נהוג לחשוב כי אנשים הנוטים להשמנה חולקים את אותם דפוסי אכילה, שעבור רובנו נתפסים כ"לא בריאים", כמו:
1. דילוג על ארוחת בוקר
2. אכילה בלילה
3. צריכה מרובה של מזון מהיר
עם זאת, לא בהכרח כל אדם שהינו בעל השמנת יתר יציג את כל אחד מדפוסי האכילה הנ"ל, וייתכן כי ניתוח פרטני יותר של דפוסי אכילה ומציאת הבדלים בין אישיים בקרב האנשים יובילו לממצאים קריטיים שיסייעו לייעול הטיפול בהשמנת היתר.
מחקר אשר בוצע בקרב 192 נסיינים בעלי השמנת יתר בחן האם ניתן לזהות דפוסי אכילה שונים בקבוצה זו, והאם דפוסי אכילה מסוימים מקושרים עם צריכה גבוהה יותר של קלוריות.
בהתבסס על תיעוד צריכת מזון, נמצאו חמישה דפוסי אכילה ברורים אשר מתייחסים לזמן ביום בו הצריכה הקלורית הייתה הגבוהה ביותר.
על פי ממצאי המחקר, המשתתפים אשר אכלו את מרבית הקלוריות שלהם במהלך הלילה (22:00–02:00) היו בעלי סך צריכה יומית הגבוהה ביותר (2,250 קלוריות). לעומתם, הקבוצה שצרכה את סך הקלוריות היומי הנמוך ביותר (2,060 קל' ליום) היו אלו שריכזו את מרבית האכילה שלהם סביב שעות אחר הצהריים, וצרכו בעיקר מזונות עם דחיסות קלורית נמוכה יחסית (ערך קלורי נמוך פר משקל מזון) כגון פירות וירקות. בהתאם, נמצא שבקרב ״אוכלי הלילה״ הצריכה של משקאות ומזונות דחוסים בקלוריות (ערך קלורי גבוה פר משקל מזון) כמו משקאות אלכוהוליים, מאפים, עוגות ופסטה הייתה הגבוהה ביותר.
על אף הפערים הגדולים בסך הצריכה הקלורית היומית, לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדדים גופניים (היקפים ומשקל). הסבר אפשרי אחד לסתירה זו הוא הערכת חסר של הצריכה היומית וחוסר דיווח מלא אשר הודגם במחקרים קודמים כתופעה מוכרת. הסבר נוסף שסיפקו החוקרים היה הבדלים פיזיולוגיים בין-אישיים כדוגמת הוצאה אנרגטית בסיסית, שינויים הורמונליים וכדומה.
להוציא סתירה זו, הנתונים מהמחקר הנוכחי מדגישים את תזמון הארוחות כגורם אפשרי הקובע את דפוסי האכילה של אנשים הנוטים להשמנה.
חשיבות הממצאים עומדת על היתרונות שבזיהוי דפוסי אכילה מסוימים, כגון אכילה מרוכזת בשעות מסוימות, על פני התייחסות כוללנית לתזונה היומית. דבר זה מאפשר התערבות מותאמת אישית המטפלת באופן ממוקד יותר בגורמים לאכילה עודפת, כגון אלו הנזכרים במאמר.
רפרנס:
Meal patterns associated with energy intake in people with obesity | British Journal of Nutrition | Cambridge Core
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה: