שלום לכולם,
כידוע לכם, ביום שישי האחרון התקיימה אליפות ישראל בהרמות כוח של איגוד GPC והשתתפנו בה.
ברצוני להציג בפניכם את סרטון התחרות שלנו.
הסרטון, לעומת הסרטונים האחרים שפורסמו מוצג מזווית קצת אחרת ומכיל "קטעים מתוך אולם החימום."
מטרת הסרטון היא להראות את "מאחורי הקלעים" של תחרויות פאוורליפטינג, מה שקורה מאחורי הפרגוד ולא על הבמה.
אני בטוח שלרובכם הגדול אני לא צריך לספר שפאוורליפטינג הוא יותר מלהגיע למוט ולהרים אותו, פאוורליפטינג הוא ספורט הדורש ריכוז והכנה מנטלית כשם שהוא דורש כוח (ואם לא יותר מזה).
הסרטון נועד על מנת להציג את אותה הכנה מנטלית, את המצב המנטלי של המתחרים (שהם במקרה אנחנו) לפני ההרמה ואחריה ויותר חשוב את הרגשות, העצב, השמחה, התסכול ויותר מהכל החברות והתמיכה בינינו.
אני מרגיש שלא אומרים את זה מספיק, פאוורליפטינג הוא ספורט קבוצתי.
על מנת להבין לגמרי (או לפחות קצת יותר טוב) על מה אני מדבר, אני אמליץ לצפות בסרטון עם סאונד ולנסות להקשיב לדיבורים.
בנימה אישית,
התחרות הייתה התחרות הרביעית שלי והראשונה באיגוד gpc. ההכנה שלי לתחרות לא הייתה מושלמת, זו הייתה ההכנה הכי קצרה שלי אי פעם (פחות מ24 שעות) והפעם הראשונה בה נשקלתי ביום התחרות.
אני מאוכזב במעט מהתוצאות אבל בכלל לא מאוכזב מהתחרות עצמה.
סקוואט
180
192.5 נפסל על עומק
195
בנצ'
80
92.5
100 כשל
שיפור של 2.5 קילו
דדליפט
175
195
205 כשל (אמיר אני מצטער)
שיפור של 5 קילו.
אני רודף את ה195 מאז אוגוסט 2014.
אני רוצה להודות למארגני התחרות, למתחרים ויותר מהכל לחבורת האחים, לאפי, סטס, שוהם, דניאל, טומר, אליאב, דן, אנטון וליאור. לעומר ולהייטיר שהיו לצידי לאורך כל הדרך. לחברי התנועה.
לאביאור ויגאל.
ולכל מי שעקב, התעניין או שאל.
כידוע לכם, ביום שישי האחרון התקיימה אליפות ישראל בהרמות כוח של איגוד GPC והשתתפנו בה.
ברצוני להציג בפניכם את סרטון התחרות שלנו.
הסרטון, לעומת הסרטונים האחרים שפורסמו מוצג מזווית קצת אחרת ומכיל "קטעים מתוך אולם החימום."
מטרת הסרטון היא להראות את "מאחורי הקלעים" של תחרויות פאוורליפטינג, מה שקורה מאחורי הפרגוד ולא על הבמה.
אני בטוח שלרובכם הגדול אני לא צריך לספר שפאוורליפטינג הוא יותר מלהגיע למוט ולהרים אותו, פאוורליפטינג הוא ספורט הדורש ריכוז והכנה מנטלית כשם שהוא דורש כוח (ואם לא יותר מזה).
הסרטון נועד על מנת להציג את אותה הכנה מנטלית, את המצב המנטלי של המתחרים (שהם במקרה אנחנו) לפני ההרמה ואחריה ויותר חשוב את הרגשות, העצב, השמחה, התסכול ויותר מהכל החברות והתמיכה בינינו.
אני מרגיש שלא אומרים את זה מספיק, פאוורליפטינג הוא ספורט קבוצתי.
על מנת להבין לגמרי (או לפחות קצת יותר טוב) על מה אני מדבר, אני אמליץ לצפות בסרטון עם סאונד ולנסות להקשיב לדיבורים.
בנימה אישית,
התחרות הייתה התחרות הרביעית שלי והראשונה באיגוד gpc. ההכנה שלי לתחרות לא הייתה מושלמת, זו הייתה ההכנה הכי קצרה שלי אי פעם (פחות מ24 שעות) והפעם הראשונה בה נשקלתי ביום התחרות.
אני מאוכזב במעט מהתוצאות אבל בכלל לא מאוכזב מהתחרות עצמה.
סקוואט
180
192.5 נפסל על עומק
195
בנצ'
80
92.5
100 כשל
שיפור של 2.5 קילו
דדליפט
175
195
205 כשל (אמיר אני מצטער)
שיפור של 5 קילו.
אני רודף את ה195 מאז אוגוסט 2014.
אני רוצה להודות למארגני התחרות, למתחרים ויותר מהכל לחבורת האחים, לאפי, סטס, שוהם, דניאל, טומר, אליאב, דן, אנטון וליאור. לעומר ולהייטיר שהיו לצידי לאורך כל הדרך. לחברי התנועה.
לאביאור ויגאל.
ולכל מי שעקב, התעניין או שאל.
נערך לאחרונה:
