נק' מוניטין:
2,241
מידי פעם יצא לי לכתוב על הנושא החם הזה בהודועות שנבלעו בשירשורים, וזה נושא שראוי להכיר אותו בשלמותו, בשל חשיבותו הרפואית על המתאמן הרגיל והן למי שרוצה לחשוב לסייקל.
מיתוסים רבים קימים לגבי צריכת חלבון מוגברת, והנזק שהם עושים לכליות.
אז מה מתוך המיתוסים הללו נכון, ומה מהם מופרך לחלוטין?
ראשית היכרות קצרה עם הכליות: עיקר התפקיד של הכליות הוא סינון רעלנים מהגוף, והפרשת נוזלים ומלחים.
דם שמגיע בלחץ גדול לרקמת הכליה, עובר מעין פילטרציה בלחץ, ונוצר שתן ראשוני בקצב לא יאמן של כ- 120 מ"ל לדקה!
כן, 120 מ"ל לדקה, שזה אומר שכל הדם בגופינו עובר סינון כל שעה, ושכליה בריאה מפרישה ביום כ-200 ליטר שתן גולמי.
כמובן שאף אחד לא משתין 240 ליטר ביום, למעשה כמות השתן היומית הממוצעת היא כ-2 ליטר ביממהה, כאשר שלפוחית שתן ממוצעת מכילה נפח של כ-700-800 מ"ל.
הסיבה שהגוף שואב את רוב הנוזלים ב"שתן הגולמי" בטרם השתן נשלח עם כרטיס לכיוון אחד לשלפוחית השתן.
איסוף הנוזלים תלוי בכמות הרמים בדם, ככל שיש לנו יותר נוזלים בדם, ככה יאספו פחות נוזלים מהשתן הגולמי, ולכן הוא יהיה מאוד מימי ושקוף, ואילו בעיתות מצוקה ויובש, הגוף יאסוף (ע"י הורמון ADH) כמעט כל טיפה מהשתן הגולמי חזרה לדם, והנוזל שיגיע לשלפוחית יהיה סמיך ובצבע כתום עז.
מכאן העקרון שצבע השתן מעיד על רמת ההתיבשות של הגוף.
אחד החומרים השפירים שהגוף מפריש דרך השתן נקרא קראטינין (לא קראטין), וקריאטינין הוא תצור מטבוליזם של רקמת שריר, לכן ככל שיש לכם יותר שריר, ככה הגוף שלכם ייצר יותר קראטינין ביום.
טווח הקראטינין התקין בגבר הוא מ 0.6 ועד 1.1 מ"ג בדציליטר, ולרוב קצב הסינון הכלייתי הממוצע בגבר בריא הוא כ-120 מ"ל בדקה (GFR=120).
כעת נקח אדם בריא, עם GFR 120, אך נעביר אותו תקופת אימונים בה יעלה כ-20 ק"ג שריר.
כלומר כמות הקראטינין שתופרש ע"י השריר לדם תעלה ב-20%, אך הקצב הסינון הכלייתי ישאר זהה, לכן נראה אצלו הצטברות של 20% יותר קראטינין , נניח במקום 1, כעת יהיה לו 1.2.
1.2 כבר נמצא מעל טווח הנורמה באדם בריא, ולכן רופא משפחה שעורך לספורטאי בדיקות דם, לא פעם ימדוד ערכים של 1.2-1.3 ולעיתים נדירות גם 1.5, ויגיע למסקנה שיש פגיעה כלתית אצל ספורטאי זה...
כמובן שלרוב אין שום פגיעה, והעליה בקראטינין היא רק בגלל העליה בשריר, בעוד קצב הסינון הכלייתי תקין לחלוטין.
לכן כדאי לפני כל בדיקת תפקודי כליות לקראטינין, לבקש לבצע איסוף שתן ל-24 שעות. ככה רואים בדיוק כמה קראטינין יש בדם, כמה יצא בשתן, מה נפח השתן, וניתן לחשב בדיוק נמרץ את קצב הסינון הכליתי שהוא ה-GFR.
ואז לראות שאותו ספורטאי עם קראטינין 1.3, יש לו GFR תקין של 120...
אדם שאינו ספורטאי עם קריאטינין 1.3, לרוב יהיה עם נזק וסינון כלייתי של כ-70 GFR.
כעת מה לגבי חלבון וכליות?
חלבון אכן יוצר עומס על הכליות, ועומס חזק מידי מצלק את רקמת הכליה ומוביל לירדה הדרגתית ובלתי הפיכה בתפקודי הכליה.
