סימונס ביילס גיבורה או נוכלת?

[הברווזון המכוער]

דרך אגב, סתם ממה ששמתי לב מהתגובות האחרונות שלך, שקלת לעבור לקרבי?
אתה ממש צהוב (בקטע טוב) ביחס למישהו שיושב על תקן של משגיח כשרות. תנסה כבר להפיק את המיטב.
עם קצת אומץ אתה יכול לעבור לקרבי (עוד לא צברת מספיק פזמ בשביל להצטער על זה)

אשמח אם תצטט הודעה בה נשמעתי "צהוב",
אני באמת סקרן איך אפשר להסיק את זה ממה שכתבתי כאן.

ברור שחשבתי על זה, אני בנאדם,
אבל זה לא בשבילי.
אולי אני בשביל זה, אבל זה בכלל לא בשבילי.

 

[Forest]

אשמח אם תצטט הודעה בה נשמעתי "צהוב",
אני באמת סקרן איך אפשר להסיק את זה ממה שכתבתי כאן.

ברור שחשבתי על זה, אני בנאדם,
אבל זה לא בשבילי.
אולי אני בשביל זה, אבל זה בכלל לא בשבילי.

בקיצור, אל תחשוב, תעבור ללוחמה
אתם רואים משורר, אני רואה קצין מבוזבז

 

[הברווזון המכוער]

וזה מתחבר לנושא הארוך שלא אכנס אליו עכשיו, יש 4 שלבי אושר, כשהידיעה שעושים את הדבר הנכון הוא הדרגה הכי גבוה מכולם.

אשמח בהזמדנות שתאמר לי(ונראה לי כבר אמרת ושכחתי), מהם.

ולגביי רועי, השאלה היא האם זה באמת תקף בשנייה אחת. שנייה אחת שבה אתה קופץ על הרימון.

בקיצור, אל תחשוב, תעבור ללוחמה
אתם רואים משורר, אני רואה קצין מבוזבז

התגייסתי במטרה ליהנות, לא לתרום, אומר את זה בלב שלם.
חשבתי שבלית ברירה אתרום, כן.
אבל לא לשם כך רציתי להתגייס.

היום אני גם לא מי יודע מה נהנה.

חח, משורר... אני צריך באמת לחזור לכתוב.

 

[elchonon]

ולגביי רועי, השאלה היא האם זה באמת תקף בשנייה אחת. שנייה אחת שבה אתה קופץ על הרימון

אפשר רק לשער, אין איך לדעת.
אבל לדעתי מדובר בשניה שארכה נצח.

 

[oriya2]

אפשר לסכם את זה שבריאות לפני הכל, לא הגענו לעולם הזה בשביל לספק אחרים.

 

[מישמישמישמיש]

אפשר רק לשער, אין איך לדעת.
אבל לדעתי מדובר בשניה שארכה נצח.

תעבור לוויטליפטינג נראה אותך בפריז 2024

 

[elchonon]

אפשר לסכם את זה שבריאות לפני הכל, לא הגענו לעולם הזה בשביל לספק אחרים.

אני חושב שלא, כל אחד יסיק מסקנות לפי שיקול דעתו.
רועי קליין הקריב את בריאותו עבור אנשים אחרים.

הנה דוגמה לשני גיבורים שלי, האחד הרב שמשון פינקוס זצ"ל שתרם את הכליה שלו לאדם זר שפגש במטוס ולא סיפר לאף אחד שהוא עשה את זה.

הגיבור השני אני קרוי על שמו, הרב אלחנן בונם ווסרמן זצ"ל שהיה בארה"ב בזמן השואה, ולמרות שביקשו שישאר שם כי לא היה בטוח בגרמניה, הוא אמר "התלמידים שלי בגרמניה, איך אוכל לעזוב אותם?".
אמרו לו "התלמידים שלך ימותו, תישאר כאן בחיים".
והוא ענה להם "מי יראה להם איך למות?".
מסופר שהוא מת עם תלמידיו בתאי הגזים, הם שרו ורקדו אבל לא לפני אחד ההרצאות המפורסמות שלו כיצד יהודי צריך למות.

