נק' מוניטין:
659
- 6,831
- 991
קיימת הנחה נפוצה לפיה אם אנו מגיעים למצב שאנו אוכלים מעט מדי אנו עלולים לעכב את הירידה במשקל ואף לעצור אותה. הסיבה היא, כביכול, שהגוף נכנס למצב של סטרס, אוגר שומן במקום לשרוף שומן ולכן אנחנו נכנסים למצב של תקיעות (או אפילו עולים במשקל).
האם זה אכן כך?
ההוצאה האנרגטית היומית שלנו פרופורציונאלית למסת הגוף. כאשר אנו יורדים במשקל, ההוצאה האנרגטית שלנו יורדת ולכן עם הזמן נצטרך לאכול פחות כדי להמשיך לרדת במשקל.
ככל שתהליך הירידה במשקל נמשך נצטרך לאכול פחות ופחות קלוריות, אך חשוב להבין שגם בכמות קטנה מאוד של קלוריות לא נגיע למצב שהמשקל ״נתקע״ ולא יורד. דוגמה לכך היא אנשים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה, אשר צורכים מעט מאוד קלוריות וממשיכים לרדת במשקל עד למצב מסכן חיים. במילים אחרות, הם לא מגיעים למצב שהם נתקעים במשקל.
דוגמה נוספת היא תיאור מקרה משנת 1973. בחור בן 27 צם למשך 382 ימים באופן מבוקר כטיפול בהשמנה. לאורך תקופת הצום הוא היה בהשגחה רפואית, קיבל נוזלים, וויטמינים ומינרלים. אמנם לאורך תקופת הירידה במשקל ההוצאה האנרגטית שלו במנוחה ירדה, אך זה עדיין לא מנע ממנו להמשיך לרדת במשקל. המטופל ירד מ-207 ק"ג ל-81 ק"ג, ובמעקב שבוצע לאחר 5 שנים הוא שמר על משקל יציב של 89 ק"ג.
אז מהן הסיבות לכך שהמשקל נתקע?
בגדול, אתם פשוט לא בגירעון קלורי. גירעון קלורי אומר שהצריכה הקלורית שלכם נמוכה מההוצאה האנרגטית וזה מצב שמביא לירידה במשקל.
בפירוט, הסיבות עשויות להיות:
1.אתם לא מחשיבים את כל מה שאתם אוכלים
2.בימים מסוימים, כמו סופי שבוע, אתם אוכלים הרבה יותר מההכנסה הקלורית שקבעתם לעצמכם ביום וזה מקזז את הגירעון הקלורי שיצרתם במהלך שאר השבוע.
3.רמת הפעילות שלכם נמוכה ולכן ההוצאה האנרגטית היומית נמוכה
לסיכום, ההנחה על פיה צריכה קלורית נמוכה גורמת לאגירת שומן ולמצב שבו תהליך הירידה במשקל נבלם היא מיתוס.
למרות שבתהליך הירידה במשקל ההוצאה האנרגטית יורדת עם הזמן, כל עוד שומרים על גירעון קלורי תתקיים ירידה במשקל.
איילת קורצבנד- דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט (RD)
צוות LBS
___________________________________________________
רפרנס:
Relative changes in resting energy expenditure during weight loss: a systematic review - PubMed
Features of a successful therapeutic fast of 382 days' duration