הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

אימונים באם הוספת אימונים אירוביים פוגעת בהיפרטרופיה? להיפך!

יהושע64

משתמש משקיע
4,747
3,056
משתמש/ת כבוד
נק' מוניטין:
9,517
4,747
3,056

Exercise-induced AMPK activation does not interfere with muscle hypertrophy in response to resistance training in men.


Abstract
As aerobic exercise (AE) may interfere with adaptations to resistance exercise (RE), this study explored acute and chronic responses to consecutive AE (∼45 min cycling) and RE (4 × 7 maximal knee extensions) vs. RE only. Ten men performed acute unilateral AE + RE interspersed by 15 min recovery. The contralateral leg was subjected to RE. This exercise paradigm was then implemented in a 5-wk training program. Protein phosphorylation, gene expression, and glycogen content were assessed in biopsies obtained from the vastus lateralis muscle of both legs immediately before and 3 h after acute RE. Quadriceps muscle size and in vivo torque were measured, and muscle samples were analyzed for citrate synthase activity and glycogen concentration, before and after training. Acute AE reduced glycogen content (32%; P < 0.05) and increased (P < 0.05) phosphorylation of AMPK (1.5-fold) and rpS6 (1.3-fold). Phosphorylation of p70S6K and 4E-BP1 remained unchanged. Myostatin gene expression was downregulated after acute AE + RE but not RE. Muscle size showed greater (P < 0.05) increase after AE + RE (6%) than RE (3%) training. Citrate synthase activity (18%) and endurance performance (22%) increased (P < 0.05) after AE + RE but not RE. While training increased (P < 0.05) in vivo muscle strength in both legs, normalized and concentric torque increased after RE only. Thus AE activates AMPK, reduces glycogen stores, and impairs the progression of concentric force, yet muscle hypertrophic responses to chronic RE training appear not to be compromised.

(הדגשה שלי)
המלא: http://jap.physiology.org/content/116/6/611.long
 
מודיע מראש שזה המחקר הראשון שאני קורא (הסיכום יותר נכון), אז יכול להיות שאני פולט שטויות.

לפי מה שהבנתי (תקן אותי אם אני טועה), הם לקחו 2 קבוצות שבכל אחת עשרה גברים. סבבה עכשיו עזוב את הניסוי הזה לשנייה. כשאנו לוקחים 2 קבוצות של עשרה אנשים תסכים איתי שרוב הסיכויים שהפוטנציאל לפתח שריר (מבחינת גנטיקה) שונה בין שתי הקבוצות, ואפילו יותר מזה, כאשר מדובר רק על 10 השנים, הסיכוי שהפוטנציאל הזה יהיה ממש שונה בין הקבוצות גדול יותר מאשר אם היה בכל קבוצה 1000 אנשים.

בקיצור, 10 אנשים זה לא מעט מדי כדי "לבודד" את עניין הגנטיקה ?
 
  • פותח/ת השרשור
  • #3
בקיצור, 10 אנשים זה לא מעט מדי כדי "לבודד" את עניין הגנטיקה
נושא התקפות של המחקרים עמוק מכדי שניכנס אליו בכמה מלים כאן. באופן כללי יש שיטות סטטיסטיות שמנסות להבחין בין תוצאה "מובהקת" שתוצאה שאינה כזאת, ומספר המשתפים במחקר הוא אחד מהפרמטרים שקובע את זה (יחד עם "גודל האפקט" ועוד). למרות זאת, מדגמים קטנים כאלה באמת מאפשרים לקבל שטויות "מובהקות" לא פעם, זה שמסביר דבר או שניים על איכות המחקר. גם תחומים שנחשבים מכובדים יותר, כמו פסיכולוגיה למשל, לא ממש מצליחים לייצר מחקרים טובים באופן קבוע.
 
