הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

תפקיד בחירת התרגילים על היפרטרופיה אזורית

Bar Weissbuch

משתמש משקיע
6,831
991
משתמש/ת כבוד
נק' מוניטין:
659
6,831
991
התפקיד של בחירת תרגילים בהיפרטרופיה אזורית instagram.png


ישנן ראיות המצביעות על כך שגדילת השריר אינה הומוגנית לכול אורכו. ראיות אלו הובילו למחקר הנוכחי, שמטרתו הייתה לבחון את התפקיד של בחירת תרגילים בהיפרטרופיה אזורית.

את המחקר השלימו בסך הכול 27 גברים עם ניסיון של שנתיים לפחות באימוני התנגדות. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת השלימה 5 שבועות של תוכנית אימוני התנגדות שבוצעה 3 פעמים בשבוע, אשר כללה 4 סטים של 12 חזרות של סקוואטים עמוקים בסמית׳ משין כאשר כל סט בוצע עד לכשל. הקבוצה השנייה ביצעה תרגיל פשיטת ברכיים במכונה. גם משתתפי קבוצה זו ביצעו פרוטוקול זהה לקבוצה הראשונה מבחינת סטים, חזרות, תדירות, וביצוע עד לכשל, ועליהם היה לבצע את התרגיל בטווח התנועה הגדול ביותר שניתן.

באימון הראשון המשתתפים הונחו להתאים את המשקל כך שהם יגיעו לכשל לאחר 12 חזרות. במידה שהצליחו לבצע 3-1 חזרות נוספות עם המשקל שבחרו, היה עליהם להוסיף עוד 2.5 קילו. במידה שלא הצליחו לבצע את כל החזרות, היה עליהם להוריד 2.5 קילו. בכל שבוע המשתתפים הונחו להוסיף משקל בכל פעם שהצליחו לבצע את כל 12 החזרות עם המשקל הנוכחי.

הנתונים האנתרופומטריים של המשתתפים נמדדו יום לפני תחילת ההתערבות ו-3 עד 4 ימים בתום 5 השבועות. מסת השריר נמדדה באמצעות מכשיר אולטרסאונד. בנוסף, ביצעו המשתתפים מבדק קפיצה לגובה מהמקום.

נמצא כי כל האזורים בשריר הרקטוס פמוריס גדלו בצורה מובהקת בקבוצה שביצעה פשיטות ברכיים, בעוד שלא היו אזורים בשריר זה אשר גדלו באופן מובהק בקבוצה שתרגלה בסמית׳ משין. לגבי הווסטוס לטרליס, נצפתה גדילה רק באזור המרכזי בקרב קבוצת הסמית׳ משין. בקרב קבוצה זו נצפה גם שיפור בתרגיל קפיצה לגובה מהמקום, בעוד שבקבוצה השנייה לא חל שיפור.

למרות זאת, הסיבות לדפוסי הגדילה הלא סימטריים הללו נותרו בעינם. במהלך פשיטת הברך אין תנועה בירך, לכן החוקרים ציפו שתהיה גדילה רבה יותר בווסטוס לטרליס ובווסטוס מדיאליס מאשר ברקטוס פמוריס. ההסבר מאחורי תופעה זו יכול להתבטא בהבדלי ההפעלה בתוך השריר רקטוס פמוריס. ידוע כי כאשר מבצעים את תרגיל פשיטת הברכיים, החלק המרוחק של שריר זה מופעל במידה רבה יותר.

ואמנם, ישנה גם לא מעט ביקורת על מחקר זה. העיקרית שבהן, היא שהמדידות המורפולוגיות המוצגות במחקר, שלכאורה מציגות את חתך השריר הרוחבי, אינן מייצגות את חתך השריר הרוחבי האמיתי, מה שעלול להוביל למסקנות שגויות.


**
יונתן שביט – B.Sc. Nutrition Science
צוות LBS
______________________________________________

רפרנס: https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/02640414.2021.1929736?journalCode=rjsp20
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית