אכן היבט משמעותי באופייה של מדינת ישראל, היא חיה על חרבה. בתוך טינופת של פדופילים שודדי שיירות מדבריים ועורפי ראשים היא מצליחה לקיים ציביליזציה שבה ניתן להתבכיין על השעות בהן נשלח הילד לגן.לא בדקתי לעומק את ספקי האינטרנט והחבילות כאן. סלולרי עשיתי ב35$ לחודש. טיפה יותר יקר מהארץ.
לגבי לגדל ילדים בארץ, עוד הבדל ענק שאני רואה בין אוסטרליה לישראל זה הילדים. אם אתם חושבים שבארץ מקבלים חינוך טוב - אתם טועים בענק. הילדים הישראלים גדלים להיות דור ה"מגיע לי" ברמה בלתי נסבלת. דור לא עצמאי, נתמך ע"י ההורים (זה שקשה כאן לא תירוץ להיות בגיל 30+ ממומן ע"י הורים ולצאת לחופשות לברים ולמסעדות) כולם עם אייפון מגיל 8, כולם צעקנים, לא מנומסים. תסתכלו לכמה ילדים יש היום אופניים חשמליות באלפי שקלים, מי שמע על שערוריה כזאת, אני הלכתי לבי"ס ונסעתי באוטובוס ושום דבר לא קרה לי.
אני אדם שמאוד שונא ילדים, אבל הילדים כאן פשוט מדהימים, שקטים, מנומסים, ממושמעים, מסודרים - וזה הכל חינוך. זה מתחיל בתלבושת אחידה בבתי הספר, לתרבות חוגים תרבות וספורט רחבה וכמובן קשור לעובדה שיש כאן להורים זמן להיות עם הילדים. בארץ נהוג לזרוק את הילד למעון אחרי שנה ולשלם 2000-3000 ש"ח בחודש כדי שהאמא תוכל לעבוד. כאן מי שתעשה את זה, תחשב בעיני רבים - אמא מזניחה. ההורים מגיעים ב8 בערב הביתה, תשושים, שמים לילדים יובל המבולבל בלופ או קונים לו אייפון כדי להשתיק אותו והנה ככה מגדלים ילדים. קונים להם אוכל מוכן, או נותנים להם כסף לקנות בחוץ. באמת שערוריה. אגב באוסטרליה הלימודים יקרים מאוד ביחס לארץ, אבל יש משהו מאוד מבורך שנקרא hex - הלוואה מהמדינה ללימודים. אתה קודם כל מקבל את הכסף ללימודים, ובאופן אוט' בהמשך החיים שלך, עפ"י שכר מינמלי שממנו מתחילים לגבות חזרה, אתה לאט לאט משלם חזרה את ההלוואה, רק שאתה מרוויח מספיק. רעיון גאוני.
מעבר לזה, אני לא מומחה לכלכלה, אבל לדעתי הבעיה אולי הכי גדולה של המשק הישראלי הוא שאנשים יוצאים למשרה מלאה רק בגילאים 25-27 אחרי צבא ואחרי תואר. כן אני רואה אנשים בגילאי 18 עובדים במשרה מלאה, חלק מהאנשים ממשיכים ללימודים תעודה / תואר 1-3 שנים וזהו, משרה מלאה. תחשבו מה זה עושה למשק שאתה מוסיף עוד אחוז נכבד מהאוכלוסיה לשוק העבודה.
אנחנו עובדים כאן יותר מדי. גוד אונלי נואס כמה רציתי היום להגיע הביתה עד חמש וחצי, להחליף חיתול חרא לבת ולהסתלבט על הבן אבל, נו טוב; עמוס בערב סוכות...
יש הרבה חרא, לא מעט דברים שצריך שישתנו כדי שארגיש בנוח. איך מתרגמים תרבות לבנטינית לחיים מערביים? קשה, קשה.
מצד שני, אין מקום ליהודי בעולם ללא מדינת ישראל ואין מדינה בעולם שההבנה שהגנה על הצורך הקיומי של אזרחיה היכתה בה בצורה עדיפה, מהירה ונכונה מאשר באצנו הקטנטונת.
טוב יותר פה ושם החיים נוחים יותר אבל כאן המקום היחידי עבורנו. אין בכך ספק.