נק' מוניטין:
58,703
כתבתי את זה במקום אחר, אעתיק לכאן למען משתמש הפורום:
שני הלינקים שלך זהים, אם לא שמת לב (כנראה שגם אתה לא קורא את מה שמביאים לך לקרוא - כמה טיפוסי).
חשבתי שבווינגייט יגוונו עם הרפרנסים שלהם, משעמם להגיב כבר כל הזמן על אותם השטויות.
בוא אני אצטט לך ולחבריך לוינגייט את החלקים הרלוונטים:
"To date, there are 11 known studies that have quantified tibiofemoral shear or compressive forces during the dynamic squat (2,3,5,13,17,18,20,43,58,60,65). Eight of these studies performed the barbell squat with an external load (2,3,17,18,20,43,58,65), whereas two studies performed the BW squat (13,60). One additional study quantified ACL strain in vivo while performing the BW squat along with very light resistance from an elastic cord (5). All squats were performed so at maximum knee flexion (0° knee flexion defined as full
knee extension) the thighs were parallel or below parallel with the ground."
מתוך 11 "מחקרים" שהם סקרו ב REVIEW הזה, 2 בוצעו עם משקל גוף ומחקר אחד בוצע על רצועת ACL בלבד (In Vivo).
אז נשאר לנו רק 8 מחקרים "רציניים" לבחון.
הסוקרים בעצמם אומרים שהנתונים קשים להשוואה מאחר וכל אחד השתמש במודל מ-ת-מ-ט-י כדי לבחון את ה"עומס" על הברך:
"All squats were performed
so at maximum knee flexion (0° knee flexion defined as full knee extension) the thighs were parallel or below parallel with the ground. Comparing tibiofemoral compressive and shear forces among these studies is difficult, because methodologies varied among studies. Eight studies developed mathematical knee models that quantified both external (e.g., gravity, ground
reaction) and internal (e.g., muscle, bone, ligament) forces (3,13,17,18,20,43,60,65), whereas the remaining two studies employed knee models that quantified external forces only (2,58)."
ו-2 מחקרים בכלל בדקו רק "עומסים חיצוניים", שזה בשפה אחרת, ליצנות לשמע.
שלא נדבר על כך שחלק מהמחקרים הסתמכו על נתוני EMG, שכל מי שנמצא באקדמיה יודע טוב מאוד מה הבדיקות הללו שוות ואין להסתמך עליהן בשום אופן כשמודדים electrical activiy של שרירי השלד.
עכשיו בוא נקרא את המחקר המלא יותר לעומק, כי אתה לא עשית זאת, אז נאכיל אותך קצת בכפית:
"For athletes with healthy knees, performing the parallel squat is recommended over the deep squat, because injury potential to the menisci and cruciate and collateral ligaments may increase with the deep squat."
בסקירה המלאה כתוב, לגבי המשפט הזה:
"excessive tibiofemoral compressive forces can be deleterious to the menisci and articular cartilage"
זו השערה של החוקרים ואין פה שום רפרנס שתומך בזה = לא קיים. המושג "excessive" גם לא מקובל במדע מבחינת כמותית.
בנוסף, יש פה בעיות לוגיות קשות, כי כנראה שהסוקרים דילגו על קורס שסוקר כשלים לוגים מאחר והם טוענים שיש יותר compressive forces על המניסקוס ככל שיורדים נמוך יותר בסקוואט ולכן אם עושים סקוואט מתחת למקביל, אז זה יכול להוביל ליותר compressive forces; ולכן, הינה זה בא גבירותי ורבותי, יקרה נזק למיניסקוס! אבוי!
מדוע? כי יש חוקרים איי שם ב Duke Universty, שרק אלוהים יודע איך הם הגיעו לאוניברסיטה ברמה כזו, חושבים שככל שיש יותר עומס על המינסקוס במובן של compressive forces אז המניסקוס לא יכול לעמוד בזה ובעצם יקרוס - אם אתה לא רואה פה בעיה, אז יש לך ולחבריך בוינגייט בעיות בלקיחת מסקנות, בדומה לסוקרים של המסמך הזה.
חוץ מזה, מכל ה-11 מחקרים שהם בחנו (אני מתייחס גם לאלו ששללתי קודם, שלא תגיד שאני biased), יש רק מחקר אחד שמראה את כל הסיפור הזה של המניסקוס: Klein (28) ועליו כל ה Review הזה מסתמך בהקשר של סקוואט מתחת למקביל (איזה כיף לקחת 11 מחקרים, כדי לומר שיש לנו הרבה "Data" ובמסקנות לשים את כל הביצים בסל אחד, שזה מחקר אחד).
