הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)
הרפתקאות הטנק הגריאטרי

הרפתקאות הטנק הגריאטרי

  • פותח/ת השרשור Tank
  • פורסם בתאריך
גרף ההתקדמות עודכן לאחרונה ב-17/1/16
מצב
השרשור נעול
הייתי צריך להכיר אותי לפני הצבא
ממליץ לך לקרוא על דיסוננס קוגנטיבי ובעיקר על המחקר של לאון פסטינגר וג'יימס קרלסמית'.
סתם, שתדע מה אני חושב על מה שעכשיו אמרת.
 
ממליץ לך לקרוא על דיסוננס קוגנטיבי ובעיקר על המחקר של לאון פסטינגר וג'יימס קרלסמית'.
סתם, שתדע מה אני חושב על מה שעכשיו אמרת.
WTF MAN?
 
תקרא, תחזור אליי אחרי שהבנת.
זה לא נכון בנאדם שרוצה להתקדם ולהשתפר אף פעם לא ירצה לחזור למה שהוא היה פעם
גם אזור אי הנוחות זה אזור זמני עד שמתרגלים אליו
קראתי 2 שורות בויקיפדיה
 
זה לא נכון בנאדם שרוצה להתקדם ולהשתפר אף פעם לא ירצה לחזור למה שהוא היה פעם
גם אזור אי הנוחות זה אזור זמני עד שמתרגלים אליו
קראתי 2 שורות בויקיפדיה
זה לגמריי לא מה שאני התכוונתי אליו, תקרא את המחקר של הזוג החביב ותבין.
 
DUDE no way יש תקציר?
אני אכין לך אחד מקוצר.
תודה לFXP:
המחקר של פסטינגר בנושא הצדקה עצמית.
המחקר של פסטינגר ממחיש כיצד נוצר דיסוננס כאשר האדם פועל בניגוד לעומדותיו מבלי שימצא לכך הצדקה חיצונית.
מהלך המחקר: על הנבדקים הוטל לבצע מטלה משעממת ביותר ובסיומה יהיה עליהם לתאר אותה כחוויה מרתקת ומהנה. כשהנבדקים הגיעו למעבדה, הסביר להם החוקר שמטרת המחקר היא לבדוק כיצד מבצעים אנשים פעולות משעממות. הוא הראה לנבדקים מגש שבו היו מונחים 12 סלילים והוא אמר להם להוריד אותם מן המגש ולהחזיר אותם במשך חצי שעה רצופה (הקפיצים האלו בעטים).
בשלב זה היה נראה שהנבדקים הצטערו שהחליטו להשתתף בניסוי, אז החליט החוקר להסביר להם שעליו לחקור דבר נוסף: הוא אמר שמטרת המחקר היא בעצם לגרום לאנשים לעשות פעולות שגרתיות ולכן הוחלט שחברי הקבוצה הבאה שתעסוק באותה פעילות יקבלו הסבר מקדים שמטרתו לשכנע אותם שהפעולה שהם עומדים לבצע היא מעניינת ומרתקת. ברגע זה נכנס מנהל המעבדה והודיע לנסיין (לחוקר שחקר את הנבדקים) כי עוזר המחקר שהיה אמור להסביר לנחקרים בקבוצה השנייה כי הניסוי מעניין- לא הגיע ולכן פנה הנסיין לנבדקים בבקשה שימלאו את מקומו תמורת תשלום.
אלה מבין הנבדקים שקיבלו את ההצעה עברו לחדר אחר ודם הם הסבירו לנבדקים האחרים שלא היו משתפי פעולה, כי הם עומדים להשתתף בניסוי מעניין ביותר. הנבדקים שהסבירו כמובן שיקרו כי הם הרי ידעו מניסיונם שהמחקר משעמם, אולם יש לשים לב לדבר חשוב : חלקם קיבלו תמורה 20$ עבור ההסבר שלהם, וחלקם קיבלו דולר אחד בלבד.
לאחר שקיבלו את התשלום, נשאלו הנבדקים באיזו מידה הם נהנו מביצוע הפעולות המשעממות.
ע"פ ההיגיון- אפשר היה לנחש כי אלה שקיבלו את התשלום הגבוה ביותר ישנו את דעתם ויאמינו שהמטלות היו מעניינות בהשוואה לנבדקים שקיבלו תשלום קטן, אך למרבה הפלא, התוצאות הראות מצב הפוך: דווקא הנבדקים קיבלו דולר אחד האמינו שהניסוי היה מעניין.
מסקנות : היינו אמורים לצפות שכל הנבדקים יחושו דיסוננס בין "אני דובר אמת" לבין "עכשיו שיקרתי", לנבדקים שקיבלו 20 דולר הייתה הצדקה חיצונית לשקר כי הם קיבלו כסף עבור כך. לעומת זאת, אלה שקיבלו דולר אחד בלבד, לא הייתה להם הצדקה חיצונית לשקר- נבדקים אלה אינם יכולים להגיד לעצמם "אמרתי שזה היה מעניין מפני ששילמו לי כסף רב", ולכן הם נמצאו בדיסוננס גדול יותר. כדי להפחית את רמת הדיסוננס הם שינו את התפיסה שלהם מכך שהניסוי היה משעמם לכך שהניסוי היה מעניין.
 