נושא התקפות של המחקרים עמוק מכדי שניכנס אליו בכמה מלים כאן. באופן כללי יש שיטות סטטיסטיות שמנסות להבחין בין תוצאה "מובהקת" שתוצאה שאינה כזאת, ומספר המשתפים במחקר הוא אחד מהפרמטרים שקובע את זה (יחד עם "גודל האפקט" ועוד). למרות זאת, מדגמים קטנים כאלה באמת מאפשרים לקבל שטויות "מובהקות" לא פעם, זה שמסביר דבר או שניים על איכות המחקר. גם תחומים שנחשבים מכובדים יותר, כמו פסיכולוגיה למשל, לא ממש מצליחים לייצר מחקרים טובים באופן קבוע.
אז השאלה היא האם באמת אפשר להסיק משהו מהמחקר הזה אם לא בידדו משתנים כמו שצריך? מאיפה לנו שתוצאות העלייה במסת השריר נבעה מהאירובי ולא מהגנטיקה ?
 
  • פותח/ת השרשור
  • #5
מאיפה לנו שתוצאות העלייה במסת השריר נבעה מהאירובי ולא מהגנטיקה ?
שוב, אי אפשר לענות על זה בלי להכנס לתחום הלא-פשוט שנקרא "שיטות מחקר" ו"סטטיסטיקה". אם תיקח שתי קבוצות אקראיות של 10 אנשים תראה שהממוצע של רוב הפרמטרים דומה מאד, אבל ברור ששתי קבוצות של 100 אנשים יתנו תוצאות הרבה יותר טובות. הסיבה למדגמים הקטנים בחלק גדול מהמחקרים היא פשוט כספית. עד כמה המחקר נפגע ממדגם קטן? כנראה קצת יותר מדי, כפי שהקישור שנתתי מראה. הדברים הגיעו למקום בו מגזין די מכובד החליט לא לפרסם מחקרים שנוקטים בשיטות המקובלות של ניתוחים סטטיסטיים.

בכל אופן, כפי שאתה בטח יודע, המצב בשטח כרגע הוא שמחקרים רבים מאד מבוצעים על קבוצות קטנות, כך שהשאלות שלך צריכות להשאל בהקשר הרחב, לא דווקא בקשר למחקר הזה.
 
נערך לאחרונה:
אין פה שתי קבוצות של 10 אנשים.
'המחקר' כולו נערך על 10 אנשים בסה"כ.
 
המדד הסטטיסטי שנקרא מובהקות, שהיום הוא המדד היחיד שקובע תוצאות של מחקרים נהפך לדעתי להיות השטן של המדע בעשורים האחרונים, יותר מידי אנשים כולל סטטיסטיקאים לא מבינים מה הוא אומר.

כדי לקבוע שהבדלים בין קבוצות במחקר נגרמו מהטיפול שנתת לאחת הקבוצות צריך להראות שהסיכוי שההבדלים הללו היו מתרחשים אקראית כשהטיפול שלך לא עשה שום דבר קטן מ5% . אז אומרים שרמת המובהקות קטנה מ5%.

יש מיליון בעיות עם השיטה הזו כשהכי רצינית לדעתי היא שיותר מידי חוקרים חושבים שהמובהקות היא הסיכוי שהטיפול שלך לא עשה דבר כשבעצם היא משהו שונה לחלוטין. כדי להעריך ממחקר את הסיכוי שהטיפול שלך עשה או א עשה משהו צריך להשתמש בשיוויון בייס ובסטטיסטיקה שנקראת סטטיסטיקה בייסיאנית.

הבעיה שהסטטיסטיקה הזו לפעמים קצת מסובכת ורוב החוקרים ברוב התחומים לא באמת יודעים מתמטיקה בזמן שמובהקות אפשר לקבל כמו טמבל מתוך תוכנה בלי להבין מה אתה עושה...

אגב, חוקר אחד הסתכל על התוצאות של אחד הניסויים הכי משפיעים בפיסיקה המודרנית הניסוי של מייקלסון ומורלי שהראה שמהירות האור לא תלויה בכיוון שלה והוא הצליח להראות שהשימוש במדד הזה של המובהקות הסטטיסטית נתן מסקנה שגויה.
 
נערך לאחרונה:
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית