הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

סימונס ביילס גיבורה או נוכלת?

elchonon

משתמש על
13,513
13,610
נק' מוניטין:
8,167
13,513
13,610
חדרי כושר מזדמנים
הדיון על סימונס ביילס עורר את סקרנותי.
אישתי אוהדת מושבעת שלה כבר כמה שנים, מדובר באתלטית יוצאת מן הכלל, אלופה של כל הזמנים שפרשה באולימפיאדה וגרמה לקבוצה שלה להפסיד לרוסים בטענה שהיא לא מרגישה שהיא מנטלית כשירה להתחרות באותו יום, ושזה גיבורות מצידה לפרוש מהאולימפיאדה כי זה לא הכל בחיים.

תחפשו את הראיון למי שלא מכיר.

השאלה שהרבה דנים בה, האם היא אכן גיבורה? או שמה נוכלת? או כלום, בן אדם?

האם שחקן קבוצתי בכדורסל או כדורגל שהוא הטופ של הקבוצה פורש מהסיבות האלו, וגורם הפסד לקבוצה, מה היינו חושבים עליהם? כמו לברון ג'יימס, או קריסטיאנו רונאלדו.

אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
 
נכתבו על הנושא כבר עשרות אלפי מילים במדיות השונות.
יש היום דור חדש של ספורטאים שלא מוכן לחיות לפי הסטנדרטים של ״טוב למות בעד ארצנו״

ושמים את טובתם האישית לפני כל דבר.

כחובב ספורט קשה להתחבר לזה. כבן אדם, יש בי הרבה יותר חמלה והבנה.

כללי המשחק משתנים ובבניית נבחרות יצטרכו לקחת בחשבון גם אספקטים כאלה.
 
לא בטוח שארה"ב היתה זוכה בזהב אם היא היתה נשארת. היא השתתפה במקצה הראשון (קפיצה) וקיבלה ניקוד מאוד נמוך גם ביחס ליכולות שלה וגם ביחס למכשיר. גם במוקדמות היא לא היתה בשיאה. קצת פרופורציות - ארה"ב הפסידה לרוסים ב-3.5 נק' הפרש. בריו סימון קיבלה ניקוד גבוה ביותר מ-2 נק' בקפיצה וזכתה גם בזהב בזה, בטוקיו הניקוד שלה בקפיצה בגמר היה רביעי מהסוף מתוך 24 קופצות, היחידות שקפצו פחות טוב הגיעו ממקומות 7 ו-8 שאלו המקומות האחרונים בגמר.

לא יודע לגבי גיבורה, אבל כן צריך ביצים לבוא במאני טיים ולהגיד שלא מתאים, בטח כשאתה יודע שכולם בונים עליך וזה יזכר לך לנצח.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #4
נכתבו על הנושא כבר עשרות אלפי מילים במדיות השונות.
יש היום דור חדש של ספורטאים שלא מוכן לחיות לפי הסטנדרטים של ״טוב למות בעד ארצנו״

ושמים את טובתם האישית לפני כל דבר.

כחובב ספורט קשה להתחבר לזה. כבן אדם, יש בי הרבה יותר חמלה והבנה.

כללי המשחק משתנים ובבניית נבחרות יצטרכו לקחת בחשבון גם אספקטים כאלה.
אני מסכים, זה לא גיבורות לשים את טובתך לפני של אחרים. וזה מצד שני גם שיא המובן ולגטימי לפרוש כשמרגישים שאי אפשר לתפקד כראוי.

הפריע לי הראיון שלה שהיא ניסתה לצאת גיבורה בעיניי.
לא בטוח שארה"ב היתה זוכה בזהב אם היא היתה נשארת. היא השתתפה במקצה הראשון (קפיצה) וקיבלה ניקוד מאוד נמוך גם ביחס ליכולות שלה וגם ביחס למכשיר. גם במוקדמות היא לא היתה בשיאה. קצת פרופורציות - ארה"ב הפסידה לרוסים ב-3.5 נק' הפרש. בריו סימון קיבלה ניקוד גבוה ביותר מ-2 נק' בקפיצה וזכתה גם בזהב בזה, בטוקיו הניקוד שלה בקפיצה בגמר היה רביעי מהסוף מתוך 24 קופצות, היחידות שקפצו פחות טוב הגיעו ממקומות 7 ו-8 שאלו המקומות האחרונים בגמר.

לא יודע לגבי גיבורה, אבל כן צריך ביצים לבוא במאני טיים ולהגיד שלא מתאים, בטח כשאתה יודע שכולם בונים עליך וזה יזכר לך לנצח.
קשה לדעת מה היה קורה אם, אבל היא בהחלט אלופה וזה החמצה שלא הופיעה.
לגבי גיבורה וביצים, לא יודע, גם אם כן, זה לא תופעה שאני חושב כדאי לעודד.
 
אני מסכים, זה לא גיבורות לשים את טובתך לפני של אחרים. וזה מצד שני גם שיא המובן ולגטימי לפרוש כשמרגישים שאי אפשר לתפקד כראוי.