אני אכין לך אחד מקוצר.
תודה לFXP:
המחקר של פסטינגר בנושא הצדקה עצמית.
המחקר של פסטינגר ממחיש כיצד נוצר דיסוננס כאשר האדם פועל בניגוד לעומדותיו מבלי שימצא לכך הצדקה חיצונית.
מהלך המחקר: על הנבדקים הוטל לבצע מטלה משעממת ביותר ובסיומה יהיה עליהם לתאר אותה כחוויה מרתקת ומהנה. כשהנבדקים הגיעו למעבדה, הסביר להם החוקר שמטרת המחקר היא לבדוק כיצד מבצעים אנשים פעולות משעממות. הוא הראה לנבדקים מגש שבו היו מונחים 12 סלילים והוא אמר להם להוריד אותם מן המגש ולהחזיר אותם במשך חצי שעה רצופה (הקפיצים האלו בעטים).
בשלב זה היה נראה שהנבדקים הצטערו שהחליטו להשתתף בניסוי, אז החליט החוקר להסביר להם שעליו לחקור דבר נוסף: הוא אמר שמטרת המחקר היא בעצם לגרום לאנשים לעשות פעולות שגרתיות ולכן הוחלט שחברי הקבוצה הבאה שתעסוק באותה פעילות יקבלו הסבר מקדים שמטרתו לשכנע אותם שהפעולה שהם עומדים לבצע היא מעניינת ומרתקת. ברגע זה נכנס מנהל המעבדה והודיע לנסיין (לחוקר שחקר את הנבדקים) כי עוזר המחקר שהיה אמור להסביר לנחקרים בקבוצה השנייה כי הניסוי מעניין- לא הגיע ולכן פנה הנסיין לנבדקים בבקשה שימלאו את מקומו תמורת תשלום.
אלה מבין הנבדקים שקיבלו את ההצעה עברו לחדר אחר ודם הם הסבירו לנבדקים האחרים שלא היו משתפי פעולה, כי הם עומדים להשתתף בניסוי מעניין ביותר. הנבדקים שהסבירו כמובן שיקרו כי הם הרי ידעו מניסיונם שהמחקר משעמם, אולם יש לשים לב לדבר חשוב : חלקם קיבלו תמורה 20$ עבור ההסבר שלהם, וחלקם קיבלו דולר אחד בלבד.
לאחר שקיבלו את התשלום, נשאלו הנבדקים באיזו מידה הם נהנו מביצוע הפעולות המשעממות.
ע"פ ההיגיון- אפשר היה לנחש כי אלה שקיבלו את התשלום הגבוה ביותר ישנו את דעתם ויאמינו שהמטלות היו מעניינות בהשוואה לנבדקים שקיבלו תשלום קטן, אך למרבה הפלא, התוצאות הראות מצב הפוך: דווקא הנבדקים קיבלו דולר אחד האמינו שהניסוי היה מעניין.
מסקנות : היינו אמורים לצפות שכל הנבדקים יחושו דיסוננס בין "אני דובר אמת" לבין "עכשיו שיקרתי", לנבדקים שקיבלו 20 דולר הייתה הצדקה חיצונית לשקר כי הם קיבלו כסף עבור כך. לעומת זאת, אלה שקיבלו דולר אחד בלבד, לא הייתה להם הצדקה חיצונית לשקר- נבדקים אלה אינם יכולים להגיד לעצמם "אמרתי שזה היה מעניין מפני ששילמו לי כסף רב", ולכן הם נמצאו בדיסוננס גדול יותר. כדי להפחית את רמת הדיסוננס הם שינו את התפיסה שלהם מכך שהניסוי היה משעמם לכך שהניסוי היה מעניין.
יש לך סיכום לסיכום?
 
