נק' מוניטין:
19,498
- Iron Core
אני וגם תום בזמנו עשינו עם אחוזים יותר גבוהים משמעותית מהכתוב (סיימתי על שמונים ומשהו אחוז). לי אישית זה היה מעט מוגזם אבל שיפור דרסטית את הדדליפט ועדיין הסמכות לענייני קורטה זה מר הנקין היקר.
נק' מוניטין:
16,661
בעזהי"ת
בראייה השגרתית שלי, הסקוואט אמור להיות גורם העומס העיקרי בתוכניות נפח, והדדליפט חברו יכול להיחשב כמעט כתרגיל עזר - וזאת בתאימות מלאה לתוצאה כבדה מאוד בסוף התוכנית, הן בסקוואט והן בדדליפט.
הדברים הולכים לאחור עד לואי סימונס, מוח פאוורליפטינג משמעותי מאוד בעיני (למרות החלטתו האומללה שעולם המולטיפליי הוא הוא הצעד האבולוציוני הבא של הפאוורליפטינג), שאיחד בשיטת ווסטסייד את הסקוואט והדדליפט לאימון זהה, אימון פוסטריור צ'יין אם תרצו, תחת האמירה שבגדול שני התרגילים הללו עובדים על אותה המערכת, ולכן אין צורך לבנות אותם בנפרד (ורק שאז הוא הגיע לשלוש מאות צורות שונות של גוד-מורנינג, וזה השלב שאתה מדפדף הלאה).
היות ודדליפט כרגיל מהווה תרגיל הרבה יותר מתיש מסקוואט, ולכן דורש ממך לעבוד בנפח נמוך יותר, דרך פשוטה מאוד לחתור לנפח מקסימלי היא לתת את עיקר תשומת הלב לסקוואט. אני בהחלט רואה אפשרות בגירסה הירושלמית, להגיע עד 12 סטים של סקוואט לאימון, ותמורת זאת להפוך את הדדליפט לאיזה 5X5 קל (ואז יש הגיון רב לבצעו באחיזה רגילה, כדי עדיין לתת לגריפ לעבוד קשה).
למרות כל זאת, בהינתן אתלט בעל יכולת גבוהה בדדליפט לעומת סקוואט שנמצא קצת מאחור, היצמדות לקו המפורט לעיל, לא תהיה אלא קיבעון אווילי - נסיון להשתמש שוב ושוב באותו הטריק, עובד או לא, רק כי אתה עצלן או מטומטם מידי ללמוד משהו חדש.
נניח מתאמן עם דדליפט צפוי לסיום התוכנית של 260, וסקוואט 220. השבוע הרביעי של הנפח היה נראה בעיני משהו כמו 175 ק"ג, והסקוואט 150 - שניהם על פי ערך של 68%. אפשר קצת פחות, אפשר בזהירות קצת יותר, אבל זהו האזור.
בהצלחה!
בראייה השגרתית שלי, הסקוואט אמור להיות גורם העומס העיקרי בתוכניות נפח, והדדליפט חברו יכול להיחשב כמעט כתרגיל עזר - וזאת בתאימות מלאה לתוצאה כבדה מאוד בסוף התוכנית, הן בסקוואט והן בדדליפט.
הדברים הולכים לאחור עד לואי סימונס, מוח פאוורליפטינג משמעותי מאוד בעיני (למרות החלטתו האומללה שעולם המולטיפליי הוא הוא הצעד האבולוציוני הבא של הפאוורליפטינג), שאיחד בשיטת ווסטסייד את הסקוואט והדדליפט לאימון זהה, אימון פוסטריור צ'יין אם תרצו, תחת האמירה שבגדול שני התרגילים הללו עובדים על אותה המערכת, ולכן אין צורך לבנות אותם בנפרד (ורק שאז הוא הגיע לשלוש מאות צורות שונות של גוד-מורנינג, וזה השלב שאתה מדפדף הלאה).
היות ודדליפט כרגיל מהווה תרגיל הרבה יותר מתיש מסקוואט, ולכן דורש ממך לעבוד בנפח נמוך יותר, דרך פשוטה מאוד לחתור לנפח מקסימלי היא לתת את עיקר תשומת הלב לסקוואט. אני בהחלט רואה אפשרות בגירסה הירושלמית, להגיע עד 12 סטים של סקוואט לאימון, ותמורת זאת להפוך את הדדליפט לאיזה 5X5 קל (ואז יש הגיון רב לבצעו באחיזה רגילה, כדי עדיין לתת לגריפ לעבוד קשה).
למרות כל זאת, בהינתן אתלט בעל יכולת גבוהה בדדליפט לעומת סקוואט שנמצא קצת מאחור, היצמדות לקו המפורט לעיל, לא תהיה אלא קיבעון אווילי - נסיון להשתמש שוב ושוב באותו הטריק, עובד או לא, רק כי אתה עצלן או מטומטם מידי ללמוד משהו חדש.
נניח מתאמן עם דדליפט צפוי לסיום התוכנית של 260, וסקוואט 220. השבוע הרביעי של הנפח היה נראה בעיני משהו כמו 175 ק"ג, והסקוואט 150 - שניהם על פי ערך של 68%. אפשר קצת פחות, אפשר בזהירות קצת יותר, אבל זהו האזור.
בהצלחה!