אך מחקרים רבים מראים כי גבר בריא ממוצע, שיש לו מעל 100 GFR אינו מסתכן בנזק לצמיתות בעת עמסת חלבון גבוהה.
מאידך אישה בריאה, לרוב בעלת GFR של 80-100, שכן כליה אצל אישה בעלת צפיפות נפרונים מופחתת לעומת גבר, ולכן נשים כן יכולות כבר להפגע מצירכה של מעל 2 גרם לק"ג ליום.
כמובן שאם מאיזה שהיא סיבה, יש גבר עם GFR פחות מ-100, גם הוא יוגבל בצריכת חלבון מעל 2 גרם לק"ג.
ב-GFR 60 כבר יש להפחית את צריכת החלבון לעד 1 גרם לק"ג ליום, ובמקרים קשים של GFR מתחת ל-40, כפי שקורה שאי ספיקת כליות מתקדמת, כבר מדברים על גג 0.5 גרם חלבון לכל ק"ג גוף ביום...
לכן חשב מאוד לפני העמסת חלבון, לבצע בדיקת GFR וככה להיות בראש שקט לגבי מגבלת חלבון, במידה וישנה כזאת משום אצלכם.
בדיקת תפקודי כליות משמעותית עוד יותר אצל כל מי שרוצה לסייקל עם טסט, שכן מחלות נפרוטיות של הכליה, שלרוב מתבטאות במיקרוהמטוריה (מציאת כדוריות דם אדומות בשתן) בליווי של פרוטנאריה (חלבון בשתן), מהוות קונטרה אינדיקציה מוחלטת לשימוש בטסטוסטרון.
שכן אז המחלה תדרדר במהירות לכדי FULL BLOWN NEPHROTIC SYNDROME ואיתה הצורך בהשתלת כליה.
כמובן שלא כל מציאת חלבון או דם בשתן מעיד על מחלה נפרוטית, אך כל חלבון ודם בשתן יחיב מתאמן לבצע אולטרה סאונד כליות, כדי לשלול מחלה זאת, בטרם יעיז להשתמש בטסט.
מסקנות:
כל מתאמן חייב לבצע לפחות פעם אחת, רצוי לפני סייקל או לפני העמסת חלבון, בדיקת תפקודי כליות, בשל רגישות הכליות לחלבון ולסטרואידים.
הבדיקה פשוטה וכוללת בדיקת דם בהצלבה עם איסוף שתן יום לפני בדיקת הדם, ובה יחושב לכם ה-GFR בדיוק.
אם ה-GFR מעל 100, אין מגבלה בצריכת חלבון.
במידה ונמצא בשתן כדוריות דם אדומות או חלבון, יש לגשת לבצע אולטרה סואנד כליות לשלילת או אבחון מחלה נפריטית, שכן המצאות מחלה כזאת מעבר לכך שיתכן וידרוש טיפול לכשעצמו, מהווה חציית קו שחור לשימוש בסטרואידים מסוג טסטוסטרון.
קרוב לוודאי שאצל כל ספורטאי, ימצא רמת קראטינין גבוהה בגלל מסת השריר, שתלחיץ את הרופא המטפל, אז דעו איך להרגיע אותו, ופשוט לבקש אסיוף שתן כדי להוכיח שאכן אצלכם הקראטינין מורם בגלל מסת השריר, ולא בגלל מחלת כליות אורגנית.
לכן כל מתאמן שמגיע למרפאת הספורטאים אצלינו, מחוייב בשלב ראשון בין היתר, לבצע בדיקת שתן באיסוף + בדיקת דם כדי שנוכל לקבוע לו את ה-GFR ובכך לתת לו אור ירוק להעמיס חלבון, וכן לשלול מחלה נפרטית כדי לתת לו אור ירוק מהכליה שהיא תעמוד בעומס מטסטוסטרון חיצוני.
שוב, הנה עוד דוגמא מיני רבות, מדוע חשוב פיקוח רפואי צמוד במשך סייקל, אצל רופא ספורט, שידע לפענח את הממצאים ולהבדיל בין חריג שהוא נורמלי, לבין חריג שמצריך טיפול רפואי כדי לנמוע נזק רציני וצמית בעתיד.
בקרוב תוכלו להגיע ל-2 מרפאות במרכז שיפתחו במהלך מרץ בשיתוף עם יוצעי פורום LBS, ובינתיים ניתן להשאיר הודעה בעמוד הפיסבוק ונציג מטעמינו יחזור אליכם.
https://www.facebook.com/pages/Cardio-Sport-Top-Sport-מרפאת-ספורטאים/780937401990749?ref=bookmarks
מיתוסים רבים קימים לגבי צריכת חלבון מוגברת, והנזק שהם עושים לכליות.
