עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
אינסולין הוא הורמון אנבולי המיוצר ע"י תאי הלבלב ומופרש למחזור הדם בעיקר כשנירשמת עלייה ברמת הגלוקוז בדם. האינסולין מסייע לבניית רקמות, לפינוי סוכר מהדם ולאגירת אנרגיה בתאים בצורת שומן ובצורת גליקוגן.
לאינסולין מספר פונקציות. הראשונה הכנסת החומרים התזונתיים לתאים כאשר הרצפטורים בתאים יאפשרו כניסת החומרים רק בנוכחות אינסולין. כשהתאים מלאים, האינסולין מביא לסינתזה של גלוקוז והפיכתו לרב-סוכר (מולקולה בעלת שרשרת פחמנים ארוכה) - גליקוגן, הנאגר בשרירים ובכבד. כך מתבצע איזון הסוכר בדם וכן עמידה בצורכי האנרגיה של הגוף.
במידה וכמות הפחמימה הנכנסת רבה מזו שמאגרי הגליקוגן מסוגל לאחסן ימיר הגוף את עודפי הסוכר לשומנים - טריגליצרידים, שיאוחסנו בתאי שומן כאנרגיה עתידית והעיקרית של הגוף למעשה.
פונקציה נוספת של האינסולין היא לשמש כבורר. רמת אינסולין גבוהה מסמנת לגוף שמצויה פחמימה רבה ויש לצמצם ניצול אנרגיה ממאגרי השומן.
לעומת זאת כשהאינסולין נמצא בדם ברמה אפסית, אין הצטברות שומן והגוף מנצל מאגרי השומן במהירות (סוכרת מסוג 1 - ירידה עד הפסקה בייצור האינסולין ואובדן משקל).
כשנאכל עודף פחמימה בצורה מתמשכת וקיים עודף של אינסולין בזמן ולאורך זמן ,הגוף מתחיל לפתח חסינות בפני האינסולין ונדרשת כמות גדולה יותר ויותר בכדי לייצר את המרת הסוכר לגליקוגן (סוכרת מסוג 2 - עמידות הגוף לאינסולין עקב צריכת עודף סוכרים ולאורך זמן ועלייה במשקל).
כשרמות האינסולין גבוהות משובשת פעולת הורמונים אחרים, למשל פגיעה בפעולה של IGF-1 האנאבולי. כשרמות האינסולין גבוהות מדי הוא מתחבר לרצפטורים של IGF-1 (הוא מסוגל לעשות כך עקב המבנה המולקולרי הדומה) וכך חוסם כניסת IGF-1 לתוך התא (מכאן נגזר הצורך ההדדי בשילוב GH עם אינסולין בפרוטוקול לבניית שריר).
מעבר לכך מפריע עודף אינסולין הנמשך לאורך זמן לסינתוז החלבון (פירוקם וסינתוז סוכר מהם), מביא להפרשה מוגברת של קורטיזול המפרק רקמת שריר ומשתמש בחומצות האמינו ליצירת גלוקוז (עקב פרשנות שגוייה של רמות הסוכר ע"י אזור מתאים במח), מביא לירידה ברמות החנקן החמצתי בדם הקשור בהתרחבות כלי הדם ובכך לעלייה חדה בלחץ הדם (כשרמתו יורדת העורקים נהיים צרים ולחץ הדם עולה) ועוד...
תעלה סימוכין. עד אז לא מדובר בשגיאה.יש טעות. אינסולין לא מתחבר לשום קולטני IGF-1. רק הזרקה של IGF-1 באופן ישיר ועלייה בהורמון נקשרת באחוזים מסוימים לקולטני אינסולין לא להיפך.
למעשה ובפשטות, האינסולין מאפשר לנוטריאנטים כניסה טובה יותר לתא. הסטרואידים משפרים סינטזה של חלק מהנוטריאנטים ואבני הבניין. ז"א שמדובר בסינרגיה.אז בגדול ממה שהבנתי, זה בגלל שהאינסולין אחראי על העברת חומרי תזונה לתאים (כמו מנעול ומפתח), הזרקה של אינסולין ביחד עם חומרים אנאבוליים (סטרואידים) כאלה ואחרים, יגרום לחומרים האלה להכנס יותר מהר וטוב לתאים = השריר גודל יותר?
בוודאי. שימוש בלתי מבוקר באינסולין עלול להביא לעמידות לאינסולין. מדובר במצב בו התאים מפסיקים להגיב לאינסולין ותתחיל בנייה של רמות גלוקוז בדם. הלבלב ישאף לייצר עוד ועוד אינסולין אך בסופו של דבר יקרוס. גלוקוז יתחיל לעזוב את מחזור הדם ולהיבנות בריקמות בכליות, לב, עיניים וקצות העצבים. תוך כדי כך נגרם נזק לטווח קצר וארוך.בהמשך לשאלות שנשאלו אשמח אם אפשר לענות גם על זאת - האם הכנסת אינסולין ממקור חיצוני משפיעה בדרך כלשהי על הפעילות של הלבלב ?
תעלה סימוכין. עד אז לא מדובר בשגיאה.
Low affinity is not: no affinityשגיאה בריבוע. אינסולין לא מעלה רמות IGF1 בזכות עצמו. IGF-1 כשהוא מוזרק נקלט באחוזים מסוימים לקולטני אינסולין לא להיפך.
Insulin signals primarily through the insulin receptor, while IGF-1 signals primarily through the IGF-1 receptor. Insulin receptor signaling mainly mediates metabolic effects, while IGF-1 receptor signaling leads to growth and proliferation.
Insulin has a high affinity for the insulin receptor-A and insulin receptor-B and a low affinity for the IGF-1 receptor, and it has no important binding with the hybrid receptors. IGF-1 can bind the IGF-1 receptor in addition to the hybrid receptors.
הבנתי.למעשה ובפשטות, האינסולין מאפשר לנוטריאנטים כניסה טובה יותר לתא. הסטרואידים משפרים סינטזה של חלק מהנוטריאנטים ואבני הבניין. ז"א שמדובר בסינרגיה.
ממש לא!!הבנתי.
אז לפי מה שאתה אומר, כל אחד שעושה סייקל מומלץ (לא חייב) לו לקחת גם אינסולין, על מנת... איך נקרא לזה? "לשפר ספיגה"?
ועדיין, אנשים משתמשים בו למרות הסיכון.ממש לא!!
אינסולין הוא אחד החומרים המסוכנים כתוספת לסייקל אם לא המסוכן שבהם. לא הייתי ממליץ לאף אחד שלא מיצה התקדמותו בשימוש סטנדרטי לגעת באינסולין.
כנס ללוג של אייל ותראה מה קרה לו, הבן אדם כמעט איבד הכרה כששכח להסתכל על הזמן ומשם הדרך הייתה מאוד קצרה לתוצאות בלתי הפיכות. למזלנו ולמזלו הוא לא איבד תושייה, תפס את השייקר סוכרים שהכין לעצמו מבעוד מועד ושתה אותו.ועדיין, אנשים משתמשים בו למרות הסיכון.
הרבה יותר מובן לי הנושא, תודה.
ברור לי שמי שלוקח את זה חייב להיות עם ניסיון / הדרכה של מישהו בעל ניסיון.
פשוט לפי איך שרשמת את זה בהתחלה, זה היה נראה לי כאילו לאינסולין יש רק פלוסים.
ועכשיו אני מבין שזה לא כזה פשוט.