כל אחד יבחר גיבורים, לי גיבור זה אדם שהקריב משהו יקר עבור משהו גדול יותר. את החיים עבור ערך, את הזמן עבור הישג על אנושי לא אמין ומרשים.

תעבור לוויטליפטינג נראה אותך בפריז 2024

הכתפיים שלי איבדו את כל הגמישות שלהם מהבנץ'.
אולי פאוורליפטינג בפריז 2024.

 

[הברווזון המכוער]

אפשר לסכם את זה שבריאות לפני הכל, לא הגענו לעולם הזה בשביל לספק אחרים.

רוני קולמן בתקופה הרעה שאחרי הטובה אמר שלא היה עושה כלום אחרת.
מי אמר שזה בשביל לספק אחרים?

הנה דוגמה לשני גיבורים שלי, האחד הרב שמשון פינקוס זצ"ל שתרם את הכליה שלו לאדם זר שפגש במטוס ולא סיפר לאף אחד שהוא עשה את זה.

אז איך אתה מספר את סיפורו?

 

[מישמישמישמיש]

אז איך אתה מספר את סיפורו?

אף אחד זה שם של מישהו

 

[elchonon]

אז איך אתה מספר את סיפורו?

בלוויה שלו האדם שקיבל את הכליה סיפר את הסיפור.

 

[oriya2]

אני חושב שלא, כל אחד יסיק מסקנות לפי שיקול דעתו.
רועי קליין הקריב את בריאותו עבור אנשים אחרים.

הנה דוגמה לשני גיבורים שלי, האחד הרב שמשון פינקוס זצ"ל שתרם את הכליה שלו לאדם זר שפגש במטוס ולא סיפר לאף אחד שהוא עשה את זה.

הגיבור השני אני קרוי על שמו, הרב אלחנן בונם ווסרמן זצ"ל שהיה בארה"ב בזמן השואה, ולמרות שביקשו שישאר שם כי לא היה בטוח בגרמניה, הוא אמר "התלמידים שלי בגרמניה, איך אוכל לעזוב אותם?".
אמרו לו "התלמידים שלך ימותו, תישאר כאן בחיים".
והוא ענה להם "מי יראה להם איך למות?".
מסופר שהוא מת עם תלמידיו בתאי הגזים, הם שרו ורקדו אבל לא לפני אחד ההרצאות המפורסמות שלו כיצד יהודי צריך למות.

כל אחד יבחר גיבורים, לי גיבור זה אדם שהקריב משהו יקר עבור משהו גדול יותר. את החיים עבור ערך, את הזמן עבור הישג על אנושי לא אמין ומרשים.

הכתפיים שלי איבדו את כל הגמישות שלהם מהבנץ'.
אולי פאוורליפטינג בפריז 2024.

מה אלחנן השוואות הזויות, אתה משווה בין מישהו שהקריב חיים בשביל מישהו אחר, לעומת אולימפיאדה, אין קשר בין הדברים.
גם אני הקרבתי את הגוף שלי בשביל המדינה, פה זה תואר ופה זה חיי אדם.

רוני קולמן בתקופה הרעה שאחרי הטובה אמר שלא היה עושה כלום אחרת.
מי אמר שזה בשביל לספק אחרים?

אז איך אתה מספר את סיפורו?

רוני קולמן לא צריך להתחרט על מה שהוא עשה, כי זה כבר בלשון עבר, אז להתחרט לא יתן לו שום דבר, אבל כן בריאות שווה יותר מכל דבר אחר, בלי בריאות החיים לא יכולים להתקיים כראוי.
הוא נכנס לזה במודע שיכול להיות מצב שאולי יקרה משהו.

גם אני ניכנסתי לצבא ויצאתי קצת שבור, ולא מתחרט.

