שלום לכולם,
חדשה בפורום למעשה ואת האמת ממש שמחה שמצאתי אותו! סוף סוף מקום שמרכז הכל במקום אחד! דפדפתי קצת בשרשורים פה ושם וראיתי שכולם ממש עוזרים אחד לשני וזה די לא מובן מאליו. בכל מקרה,
בעבר הייתי רצה המון! כל יום לפחות 10 ק"מ ולפחות פעם בשבוע 15-20 ק"מ.
אחרי הפסקת אימונים בגלל סיבות אישיות ועלייה רבה במשקל, חזרתי להתאמן לפני כמה חודשים. כמובן שהיה לי מאוד קשה לרוץ בהתחלה וזה אכל אותי מבפנים. בנוסף התחלתי לשחק טניס על בסיס קבוע פעמיים בשבוע כל אימון שעה וחצי.
ואז קרה הדבר הנורא - כאבי ברכיים שהחמירו והחמירו ופשוט השביתו אותי מאפילו לנסות לרוץ. בהתחלה באמת שלא רצתי, כי לא הצלחתי! פשוט לא הצלחתי.
ואז איזה יום אחד כאב לי הראש בזמן העבודה ולקחתי משכך כאבים ולאחר כמה שעות הגעתי למכון לאימון הרגיל שלי (עושה המון כוח בנוסף) ופשוט מצאתי את עצמי יכולה לרוץ! בהתחלה לא קישרתי. אני זוכרת איך באותו יום הצלחתי לרדת במדרגות במשרד ופתאום לא כואב לי וכל כך התרגשתי לא הבנתי מה קרה. רק לאחר יומיים הבנתי שזה הכדורים שעוזרים. ואז התמכרתי. בהתחלה הייתי לוקחת כדור אחד לפני אימון ואז אחרי תקופה גם כדור אחד לא עזר ואז עברתי לשניים ואז מצאתי את עצמי לוקחת כמעט כל יום 2 כדורים לפני כל אימון
בין לבין הגעתי לטיפול אצל מומחה ברכיים שאמר לי שיש לי תסמונת הפיקה ושאין לי צורך להילחץ ושהכל יהיה בסדר. שלח אותי לרכוש רצועות תומכות לברכיים (אלו עם הסיליקון הפעיל סביב הברך) ואמר לי להתחיל פיזיותרפיה. לא נלחץ בכלל שאמרתי לו שאני על כדורים ולא הכריח אותי להפסיק. אז המשכתי. והמשכתי. עד שלפני 3 שבועות התחילו לי כאבים נוראיים באיזור המפשעה שממשיכים לעבר כל ה-4 ראשי. היום אני לא מצליחה ללכת רגיל, צולעת על בסיס קבוע! לפני כמה ימים בפיזיותרפיה בכל התרגילים שהיא עשתה לי לא כאב לי כלום! פשוט רק כאשר אני שמה לחץ על הרגל (בזמן הליכה) אני מרגישה את הכאב. ניסיתי הכל, את כל המשחות, הרצועות כבר לא עוזרות לי בזמן הפעילות ואפילו הכדורים בקושי.
הגעתי למסקנה שאני חייבת להפסיק איתם ומיום רביעי אני לא נוגעת בהם. באימון אתמול 30 דק' הליכה על ההליכון הרגישו כמו נצח (גם כי זה נורא משמעם ללכת וגם כי כאב לי) ואז עברתי לאופניים ושם כבר פחות כואב לי.
אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת מה הסיבה. אני רק יודעת שאני מתפללת יום יום לחזור לרוץ! אני מוכנה לתת ולעשות הכל בשביל לחזור לרוץ כמו פעם.
בבקשה תעזרו לי! אני מתחננת לנק' אור שתעזור לי פה! אני מוכנה לעשות הכל בשביל לצאת מזה!
אני ממש מצטערת על החפירה ואני ממש מקווה שתעזרו לי.