אז מה מתוך המיתוסים הללו נכון, ומה מהם מופרך לחלוטין?
ראשית היכרות קצרה עם הכליות: עיקר התפקיד של הכליות הוא סינון רעלנים מהגוף, והפרשת נוזלים ומלחים.
דם שמגיע בלחץ גדול לרקמת הכליה, עובר מעין פילטרציה בלחץ, ונוצר שתן ראשוני בקצב לא יאמן של כ- 120 מ"ל לדקה!
כן, 120 מ"ל לדקה, שזה אומר שכל הדם בגופינו עובר סינון כל שעה, ושכליה בריאה מפרישה ביום כ-200 ליטר שתן גולמי.
כמובן שאף אחד לא משתין 240 ליטר ביום, למעשה כמות השתן היומית הממוצעת היא כ-2 ליטר ביממהה, כאשר שלפוחית שתן ממוצעת מכילה נפח של כ-700-800 מ"ל.
הסיבה שהגוף שואב את רוב הנוזלים ב"שתן הגולמי" בטרם השתן נשלח עם כרטיס לכיוון אחד לשלפוחית השתן.
איסוף הנוזלים תלוי בכמות הרמים בדם, ככל שיש לנו יותר נוזלים בדם, ככה יאספו פחות נוזלים מהשתן הגולמי, ולכן הוא יהיה מאוד מימי ושקוף, ואילו בעיתות מצוקה ויובש, הגוף יאסוף (ע"י הורמון ADH) כמעט כל טיפה מהשתן הגולמי חזרה לדם, והנוזל שיגיע לשלפוחית יהיה סמיך ובצבע כתום עז.
מכאן העקרון שצבע השתן מעיד על רמת ההתיבשות של הגוף.
אחד החומרים השפירים שהגוף מפריש דרך השתן נקרא קראטינין (לא קראטין), וקריאטינין הוא תצור מטבוליזם של רקמת שריר, לכן ככל שיש לכם יותר שריר, ככה הגוף שלכם ייצר יותר קראטינין ביום.
טווח הקראטינין התקין בגבר הוא מ 0.6 ועד 1.1 מ"ג בדציליטר, ולרוב קצב הסינון הכלייתי הממוצע בגבר בריא הוא כ-120 מ"ל בדקה (GFR=120).
כעת נקח אדם בריא, עם GFR 120, אך נעביר אותו תקופת אימונים בה יעלה כ-20 ק"ג שריר.
כלומר כמות הקראטינין שתופרש ע"י השריר לדם תעלה ב-20%, אך הקצב הסינון הכלייתי ישאר זהה, לכן נראה אצלו הצטברות של 20% יותר קראטינין , נניח במקום 1, כעת יהיה לו 1.2.
1.2 כבר נמצא מעל טווח הנורמה באדם בריא, ולכן רופא משפחה שעורך לספורטאי בדיקות דם, לא פעם ימדוד ערכים של 1.2-1.3 ולעיתים נדירות גם 1.5, ויגיע למסקנה שיש פגיעה כלתית אצל ספורטאי זה...
כמובן שלרוב אין שום פגיעה, והעליה בקראטינין היא רק בגלל העליה בשריר, בעוד קצב הסינון הכלייתי תקין לחלוטין.
לכן כדאי לפני כל בדיקת תפקודי כליות לקראטינין, לבקש לבצע איסוף שתן ל-24 שעות. ככה רואים בדיוק כמה קראטינין יש בדם, כמה יצא בשתן, מה נפח השתן, וניתן לחשב בדיוק נמרץ את קצב הסינון הכליתי שהוא ה-GFR.
ואז לראות שאותו ספורטאי עם קראטינין 1.3, יש לו GFR תקין של 120...
אדם שאינו ספורטאי עם קריאטינין 1.3, לרוב יהיה עם נזק וסינון כלייתי של כ-70 GFR.
כעת מה לגבי חלבון וכליות?
חלבון אכן יוצר עומס על הכליות, ועומס חזק מידי מצלק את רקמת הכליה ומוביל לירדה הדרגתית ובלתי הפיכה בתפקודי הכליה.
אך מחקרים רבים מראים כי גבר בריא ממוצע, שיש לו מעל 100 GFR אינו מסתכן בנזק לצמיתות בעת עמסת חלבון גבוהה.
