נק' מוניטין:
659
שכיחותה של השמנת יתר באוכלוסייה ושל המחלות הנלוות לה, כגון סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, מחלות כבד וסוגי סרטן מסוימים, ממשיכה לעלות בקצב מדאיג ברחבי העולם. באופן פרדוקסלי, למרות הסביבה "האוביסוגנית" (מעודדת השמנה) בחברות מערביות בעיקר, גם תופעה של תת-תזונה, המזוהה בפרט עם אנשים מבוגרים כתוצאה מהאנורקסיה ה"פיזיולוגית" של ההזדקנות, נעשית שכיחה יותר.
הכול מתחיל מהחוויה החושית הסובייקטיבית של המזון, לרבות המראה, הריח, הטעם והמרקם שלו, המקבלים תפקיד חשוב בבקרת אכילה. גם הקיבה ממלאת תפקיד קריטי בוויסות של צריכת המזון. התרחבות הקיבה לאחר ארוחה משרה מלאות ומאותתת לשובע. ריקון הקיבה מסדיר את אספקת הרכיבים התזונתיים למעי הדק וגורם להפרשת הורמונים במעיים ולספיגת רכיבי תזונה. המחקרים האחרונים מצאו כי גם חומצות המרה עשויות לתרום לתפקודים שונים במערכת העיכול ולחילוף החומרים הכוללים הפרשת הורמוני מעי הקשורים לבקרת הרעב והשובע.
ומה לגבי תרומת המיקרוביוטה לבקרת התנהגות אכילה? הפרעות בהרכב המיקרוביוטה של המעי עלולות להוביל להפרעות אוטואימוניות, פסיכיאטריות, נוירולוגיות ומטבוליות כמו השמנת יתר וסוכרת מסוג 2. ישנן עדויות ההולכות ומצטברות לכך, ששינויים במיקרוביוטה הנגרמים בעקבות שינויים בתזונה עשויים להשפיע הן על התנהגות האכילה והן על משקל הגוף, בין היתר בשל שינויים בפעילות קולטנים במערכת העיכול ובהפרעות באיתות לאורך עצב הוואגוס (מעצבב את מערכת העיכול) העשויים להקשות על ירידה במשקל. לכן, ניתוח בריאטרי הוא האסטרטגיה היעילה ביותר לירידה ארוכת טווח במשקל במצבים של השמנת יתר. הירידה הזו קשורה כנראה להפרשה מוגברת של חלק מהורמוני המעי האחראים להפחתה בצריכת המזון ולדיכוי התיאבון.
בניגוד להשמנה, המתאפיינת בצריכת מזון עודפת, הזדקנות ״בריאה״ קשורה לירידה ברמות הרעב וברצון לאכול, מה שהופך את האוכלוסייה המבוגרת לרגישה יותר למצבים של תת-תזונה ואובדן מסת השריר. השינויים בתפקודי מערכת העיכול שקורים בעקבות הגיל, המווסתים את התיאבון ואת צריכת המזון, מדגישים את חשיבות השימוש בתוספי תזונה, בייחוד אלו המועשרים בחלבון, וזאת כדי לעמוד בדרישות התזונתיות בהתאם לגיל ולמזער דלדול שרירים.
לסיכום, בעשור האחרון אנו מבינים יותר ויותר כי המוח נתפס כמרכז של מנגנוני בקרת רעב ושובע, וכי רבים מהאותות המפעילים את המסלולים המעורבים בבקרת התיאבון מקורם במערכת העיכול. האתגר בעשור הבא הוא לתרגם את הידע הזה לגישות תזונתיות ותרופות יעילות, הן למניעה הפרעות הקשורות לאכילה והן לניהול שלהן.
ליסה חלבי דיאטנית קלינית וספורט RD
צוות LBS
_______________________________________________
רפרנס:
Appetite and Satiety Control—Contribution of Gut Mechanisms
