אחרי האיום האירני, גלעד שליט הילד של כולנו, ועכשיו הטרנד החם לאחרונה הוא שכל כוכב רילאטי או תחרות כלשהיא חייב להיות אתיופי, ערבי או תושב שכונת התקווה, מגיע הטרנד החדש: גלעד שליט לא כל כך גיבור. http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=EE&0r9VQ=HMHL
נראה לי משום מה שהעולם, או יותר נכון המדינה שלנו הפכה להיות פוסט ענק בFXP. כולם מדברים כמה הם תותחים וכמההם גיבורים. אנשים חיים בסרט רע.
אני לא יודע למה זה מפתיע אותם שזה פחות או יותר מה שבאמת קרה באותו לילה שחטפו אותו.
אני אעשה את זה קצר:
1) גלעד שליט הוא חרפה. אני לא חושב. הייתיבהמון יחידות בצבא וראיתי המון חיילים ומפקדים. בסך הכל כמעט כל צהל הוא חרפה. אני מדבר רק על מה שראיתי כמובן, אני לא מדבר על החלק המבצעי חס וחלילה אבל מי שחושב שצה"ל זה רמבו 3 אז הוא חי בסרט רע.
2) לגבי ההתנהלות שלו. מה הם חשבו שיקרה? במקרה הטוב ילד בן 18 מתגייס לקרבי עם הרבה חלומות הזויים ומיתוסים שאולי שייכים לתקופה של קום המדינה. היום הזמנים שונים. מהר מאוד החלומות האלה נעלמים. במקרה הרע מגייסים אותך בכוח (אלה אם כן אתה הטיפוס שמסוגל להתמודד עם פרוצדורה כלשהיא ולצאת) והמוטיביציה ברצפה. ברצינות. אלה ילדים שמבינים אולי שהבית ואמא ואבא יותר חשובים מישות דמיונית בשם "המדינה". כששומעים כדורים חיים והם פוגעים בבשר חי ולא במטרות מעץ אז ההרגשה היא שונה.
3) בזמן שמספרים לנו סיפורים מסביב למדורה בטירונות מחלקים כל נשק אמיתיים לילדים אצל השכנים שלנו. זה עושה את השוני. אם רוצים פחות מקרים כאלה צריך להפוך את צהל לצבא מקצועי. פחות סיפורי גבורה, יותר תקציב לחייל שמחליט להתגייס.
בסופו של דבר מה שקרה קרה. בסופו של דבר הוא חי. החברים שלו מתים ואני מניאק אם מישהו בכלל זוכר את השם שלהם ולא נראה לי שרצים לבנות להם פסל בכיכר העיר.
אנחנו עם שחי בעבר.
נראה לי משום מה שהעולם, או יותר נכון המדינה שלנו הפכה להיות פוסט ענק בFXP. כולם מדברים כמה הם תותחים וכמההם גיבורים. אנשים חיים בסרט רע.
אני לא יודע למה זה מפתיע אותם שזה פחות או יותר מה שבאמת קרה באותו לילה שחטפו אותו.
אני אעשה את זה קצר:
1) גלעד שליט הוא חרפה. אני לא חושב. הייתיבהמון יחידות בצבא וראיתי המון חיילים ומפקדים. בסך הכל כמעט כל צהל הוא חרפה. אני מדבר רק על מה שראיתי כמובן, אני לא מדבר על החלק המבצעי חס וחלילה אבל מי שחושב שצה"ל זה רמבו 3 אז הוא חי בסרט רע.
2) לגבי ההתנהלות שלו. מה הם חשבו שיקרה? במקרה הטוב ילד בן 18 מתגייס לקרבי עם הרבה חלומות הזויים ומיתוסים שאולי שייכים לתקופה של קום המדינה. היום הזמנים שונים. מהר מאוד החלומות האלה נעלמים. במקרה הרע מגייסים אותך בכוח (אלה אם כן אתה הטיפוס שמסוגל להתמודד עם פרוצדורה כלשהיא ולצאת) והמוטיביציה ברצפה. ברצינות. אלה ילדים שמבינים אולי שהבית ואמא ואבא יותר חשובים מישות דמיונית בשם "המדינה". כששומעים כדורים חיים והם פוגעים בבשר חי ולא במטרות מעץ אז ההרגשה היא שונה.
3) בזמן שמספרים לנו סיפורים מסביב למדורה בטירונות מחלקים כל נשק אמיתיים לילדים אצל השכנים שלנו. זה עושה את השוני. אם רוצים פחות מקרים כאלה צריך להפוך את צהל לצבא מקצועי. פחות סיפורי גבורה, יותר תקציב לחייל שמחליט להתגייס.
בסופו של דבר מה שקרה קרה. בסופו של דבר הוא חי. החברים שלו מתים ואני מניאק אם מישהו בכלל זוכר את השם שלהם ולא נראה לי שרצים לבנות להם פסל בכיכר העיר.
אנחנו עם שחי בעבר.