אשמח אם תוכלו להתייחס לאשכול ברצינות בבקשה, אני זקוק לייעוץ
אז ככה, החבר הכי טוב שלי חגג אתמול יום הולדת באיזה פארק עצום, והוא באמת חבר כמו אח. עכשיו הבעיה הייתה שהוא הזמין ילדים שהם בכלל בכלל לא הטיפוס שלי(הוא דווקא טיפוס שמתחבר לכולם) ובתכלס הכרתי שם רק 3 אנשים. אבל 2 מה 3 בתכלס בכלל לא נחשבים חברים שלי, כי אני מכיר אותם רק "שלום שלום" ועם השלישי אני קצת מדבר יותר, הייתי אצלו כמה פעמים אבל זה היה רק בגלל חבר שלי(זה שחגג את היום הולדת) וגם אין לי יותר מידי נושאי שיחה איתו..זה לא שהייתי נפגש רק איתו לבד או אפילו מרים אליו/הוא אליי טלפון לדבר. בקיצור, קצת יותר מ"שלום שלום".
התכנון שלהם היה לעשות על האש, לעשן בלי סוף נרגילות וסיגריות ואז לשתות כמו חמורים. עכשיו הבעיה היא שאני לא כזה, אני לא שותה ומעשן בכלל, וחבר שלי יודע את זה מצוין מהמון מקרים בעבר. זה גם היה לי ברור שאם אני יבוא כולם שם ישכנעו אותי לשתות ולי זה לא מתאים. אני לא גורר את עצמי לשתייה בגלל אחרים.
אז בקיצור לא באתי, דיברתי איתו על זה כמה פעמים שאני לא יודע אם אבוא בגלל הסיבות הנ"ל שציינתי, אפילו הצעתי לו שיום אחרי נחגוג במסעדה עם עוד חברים שככה גם לי יהיה מה לעשות שם ובעצם כולם יהנו, אבל לא ממש הבאתי את התשובה "אני לא בא".
אז אתמול בערב, בערך שעתיים לפני שהתחיל הוא שלח לי הודעה "אל תבוא לא צריך" "ומילה שתזכור שלא באת" אז רשמתי לו שאני מצטער ושנחגוג מחר אז הוא אמר תחגוג בלעדיי ושאני לא מכבד...
היום דיברנו שוב(שאלתי אם הוא רוצה שנלך בכל זאת למסעדה) והוא אמר שהוא לא רוצה ללכת איתי, שאני לא מכבד, שאי אפשר לקרוא לי חבר ושהוא עצבני עליי אחושרמוטה וכו' וכו'..
עכשיו בתכלס אני יודע שיצאתי לא בסדר, אבל לעזאזל לא באלי להגיע למקום שאני יודע שאני בכלל לא אהנה ורק ישכנעו אותי לשתות, והוא יודע שסיגריות ואלכוהול זה הדבר האחרון שאני ארצה. ואני גם הצעתי לו שנלך לחגוג לו יום אחרי, אבל הוא לא רוצה לדבר איתי כרגע(הוא לא אמר שהוא מנתק את הקשר).
מצד אחד אני מבין את הכעסים שלו, אבל הוא לא קצת מגזים? הרי זה לא שהחלטתי לא לבוא סתם ככה, היו לי סיבות מספיק מוצדקות והוא הבן אדם שהכי מודע אליהם.
אז בתכלס, מי צודק? או עזבו צודק, עד כמה יצאתי לא בסדר? הכעס שלו מוגזם?
זה ארוך, אבל ממש חשוב לי אם תוכלו לעזור ואשמח שתייחסו לזה ברצינות כי אני לא רוצה לאבד חבר. תודה..
אז ככה, החבר הכי טוב שלי חגג אתמול יום הולדת באיזה פארק עצום, והוא באמת חבר כמו אח. עכשיו הבעיה הייתה שהוא הזמין ילדים שהם בכלל בכלל לא הטיפוס שלי(הוא דווקא טיפוס שמתחבר לכולם) ובתכלס הכרתי שם רק 3 אנשים. אבל 2 מה 3 בתכלס בכלל לא נחשבים חברים שלי, כי אני מכיר אותם רק "שלום שלום" ועם השלישי אני קצת מדבר יותר, הייתי אצלו כמה פעמים אבל זה היה רק בגלל חבר שלי(זה שחגג את היום הולדת) וגם אין לי יותר מידי נושאי שיחה איתו..זה לא שהייתי נפגש רק איתו לבד או אפילו מרים אליו/הוא אליי טלפון לדבר. בקיצור, קצת יותר מ"שלום שלום".
התכנון שלהם היה לעשות על האש, לעשן בלי סוף נרגילות וסיגריות ואז לשתות כמו חמורים. עכשיו הבעיה היא שאני לא כזה, אני לא שותה ומעשן בכלל, וחבר שלי יודע את זה מצוין מהמון מקרים בעבר. זה גם היה לי ברור שאם אני יבוא כולם שם ישכנעו אותי לשתות ולי זה לא מתאים. אני לא גורר את עצמי לשתייה בגלל אחרים.
אז בקיצור לא באתי, דיברתי איתו על זה כמה פעמים שאני לא יודע אם אבוא בגלל הסיבות הנ"ל שציינתי, אפילו הצעתי לו שיום אחרי נחגוג במסעדה עם עוד חברים שככה גם לי יהיה מה לעשות שם ובעצם כולם יהנו, אבל לא ממש הבאתי את התשובה "אני לא בא".
אז אתמול בערב, בערך שעתיים לפני שהתחיל הוא שלח לי הודעה "אל תבוא לא צריך" "ומילה שתזכור שלא באת" אז רשמתי לו שאני מצטער ושנחגוג מחר אז הוא אמר תחגוג בלעדיי ושאני לא מכבד...
היום דיברנו שוב(שאלתי אם הוא רוצה שנלך בכל זאת למסעדה) והוא אמר שהוא לא רוצה ללכת איתי, שאני לא מכבד, שאי אפשר לקרוא לי חבר ושהוא עצבני עליי אחושרמוטה וכו' וכו'..
עכשיו בתכלס אני יודע שיצאתי לא בסדר, אבל לעזאזל לא באלי להגיע למקום שאני יודע שאני בכלל לא אהנה ורק ישכנעו אותי לשתות, והוא יודע שסיגריות ואלכוהול זה הדבר האחרון שאני ארצה. ואני גם הצעתי לו שנלך לחגוג לו יום אחרי, אבל הוא לא רוצה לדבר איתי כרגע(הוא לא אמר שהוא מנתק את הקשר).
מצד אחד אני מבין את הכעסים שלו, אבל הוא לא קצת מגזים? הרי זה לא שהחלטתי לא לבוא סתם ככה, היו לי סיבות מספיק מוצדקות והוא הבן אדם שהכי מודע אליהם.
אז בתכלס, מי צודק? או עזבו צודק, עד כמה יצאתי לא בסדר? הכעס שלו מוגזם?
זה ארוך, אבל ממש חשוב לי אם תוכלו לעזור ואשמח שתייחסו לזה ברצינות כי אני לא רוצה לאבד חבר. תודה..