האמונה שלי לא עיוורת, כי אני מחפש דרכים לאשש את ההשערה שלי. אם היא תופרך - היא תיזרק לפח האשפה, וכמו כן, עמדת המוצא היא ספק. אני לא מקבל את התיאוריה עד שהיא לא תוכח אמפירית. אבל, וזה אבל מאוד גדול, המפץ הגדול נובע מתוך משוואות איינשטיין (אתה בטח מכיר את כל הסיפור עם הקבוע הקוסמולוגי, כמו גם הניבוי לגבי קיומם של חורים שחורים שאושר), וכמו כן, יש את אותה קרינת רקע שהייתה בהתחלה ניבוי של אותו מפץ ואותה קרינה אכן התגלתה. אז בהחלט יש לי פחות סיבות לפקפק באותה תיאוריה, ולנסות לחתור יותר ויותר לכיוון ניסיון להוכיח את אותה תיאוריה, לעומת האמונה באלוהים או באנשי זאב, שלגבי שניהם יש לי את אותה רמת ביסוס אפסית (ושנינו יודעים הרי שגם אם אפשר היה להפריך את קיום אלוהים, או אם יגיעו להסבר מלא של המפץ הגדול שלא יכלול את אלוהים - למאמינים זה לא יפריע לטעון שאלוהים ברא את העולם ושהיו נחשים מדברים שפיתו את האדם).
מערכת לוגית לא רציונאלית - מערכת לוגית שהאקסיומות שלה, כמו "יש אלוהים" אינן רציונאליות - לא מבוססות על החושים וההתנסות. אני גם יכול לייצר מערכת אקסיומות - יש אנשי זאב, ערפדים, קוסמים, מכשפים, פיות, טרולים וכו'. אני חי בלה לה לנד, איזה כיף לי. (כן, גם תורת הקבוצות האקסיומטית, עם כל הכבוד, זה תרגיל מעולה לסטודנטים לפילוסופיה ומתמטיקה, אבל זה הרי לא משהו שמבוסס על מציאות, אלא המצאה נטו של מתמטיקאים. אפשר הרי לעשות מודל של תורת הקבוצות עם השערת הרצף, או עם השלילה שלה, שתיהן בטח הוציאו עבודות דוקטורט מדהימות, אבל זה באמת תחום שאין לו ממש קשר לעולם האמיתי שאותו אנחנו מנסים להבין).
זה בניגוד למשל לגיאומטריה האוקלידית שבה האקסיומה "בין 2 נקודות עובר קו ישר אחד" מבוססת על התנסות אמפירית.
האקסיומות של גיאומטריה אוקלידית מתבססות על התנסות אמפירית? מישהו פעם מתח שני קוים מקבילים אינסופיים ובדק אם הם נפגשים? העולם הוא לא אוקלידי אתה יודע.