 

[הברווזון המכוער]

רוני קולמן לא צריך להתחרט על מה שהוא עשה, כי זה כבר בלשון עבר, אז להתחרט לא יתן לו שום דבר, אבל כן בריאות שווה יותר מכל דבר אחר, בלי בריאות החיים לא יכולים להתקיים כראוי.
הוא נכנס לזה במודע שיכול להיות מצב שאולי יקרה משהו.

אחדד, הוא אמר שאם הייתה לו האפשרות הוא היה עושה את זה שוב.

 

[oriya2]

אחדד, הוא אמר שאם הייתה לו האפשרות הוא היה עושה את זה שוב.

אין בעיה בזה, יש אנשים שפשוט חושב אחרת מאנשים אחרים, אבל אי אפשר להגיד שבריאות זה לא הכל, עש כאלו שעדין יקריבו.

 

[elchonon]

מה אלחנן השוואות הזויות, אתה משווה בין מישהו שהקריב חיים בשביל מישהו אחר, לעומת אולימפיאדה, אין קשר בין הדברים.
גם אני הקרבתי את הגוף שלי בשביל המדינה, פה זה תואר ופה זה חיי אדם.

"איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו".
יש רמות של גבורה, יש גיבור שאין לו חשק להתאמן, אבל הוא מתגבר ומתאמן, זו גבורה.
יש אדם שמקריב את זמנו למען אחרים, זה גבורה לוותר על משהו יקר כמו הזמן למען משהו נעלה יותר.

זו גבורה גדולה להקריב 3 שנים מהחיים שלך, ולקחת סיכון פיזי לחיים שלך למען משהו גדול יותר ממך, כמו הביטחון של העם שלך. לא סתם חייל מוגדר גיבור.

פלסטינים מסוימים מגדירים מחבלים מתאבדים גיבורים.

זה נורא מורכב לשבת על הנקודה שמגדירה גיבור.

אדם שמתגבר ומתאמן ודואג לבריאות שלו הוא גיבור, מצד שני אדם שמקריב את הבריאות שלו למען המשפחה והילדים שלו גם מוגדר גיבור. כי לכאורה יש שלבים של גבורה, ככל שוויתרת על משהו שקשה לוותר עליו אבל פחות ערכי ממה שעשית בפועל, זה גבורה.
אז לפעמים לבחור בבריאות זו גבורה, ולפעמים לוותר עליו זו גבורה.

אני ורובנו בשניה נקריב 10 שנים מחיינו למען חיי ילדינו. אני הקרבתי את האימונים והשפיות שלי, השינה והאוכל שלי, ובמובן מסוים את הבריאות שלי עבור אישתי, אחיי ומשפחתי.

גבורה זה נושא מורכב, אבל לא נוכל לסכם את זה באדם שדואג לעצמו ולבריאות שלו.

 

[oriya2]

"איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו".
יש רמות של גבורה, יש גיבור שאין לו חשק להתאמן, אבל הוא מתגבר ומתאמן, זו גבורה.
יש אדם שמקריב את זמנו למען אחרים, זה גבורה לוותר על משהו יקר כמו הזמן למען משהו נעלה יותר.

זו גבורה גדולה להקריב 3 שנים מהחיים שלך, ולקחת סיכון פיזי לחיים שלך למען משהו גדול יותר ממך, כמו הביטחון של העם שלך. לא סתם חייל מוגדר גיבור.

פלסטינים מסוימים מגדירים מחבלים מתאבדים גיבורים.

זה נורא מורכב לשבת על הנקודה שמגדירה גיבור.

אדם שמתגבר ומתאמן ודואג לבריאות שלו הוא גיבור, מצד שני אדם שמקריב את הבריאות שלו למען המשפחה והילדים שלו גם מוגדר גיבור. כי לכאורה יש שלבים של גבורה, ככל שוויתרת על משהו שקשה לוותר עליו אבל פחות ערכי ממה שעשית בפועל, זה גבורה.
אז לפעמים לבחור בבריאות זו גבורה, ולפעמים לוותר עליו זו גבורה.

