ייעוץ שימוש באבות המזון במהלך היום ודרכי אגירה

[yosef]

שלום לכולם.
בזמן האחרון הבנתי, שמה שקובע את אפקט ההשמנה/הרזיה יהיה ההפרש בין ההכנסה הקלורית במהלך כל היום לבין ההוצאה. אבל דבר אחד לא מסתדר לי.
הרי, אם צרכתי בארוחה אחת, נניח בתחילת היום, את כל הקלוריות שאני צריך למשך כל היום, אבות המזון יעוכלו ויספגו לדם, ובהיעדר צורך בהם הם יתאגרו- חלק ילכו למאגרי הגליקוגן (פחמימות), והשאר למאגרי השומן! הגוף יאלץ במהלך היום לפרק שומן, כמו גם בלילה כשהארוחה שנצרכה בבוקר כבר אינה בדמי. כך בעצם רוב תהליכי יצירת האנרגיה ביום התבססו על שומן, כשהוא תוצר אגירה של הארוחה שנצרכה.
השאלה אם זה נכון? האם הגוף אוגר את המזון במהלך היום בתור שומן? האם אבות המזון נשארים בדם במשך כל היום, וכך מתאפשרת תקינות של התהליכים?

אני יודע שסיבכתי אתכם מאד, אבל אם למישהו יש זמן לרפרף על הטקסט, ולענות לי אפילו בקצרה על השאלות אני אשמח מאד.
תודה.

 

[Mike Bikov]

שלום לכולם.
בזמן האחרון הבנתי, שמה שקובע את אפקט ההשמנה/הרזיה יהיה ההפרש בין ההכנסה הקלורית במהלך כל היום לבין ההוצאה. אבל דבר אחד לא מסתדר לי.
הרי, אם צרכתי בארוחה אחת, נניח בתחילת היום, את כל הקלוריות שאני צריך למשך כל היום, אבות המזון יעוכלו ויספגו לדם, ובהיעדר צורך בהם הם יתאגרו- חלק ילכו למאגרי הגליקוגן (פחמימות), והשאר למאגרי השומן!


הגוף יאלץ במהלך היום לפרק שומן, כמו גם בלילה כשהארוחה שנצרכה בבוקר כבר אינה בדמי. כך בעצם רוב תהליכי יצירת האנרגיה ביום התבססו על שומן, כשהוא תוצר אגירה של הארוחה שנצרכה.


השאלה אם זה נכון? האם הגוף אוגר את המזון במהלך היום בתור שומן? האם אבות המזון נשארים בדם במשך כל היום, וכך מתאפשרת תקינות של התהליכים?

אני יודע שסיבכתי אתכם מאד, אבל אם למישהו יש זמן לרפרף על הטקסט, ולענות לי אפילו בקצרה על השאלות אני אשמח מאד.
תודה.

אם צרכת את כל הקלוריות שלך בארוחה אחת לדוגמא 2500 קלוריות, תהליכי עיכול יהיו ארוכים הרבה יותר מאשר אם אכלת ארוחה של 500 קלוריות, לדוגמא 200 גרם חזה עוף לוקח להתעכל כ-3 שעות, לאחר העיכול יש חומצות אמינו בדם עוד מספר רב של שעות לאחר מכן בדם מאותו חזה עוף, עכשיו לדוגמא אכלת קילו וחצי של חזה עוף (סתם דוגמא)? תאר לך כמה זמן יתרחשו תהליכי העיכול וכמה זמן עוד לאחר מכן יהיו חומצות אמינו חופשיות בדם (חוץ מאלו ששומשו לאנרגיה ומילוי "מאגרים").
אגירה של שומן תמיד מתרחשת, העיקרון הוא כמה שומן יתפרק מהתאים ויופרש כחומצות שומן חופשיות בדם לצורך אנרגיה לעומת כמה יאגר, לדוגמא במנוחה מוחלטת 2/3 מהאנרגיה שלך מקורה בשומן.
הגוף אוגר שומן בהתאם לצורך, לא כל מזון עודף נאגר כשומן חלקו יהפך לחום, חלקו ילך לאנרגיה, חלקו אף יופרש באמצעים כאלו או אחרים וחלקו בהחלט יאגר במאגרים בהתאם לצרכים של הגוף, כמה יאגר כשומן? תלוי בהמון גורמים כגון חילוף חומרים, צרכים אנרגטים, מצב פיזי נתון [דיאטות, אימונים, התאוששות], גנטיקה מין הסתם וכו'.

 

[yosef]

אם צרכת את כל הקלוריות שלך בארוחה אחת לדוגמא 2500 קלוריות, תהליכי עיכול יהיו ארוכים הרבה יותר מאשר אם אכלת ארוחה של 500 קלוריות, לדוגמא 200 גרם חזה עוף לוקח להתעכל כ-3 שעות, לאחר העיכול יש חומצות אמינו בדם עוד מספר רב של שעות לאחר מכן בדם מאותו חזה עוף, עכשיו לדוגמא אכלת קילו וחצי של חזה עוף (סתם דוגמא)? תאר לך כמה זמן יתרחשו תהליכי העיכול וכמה זמן עוד לאחר מכן יהיו חומצות אמינו חופשיות בדם (חוץ מאלו ששומשו לאנרגיה ומילוי "מאגרים").
אגירה של שומן תמיד מתרחשת, העיקרון הוא כמה שומן יתפרק מהתאים ויופרש כחומצות שומן חופשיות בדם לצורך אנרגיה לעומת כמה יאגר, לדוגמא במנוחה מוחלטת 2/3 מהאנרגיה שלך מקורה בשומן.
הגוף אוגר שומן בהתאם לצורך, לא כל מזון עודף נאגר כשומן חלקו יהפך לחום, חלקו ילך לאנרגיה, חלקו אף יופרש באמצעים כאלו או אחרים וחלקו בהחלט יאגר במאגרים בהתאם לצרכים של הגוף, כמה יאגר כשומן? תלוי בהמון גורמים כגון חילוף חומרים, צרכים אנרגטים, מצב פיזי נתון [דיאטות, אימונים, התאוששות], גנטיקה מין הסתם וכו'.

קודם כל תודה על התשובה המקיפה, היא עזרה לי לסדר כמה דברים בראש.
לשם הבהרה- בעצם מרכיבי הארוחה שנצרכה בבוקר עדיין אפקטיביים, נניח בתהליכי הבנייה בלילה? רובם לא נהפך לשומן, מה שתומך באפקט האנאבולי?

 

[Mike Bikov]

נכון עקב שיחרור איטי של חומצות אמינו לדם בגלל תהליכי עיכול מורכבים יותר עקב ריבוי בקלוריות.

 

[yosef]

תודה רבה!