בוא אני אעתיק לך את החלק הרלוונטי מהסקירה בהקשר של Klein:
"Klein (28) suggested that as the femur externally rotated during the descent, the menisci are forced to move posteriorly, causing the posterior portions of the menisci to be compressed between the tibial and femoral condyles. As the femur internally rotated at the beginning of the ascent, the posterior medial meniscus is forced toward the center of the joint space. This can place strain on the inner medial meniscus, causing it to tear."
מה הבעיה כאן? כמה בעיות:
1. This can place strain on the inner medial meniscus, causing it to tear --> השערה של כותב המחקר
2. המחקר מ 1961 כאשר בקרת המחקרים הייתה שם שנוייה במחלוקת. מאז היו עוד עשרות מחקרים שהוכיחו ההפך, בתנאים מבוקרים יותר ולא בהתבסס על ליצנות. לא מאמין? זה כתוב ב REVIEW שאתה בעצמך פירסמת כרגע:
"Meyers (37) reproduced the deep squat study by Klein (28), using the same medio lateral collateral ligament testing instrument to measure collateral ligament stability Sixty nine male subjects were randomly assigned to eight different treatment groups involving variations of the deep and parallel squat consisting of low and high lifting loads and speeds. All subjects trained on alternating days 3 dzwk-1 for 8 wk. For each training session each subject performed one set of 10 repetitions, for a total of 240 repetitions for the 8 wk. All subjects were pretested 1 wk before beginning their training program and post tested 1 wk after the end of training. No significant differences were found within any of the eight treatment groups in collateral ligament instability and knee joint flexibility, although the amount of stretch in the LCL decreased from the pretest to the posttest in both the deep squat and parallel squat. Contrary to Klein’s results, these data infer that both the deep squat and parallel squat were not detrimental to knee stability."
Meyers (37) ניסה לשחזר את המחקר קרקס ש Klein עשה מ 1961 וכמה נפלא שהוא לא הצליח לשחזר אותו. אני בטוח שחבריך בווינגייט לא הגיעו לפיסקה הזו במאמר המלא, זה לקראת הסוף - קשה לקרוא עד הסוף. תגיד להם עמוד 117, סה"כ סקירה של 14 עמודים, לא קשה.
http://www.mlmixrun.com.br/artigos/Knee_biomechanics_of_the_dynamic.pdf
שני הלינקים שלך זהים, אם לא שמת לב (כנראה שגם אתה לא קורא את מה שמביאים לך לקרוא - כמה טיפוסי).
חשבתי שבווינגייט יגוונו עם הרפרנסים שלהם, משעמם להגיב כבר כל הזמן על אותם השטויות.
בוא אני אצטט לך ולחבריך לוינגייט את החלקים הרלוונטים:
"To date, there are 11 known studies that have quantified tibiofemoral shear or compressive forces during the dynamic squat (2,3,5,13,17,18,20,43,58,60,65). Eight of these studies performed the barbell squat with an external load (2,3,17,18,20,43,58,65), whereas two studies performed the BW squat (13,60). One additional study quantified ACL strain in vivo while performing the BW squat along with very light resistance from an elastic cord (5). All squats were performed so at maximum knee flexion (0° knee flexion defined as full
knee extension) the thighs were parallel or below parallel with the ground."
מתוך 11 "מחקרים" שהם סקרו ב REVIEW הזה, 2 בוצעו עם משקל גוף ומחקר אחד בוצע על רצועת ACL בלבד (In Vivo).
אז נשאר לנו רק 8 מחקרים "רציניים" לבחון.
הסוקרים בעצמם אומרים שהנתונים קשים להשוואה מאחר וכל אחד השתמש במודל מ-ת-מ-ט-י כדי לבחון את ה"עומס" על הברך:
"All squats were performed
so at maximum knee flexion (0° knee flexion defined as full knee extension) the thighs were parallel or below parallel with the ground. Comparing tibiofemoral compressive and shear forces among these studies is difficult, because methodologies varied among studies. Eight studies developed mathematical knee models that quantified both external (e.g., gravity, ground
reaction) and internal (e.g., muscle, bone, ligament) forces (3,13,17,18,20,43,60,65), whereas the remaining two studies employed knee models that quantified external forces only (2,58)."
ו-2 מחקרים בכלל בדקו רק "עומסים חיצוניים", שזה בשפה אחרת, ליצנות לשמע.
שלא נדבר על כך שחלק מהמחקרים הסתמכו על נתוני EMG, שכל מי שנמצא באקדמיה יודע טוב מאוד מה הבדיקות הללו שוות ואין להסתמך עליהן בשום אופן כשמודדים electrical activiy של שרירי השלד.