אני ורובנו בשניה נקריב 10 שנים מחיינו למען חיי ילדינו. אני הקרבתי את האימונים והשפיות שלי, השינה והאוכל שלי, ובמובן מסוים את הבריאות שלי עבור אישתי, אחיי ומשפחתי.

גבורה זה נושא מורכב, אבל לא נוכל לסכם את זה באדם שדואג לעצמו ולבריאות שלו.

לדעתי אני חושב שזה מקרים שונים ואין מקום להשוות.
במיוחד לא להשוות אותה אל רועי קליין.
פה אתה מציל את עצמך, כאן אתה מציל אחרים.

 

[elchonon]

לדעתי אני חושב שזה מקרים שונים ואין מקום להשוות.
במיוחד לא להשוות אותה אל רועי קליין.
פה אתה מציל את עצמך, כאן אתה מציל אחרים.

צודק, קשה להשוות גבורות.
בסופו של דבר זה נושא מורכב, לכן זה עלה לדיון.

 

[reemar]

צודק, קשה להשוות גבורות.
בסופו של דבר זה נושא מורכב, לכן זה עלה לדיון.

בן שלשים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמשים לעצה, בן ששים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם

לאיזה גבורה מתכוונים שאומרים בן 80 לגבורה?

 

[elchonon]

לאיזה גבורה מתכוונים שאומרים בן 80 לגבורה?

כך כותב פירוש תפארת ישראל:
"דכבר התגברו בו כחות הנפש על הגוף ותאוותיו שנחלשו, ונקל לו מאד לקיים התורה ומצותיה".

נראה מפירושו שגבורה זה היכולת להתגבר על התאוות למען ערך גבוה יותר.

וכן, בריאות זה ערך גבוה יותר מהנאה רגעית, אך יש ערכים גבוהים יותר אף מבריאות.

 

[hanan]

בשביל שיהיה מעניין אתמול חילקו 2 מדליות זהב בקפיצה לגובה, מה שגרר אין סוף תגובות על כך שזה נוגד את רוח הספורט.

נראה שאנחנו כצופים ״מכורים״ לדרמה ולא נרגעים עד שרואים - מנצח ולא פחות חשוב מפסיד.

לפחות אצלי, זה מעורר מחשבות על המוסריות של ספורט כאמצעי בידור

 

[elchonon]

בשביל שיהיה מעניין אתמול חילקו 2 מדליות זהב בקפיצה לגובה, מה שגרר אין סוף תגובות על כך שזה נוגד את רוח הספורט.

נראה שאנחנו כצופים ״מכורים״ לדרמה ולא נרגעים עד שרואים - מנצח ולא פחות חשוב מפסיד.

לפחות אצלי, זה מעורר מחשבות על המוסריות של ספורט כאמצעי בידור

זה לא כזה פשוט.
היה תיקו בין שני אלופים, השאלה הייתה האם להמשיך עד שנראה מי יותר טוב, או לחלק את הזהב בין שניהם.

מכיוון שזה היה מורכב, והספורטאים ביקשו להתחלק בזהב, זה מה שעשו, זה לגיטימי ואפילו נעלה בעיני.

אם אחד היה מפסיד ובכל זאת קיבל זהב, זה היה מפריע לי, כי כל המטרה של ספורט הוא להתרשם מאדם שעשה את הלא יאומן. לתת זהב למי שלא הצליח לבצע משהו מרשים יותר מהמתחרה שלו דומה לתת ציון עובר במבחן שהתשובות לא נכונות, זה מעודד בינוניות, ויהיה כישלון מוחלט במערכות שונות בעולם. אנו חייבים לעודד אנשים להשקיע כדי להצליח לעשות את הטוב ביותר שלהם, אחרת כל המערכת תקרוס.

לדעתי, במקרה הזה צריך להיות נוהל ברור מה עושים. ואפשר שהנוהל יהיה לתת למתחרים להחליט.