אוקיי אז אני פתחתי לפני 3 שבועות בערך את האשכול הזה - http://www.lbs.co.il/threads/43406/
שם כולכם אמרתם לי שזה ממש מטומטם להתחיל דיבול כסטרואיד יחיד לסייקל ראשון. בעיקר שאני עוד רק בן 16.
מי שמכר לי אמר לי שאנשים לא מבינים באינטרנט וסתם מדברים שטויות וביגלל איך שהוא ניראה וושהוא כולה בן 16 וחצי האמנתי לו. ואמרתי זין חיים רק פעם אחת, והלכתי על זה למרות מה שכולם אמרו.
שבוע ראשון לא ממש הרגשתי משהו מיוחד, שבוע שני התחלתי להרגיש שונה. התחלתי להרגיש יותר מדוכא, מצבי רוח משתנים במחיאת כף. תוך דקה הייתי יכול להפוך משמח לעצוב. ממש כמו סם, ועוד משהו שממש הלחיץ אותי- חוסר חשק מיני. החשק המיני שלי ירד ברמה מטורפתתתת. לא הייתי רעב אבל בכל זאת אכלתי אז אני לא ישקר, עליתי במשקל קצת, התחזקתי די הרבה, אבל אחרי שלושה ימים בערך שהתחלתי להרגיש את ההשפעות של הדיבול, התחלתי לחשוב שזה מסוכן מדי ושזה פשוט לא עושה לי טוב.
אז החלטתי להפסיק. אחרי כמה ימים חזרתי לעצמי ואז כבר שכחתי איך הרגשתי עם הדיבול אז אמרתי לעצמי "חיים רק פעם אחת ויש לי מטרה. אני לא יצליח להגיע למטרה הזאת בלי חומרים" . אז שוב חזרתי. אחרי בערך שבוע וחצי.
עכשיו שאני שוב על זה שבוע וחצי ובמינון יותר גבוה (60 מ"ג) אני מרגיש כלכךךךך גרוע. כל הזמן עייף. אין חשק לכלוםם.
אבל שוב, אני רואה תוצאות. באמת שגדלתי ממש בשבוע וחצי האחרונים עם הדיבול. והאמת שלא ניראה שעליתי יותר מדי בנוזלים.
בקיצור, פתחתי את האשכול הזה בשביל לדעת מה דעתכם בנושא. האם כדאי לי להפסיק עד גיל 21 לפחות?
הבעיה היא שהכנסתי לעצמי לראש שאני לא יצליח בתחום בלי חומרים. ובטח שלא למטרה שלי. שזה 90-100 קילו שריר.
אשמח אם תגיבו ברצינות ובלי כל מני שטויות כמו באשכול הקודם שאמרתם כמה שאני מטומטם.
תעזרו כמו בני אדם.
שם כולכם אמרתם לי שזה ממש מטומטם להתחיל דיבול כסטרואיד יחיד לסייקל ראשון. בעיקר שאני עוד רק בן 16.
מי שמכר לי אמר לי שאנשים לא מבינים באינטרנט וסתם מדברים שטויות וביגלל איך שהוא ניראה וושהוא כולה בן 16 וחצי האמנתי לו. ואמרתי זין חיים רק פעם אחת, והלכתי על זה למרות מה שכולם אמרו.
שבוע ראשון לא ממש הרגשתי משהו מיוחד, שבוע שני התחלתי להרגיש שונה. התחלתי להרגיש יותר מדוכא, מצבי רוח משתנים במחיאת כף. תוך דקה הייתי יכול להפוך משמח לעצוב. ממש כמו סם, ועוד משהו שממש הלחיץ אותי- חוסר חשק מיני. החשק המיני שלי ירד ברמה מטורפתתתת. לא הייתי רעב אבל בכל זאת אכלתי אז אני לא ישקר, עליתי במשקל קצת, התחזקתי די הרבה, אבל אחרי שלושה ימים בערך שהתחלתי להרגיש את ההשפעות של הדיבול, התחלתי לחשוב שזה מסוכן מדי ושזה פשוט לא עושה לי טוב.
אז החלטתי להפסיק. אחרי כמה ימים חזרתי לעצמי ואז כבר שכחתי איך הרגשתי עם הדיבול אז אמרתי לעצמי "חיים רק פעם אחת ויש לי מטרה. אני לא יצליח להגיע למטרה הזאת בלי חומרים" . אז שוב חזרתי. אחרי בערך שבוע וחצי.
עכשיו שאני שוב על זה שבוע וחצי ובמינון יותר גבוה (60 מ"ג) אני מרגיש כלכךךךך גרוע. כל הזמן עייף. אין חשק לכלוםם.
אבל שוב, אני רואה תוצאות. באמת שגדלתי ממש בשבוע וחצי האחרונים עם הדיבול. והאמת שלא ניראה שעליתי יותר מדי בנוזלים.
בקיצור, פתחתי את האשכול הזה בשביל לדעת מה דעתכם בנושא. האם כדאי לי להפסיק עד גיל 21 לפחות?
הבעיה היא שהכנסתי לעצמי לראש שאני לא יצליח בתחום בלי חומרים. ובטח שלא למטרה שלי. שזה 90-100 קילו שריר.
אשמח אם תגיבו ברצינות ובלי כל מני שטויות כמו באשכול הקודם שאמרתם כמה שאני מטומטם.
תעזרו כמו בני אדם.