עכשיו בוא נקרא את המחקר המלא יותר לעומק, כי אתה לא עשית זאת, אז נאכיל אותך קצת בכפית:
"For athletes with healthy knees, performing the parallel squat is recommended over the deep squat, because injury potential to the menisci and cruciate and collateral ligaments may increase with the deep squat."
בסקירה המלאה כתוב, לגבי המשפט הזה:
"excessive tibiofemoral compressive forces can be deleterious to the menisci and articular cartilage"
זו השערה של החוקרים ואין פה שום רפרנס שתומך בזה = לא קיים. המושג "excessive" גם לא מקובל במדע מבחינת כמותית.
בנוסף, יש פה בעיות לוגיות קשות, כי כנראה שהסוקרים דילגו על קורס שסוקר כשלים לוגים מאחר והם טוענים שיש יותר compressive forces על המניסקוס ככל שיורדים נמוך יותר בסקוואט ולכן אם עושים סקוואט מתחת למקביל, אז זה יכול להוביל ליותר compressive forces; ולכן, הינה זה בא גבירותי ורבותי, יקרה נזק למיניסקוס! אבוי!
מדוע? כי יש חוקרים איי שם ב Duke Universty, שרק אלוהים יודע איך הם הגיעו לאוניברסיטה ברמה כזו, חושבים שככל שיש יותר עומס על המינסקוס במובן של compressive forces אז המניסקוס לא יכול לעמוד בזה ובעצם יקרוס - אם אתה לא רואה פה בעיה, אז יש לך ולחבריך בוינגייט בעיות בלקיחת מסקנות, בדומה לסוקרים של המסמך הזה.
חוץ מזה, מכל ה-11 מחקרים שהם בחנו (אני מתייחס גם לאלו ששללתי קודם, שלא תגיד שאני biased), יש רק מחקר אחד שמראה את כל הסיפור הזה של המניסקוס: Klein (28) ועליו כל ה Review הזה מסתמך בהקשר של סקוואט מתחת למקביל (איזה כיף לקחת 11 מחקרים, כדי לומר שיש לנו הרבה "Data" ובמסקנות לשים את כל הביצים בסל אחד, שזה מחקר אחד).
בוא אני אעתיק לך את החלק הרלוונטי מהסקירה בהקשר של Klein:
"Klein (28) suggested that as the femur externally rotated during the descent, the menisci are forced to move posteriorly, causing the posterior portions of the menisci to be compressed between the tibial and femoral condyles. As the femur internally rotated at the beginning of the ascent, the posterior medial meniscus is forced toward the center of the joint space. This can place strain on the inner medial meniscus, causing it to tear."
מה הבעיה כאן? כמה בעיות:
1. This can place strain on the inner medial meniscus, causing it to tear --> השערה של כותב המחקר
2. המחקר מ 1961 כאשר בקרת המחקרים הייתה שם שנוייה במחלוקת. מאז היו עוד עשרות מחקרים שהוכיחו ההפך, בתנאים מבוקרים יותר ולא בהתבסס על ליצנות. לא מאמין? זה כתוב ב REVIEW שאתה בעצמך פירסמת כרגע:
"Meyers (37) reproduced the deep squat study by Klein (28), using the same medio lateral collateral ligament testing instrument to measure collateral ligament stability Sixty nine male subjects were randomly assigned to eight different treatment groups involving variations of the deep and parallel squat consisting of low and high lifting loads and speeds. All subjects trained on alternating days 3 dzwk-1 for 8 wk. For each training session each subject performed one set of 10 repetitions, for a total of 240 repetitions for the 8 wk. All subjects were pretested 1 wk before beginning their training program and post tested 1 wk after the end of training. No significant differences were found within any of the eight treatment groups in collateral ligament instability and knee joint flexibility, although the amount of stretch in the LCL decreased from the pretest to the posttest in both the deep squat and parallel squat. Contrary to Klein’s results, these data infer that both the deep squat and parallel squat were not detrimental to knee stability."
Meyers (37) ניסה לשחזר את המחקר קרקס ש Klein עשה מ 1961 וכמה נפלא שהוא לא הצליח לשחזר אותו. אני בטוח שחבריך בווינגייט לא הגיעו לפיסקה הזו במאמר המלא, זה לקראת הסוף - קשה לקרוא עד הסוף. תגיד להם עמוד 117, סה"כ סקירה של 14 עמודים, לא קשה.
http://www.mlmixrun.com.br/artigos/Knee_biomechanics_of_the_dynamic.pdf
