נקע בקרסול
- פותח/ת השרשור יש לי קקי
- פורסם בתאריך
נק' מוניטין:
107
לך לרופא תוודא שזה נקע ולא גרוע מיזה.
לפני כמה שנים נפלתי כמו שתארת בפוסט הקודם, חשבתי זה היה נקע אז חיכיתי פשוט שיעבור הנפיחות והכאב.
בסוף אחרי כמה שנים עברתי אצל הרופא, מסתבר שהיה לי שמה שבר וקרע ברצועה.
לפני כמה שנים נפלתי כמו שתארת בפוסט הקודם, חשבתי זה היה נקע אז חיכיתי פשוט שיעבור הנפיחות והכאב.
בסוף אחרי כמה שנים עברתי אצל הרופא, מסתבר שהיה לי שמה שבר וקרע ברצועה.
נק' מוניטין:
685
פוסט שכתבתי בנושא, מידע מקיף וקל לקריאה
הפיזיותרפיסט ניר קריגר, כותב לנו השבוע על נושא כואב. ומתסכל.
נקעתם את הקרסול? המאמר הבא המאמר הבא כנראה יעזור לכם.
באתר של ניר תוכלו למצוא עוד תוכן נוסף לגבי שיקום לספורטאים:
www.keeponmoving.co.il
Nir Kriger Keep on Moving- פיזיותרפיה
--------
▪️טיפול ראשוני בנקעים | ניר קריגר▪️
- ״סובבתי את הרגל, מה לעשות?״
רוב הסיכויים שנקעת את הקרסול, כלומר מתחת (קרעת) במידה מסוימת רצועה. ייתכן במידה רבה גם שהופעל עומס רב על שרירים ו\או גידים ומעורבות שלהם בהחלט צריכה להילקח בחשבון באבחון ובטיפול. הנקעים הנפוצים יהיו סביב הפטישונים - העצמות הבולטות בשני צידי הקרסול כאשר הצד החיצוני נפגע בד"כ, במנגנון של סיבוב כף הרגל פנימה ולמטה. אבל לפני שניגשים לטפל, יש לשלול פגיעה חמורה, ולכן הדבר הראשון שרוצים לבדוק הוא האם יש שבר, ומה חומרתו אם כן.
הסכנה בפספוס שבר הוא שבשבר מלא (קו שבר משני צידי העצם) עם תזוזה של חלקי השבר, לא יווצר איחוי או שהאיחוי יהיה לא תקין ויגרום למגבלת תנועה ותפקוד עם הרגל.
ראשית לבדוק אם ניתן להזיז אותה עם כאב קל ואם ניתן לדרוך עליה. אם הצלחת לבצע 4 צעדים זה מקטין משמעותית את הסיכון לשבר.
(אם לא ניתן, זה עדיין לא אומר שהפגיעה חמורה...)
במידה ויש אפשרות לקבע באמצעות חבישה אלסטית או נעל גבוהה וקשיחה יחסית ניתן לעשות זאת- הגבלת התנועה והפחתת לחץ ממוקד ממקום הפגיעה בשלב זה מומלצת ותסייע בהפחתת כאב.
כשתגיעו לקלינאי (אורטופד או פיזיותרפיסט) הוא צריך לבצע סינון נוסף על פי חוקי אוטווה (Ottawa rules) אשר נמצאו כבעלי יכולת לנבא בצורה טובה מתי יש סיכון לשבר (ואז שולחים לצילום כדי לקבל אישור לכך ולהבין מה חומרתו ומאפייניו) ומתי אין חשש ולכן אין צורך בקרינה מיותרת.
בתמונה המצורפת, רגישות במגע באזורים הצבועים באדום כהה מצביעים על חשד גבוה לשבר.
יש לציין כי הסינון באמצעות חוקי אוטווה מיועד לאנשי מקצוע אשר יודעים לזהות את המיקום האנטומי ולמשש במקום הנכון.
לאחר סינון השבר ניתן להתחיל טיפול כבר מרגע האישור.