הפריע לי הראיון שלה שהיא ניסתה לצאת גיבורה בעיניי.

קשה לדעת מה היה קורה אם, אבל היא בהחלט אלופה וזה החמצה שלא הופיעה.
לגבי גיבורה וביצים, לא יודע, גם אם כן, זה לא תופעה שאני חושב כדאי לעודד.
יש פה 2 רבדים - ביילס הספורטאית לעומת ביילס ה״אדם״

בפשט אנחנו מצפים מהספורטאים ש״יעבדו״ בשבילנו, הם מקבלים מספיק כסף בשביל לעמוד בלחץ הזה - פיזית ומנטלית.
ההיסטוריה מלמדת כי ספורטאים רבים הקריבו את בריאותם הפיזית והנפשית על מנת לתפקד ברמות האלה.

ואז עולה השאלה שלנו כ״בני אדם״ האם ראוי לצפות מהספורטאים להקרבה כזאת.

בעיניי הגבורה היא בכך שהיא הראתה שיש דרך אחרת. אני מסכים מאוד שהטיימינג מאוד בעייתי, פרישה טרום האולימפיאדה הייתה יותר הגונה ואולי נותנת הזדמנות לספורטאית אחרת להתחרות
 
קודם כל, קוראים לה סימון.

טוב שלא מתה או הפכה להיות נכה בגלל תרגיל או מדליה. טוב שעצרה בזמן. החיים זה משחק אינסופי של לדעת מתי זה יותר מדי ומתי ממשיכים, וכל אחד מגלה את זה על עצמו מתישהו. חלק עם פציעות קשות ביותר. כשכל הפסטיבל הזה ייגמר, אף אחד לא ידאג לספורטאים האלה הלאה בחיים. לא מבחינה מנטלית או פיזית. מייקל פלפס ורבים אחרים דיברו על זה בסרט הדוקומנטרי The Weight of Gold.
 
מבלי לגרוע מכבודה והישגיה בעבר, לדעתי זה כישלון ספורטיבי גדול שלה ושל מי שמאמנים ומנהלים אותה, ספורטאים ומאמנים נמדדים גם בפן הנפשי. אני חושב שבמיוחד העיתוי של המקרה מעיד על התנהלות מאוד בעייתית של כל מי שקשור להשתתפות שלה בתחרות, כולל היא עצמה.
ואני גם מקווה שהיא תחזור להיות הספורטאית המדהימה שהיא יכולה להיות.
 
היא לא חייבת לאף אחד כלום
היא עוד בשר ואדם מתוך ה8 מליארד אבל שייכת למועדון מצומצם של אנשים שהגיעו לפ##ינ אולימפיה, אז כמה שאנשים יתעסקו בצהוב, היא עשתה דברים שאנשים אחרים חולמים רק לעשות
גיבורה ללא ספק כמובן היא לא מגיעה לקרסוליים של יוסיין בולט אבל גיבורה
 
כמו שהרבה כתבו.. קודם כל מדובר באדם..לאדם יש רצונות, פחדים, חששות.

היא קמה בבוקר, נמאס לה מסיבות כאלה ואחרות (התמוטטות נפשית, "עייפות החומר" ועוד)
אל תשכחו שהמתחרים האולימפיים מתמודדים עם כמות לחצים בלתי סבירה, וכל הסביבה שלהם מכינים אותם לכל אולימפיאדה כאילו זה שיא החיים שלהם, ובלי זה אין להם סיבה לחיות (ממש ככה)
אז לא משנה מאיזו סיבה הודיעה על פרישה, אני מאחל לה המון הצלחה וחזרה לשפיות כלשהי במסלול כלשהו שיהיה לה נוח
 
  • פותח/ת השרשור
  • #13
חשבתי על הנושא המון, לא רק בקטע שלה, אלא לחיי האישיים וההסתכלות שלי על אלופים או גיבורים בכל תחום.

אנסה לנתח את סימון קצת, מדובר בנערה צעירה שאת כל חיה הקדישה לספורט וברור שהיא לוקחת את זה מאוד ברצינות. היא בלי לכוון הגיבורה של עשרות אלפי אנשים בעולם רק בזכות הביצועים הספורטיביים שלה. כל מה שתעשה בעיניהם תתפרש כמעשה גיבורות בין אם זה אכן כך, לכן נצטרך לדלג לרגע מה האוהדים חושבים.

מדובר בנערה שעברה טראומה מינית קשה למי שיודע, ואני בטוח שזה שיחק חלק נכבד במה שמנע ממנה להתחרות השנה.

היא בן אדם, בלי ספק, וגם בלי טראומה קשה, יש לה את הזכות והלגיטימציה להרגיש לא מוכנה מנטלית להתחרות.

האם זאת גיבורות או חולשה? יש בזה טיפה גיבורות וחולשה, אני לא חושב שזה שחור ולבן.