מאידך אישה בריאה, לרוב בעלת GFR של 80-100, שכן כליה אצל אישה בעלת צפיפות נפרונים מופחתת לעומת גבר, ולכן נשים כן יכולות כבר להפגע מצירכה של מעל 2 גרם לק"ג ליום.
כמובן שאם מאיזה שהיא סיבה, יש גבר עם GFR פחות מ-100, גם הוא יוגבל בצריכת חלבון מעל 2 גרם לק"ג.
ב-GFR 60 כבר יש להפחית את צריכת החלבון לעד 1 גרם לק"ג ליום, ובמקרים קשים של GFR מתחת ל-40, כפי שקורה שאי ספיקת כליות מתקדמת, כבר מדברים על גג 0.5 גרם חלבון לכל ק"ג גוף ביום...
לכן חשב מאוד לפני העמסת חלבון, לבצע בדיקת GFR וככה להיות בראש שקט לגבי מגבלת חלבון, במידה וישנה כזאת משום אצלכם.
בדיקת תפקודי כליות משמעותית עוד יותר אצל כל מי שרוצה לסייקל עם טסט, שכן מחלות נפרוטיות של הכליה, שלרוב מתבטאות במיקרוהמטוריה (מציאת כדוריות דם אדומות בשתן) בליווי של פרוטנאריה (חלבון בשתן), מהוות קונטרה אינדיקציה מוחלטת לשימוש בטסטוסטרון.
שכן אז המחלה תדרדר במהירות לכדי FULL BLOWN NEPHROTIC SYNDROME ואיתה הצורך בהשתלת כליה.
כמובן שלא כל מציאת חלבון או דם בשתן מעיד על מחלה נפרוטית, אך כל חלבון ודם בשתן יחיב מתאמן לבצע אולטרה סאונד כליות, כדי לשלול מחלה זאת, בטרם יעיז להשתמש בטסט.
מסקנות:
כל מתאמן חייב לבצע לפחות פעם אחת, רצוי לפני סייקל או לפני העמסת חלבון, בדיקת תפקודי כליות, בשל רגישות הכליות לחלבון ולסטרואידים.
הבדיקה פשוטה וכוללת בדיקת דם בהצלבה עם איסוף שתן יום לפני בדיקת הדם, ובה יחושב לכם ה-GFR בדיוק.
אם ה-GFR מעל 100, אין מגבלה בצריכת חלבון.
במידה ונמצא בשתן כדוריות דם אדומות או חלבון, יש לגשת לבצע אולטרה סואנד כליות לשלילת או אבחון מחלה נפריטית, שכן המצאות מחלה כזאת מעבר לכך שיתכן וידרוש טיפול לכשעצמו, מהווה חציית קו שחור לשימוש בסטרואידים מסוג טסטוסטרון.
קרוב לוודאי שאצל כל ספורטאי, ימצא רמת קראטינין גבוהה בגלל מסת השריר, שתלחיץ את הרופא המטפל, אז דעו איך להרגיע אותו, ופשוט לבקש אסיוף שתן כדי להוכיח שאכן אצלכם הקראטינין מורם בגלל מסת השריר, ולא בגלל מחלת כליות אורגנית.
לכן כל מתאמן שמגיע למרפאת הספורטאים אצלינו, מחוייב בשלב ראשון בין היתר, לבצע בדיקת שתן באיסוף + בדיקת דם כדי שנוכל לקבוע לו את ה-GFR ובכך לתת לו אור ירוק להעמיס חלבון, וכן לשלול מחלה נפרטית כדי לתת לו אור ירוק מהכליה שהיא תעמוד בעומס מטסטוסטרון חיצוני.
שוב, הנה עוד דוגמא מיני רבות, מדוע חשוב פיקוח רפואי צמוד במשך סייקל, אצל רופא ספורט, שידע לפענח את הממצאים ולהבדיל בין חריג שהוא נורמלי, לבין חריג שמצריך טיפול רפואי כדי לנמוע נזק רציני וצמית בעתיד.
בקרוב תוכלו להגיע ל-2 מרפאות במרכז שיפתחו במהלך מרץ בשיתוף עם יוצעי פורום LBS, ובינתיים ניתן להשאיר הודעה בעמוד הפיסבוק ונציג מטעמינו יחזור אליכם.
https://www.facebook.com/pages/Cardio-Sport-Top-Sport-מרפאת-ספורטאים/780937401990749?ref=bookmarks
נערך לאחרונה:
