נק' מוניטין:
129
מהי השיטה הטובה ביותר למדידת אחוזי שומן?
אנשים רבים, ובמיוחד מתאמנים, רוצים לדעת את אחוזי השומן שלהם ומבצעים זאת בדרכים שונות. אילו שיטות קיימות? האם כל אחת מהן מספקת מדידה מדויקת? עד כמה באמת יעזור לנו לדעת את אחוז השומן? באינפוגרפיק הבא נסקור, לפי הסדר מהאמין ביותר לפחות, את השיטות הנפוצות למדידת אחוזי שומן ונבחן את רמת האמינות של כל אחת מהן.
CT ו-MRI
מכשירי CT ו-MRI, המשמשים בעיקר לאבחון רפואי, מאפשרים את המדידה המדויקת ביותר כיום של הרכב הגוף. הם יוצרים תמונה חתך רוחבית של הגוף, המבדילה בין שומן, עצם ורקמות שריר. אף על פי ששיטות אלו מדויקות מאוד, הן יקרות ונועדו בעיקר לצרכים רפואיים ומחקריים, ולא למעקב אחר תהליכי ירידה במשקל.
DXA (ידוע גם כ-DEXA)
מכשיר ה-DXA, המבוסס על קרני רנטגן, משמש בעיקר לבדיקת צפיפות עצם ואבחון אוסטאופורוזיס, וכן להערכת מרכיבי גוף כמו שומן ומסה רזה (מסת שריר + נוזלים). בניגוד ל-MRI ו-CT, ה-DXA רגיש לשינויים בנוזלי הגוף, אך עדיין נחשב מדויק יחסית. עם זאת, הוא יקר ואינו תמיד נגיש לכולם. בהשוואה ל-MRI, סטיית המדידה (באופן יחסי) ב-DXA נעה בין 15% ל-32%.
מדידת קפלי עור באמצעות קליפר
בשיטה זו מודדים את עובי קפלי העור במספר אזורים בגוף באמצעות מכשיר הקליפר, הדומה לצבת, ומחשבים את אחוז השומן לפי נוסחה קבועה. השיטה תלויה במידה רבה במיומנות ובדיוק של הבודק, בנוסחה שמשתמשים בה ביחס לנבדק, ובעקביות המדידות. בהשוואה ל-DXA, נמצא כי השימוש בקליפר מוביל לסטייה אבסוליטית של 5% עד 7.5% באחוזי השומן.
מכשירי הולכה חשמלית (BIA)
מכשירים אלו שולחים זרם חשמלי חלש דרך אלקטרודות ומודדים את התנגדות הרקמות בגוף. השיטה מתבססת על העובדה שרקמות שונות מעבירות זרם חשמלי באופן שונה: שריר, המכיל כמות רבה של מים, מעביר זרם חשמלי טוב יותר משומן, שמכיל פחות מים. כך ההתנגדות הנמדדת יכולה לשמש להערכת אחוז השומן בגוף.
מכשירי BIA נפוצים מאוד כיום בחדרי כושר ובמשקלים ביתיים (למשל TANITA ו-(Xiaomi. למרות הנוחות והזמינות, המדידות בעלות סטיות משמעותיות, והן מושפעות מאוד ממאזן הנוזלים בגוף, המשתנה באופן תדיר. במחקר שבדק 15 סוגים של מכשירי BIA, נמציא כי הם הציגו סטיות שנעו בין 3.3% ל-12.6%, בהשוואה ל-MRI.
לסיכום, אף שיטה אינה יכולה לספק מדידה מדויקת ומוחלטת של אחוזי השומן בגוף. כל אחת מהשיטות הנפוצות נותנת הערכה בלבד עם טווחי שגיאות שונים, ולכן יש להשתמש בהן בעירבון מוגבל. הסטיות המשמעותיות בין המדידות השונות מקשות על השימוש בהן ככלי בלעדי למעקב אחר תהליכי ירידה או עלייה במשקל.
אז איך כן כדאי למדוד התקדמות?
מדידת אחוזי השומן יכולה לשמש כפרמטר אחד בתהליך, אך ישנם מדדים אחרים שיכולים להוות אינדיקציה להתקדמות, כמו מדידת היקפים, התבוננות במראה, תחושה אישית בבגדים ושיפור בביצועים ספורטיביים. כל אלו יכולים להעיד על שינוי משמעותי, גם אם לא מודדים באופן עקבי או אמין את אחוזי השומן.
אביטל הדרי – דיאטנית קלינית (RD)
רפרנסים:
ACSM’s Health-Related Physical Fitness Assessment Manual
https://www.cambridge.org/core/journals/british-journal-of-nutrition/article/assessing-the-reliability-and-crosssectional-and-longitudinal-validity-of-15-bioelectrical-impedance-analysis-devices/EC129A8C9BE88D77DE09A7B8DF400936?fbclid=IwY2xjawHTUn9leHRuA2
Body Composition Assessments are Less Useful Than You Think
Skinfold Prediction Equations Fail to Provide an Accurate Estimate of Body Composition in Elite Rugby Union Athletes of Caucasian and Polynesian Ethnicity
Subcutaneous and visceral fat assessment by DXA and MRI in older adults and children - PMC