עינב,
חדשה בפורום למעשה ואת האמת ממש שמחה שמצאתי אותו! סוף סוף מקום שמרכז הכל במקום אחד! דפדפתי קצת בשרשורים פה ושם וראיתי שכולם ממש עוזרים אחד לשני וזה די לא מובן מאליו. בכל מקרה,
בעבר הייתי רצה המון! כל יום לפחות 10 ק"מ ולפחות פעם בשבוע 15-20 ק"מ.
אחרי הפסקת אימונים בגלל סיבות אישיות ועלייה רבה במשקל, חזרתי להתאמן לפני כמה חודשים. כמובן שהיה לי מאוד קשה לרוץ בהתחלה וזה אכל אותי מבפנים. בנוסף התחלתי לשחק טניס על בסיס קבוע פעמיים בשבוע כל אימון שעה וחצי.
ואז קרה הדבר הנורא - כאבי ברכיים שהחמירו והחמירו ופשוט השביתו אותי מאפילו לנסות לרוץ. בהתחלה באמת שלא רצתי, כי לא הצלחתי! פשוט לא הצלחתי.
ואז איזה יום אחד כאב לי הראש בזמן העבודה ולקחתי משכך כאבים ולאחר כמה שעות הגעתי למכון לאימון הרגיל שלי (עושה המון כוח בנוסף) ופשוט מצאתי את עצמי יכולה לרוץ! בהתחלה לא קישרתי. אני זוכרת איך באותו יום הצלחתי לרדת במדרגות במשרד ופתאום לא כואב לי וכל כך התרגשתי לא הבנתי מה קרה. רק לאחר יומיים הבנתי שזה הכדורים שעוזרים. ואז התמכרתי. בהתחלה הייתי לוקחת כדור אחד לפני אימון ואז אחרי תקופה גם כדור אחד לא עזר ואז עברתי לשניים ואז מצאתי את עצמי לוקחת כמעט כל יום 2 כדורים לפני כל אימון
בין לבין הגעתי לטיפול אצל מומחה ברכיים שאמר לי שיש לי תסמונת הפיקה ושאין לי צורך להילחץ ושהכל יהיה בסדר. שלח אותי לרכוש רצועות תומכות לברכיים (אלו עם הסיליקון הפעיל סביב הברך) ואמר לי להתחיל פיזיותרפיה. לא נלחץ בכלל שאמרתי לו שאני על כדורים ולא הכריח אותי להפסיק. אז המשכתי. והמשכתי. עד שלפני 3 שבועות התחילו לי כאבים נוראיים באיזור המפשעה שממשיכים לעבר כל ה-4 ראשי. היום אני לא מצליחה ללכת רגיל, צולעת על בסיס קבוע! לפני כמה ימים בפיזיותרפיה בכל התרגילים שהיא עשתה לי לא כאב לי כלום! פשוט רק כאשר אני שמה לחץ על הרגל (בזמן הליכה) אני מרגישה את הכאב. ניסיתי הכל, את כל המשחות, הרצועות כבר לא עוזרות לי בזמן הפעילות ואפילו הכדורים בקושי.
הגעתי למסקנה שאני חייבת להפסיק איתם ומיום רביעי אני לא נוגעת בהם. באימון אתמול 30 דק' הליכה על ההליכון הרגישו כמו נצח (גם כי זה נורא משמעם ללכת וגם כי כאב לי) ואז עברתי לאופניים ושם כבר פחות כואב לי.
אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת מה הסיבה. אני רק יודעת שאני מתפללת יום יום לחזור לרוץ! אני מוכנה לתת ולעשות הכל בשביל לחזור לרוץ כמו פעם.
בבקשה תעזרו לי! אני מתחננת לנק' אור שתעזור לי פה! אני מוכנה לעשות הכל בשביל לצאת מזה!
אני ממש מצטערת על החפירה ואני ממש מקווה שתעזרו לי.
עינב,
