קצת רקע: השמנה וחוסר השליטה על הצריכה הקלורית גורמות ישירות ובעקיפין לחלק מהבעיות הבריאותיות המובילות בעולם המערבי. אין היום ספק שקיימים גורמים גנטיים שגורמים לאנשים מסוימים להיות רגישים לבעיה יותר מאחרים. ממה שקראתי עד עכשיו, מזהים היום מספר גנים מאפיינים, אצל אנשים בעלי נטייה לאוביסיטי ולהשמנה לא מבוקרת.
אני מניח שמי שקרא את הספרים של לייל יודע שחלק מהסיפור קשור כמובן להורמון הלפטין שאחראי בין היתר לווסת את רמות האנרגייה בגוף, אבל לפטין הוא כפי הנראה לא הגורם היחידי, מחקרים נוספים מקשרים גורמים גנטיים אחרים לכך שלאנשים מסוימים קשה יותר לרדת במשקל.
מחקרים מאוד מענינים שהתפרסמו בשנה האחרונה, עסקו בדימיון הגדול שקיים בין התמכרות לסמים, להתמכרות למזון. לאחרונה הועלתה הטענה שההשפעות של רכיבי מזון מסוימים על המוח של אנשים עם נטייה להשמנה, זהה להשפעה של ניקוטין ושל סמים אחרים.
כרגע הנושא הזה עדיין בחיתוליו וצריך להחקר, אבל אחת מהתאוריות מדברת על כך שההתמכרות היא בעיקר לגלוקוז ופחות לחומצות השומן (למרות שגם להן יש השפעה חלשה יותר). צירפתי נייר שעוסק בנושא וגם מציע פתרון לגמילה ממזון.
יש סיכוי, שהמחקרים העתידיים בנושא הזה ישנו לגמרי את התפיסות המקובלות לטיפול בהשמנה ויתחילו להשתמש בשיטות של הורדת מינונים איטית, כמו שעושים במצבים של גמילה מסמים.
אני מניח שמי שקרא את הספרים של לייל יודע שחלק מהסיפור קשור כמובן להורמון הלפטין שאחראי בין היתר לווסת את רמות האנרגייה בגוף, אבל לפטין הוא כפי הנראה לא הגורם היחידי, מחקרים נוספים מקשרים גורמים גנטיים אחרים לכך שלאנשים מסוימים קשה יותר לרדת במשקל.
מחקרים מאוד מענינים שהתפרסמו בשנה האחרונה, עסקו בדימיון הגדול שקיים בין התמכרות לסמים, להתמכרות למזון. לאחרונה הועלתה הטענה שההשפעות של רכיבי מזון מסוימים על המוח של אנשים עם נטייה להשמנה, זהה להשפעה של ניקוטין ושל סמים אחרים.
כרגע הנושא הזה עדיין בחיתוליו וצריך להחקר, אבל אחת מהתאוריות מדברת על כך שההתמכרות היא בעיקר לגלוקוז ופחות לחומצות השומן (למרות שגם להן יש השפעה חלשה יותר). צירפתי נייר שעוסק בנושא וגם מציע פתרון לגמילה ממזון.
יש סיכוי, שהמחקרים העתידיים בנושא הזה ישנו לגמרי את התפיסות המקובלות לטיפול בהשמנה ויתחילו להשתמש בשיטות של הורדת מינונים איטית, כמו שעושים במצבים של גמילה מסמים.
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה: