לא פגשתי בילדר אחד, שלא שגה בענין הזה, ולפעמים מרוב שכולם שוגים, אני מתחיל להטיל ספק בידע הרפואי, ושוב פעם מסחרר את עצמי על ספרות מקצועית ומחקרים, ושוב מגלה שאין ככל הנראה בידי טעות.
אז על איזה מיתוסים אני מדבר?
"טסט אננטט עולה בדם רק אחרי כמה שבועות".
"טסט אננט משפיע אחרי חודש ומעלה".
"טסט קצר משפיע יותר מהר מטסט ארוך".
"האידיאל זה לשלב טסט קצר עם ארוך, כדי שתהיה כבר השפעה ישירה".
"טסט קצר מחטב, וטסט ארוך מעלה יותר במסה".
ונעבור לחומרים אחרים:
"בסייקל חיטוב צריך וינסטרול (או כל תתי הנזרות שרק עולים לכם בראש של DHT)/טסט קצר .0כל הסוגים מפרופ ועד אפיל וסוסטאנון שהוא משולב בקצרים ובוינונים)".
"אי אפשר לחטב על אננטט".
אז במקום לענות על סעיף סעיף, פשוט אתיחס לשתי קבוצות הטענות:
1- טסט בזריקה לשריר, בין אם הוא ארוך,קצר או בינוני (פרופאט, פרופיונאט, ציפיונאט, אננטט ומה שלא תרצו), כבר מעלה את רמות הטסט בדם תוך לכל היותר 3 ימים.
כן הטסט הקצר ישפיע מהר יותר, אך מדובר בהבדלים של 24 שעות לעומת טסט ארוך.
הטסט הקצר פשוט יטפס לשיא גבוה יותר מהטסט הארוך, וידעך מהר מאוד לרמת ה-0, לעומת טסט ארוך.
הקצרים עולים תוך 24 שעות, ומגיעים לרמת ה-0 תוך 3-4 ימים.
הארוכים עולים תוך 48 שעות, ומגיעים ל-0 סביב השבוע עד -10 ימים.
כך או כך, הרמות בדם ביום ה-2 לאחר כל סוג זריקה, יהיו בשמים (תלוי במינון), רק 200-250 אננט לצורך המספרים, יביאו לרמה של כ-100 ננומול לליטר היכן שהוא באפון רגעי ביומים הראשונים (שיא שעתי), ויגיעו לממוצע יממתי בשיא של כ-10 ננומול מעל מה שיש לכם כבר בגוף (אתם על ייצור עצמי של 15 ננומול טסט? אז תוך יומים תגיעו לממוצע יממתי של 25 ננומול, שזה 15 שלכם + 10 ממה שהזרקתם).
מה כן קורה שממנו כולם מתבלבלים בנושא?
בגלל שתדירות זריקות הטסט גבוהה יותר מהזמן שלוקח לטסט להגיע לרמות ה-0 שלו (לדוגמא אננטט נותנים לפחות כל שבוע, בעוד זמן ה-0 שלו הוא 7-10 ימים), אזי בשבוע ה-2 של הזריקה יש בדם כבר יותר טסט ממה שהיה בשבוע ה-1, ולכן רמות הטסט המצטברות בממוצע השבועי (לא היומי) עולות במהלך החודש ה-1, עד שיש רמה יציבה בדם (שוב ממוצע שבועי לא יממתי).
כלומר נוצר דפוס של גלים, שכל גל מיצג זריקה, כל גל עולה לשיא תוך 48 שעות מההזרקה, וירד לאט לאט, עד לזריקה הבאה, שתייצר את הגל הבא. ולרוב הגל הבא ייוצר, לפני שהגל שקדם לו ישכך לגובה 0. לכן הגל החדש יתחיל כבר מגובה 1-3, ויעלה ל-13. והגל השלישי יתחיל מ-6-9, ויעלה ל-16-19, והגל הרביעי יתחיל מ-12-15 ויעלה ל-22-25 בשיא).
זה ממוצע שבועי. בממוצע היומי כבר ב-48 שעות הראשונות תגיעו לרמות של 25... אותם רמות שלהם את לכאורה מחכים חודש....
לכן טסט, בדומה להרבה מאוד תרופות אחרות, נותנים ב"מנת" העמסה" ואח"כ "מנת שימור".
מנת העמסה נועדה שהגל הראשון יביא אותכם כבר (נניח) לרמת של 12-15 בעת הזריקה ה-2, וככה כבר מהזריקה השינה הגעתם לקו הבסיס שבלי מנת ההעמסה היה לוקח חודש להשיג.
לרוב מנת ההעמסה היא בסה"כ 250 מ"ג יותר ממה שאתם תסיקלו באופן קבוע בשובוע.
לדוגמא אם אתם מתכננים 500 אננט בשבוע? תנו מנת העמסה ראשונה של 500+250 מ"ג. ואז תחזרו לשגרת ה-500.
אז טסט ארוך כן משפיע תוך יום יומים.
וטסט ארוך מגיע רגעית אפילו לרמות של 100 בדם.
טסט ארוך עובר ביומים הראשונים את הממוצע של +10 ננומול מקו הבסיס שממנו הזרקתם, לכל 200 מ"ג אננטט.
וטסט ארוך דועך לאט, אחרי שבוע וקצת מגיע לרמת ה-0 שהיתה לפניההזרקה (אם מתעלמים לרגע מזה שהאשכים כרגע כבר לא מייצרים בכלל טסט טבעי, ולכן אני מניח שאתם כבר מפרגנלים את עצמכם ב-500 יחבל).
לכל היותר יתכן שלאדם מסוים לוקח זמן שהגוף יסנטז שריר (חלבון) מהרגע שהרמות בדם גבוהות, נניח יקח חודש מהרגע שהרמות עולות, ועד שרואים אפקט ויזואלי משמעותי על הגוף.
אבל זה כבר תגובת הגוף לרמות בדם, הרמה עצמה תושג באותה היעילות ע"י פרופ או אננט. כמבון שאם אננטט אז כדאי לתת מנת העמסה, כדי לחסוך את הפרופ בחודש הראשון בשילוב מיותר.
ומה לגבי החיטוב?
טסט ארוך סופח נוזלים, ולכן בילדרים שצריכים לעלות על במה ולהיות יבשים ,לא ירצו אותו לפני.
אבל במקום שזה יהיה ההסבר, נפוצה השמועה כאילו "לא ניתן להתחטב על טסט", או שצריך נגזרות DHT לחיטוב ו טסטים קצרים.
אז זהו שלא.
למעט בעית הנוזלים שהיא אמתית וחשובה ללבילדרים תחרותיים לפני עליה לבמה, למפתח גוף ממוצע אין שום בעיה בנוזלים הללו, ובין כה הגוף ישתן אותם ב-PCT.
חיטוב זה הגדרה מטבולית/פיזולוגית בה יש ירידה בכמות השומן בגוף.
למעט טרן ו-GH, כל יתר החומרים יחבו מאזן קלורי שלילי כדי לחטב.
ואם כבר אתם באמזן קלורי שלילי, טסט על כל סוגיו, בלי אפליית גזע מין ואורך, יסייע לכם לשמר את מסת השרירי שלא תפורק בעת החיטוב, ומעט להאיץ את תהליך פירוק השומן.
בין אם תשתמשו בפרופ או באננטט. אין הבדל משמעותי פיזולוגי על החיטוב עצמו, אלא רק הנוזלים.
כנ"ל לגבי נגזרות DHT, שבגלל שהם לא נוטים לספוח נוזלים, יצא להם אותו שם כחומרים "אידאלים לחיטוב", והאמת שהם פשוט אידאלים לאי עליה בנוזלים, לא שהם מורידים מהר יותר את האחוז השומן, או יגרמו לירדה בשומן מבלי שתגבו אותם תזונתית ע"י מאזן קלורי שלילי.
כן יש מקרים חריגים שאנשים רק על טסט יעלו מסת שיריר, ורדו במסת שומן, אבל זה קורה רק בהתחלה, למתאמנים מתחילים על א"ש גבוה, ולרוב פוסק תוך חודש.
הרוב המוחלט יתחטבו או יעלו במסה לפי תזונה, ולא לפי אורך הטסט שהם לוקחים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10522982
שוב GH וטרן? עולם אחר, ע'זבו אותי בשקט מהם.
אשמח להבין מה אני מפספס כאן.. ולשמוע מכם תובנות.
אז על איזה מיתוסים אני מדבר?
"טסט אננטט עולה בדם רק אחרי כמה שבועות".
"טסט אננט משפיע אחרי חודש ומעלה".
"טסט קצר משפיע יותר מהר מטסט ארוך".
"האידיאל זה לשלב טסט קצר עם ארוך, כדי שתהיה כבר השפעה ישירה".
"טסט קצר מחטב, וטסט ארוך מעלה יותר במסה".
ונעבור לחומרים אחרים:
"בסייקל חיטוב צריך וינסטרול (או כל תתי הנזרות שרק עולים לכם בראש של DHT)/טסט קצר .0כל הסוגים מפרופ ועד אפיל וסוסטאנון שהוא משולב בקצרים ובוינונים)".
"אי אפשר לחטב על אננטט".
אז במקום לענות על סעיף סעיף, פשוט אתיחס לשתי קבוצות הטענות:
1- טסט בזריקה לשריר, בין אם הוא ארוך,קצר או בינוני (פרופאט, פרופיונאט, ציפיונאט, אננטט ומה שלא תרצו), כבר מעלה את רמות הטסט בדם תוך לכל היותר 3 ימים.
כן הטסט הקצר ישפיע מהר יותר, אך מדובר בהבדלים של 24 שעות לעומת טסט ארוך.
הטסט הקצר פשוט יטפס לשיא גבוה יותר מהטסט הארוך, וידעך מהר מאוד לרמת ה-0, לעומת טסט ארוך.
הקצרים עולים תוך 24 שעות, ומגיעים לרמת ה-0 תוך 3-4 ימים.
הארוכים עולים תוך 48 שעות, ומגיעים ל-0 סביב השבוע עד -10 ימים.
כך או כך, הרמות בדם ביום ה-2 לאחר כל סוג זריקה, יהיו בשמים (תלוי במינון), רק 200-250 אננט לצורך המספרים, יביאו לרמה של כ-100 ננומול לליטר היכן שהוא באפון רגעי ביומים הראשונים (שיא שעתי), ויגיעו לממוצע יממתי בשיא של כ-10 ננומול מעל מה שיש לכם כבר בגוף (אתם על ייצור עצמי של 15 ננומול טסט? אז תוך יומים תגיעו לממוצע יממתי של 25 ננומול, שזה 15 שלכם + 10 ממה שהזרקתם).
מה כן קורה שממנו כולם מתבלבלים בנושא?
בגלל שתדירות זריקות הטסט גבוהה יותר מהזמן שלוקח לטסט להגיע לרמות ה-0 שלו (לדוגמא אננטט נותנים לפחות כל שבוע, בעוד זמן ה-0 שלו הוא 7-10 ימים), אזי בשבוע ה-2 של הזריקה יש בדם כבר יותר טסט ממה שהיה בשבוע ה-1, ולכן רמות הטסט המצטברות בממוצע השבועי (לא היומי) עולות במהלך החודש ה-1, עד שיש רמה יציבה בדם (שוב ממוצע שבועי לא יממתי).
כלומר נוצר דפוס של גלים, שכל גל מיצג זריקה, כל גל עולה לשיא תוך 48 שעות מההזרקה, וירד לאט לאט, עד לזריקה הבאה, שתייצר את הגל הבא. ולרוב הגל הבא ייוצר, לפני שהגל שקדם לו ישכך לגובה 0. לכן הגל החדש יתחיל כבר מגובה 1-3, ויעלה ל-13. והגל השלישי יתחיל מ-6-9, ויעלה ל-16-19, והגל הרביעי יתחיל מ-12-15 ויעלה ל-22-25 בשיא).
זה ממוצע שבועי. בממוצע היומי כבר ב-48 שעות הראשונות תגיעו לרמות של 25... אותם רמות שלהם את לכאורה מחכים חודש....
לכן טסט, בדומה להרבה מאוד תרופות אחרות, נותנים ב"מנת" העמסה" ואח"כ "מנת שימור".
מנת העמסה נועדה שהגל הראשון יביא אותכם כבר (נניח) לרמת של 12-15 בעת הזריקה ה-2, וככה כבר מהזריקה השינה הגעתם לקו הבסיס שבלי מנת ההעמסה היה לוקח חודש להשיג.
לרוב מנת ההעמסה היא בסה"כ 250 מ"ג יותר ממה שאתם תסיקלו באופן קבוע בשובוע.
לדוגמא אם אתם מתכננים 500 אננט בשבוע? תנו מנת העמסה ראשונה של 500+250 מ"ג. ואז תחזרו לשגרת ה-500.
אז טסט ארוך כן משפיע תוך יום יומים.
וטסט ארוך מגיע רגעית אפילו לרמות של 100 בדם.
טסט ארוך עובר ביומים הראשונים את הממוצע של +10 ננומול מקו הבסיס שממנו הזרקתם, לכל 200 מ"ג אננטט.
וטסט ארוך דועך לאט, אחרי שבוע וקצת מגיע לרמת ה-0 שהיתה לפניההזרקה (אם מתעלמים לרגע מזה שהאשכים כרגע כבר לא מייצרים בכלל טסט טבעי, ולכן אני מניח שאתם כבר מפרגנלים את עצמכם ב-500 יחבל).
לכל היותר יתכן שלאדם מסוים לוקח זמן שהגוף יסנטז שריר (חלבון) מהרגע שהרמות בדם גבוהות, נניח יקח חודש מהרגע שהרמות עולות, ועד שרואים אפקט ויזואלי משמעותי על הגוף.
אבל זה כבר תגובת הגוף לרמות בדם, הרמה עצמה תושג באותה היעילות ע"י פרופ או אננט. כמבון שאם אננטט אז כדאי לתת מנת העמסה, כדי לחסוך את הפרופ בחודש הראשון בשילוב מיותר.
ומה לגבי החיטוב?
טסט ארוך סופח נוזלים, ולכן בילדרים שצריכים לעלות על במה ולהיות יבשים ,לא ירצו אותו לפני.
אבל במקום שזה יהיה ההסבר, נפוצה השמועה כאילו "לא ניתן להתחטב על טסט", או שצריך נגזרות DHT לחיטוב ו טסטים קצרים.
אז זהו שלא.
למעט בעית הנוזלים שהיא אמתית וחשובה ללבילדרים תחרותיים לפני עליה לבמה, למפתח גוף ממוצע אין שום בעיה בנוזלים הללו, ובין כה הגוף ישתן אותם ב-PCT.
חיטוב זה הגדרה מטבולית/פיזולוגית בה יש ירידה בכמות השומן בגוף.
למעט טרן ו-GH, כל יתר החומרים יחבו מאזן קלורי שלילי כדי לחטב.
ואם כבר אתם באמזן קלורי שלילי, טסט על כל סוגיו, בלי אפליית גזע מין ואורך, יסייע לכם לשמר את מסת השרירי שלא תפורק בעת החיטוב, ומעט להאיץ את תהליך פירוק השומן.
בין אם תשתמשו בפרופ או באננטט. אין הבדל משמעותי פיזולוגי על החיטוב עצמו, אלא רק הנוזלים.
כנ"ל לגבי נגזרות DHT, שבגלל שהם לא נוטים לספוח נוזלים, יצא להם אותו שם כחומרים "אידאלים לחיטוב", והאמת שהם פשוט אידאלים לאי עליה בנוזלים, לא שהם מורידים מהר יותר את האחוז השומן, או יגרמו לירדה בשומן מבלי שתגבו אותם תזונתית ע"י מאזן קלורי שלילי.
כן יש מקרים חריגים שאנשים רק על טסט יעלו מסת שיריר, ורדו במסת שומן, אבל זה קורה רק בהתחלה, למתאמנים מתחילים על א"ש גבוה, ולרוב פוסק תוך חודש.
הרוב המוחלט יתחטבו או יעלו במסה לפי תזונה, ולא לפי אורך הטסט שהם לוקחים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10522982
שוב GH וטרן? עולם אחר, ע'זבו אותי בשקט מהם.
אשמח להבין מה אני מפספס כאן.. ולשמוע מכם תובנות.