם.
בסופו של דבר, האנשים שסביר שיהפכו להיות בעלי משקל לא תקין הם אלו בעלי הסיכון הגנטי לכך וכאלו שחייהם מאופיינים בסביבה חברתית המקדמת אכילת יתר ומחסור בפעילות גופנית.
ולמרות זאת, אנשים רבים (כולל אנשי מקצוע) מאמינים שהשמנה נובעת ממשמעת עצמית ירודה בלבד, ולכן תולים את האשמה כולה על האדם עצמו במקום לטפל בה תוך התייחסות ליסוד הביולוגי-פסיכולוגי-חברתי של ההשמנה. והאמת היא שבושה לא מניעה אנשים או מקדמת אותם לבצע שינויים בחייהם. למעשה, סטיגמה של משקל מנציחה מעגל של בושה ועלייה במשקל. המסקנה? אל תהיו סטיגמתיים.
רפרנס:
https://www.bps.org.uk/sites/www.bp...Policy, Practice, and Research Priorities.pdf
