ארוסה הרוסה

[ארוסה הרוסה]

מעין הוסיף/ה לוג חדש:

ארוסה הרוסה - LBS

לקראת חתונה עם פיברו ו- adhd .
בת 27. מאז ומעולם הייתה נטייה להשמנה, אפילו שהייתי די אקטיבית עד גיל 23.
לראשונה בחיי בא לי להתחייב בכל כולי. המטרה היבשה היא להוריד מ89 ק"ג ל67 ק"ג. מדובר במסע של מ 44% שומן לבערך 30% שומן (על סמך מסע דיאטה וכושר שעשיתי בעבר זה יהיה הגוף האידיאלי בעיניי).

מכשולים בדרך:
פיברומאלגיה, חל"ת והפרעת קשב

• פיברומאלגיה: למרות שרוב חיי הייתי על הצד השמן יותר, באופן די מאוזן, הייתי פיזית אקטיבית מאוד והכושר שלי השתווה לבנים היותר פעילים וספורטאיים שהכרתי בילדות. בצבא לצערי נפצעתי כלוחמת בעמוד השדרה, (אירונית - שבר מאמץ של אתלטיות, עפ"י הספרות הרפואית), בעקבות הפציעה התפתחה פיברומאלגיה ומאז התדרדרה היכולת שלי להתאמן. אני יכולה לעשות פיזית *הכל*. אבל יש קשיים ותופעות שאלוהים ישמור.. אחרי כל אימון ובכל פעם שקמה בבוקר, ובכלל יש מיסוך של תופעות לוואי שעליי לחוות כתקופת הסתגלות של הגוף בכל פעם שנכנס מחדש לכושר. צריך כל כך הרבה אומץ לסבול ונחישות כדי לקצור את הפירות.

התסמונת בעיקר משפיעה על תחושת המחוייבות במוח: הוא מתריע על מצב חירום באופן קבוע, בעוד שלא באמת נגרם נזק כלשהו. כלומר, בין אם אני עושה משהו ובין אם אני במנוחה תמידית - הוא נרתע ומתריע על תשישות, עייפות, כאב וסכנה. מה שמקשה על להבין מתי את מגזימה ומתי זה טריק של התסמונת.

• חל"ת: עד לפני המלחמה העבודה שלי הייתה מעסיקה אותי מאוד והייתי בה פיזית מאוד פעילה. מה שתרם לי מאוד לירידה במשקל תוך כלום זמן כשניסיתי, אבל עכשיו שהוצאתי לחל"ת ואני כל היום בבית אין לי אפילו 700 צעדים במד צעדים בפלאפון חחח

• Adhd : יש צחוקים ויש חלאס. אני קש"רית טיפוסית ולפי הספר... בין היתר: התמדה היא המשימה הכי קשה עבורי. המוח שוכח תכניות אבל קל לו מאוד לערום אתגרים ונושאים שמסקרנים אותו. עבורי הבלוג הזה למשל, דרך נפלאה להצית את הסקרנות. לו רק אצליח להתמיד...

ציפיות מעצמי:
- למצוא פתרונות ייחודיים שיקלו עליי לעשות בחירות. שיהפכו משימות להרגלים. למצוא תחלופה טובה יותר להרגלים מגונים. למשל נשנוש למצבי לחץ שיותר בריא ודל קלוריות מחצי קילו ליקריץ ועונה על הריפוי בעיסוק הזה. או לחזור לסדר את הבגדים בארון בצורה נוחה כל כך שמורכב יותר להחליט על סט בגדים יפים וקל יותר להתלבש לאימון..
- לא להוציא כסף מיותר על אוכל ועל מכוני כושר ומאמנים. יש לך הכל בבית ובסוף היום המאמן לא באמת איתך יד ביד. את המפקד הכי טוב עלייך, אז בלי תירוצים.
-

שאיפות:
בחודשיים ששמרתי על כושר בלבד (כי תזונה לא ממש הצלחתי) 3 פעמים בשבוע, ירדתי פעם שעברה 10 ק"ג וכל כך אהבתי איך שהגוף התחטב!! תארי לך אם היית אוכלת נכון יותר, או אם היית מצליחה 3 חודשים..

דרך:
- 10,000 צעדים ביום. גם אם זה על האליפטי. אם את לא יוצאת מהבית תעשי את המינימום.
- משקלים. אוי, התגעגעתי לזה כל כך. בשבוע:
3 אימונים של כל הגוף: פלג גוף תחתון, פלג גוף עליון. 2 אימונים של אירובי אינטנסיבי ל40 דקות.
- להישקל כל יום. מה שפעם חשבתי שלא בריא לנפש, היום עוזר לי להיזכר במטרה. עם הקשיים שלי, נדמה שזו מעלה.
- כדור. לקחת כדור לתסמונת כל יום. אם זה עוזר, אל תתנגדי...
- meal prep. להזכיר לעצמי במהלך היום מה אפשר עוד לאכול. לא חייב לתעד אבל כן לתזכר את עצמי מה נכון יותר כרגע לאכול.

יאללה!
מקווה שהבלוג יתרום למישהו
מקווה שיתרום לעצמי (;
מקווה

למעבר ללוג המלא - לחצו כאן

 

[McGregor]

בהצלחה

 

[darkA]

גם אני עם ADHD ועוד כל מיני 😃
לי מאד עוזר לתעד כל מה שאני אוכל באפליקציה, אחרת אני לא זוכר מה וכמה אכלתי.
יש שיגידו שזו סוג של הפרעת אכילה, לי אישית מאד עוזר גם לעלות משקל וגם להוריד כשצריך.
בהצלחה!

 

[ארוסה הרוסה]

גם אני עם ADHD ועוד כל מיני 😃
לי מאד עוזר לתעד כל מה שאני אוכל באפליקציה, אחרת אני לא זוכר מה וכמה אכלתי.
יש שיגידו שזו סוג של הפרעת אכילה, לי אישית מאד עוזר גם לעלות משקל וגם להוריד כשצריך.
בהצלחה!

תודה!
וואו מזדהה עם השכיחה שלך. תודה! והטיפ מצוין

 

[ארוסה הרוסה]

ארוסה הרוסה עדכן את הלוג ארוסה הרוסה עם העדכון הבא:

עדכון לוג 29/01/2024

טוב אז..
לדעתי עבר שבוע 1 מאז שתכננתי תכנונים.

:Catch up:​

• אימונים?

עשיתי 2 קלילים של התחלה כדי לא להגזים, לראות איך הגוף מגיב. בדרך כלל אני ישר מרביצה אימונים של שעתיים וחצי, ואז מתה כל השבוע כי הגוף לא מקבל את זה בקלות. כל גוף לדעתי לא היה מקבל את זה מקלות כלכך, להרביץ במכה מ0% תנועה ל100%. אז אני גאה בעצמי שלא התאבדתי הפעם.

• דיאטה?

במהלך השבוע סביר, יחסית בתור התחלה. היה לי נוח בראש לסרב למתוקים - מה שלא היה קל לי בכלל לעשות חודש קודם לכן. משתדלת להחליף את הצורך במתוק בשתיית תה פירות או באכילת חלבון.
בסופ"ש היו 4 חגיגות במסעדה ועם חברים ומשפחה ובהן אוכל עתיר שומן ופחמימה.
לא מנעתי מעצמי, כי אני מרגישה שגם לחגוג צריך; כן עצרתי כששבעתי.

:Weekly summary:
​

אבל האם נהניתי לאכול בחגיגות ב100%? לא באמת.
בייחוד לא אחרי שראיתי איך אני נראית בתמונות שצילמו מאחד האירועים.
אם להסתכל על זה במשקפיים ורודות: אין דירבון טוב יותר ללהתקדם באימונים מהר או ישר להגיע לאימון מלא של משקלים. (רק... הלוואי וזה לא היה גורם לרצות לאכול עוד יותר חחח רק מהבאסה)

אני קוראת עכשיו את מה שאני כותבת, ומסיקה משהו חדש: אני חושבת שחסרה לי תחושת ה'מגיע לי'.

Like I don't feel deserving,​

כאילו שלא עמלתי מספיק או סבלתי מספיק כדי שיגיע לי להתפנק על האוכל בכיף או לסיים את השבוע בנחת.
נשמעת לי כמו הפרעה רצינית.. ואני מבטיחה שזה לא מתחיל ונגמר באימון או בצלחת - זה משהו פסיכולוגי כנראה הרבה יותר מושרש.

• משקל: 87.9

התפתחויות השבוע:
שוקלת מנוי לחד"כ אבל לצערי במושב שלי יש רק אופציה אחת ואני באמת לא מעריכה את האנשים שם, אז מתלבטת. שוקלת להשקיע כסף במולטי-טריינר יד שנייה, כי חסר לי להרים משקלים ואני מתגעגעת למכון. **אם במקרה מישהו מוכן למכור את שלו עד 900 שח אני האישה ליצור איתה קשר חחח
ואולי בעצם כל מה שצריך זה בעיטה בישבן ולעבוד עם מה שיש, כי גולת הכותרת היא עשייה ואת לא עושה?..
מבחינת המטבח:
ניסיתי להכין מרק קובה, יצא טעים בטירוף. וואלה קובה אחד השביע אותי ממש והמרק היה מלא כל טוב 😃 ממש מחמם את הלב והבטן עכשיו בחורף.
תשמעו משהו מצחיק ונוראי: ניסיתי להוסיף סייטן למרק. רצועות כאלו עבות, בישלתי עם המרק לחצי שעה. זוועה. זוועה. חבל, כל כך הרבה חלבון כל כך מעט פחמימה!!! לבכות.
**תנו לי טיפים לסייטן!

?what's next?​

אצטרך לאזור אומץ השבוע ולהכניס אימון עם יותר נפח, ועוד יותר אומץ כדי להתאמן אירובי.

מה אתם אומרים על המכון כושר הזה? ועל לקנות את המכשיר?

לקריאת עדכון הלוג המלא – לחצו כאן