אני אכין לך אחד מקוצר.
תודה לFXP:
המחקר של פסטינגר בנושא הצדקה עצמית.
המחקר של פסטינגר ממחיש כיצד נוצר דיסוננס כאשר האדם פועל בניגוד לעומדותיו מבלי שימצא לכך הצדקה חיצונית.
מהלך המחקר: על הנבדקים הוטל לבצע מטלה משעממת ביותר ובסיומה יהיה עליהם לתאר אותה כחוויה מרתקת ומהנה. כשהנבדקים הגיעו למעבדה, הסביר להם החוקר שמטרת המחקר היא לבדוק כיצד מבצעים אנשים פעולות משעממות. הוא הראה לנבדקים מגש שבו היו מונחים 12 סלילים והוא אמר להם להוריד אותם מן המגש ולהחזיר אותם במשך חצי שעה רצופה (הקפיצים האלו בעטים).
בשלב זה היה נראה שהנבדקים הצטערו שהחליטו להשתתף בניסוי, אז החליט החוקר להסביר להם שעליו לחקור דבר נוסף: הוא אמר שמטרת המחקר היא בעצם לגרום לאנשים לעשות פעולות שגרתיות ולכן הוחלט שחברי הקבוצה הבאה שתעסוק באותה פעילות יקבלו הסבר מקדים שמטרתו לשכנע אותם שהפעולה שהם עומדים לבצע היא מעניינת ומרתקת. ברגע זה נכנס מנהל המעבדה והודיע לנסיין (לחוקר שחקר את הנבדקים) כי עוזר המחקר שהיה אמור להסביר לנחקרים בקבוצה השנייה כי הניסוי מעניין- לא הגיע ולכן פנה הנסיין לנבדקים בבקשה שימלאו את מקומו תמורת תשלום.
אלה מבין הנבדקים שקיבלו את ההצעה עברו לחדר אחר ודם הם הסבירו לנבדקים האחרים שלא היו משתפי פעולה, כי הם עומדים להשתתף בניסוי מעניין ביותר. הנבדקים שהסבירו כמובן שיקרו כי הם הרי ידעו מניסיונם שהמחקר משעמם, אולם יש לשים לב לדבר חשוב : חלקם קיבלו תמורה 20$ עבור ההסבר שלהם, וחלקם קיבלו דולר אחד בלבד.
לאחר שקיבלו את התשלום, נשאלו הנבדקים באיזו מידה הם נהנו מביצוע הפעולות המשעממות.
ע"פ ההיגיון- אפשר היה לנחש כי אלה שקיבלו את התשלום הגבוה ביותר ישנו את דעתם ויאמינו שהמטלות היו מעניינות בהשוואה לנבדקים שקיבלו תשלום קטן, אך למרבה הפלא, התוצאות הראות מצב הפוך: דווקא הנבדקים קיבלו דולר אחד האמינו שהניסוי היה מעניין.
מסקנות : היינו אמורים לצפות שכל הנבדקים יחושו דיסוננס בין "אני דובר אמת" לבין "עכשיו שיקרתי", לנבדקים שקיבלו 20 דולר הייתה הצדקה חיצונית לשקר כי הם קיבלו כסף עבור כך. לעומת זאת, אלה שקיבלו דולר אחד בלבד, לא הייתה להם הצדקה חיצונית לשקר- נבדקים אלה אינם יכולים להגיד לעצמם "אמרתי שזה היה מעניין מפני ששילמו לי כסף רב", ולכן הם נמצאו בדיסוננס גדול יותר. כדי להפחית את רמת הדיסוננס הם שינו את התפיסה שלהם מכך שהניסוי היה משעמם לכך שהניסוי היה מעניין.
אוקי ולמה זה קשור?
 
לא שיקרתי לגבי זה
התפקיד מעניין רצח פשוט אני לא לקחתי אותו לכיוון נכון בזמן הנכון
רק בסוף השירות שלי הבנתי את זה לצערי
ואין סיכוי שתסכים איתי, כי זה נוגד את העמדות החדשות שלך.
אני מסכים איתך לגבי זה
 
מצב
השרשור נעול
Back
למעלה תחתית