עד לפני מספר שנים פרוטוקול RICE הכולל מנוחה, קרח, חבישה לוחצת והגבהת הרגל היה מקובל כטיפול לגיטימי, אך היום יעילותם של חלק ניכר ממרכיביו מוטלת בספק וגישת הטיפול השתנתה:
מנוחה הפכה למנוחה יחסית, כלומר יש לבצע כמה שיותר תנועה ללא החמרת הכאב באופן ניכר.
קרח שמטרתו הראשונית הייתה להפחית נפיחות ודלקת נשאר כמשכך כאבים מכיוון שלא נמצא שמשפיע על יתר הדברים
חבישה לוחצת אמנם מסייעת בהפחתת תנועה במקום הפגוע ובכך מסייעת בהפחתת כאב אבל פעמים רבות משפיעה באופן זמני על הנפיחות. נראה כי שימוש בטייפ חצי קשיח ("טייפ ספורטאים") ומגן קרסול ("ברייס") עושים את העבודה מעט טוב יותר בהגבלת התנועה בשלב הראשון.
הגבהה אמנם עוזרת להוריד נפיחות אבל נראה כי ההשפעה זמנית בלבד כי ברגע שהרגליים יורדות למקומן הטבעי הנפיחות עולה שוב.
אם כן, נפיחות היא לרוב מהלך טבעי בהחלמת הרקמה שנפגעה וכל ניסיון להתמקד בהעלמתה כנראה ייכשל.
*אז מה עושים?*
בשלב שעדיין קשה לדרוך על הרגל אפשר להפעיל את הרגל באוויר, ללא נשיאת משקל, ובטווח תנועה שאינו מעורר כאב. ניתן להפעיל התנגדות בהמשך כנגד גומיית התנגדות או כרית. הפעלה של שאר חלקי הגוף שאינם פגועים בהחלט מומלצת ויכולה להקל בשמירה על הכשירות, שיפור מצב הרוח והפחתת הכאב.
בשלבים העוקבים מעלים את רף הפעילות על פי הכאב, חומרת הפגיעה וזמן ההחלמה הצפוי. שימוש באופני כושר והליכה עם קביים ונשיאת משקל חלקית מאפשרים להתנהל בשגרת היום בצורה בטוחה יחסית. ככל שתחזרו לשגרת היום שלכם יותר מהר ההחלמה שלכם תתקצר, אבל קחו לכם קצת זמן ספייר לכל דבר מכיוון שקשה לעמוד בקצב כשאתם על רגל וחצי...
בהדרגה עם ירידת המגבלה ביומיום עוברים בשיקום לחלקים ה"גבוהים" של השיקום- דרישות גבוהות יותר אשר מותאמות לפעילות הספורטיבית שאתם רגילים לבצע.
תופעה נפוצה בעקבות נקע היא ירידה בטווח התנועה של הקרסול, כנראה בעקבות הצטלקות הרקמות שנפגעו ושינויים תחושתיים אשר מובילים לשימוש שונה של השרירים בכף הרגל.
בעקבות כך תנועת הרגל כולה משתנה.
הדבר מתבטא בנקעים חוזרים, שינוי במסלול בתנועה של הברך והירך.
דוגמה מהימים האחרונים- בחור בן 27 שסובל מכאבי גב בביצוע סקוואט, דדליפט וריצה מזה שנה הגיע אליי לאבחון. בבדיקה נמצא חוסר יציבות של הקרסול, ו"קריסה" של כף הרגל הנובעת מהגבלת טווח תנועה בקרסול. כאשר כף הרגל מסתובבת פנימה, היא מושכת את הרגל כולה פנימה ושרירי הישבן באותו הצד נאלצים לעבוד חזק יותר כדי למנוע תנועה זו. התוצאה היא עומס יתר בשרירי הישבן והביטוי לכך הוא כאב באזור האגן העליון והגב התחתון.
שאלתי אותו אם עבר נקע ברגל הזו, והוא אמר שכן, אבל לפני שנים רבות ולא חשב שזה קשור.
לשנות תפקוד של רגל שננקעה לפני 5 שנים הוא מסובך יותר מכיוון שבמוח נוצרו תבניות תנועה קבועות, ולשנות אותן דורש תרגול ממושך וסיזיפי.
אז אם חשבתם שנקע דורש מנוחה עד שלא כואב, תחשבו שוב! יכול להיות שההשלכה תבוא לידי ביטוי בעוד כמה שנים.
המסר הוא כזה - עברתם נקע - פנו לפיזיותרפיסט שמטפל בספורטאים על מנת שיסייע לכם להחלים במהרה ויוודא שאתם חוזרים לפעילות ללא מגבלה. הזמן הוא פקטור חשוב, אבל לא פחות חשוב הוא מה עושים בזמן ההחלמה, שהוא חלון הזדמנויות שנסגר עם הזמן.
הפיזיותרפיסט ניר קריגר, כותב לנו השבוע על נושא כואב. ומתסכל.
נקעתם את הקרסול? המאמר הבא המאמר הבא כנראה יעזור לכם.
באתר של ניר תוכלו למצוא עוד תוכן נוסף לגבי שיקום לספורטאים:
www.keeponmoving.co.il
Nir Kriger Keep on Moving- פיזיותרפיה
--------
▪️טיפול ראשוני בנקעים | ניר קריגר▪️
- ״סובבתי את הרגל, מה לעשות?״
רוב הסיכויים שנקעת את הקרסול, כלומר מתחת (קרעת) במידה מסוימת רצועה. ייתכן במידה רבה גם שהופעל עומס רב על שרירים ו\או גידים ומעורבות שלהם בהחלט צריכה להילקח בחשבון באבחון ובטיפול. הנקעים הנפוצים יהיו סביב הפטישונים - העצמות הבולטות בשני צידי הקרסול כאשר הצד החיצוני נפגע בד"כ, במנגנון של סיבוב כף הרגל פנימה ולמטה. אבל לפני שניגשים לטפל, יש לשלול פגיעה חמורה, ולכן הדבר הראשון שרוצים לבדוק הוא האם יש שבר, ומה חומרתו אם כן.
הסכנה בפספוס שבר הוא שבשבר מלא (קו שבר משני צידי העצם) עם תזוזה של חלקי השבר, לא יווצר איחוי או שהאיחוי יהיה לא תקין ויגרום למגבלת תנועה ותפקוד עם הרגל.
ראשית לבדוק אם ניתן להזיז אותה עם כאב קל ואם ניתן לדרוך עליה. אם הצלחת לבצע 4 צעדים זה מקטין משמעותית את הסיכון לשבר.
(אם לא ניתן, זה עדיין לא אומר שהפגיעה חמורה...)
במידה ויש אפשרות לקבע באמצעות חבישה אלסטית או נעל גבוהה וקשיחה יחסית ניתן לעשות זאת- הגבלת התנועה והפחתת לחץ ממוקד ממקום הפגיעה בשלב זה מומלצת ותסייע בהפחתת כאב.
כשתגיעו לקלינאי (אורטופד או פיזיותרפיסט) הוא צריך לבצע סינון נוסף על פי חוקי אוטווה (Ottawa rules) אשר נמצאו כבעלי יכולת לנבא בצורה טובה מתי יש סיכון לשבר (ואז שולחים לצילום כדי לקבל אישור לכך ולהבין מה חומרתו ומאפייניו) ומתי אין חשש ולכן אין צורך בקרינה מיותרת.
בתמונה המצורפת, רגישות במגע באזורים הצבועים באדום כהה מצביעים על חשד גבוה לשבר.
יש לציין כי הסינון באמצעות חוקי אוטווה מיועד לאנשי מקצוע אשר יודעים לזהות את המיקום האנטומי ולמשש במקום הנכון.
לאחר סינון השבר ניתן להתחיל טיפול כבר מרגע האישור.
עד לפני מספר שנים פרוטוקול RICE הכולל מנוחה, קרח, חבישה לוחצת והגבהת הרגל היה מקובל כטיפול לגיטימי, אך היום יעילותם של חלק ניכר ממרכיביו מוטלת בספק וגישת הטיפול השתנתה:
מנוחה הפכה למנוחה יחסית, כלומר יש לבצע כמה שיותר תנועה ללא החמרת הכאב באופן ניכר.
קרח שמטרתו הראשונית הייתה להפחית נפיחות ודלקת נשאר כמשכך כאבים מכיוון שלא נמצא שמשפיע על יתר הדברים
חבישה לוחצת אמנם מסייעת בהפחתת תנועה במקום הפגוע ובכך מסייעת בהפחתת כאב אבל פעמים רבות משפיעה באופן זמני על הנפיחות. נראה כי שימוש בטייפ חצי קשיח ("טייפ ספורטאים") ומגן קרסול ("ברייס") עושים את העבודה מעט טוב יותר בהגבלת התנועה בשלב הראשון.
הגבהה אמנם עוזרת להוריד נפיחות אבל נראה כי ההשפעה זמנית בלבד כי ברגע שהרגליים יורדות למקומן הטבעי הנפיחות עולה שוב.
אם כן, נפיחות היא לרוב מהלך טבעי בהחלמת הרקמה שנפגעה וכל ניסיון להתמקד בהעלמתה כנראה ייכשל.
*אז מה עושים?*
בשלב שעדיין קשה לדרוך על הרגל אפשר להפעיל את הרגל באוויר, ללא נשיאת משקל, ובטווח תנועה שאינו מעורר כאב. ניתן להפעיל התנגדות בהמשך כנגד גומיית התנגדות או כרית. הפעלה של שאר חלקי הגוף שאינם פגועים בהחלט מומלצת ויכולה להקל בשמירה על הכשירות, שיפור מצב הרוח והפחתת הכאב.
בשלבים העוקבים מעלים את רף הפעילות על פי הכאב, חומרת הפגיעה וזמן ההחלמה הצפוי. שימוש באופני כושר והליכה עם קביים ונשיאת משקל חלקית מאפשרים להתנהל בשגרת היום בצורה בטוחה יחסית. ככל שתחזרו לשגרת היום שלכם יותר מהר ההחלמה שלכם תתקצר, אבל קחו לכם קצת זמן ספייר לכל דבר מכיוון שקשה לעמוד בקצב כשאתם על רגל וחצי...
בהדרגה עם ירידת המגבלה ביומיום עוברים בשיקום לחלקים ה"גבוהים" של השיקום- דרישות גבוהות יותר אשר מותאמות לפעילות הספורטיבית שאתם רגילים לבצע.
תופעה נפוצה בעקבות נקע היא ירידה בטווח התנועה של הקרסול, כנראה בעקבות הצטלקות הרקמות שנפגעו ושינויים תחושתיים אשר מובילים לשימוש שונה של השרירים בכף הרגל.
בעקבות כך תנועת הרגל כולה משתנה.
הדבר מתבטא בנקעים חוזרים, שינוי במסלול בתנועה של הברך והירך.
דוגמה מהימים האחרונים- בחור בן 27 שסובל מכאבי גב בביצוע סקוואט, דדליפט וריצה מזה שנה הגיע אליי לאבחון. בבדיקה נמצא חוסר יציבות של הקרסול, ו"קריסה" של כף הרגל הנובעת מהגבלת טווח תנועה בקרסול. כאשר כף הרגל מסתובבת פנימה, היא מושכת את הרגל כולה פנימה ושרירי הישבן באותו הצד נאלצים לעבוד חזק יותר כדי למנוע תנועה זו. התוצאה היא עומס יתר בשרירי הישבן והביטוי לכך הוא כאב באזור האגן העליון והגב התחתון.
שאלתי אותו אם עבר נקע ברגל הזו, והוא אמר שכן, אבל לפני שנים רבות ולא חשב שזה קשור.
לשנות תפקוד של רגל שננקעה לפני 5 שנים הוא מסובך יותר מכיוון שבמוח נוצרו תבניות תנועה קבועות, ולשנות אותן דורש תרגול ממושך וסיזיפי.
אז אם חשבתם שנקע דורש מנוחה עד שלא כואב, תחשבו שוב! יכול להיות שההשלכה תבוא לידי ביטוי בעוד כמה שנים.
המסר הוא כזה - עברתם נקע - פנו לפיזיותרפיסט שמטפל בספורטאים על מנת שיסייע לכם להחלים במהרה ויוודא שאתם חוזרים לפעילות ללא מגבלה. הזמן הוא פקטור חשוב, אבל לא פחות חשוב הוא מה עושים בזמן ההחלמה, שהוא חלון הזדמנויות שנסגר עם הזמן.
שרשורים דומים