גיבורה שהצליחה לעצור למרות הציפיות כדי למנוע אסון או כדי להשקיע בחיים האישיים שלה שלא פחות חשובים. חולשה שהגיע למצב כזה ולא הצליחה לדחוף למרות הכל. אני לא יכול לשפוט ולומר שזה חולשה או גיבורות, יכול להיות שזה גיבורות או חולשה רצינית, רק היא יודעת, ואלי גם היא לא.

ונראה לי שמיותר מצידי לשפוט אותה. כל הכבוד לביצועים ולגבורה שלה עד עכשיו, ואני מקווה שתצליח להמשיך בעתיד, ואם לא, היא את שלה כבר עשתה.

מוזר שאני פתחתי את הנושא ועכשיו חש שאין לי איך לדעת או סיבה לדעת מה זה, שתרגיש טוב ושתהנה בחיים שלה בין אם זה כמתמודדת או פורשת.
 
יש סיבה טובה למה היא בחרה לא להשתתף, ולדעתי הייתי פועל באותה צורה. לא הייתה במצב של לזכות אלא יותר להיפצע קשה
 
  • פותח/ת השרשור
  • #15
יש סיבה טובה למה היא בחרה לא להשתתף, ולדעתי הייתי פועל באותה צורה. לא הייתה במצב של לזכות אלא יותר להיפצע קשה
אתה אומר שהיא בעצם לא נוכלת, ואני מסכים, השאלה הייתה אם היא גיבורה? ואני חושב שזה נושא קצת מיותר לדון בו.
 
אלחנן, אמרת שבנאדם עושה את מה שנוח לו, ואתגרת אותי למצוא דוגמה למתי זה לא כך.
האם גיבורים עושים את מה שנוח להם?
האם רועי קליין קפץ על הרימון כי זה מה שהיה לו נוח?
האם רועי קליין גיבור?
 
האם רועי קליין קפץ על הרימון כי זה מה שהיה לו נוח?

מה ההגדרה של נוחות מבחינתך?
אני מניח שלא היה לו ׳נוח׳ למות (על כל המשתמע מכך)

דרך אגב, סתם ממה ששמתי לב מהתגובות האחרונות שלך, שקלת לעבור לקרבי?
אתה ממש צהוב (בקטע טוב) ביחס למישהו שיושב על תקן של משגיח כשרות. תנסה כבר להפיק את המיטב.
עם קצת אומץ אתה יכול לעבור לקרבי (עוד לא צברת מספיק פזמ בשביל להצטער על זה)
 
  • פותח/ת השרשור
  • #20
אלחנן, אמרת שבנאדם עושה את מה שנוח לו, ואתגרת אותי למצוא דוגמה למתי זה לא כך.
האם גיבורים עושים את מה שנוח להם?
האם רועי קליין קפץ על הרימון כי זה מה שהיה לו נוח?
האם רועי קליין גיבור?
נכנסת לנושא מאוד פילוסופי (בעצם הכנסתי את עצמי אליה). נוחות זה דבר מורכב, להיות גיבור זה בחירה שנוחה לאדם לבחור על פני התחליף שלה.

בוא ניקח את המקרה של רועי קליין, היה לו בחירה, או לתת לאנשים סביבו למות והוא יצטרך לחיות עם זה אם הוא ישרוד. או למות ולהציל אחרים.

המקרה שלו מורכב, כי בוא נגיד שיש לאדם שני אפשרויות, או למות כמו גיבור ולהציל אחרים? או לחיות כאדם ולתת לאנשים למות? כאן זה ברור יותר שזה עניין של נוחות, או יותר נכון, אי נוחות. מה יותר לא נוח לאדם, לחיות, בידיעה שהוא נתן לאנשים למות? או לסיים הכל ולהציל אחרים? אין לי תשובה ברורה כי כל אחד יבחר אחרת.

אצל רועי נראה שבין כה הסיכוי שימות היה גבוה, השאלה האם להציל אנשים על הדרך, נראה שאולי הגבורה מצידו היה הבחירה במובן מסוים בדבר שפחות לא נוח מהאלטרנטיבה.

אבל בוא נתפלס שלב אחד קדימה, מה נוח לאדם לבחור במוות אם הוא לא יהיה שם להנות מזה? לא כל הגיבורים היו דתיים שהאמינו בעולם הבא. אפשר לומר שבפשטות כולם מאמינים בעולם הבא בתוך תוכם, אבל לדעתי יש משהו יותר עמוק.

אדם ברגע לפני שהוא בוחר חש נוחות או סיפוק או שלמות או תחושה טובה שקשה להגדיר בידיעה למה שהוא הולך לבצע, כשרועי גמר בליבו למות למען הכלל, אני מדמיין שהיה לו תחושה אמיתית של גיבור, מעין סיפוק אמיתי שהוא עושה את הדבר הנכון.

וזה מתחבר לנושא הארוך שלא אכנס אליו עכשיו, יש 4 שלבי אושר, כשהידיעה שעושים את הדבר הנכון הוא הדרגה הכי גבוה מכולם.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית