רמת הפאוורליפטינג בארץ

[iziktan]

הכוונה הייתה האם בכלל יש כוח לעשות אימון אחרי כול הרבה שעות עבודה ( אני מכיר אנשים שעובדים בסביבות 12 שעות ביום כדיי לפרנס את המשפחה) בנוסף השאלה הייתה יותר על יותר על יוקר המחייה באוסטרליה מאשר בישראל האם יוקר המחייה באוסטרליה נמוך יותר ואם כן זה מאפשר לעבוד פחות שעות ולהתרכז התחביב ?

מתאמנים אחרי העבודה, לא במקום העבודה.

 

[yujinius]

סלח לי שאינני קונה את התירוצים הללו.
מי שלא מוצא את הזמן פשוט לא באמת רוצה את זה.

אתה יכול לא לקנות אבל פיזית יש כמות מסויימת של שעות ביממה. אני לא מתכוון לשאלה אם להתאמן בכלל או לא, אלא כמה זמן להשקיע בזה. נגיד 3 פעמים בשבוע אימונים של שעה וחצי-שעתיים זה אפשר לסדר לרוב, אבל כל הדיון הוא על להגיע לרמה גבוהה וזה פשוט לא יספיק. אתה יכול להגיד שזה תירוצים ומי שרוצה ימצא גם את הזמן להתאמן יותר אבל אני אומר שזה עניין של סדר עדיפויות ולשים את התחביב איפה שהוא ראוי להיות בסדר העדיפויות. כמו שאמר מאסטר ספליטר:

ב-ר-ו-ר שפאוורליפטינג בא על חשבון חיי משפחה, זוגיות וילדים. הרי אין אפשרות להתאמן 3 שעות 4-5 פעמים בשבוע מבלי שזה יבוא על חשבון משהו.

אז אם בנאדם מעדיף להגיע לטוטאל של X קילוגרמים ולפספס את הגדילה של הילדים שלו וזמן איכות עם בת זוגו זה זכותו אבל לא צריך לצייר את זה כאילו הוא תותח שמשקיע בפאוורליפטינג למרות הקשיים.

 

[elchonon]

ברור לכל מי שמכיר את הפאוורליפטינג בארץ שהוא מתקדם בצעדי ענק.
אני מסכים עם מילה שלך @MasterSplitter
בחיים תמיד יש גורמים מלחיצים, לפעמים אפשר להתאמן יותר לפעמים פחות.
להתאמן ספציפית בפאוורליפטינג ולהתכונן לתחרות הוא לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלי, יש הרבה דברים שבשבילהם אדחה או אקצר אימון, אבל זה לא כל יום.
ואני צריך להתאמן בשביל הבריאות הפיזית והנפשית שלי כמו אוכל ומים.
אני לא אומר שזה חייב להיות פאוורליפטינג, אבל הציבור הישראלי יקלוט שספורט הוא דבר שצריך להיות חלק משגרה של אדם בריא.
גם 15 דקות הליכה או לעלות במדרגות במקום מעלית.

התחרויות בארץ הם הרבה יותר מקידום הפאוורליפטינג בשבילי, זה מאחד אנשים מכל הארץ והעולם, וזה בונא תרבות בריאה נפשית ופיזית.

הספורט הוא נושא חשוב שמתקדם ברוך ה'.

אתה יכול לא לקנות אבל פיזית יש כמות מסויימת של שעות ביממה. אני לא מתכוון לשאלה אם להתאמן בכלל או לא, אלא כמה זמן להשקיע בזה. נגיד 3 פעמים בשבוע אימונים של שעה וחצי-שעתיים זה אפשר לסדר לרוב, אבל כל הדיון הוא על להגיע לרמה גבוהה וזה פשוט לא יספיק. אתה יכול להגיד שזה תירוצים ומי שרוצה ימצא גם את הזמן להתאמן יותר אבל אני אומר שזה עניין של סדר עדיפויות ולשים את התחביב איפה שהוא ראוי להיות בסדר העדיפויות. כמו שאמר מאסטר ספליטר:

להתחרות בכל ספורט דורש השקעה הרבה יותר גדולה ממה שהרוב מסוגל להשקיע, אף אחד לא מצפה מאדם רגיל להיות מתחרה, זה שמור לאנשים עם זמן, כסף וסדר עדיפויות מעוות. וכנראה גם חסכים נפשיים.

בוא נסכים שרוב המתחרים בכל סוגי הספורט חשים חוסר ביטחון עצמי או חסך נפשי כלשהו שדחף אותם לאן שהם.

זה לא דבר רע, אבל זה המצב.

אז אם בנאדם מעדיף להגיע לטוטאל של X קילוגרמים ולפספס את הגדילה של הילדים שלו וזמן איכות עם בת זוגו זה זכותו אבל לא צריך לצייר את זה כאילו הוא תותח שמשקיע בפאוורלינג למרות הקשיים.

בן אדם כזה הוא לא הוגן, אבל ככה זה ספורט, האלופים אם אלה שבדרך כלל הפקירו חברים ומשפחה.

 

[hanan]

ברור לכל מי שמכיר את הפאוורליפטינג בארץ שהוא מתקדם בצעדי ענק.
אני מסכים עם מילה שלך @MasterSplitter
בחיים תמיד יש גורמים מלחיצים, לפעמים אפשר להתאמן יותר לפעמים פחות.
להתאמן ספציפית בפאוורליפטינג ולהתכונן לתחרות הוא לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלי, יש הרבה דברים שבשבילהם אדחה או אקצר אימון, אבל זה לא כל יום.
ואני צריך להתאמן בשביל הבריאות הפיזית והנפשית שלי כמו אוכל ומים.
אני לא אומר שזה חייב להיות פאוורליפטינג, אבל הציבור הישראלי יקלוט שספורט הוא דבר שצריך להיות חלק משגרה של אדם בריא.
גם 15 דקות הליכה או לעלות במדרגות במקום מעלית.

התחרויות בארץ הם הרבה יותר מקידום הפאוורליפטינג בשבילי, זה מאחד אנשים מכל הארץ והעולם, וזה בונא תרבות בריאה נפשית ופיזית.

הספורט הוא נושא חשוב שמתקדם ברוך ה'.

להתחרות בכל ספורט דורש השקעה הרבה יותר גדולה ממה שהרוב מסוגל להשקיע, אף אחד לא מצפה מאדם רגיל להיות מתחרה, זה שמור לאנשים עם זמן, כסף וסדר עדיפויות מעוות. וכנראה גם חסכים נפשיים.

בוא נסכים שרוב המתחרים בכל סוגי הספורט חשים חוסר ביטחון עצמי או חסך נפשי כלשהו שדחף אותם לאן שהם.

זה לא דבר רע, אבל זה המצב.

בן אדם כזה הוא לא הוגן, אבל ככה זה ספורט, האלופים אם אלה שבדרך כלל הפקירו חברים ומשפחה.

לפי מה אתה אומר שהענף מתקדם בצעדי ענק?
בעיניי יש 3 קריטריונים עיקריים לבדיקת התקדמות:
1. כמות מתחרים אבסולוטית
2. הישגים
3. התקדמות לאורך זמן של מתחרים וזה הדבר שבעיניי הכי חסר, קשה למצוא מתחרים שמשתתפים שנה אחרי שנה ומשפרים תוצאות, ממה שאני רואה זה יותר תחרות אחת-שתיים שלוש ו״העלמות״

 

[PowerLifting]

אתה יכול לא לקנות אבל פיזית יש כמות מסויימת של שעות ביממה.

נכון, וגם פירטתי את חלוקת 24 השעות.
ואפשר לשחק עם זה, למשל לישון 6 שעות - ונשארת עם 8-10 שעות עבודה, במקרה הרע נשארו לך 8 שעות ל"כל השאר".
בכל ה8 שעות פנאי אתה צופה בילדים שלך גדלים? ממה שידוע לי אנשים עושים דברים בזמנם הפנוי (לא PL), למשל שמעתי על כאלה שאחרי העבודה יוצאים ל3 שעות דייג 🥷

 

[incin]

נכון, וגם פירטתי את חלוקת 24 השעות.
ואפשר לשחק עם זה, למשל לישון 6 שעות - ונשארת עם 8-10 שעות עבודה, במקרה הרע נשארו לך 8 שעות ל"כל השאר".
בכל ה8 שעות פנאי אתה צופה בילדים שלך גדלים? ממה שידוע לי אנשים עושים דברים בזמנם הפנוי (לא PL), למשל שמעתי על כאלה שאחרי העבודה יוצאים ל3 שעות דייג 🥷

יהיו תקופות בחיים שאתה תתגעגע לישון 6 שעות רצופות ו"שעות פנאי" יהיה הזמן שאתה נמצא בשירותים.

כמו שחנן אמר, לא תמיד אפשר עם ילדים קטנים ללכת לבלות בחדר כושר אם זו לא הפרנסה שלך (ואני בכוונה רושם "לבלות" כי זה בדיוק מה שזה).
אני הייתי שמח ללכת לחדר כושר ארבע פעמים בשבוע לשעתיים, עם תינוקת בת שלושה חודשים ובלי משפחה מסביב זה בלתי אפשרי כרגע.

 

[hanan]

@PowerLifting אושר, אחד המשפטים השנואים עליי כשלא היו לי ילדים. היה ״שיהיו לך ילדים תבין״.
אז אני לא אשתמש בו...

אבל כמות המטלות, זמן השינה, כוח וחשק להתאמן משתנים דרסטית.

בכל מקרה ״עתיד״ הפאוורליפטינג הוא לא בידי הורים לילדים צעירים. אלא בעשרות ורצוי מאות תיכוניסטים עם סקווט 200 וצפונה. המספר היום להערכתי קטן בהרבה

 

[MasterSplitter]

מסכים איתך , אבל יש תקופות בחיים שזה בכלל לא פשוט. בעיקר כאשר יש ילדים קטנים או משרות לחוצות

מישהו אמר שזה פשוט?

 

[MasterSplitter]

@PowerLifting אושר, אחד המשפטים השנואים עליי כשלא היו לי ילדים. היה ״שיהיו לך ילדים תבין״.
אז אני לא אשתמש בו...

אבל כמות המטלות, זמן השינה, כוח וחשק להתאמן משתנים דרסטית.

בכל מקרה ״עתיד״ הפאוורליפטינג הוא לא בידי הורים לילדים צעירים. אלא בעשרות ורצוי מאות תיכוניסטים עם סקווט 200 וצפונה. המספר היום להערכתי קטן בהרבה

לצערי אתה טועה, אנשים מגיעים לשיא הקריירה שלהם בגילאים 35-45.

הכל טוב ויפה להתחיל חזק בתיכון ואז לפרוש שהחיים מתחילים להיות קשים יותר. יש המון כאלה. יכולים להגיע לטוטאל יפה, אבל ״העתיד?״ ממש לא. ״העתיד״ הוא אנשים שיתאמנו באופן קבוע לאורך 20 שנה כמו שצריך.

 

[MasterSplitter]

הכוונה הייתה האם בכלל יש כוח לעשות אימון אחרי כול הרבה שעות עבודה ( אני מכיר אנשים שעובדים בסביבות 12 שעות ביום כדיי לפרנס את המשפחה) בנוסף השאלה הייתה יותר על יותר על יוקר המחייה באוסטרליה מאשר בישראל האם יוקר המחייה באוסטרליה נמוך יותר ואם כן זה מאפשר לעבוד פחות שעות ולהתרכז התחביב ?

״האם יש כוח״ - לרוב האנשים לא. רוב האנשים הולכים לראות ספורט או הרווק ולשתות בירה או יין אחרי העבודה במקום לעשות משהו מועיל. מה לעשות שעדיין אנשים מוצאים זמן ו״כוח״ להתאמן.

כן, החיים באוסטרליה יותר ״נוחים״ אבל אם אתה חושב שלא עובדים פה קשה, שלא צריכים כסף לחסוך לדירה וכו׳ - ממש לא. רוב האנשים בספורט הם רחוקים מעמידים.

מס׳ 1 הטוטאל הגבוה באוסטרליה - נהג משאית
מס׳ 2 הטוטאל הגבוה באוסטרליה - נהג מלגזה
שניהם עם ילדים. מה התירוץ שלך?

 

[yujinius]

@PowerLifting אושר, אחד המשפטים השנואים עליי כשלא היו לי ילדים. היה ״שיהיו לך ילדים תבין״.
אז אני לא אשתמש בו..

בעצם פחות או יותר השתמשת בו כרגע 😆
אבל אין מה לעשות שזה נכון, כמה שזה יישמע מתנשא זו לא הכוונה.

נכון, וגם פירטתי את חלוקת 24 השעות.
ואפשר לשחק עם זה, למשל לישון 6 שעות - ונשארת עם 8-10 שעות עבודה, במקרה הרע נשארו לך 8 שעות ל"כל השאר".
בכל ה8 שעות פנאי אתה צופה בילדים שלך גדלים? ממה שידוע לי אנשים עושים דברים בזמנם הפנוי (לא PL), למשל שמעתי על כאלה שאחרי העבודה יוצאים ל3 שעות דייג 🥷

החישובים ופירוטי שעות שלך, זה נשמע טוב על הנייר, בפועל זה פשוט לא המצב, המצב מאוד רחוק מזה. שוב, לא דיברתי על אנשים שלא מתאמנים בכלל כי טוענים שאין להם זמן אלא על זה שבאמת אין זמן להשקיע כמה שצריך בשביל להגיע לרמה גבוהה.
וואלה לא שמעתי על אנשים שהולכים לדוג אחרי העבודה, יותר כאלה שקמים בשבת בארבע בבוקר בשביל לצאת לדיג.
ובכלל, אני גם ראיתי אנשים שיעשו הכל בשביל להגיע הביתה כמה שיותר מאוחר, רצוי כשהילדים שלהם ישנים, כי אין להם כוח אליהם והם לא אוהבים לבלות זמן עם האישה. אז כמה זמן בנאדם כזה או אחר משקיע בתחביבים זה לא ממש מדד לכלום.

 

[MasterSplitter]

אז אם בנאדם מעדיף להגיע לטוטאל של X קילוגרמים ולפספס את הגדילה של הילדים שלו וזמן איכות עם בת זוגו זה זכותו אבל לא צריך לצייר את זה כאילו הוא תותח שמשקיע בפאוורליפטינג למרות הקשיים.

זה נכון לכל תחביב. אם זה ללכת לראות משחק כדורגל, אם זה ללכת לפאב, לדוג או אפילו להפגש עם חברים.

אין כאן נכון או לא נכון, בשביל להיות בטופ צריך להקריב - כסף וזמן.

זה לא עניין של תותח או לא, זה עניין שאנשים מוצאים משהו חיובי לעשות עם החיים שלהם. מה תגיד על אנשים שמכורים לעבודה שלהם? מה שווה התלוש משכורת שלך אם אתה לא יכול להנות ממנו עם המשפחה שלך?

יוסי קלמנוביץ פרסם פעם שהוא רוצה ללמד את הילדים שלו שאפשר להתאמן, למצוא זמן, להשקיע בעצמך, לפתח את עצמך. אלו ערכים לא פחות חשובים.

זו דעה אישית שלי - איזה מן דוגמא אתה רוצה להיות לילדים שלך? שכל מה שצריך לעשות זה לקום בבוקר, ללכת לעבוד, לשבת מול מחשב 8-10 שעות, לחזור הביתה, להתקלח לאכול ולישון? תחשוב איזו גאווה ודוגמא אתה יכול לתת לילדים שלך שיש לך תחביב, ספורט, או מוזיקה או מה שלא תרצה - שאתה משקיע, מתקדם ומגיע לתוצאות יוצאות דופן.

 

[yujinius]

להתחרות בכל ספורט דורש השקעה הרבה יותר גדולה ממה שהרוב מסוגל להשקיע, אף אחד לא מצפה מאדם רגיל להיות מתחרה, זה שמור לאנשים עם זמן, כסף וסדר עדיפויות מעוות. וכנראה גם חסכים נפשיים.

אבל רוב המתחרים בפאוורליפטינג הם בעצם חובבנים, לפחות בארץ. מי זה המתחרה הממוצע אם לא "אדם רגיל"?

בוא נסכים שרוב המתחרים בכל סוגי הספורט חשים חוסר ביטחון עצמי או חסך נפשי כלשהו שדחף אותם לאן שהם.

זה לא דבר רע, אבל זה המצב.

לא בטוח שאני מסכים עם זה.

בן אדם כזה הוא לא הוגן, אבל ככה זה ספורט, האלופים אם אלה שבדרך כלל הפקירו חברים ומשפחה.

"האלופים", אבל שוב האלופים הם בןדדים מכלל המתחרים, מדובר על הכמה של הספורט בארץ, הרבה חובבנים (כאמור שזה רוב האנשים בתחרויות) לא ישקיעו את מה שצריך בשביל להגיע לרמה גבוהה מחוסר אפשרות.

 

[MasterSplitter]

אגב, זה נראה כאילו אני אומר ״תמצאו זמן להתאמן 4 שעות 4 פעמים בשבוע״ אבל זה לא ככה.

אני מכיר הרבה ליפטרים מובילים עם ילדים, במיוחד תינוקות - ברור שזה לא קל. ברור שצריך למצוא דרך להתפשר ולבלות מעט פחות במכון, לישון פחות ולהיות יותר יעילים עם הסדר יום שלך והניהול זמן שלך.

 

[MasterSplitter]

אבל רוב המתחרים בפאוורליפטינג הם בעצם חובבנים, לפחות בארץ. מי זה המתחרה הממוצע אם לא "אדם רגיל"?

לא בטוח שאני מסכים עם זה.

"האלופים", אבל שוב האלופים הם בןדדים מכלל המתחרים, מדובר על הכמה של הספורט בארץ, הרבה חובבנים (כאמור שזה רוב האנשים בתחרויות) לא ישקיעו את מה שצריך בשביל להגיע לרמה גבוהה מחוסר אפשרות.

רוב המתחרים, גם באוסטרליה וארה״ב הם אנשים רגילים.
הרבה חובבנים לא ישקיעו גם באוסטרליה וארה״ב מה שצריך כדי להיות ״אלופים״.

ההבדל, שעדיין יש גרעין די גדול שכן ישקיעו. חוסר אפשרות? ממש לא. סדר עדיפויות, זה הכל.

 

[yujinius]

זה לא עניין של תותח או לא, זה עניין שאנשים מוצאים משהו חיובי לעשות עם החיים שלהם. מה תגיד על אנשים שמכורים לעבודה שלהם? מה שווה התלוש משכורת שלך אם אתה לא יכול להנות ממנו עם המשפחה שלך?

אני אגיד עליהם אותו דבר כמו על אנשים שמשקיעים יותר מדי זמן בתחביבים שלהם על חשבון המשפחה, שזה טיפשי מבחינתי, אבל זה לא ענייני מה האחר עושה.

יוסי קלמנוביץ פרסם פעם שהוא רוצה ללמד את הילדים שלו שאפשר להתאמן, למצוא זמן, להשקיע בעצמך, לפתח את עצמך. אלו ערכים לא פחות חשובים.

נראה לי שהנקודה שלי מתפספסת, לא אמרתי לא להתאמן בכלל, או כל תחביב אחר לא לעשות בכלל, דיברתי על כמות הזמן/משאבים שמשקיעים בשביל תחביב/פיתוח עצמי.

איזה מן דוגמא אתה רוצה להיות לילדים שלך?

שאבא תמיד שם בשבילו (בעתיד זה יהפוך לבשבילם בעזרת בשם 😃 ) ומשתוקק לבלות איתו ולא כשהילדים יגדלו כל הזכרונות שיהיו להם ממני זה "ראינו את אבא מהחלון מרים משקולות" (או בחדר מנגן על גיטרה או תוסיף כל תחביב אחר). אני עושה את זה אבל יש מידה מסויימת.

שכל מה שצריך לעשות זה לקום בבוקר, ללכת לעבוד, לשבת מול מחשב 8-10 שעות, לחזור הביתה, להתקלח לאכול ולישון

ושוב, זה ממש לא מה שאמרתי.

תחשוב איזו גאווה ודוגמא אתה יכול לתת לילדים שלך שיש לך תחביב, ספורט, או מוזיקה או מה שלא תרצה - שאתה משקיע, מתקדם ומגיע לתוצאות יוצאות דופן.

תראה אני באמת רוצה שהילד שלי יעסוק בספורט/פעילות גופנית כלשהי, והשאיפה להראות לו את עצמי ואישתי בתור דוגמה אישית. לגבי מה וכמה כבר כתבתי כמה פעמים בפוסט

 

[elchonon]

אני אגיד עליהם אותו דבר כמו על אנשים שמשקיעים יותר מדי זמן בתחביבים שלהם על חשבון המשפחה, שזה טיפשי מבחינתי, אבל זה לא ענייני מה האחר עושה.

נראה לי שהנקודה שלי מתפספסת, לא אמרתי לא להתאמן בכלל, או כל תחביב אחר לא לעשות בכלל, דיברתי על כמות הזמן/משאבים שמשקיעים בשביל תחביב/פיתוח עצמי.

שאבא תמיד שם בשבילו (בעתיד זה יהפוך לבשבילם בעזרת בשם 😃 ) ומשתוקק לבלות איתו ולא כשהילדים יגדלו כל הזכרונות שיהיו להם ממני זה "ראינו את אבא מהחלון מרים משקולות" (או בחדר מנגן על גיטרה או תוסיף כל תחביב אחר). אני עושה את זה אבל יש מידה מסויימת.

ושוב, זה ממש לא מה שאמרתי.

תראה אני באמת רוצה שהילד שלי יעסוק בספורט/פעילות גופנית כלשהי, והשאיפה להראות לו את עצמי ואישתי בתור דוגמה אישית. לגבי מה וכמה כבר כתבתי כמה פעמים בפוסט

אני לא חושב שהציבור הישראלי צריך להתחרות יותר, אבל אני בהחלט חושב שהוא צריך להיות פעיל ספורטיבית יותר.
ומה לעשות שתחרויוטת ספורט הם מדד של הפעילות הספורטיבית של החברה.
מה גם, שתחרויות מעודדות אחרים להיות פעילים ספורטיבית.
יש מספיק אנשים רווקים, אמידים או שיש להם פנאי לספורט ולא מתעסקים בזה, פשוט כי אין מודעות.

להורים הטרודים אני אומר, אתם צריכים 10 דק' ביום לכל פעילות גופנית כדי שתהיו הורים טובים יותר ואנשים מאושרים יותר.
תחרות זה לא בשביל כולם, אבל זה מדד.

 

[iziktan]

״האם יש כוח״ - לרוב האנשים לא. רוב האנשים הולכים לראות ספורט או הרווק ולשתות בירה או יין אחרי העבודה במקום לעשות משהו מועיל. מה לעשות שעדיין אנשים מוצאים זמן ו״כוח״ להתאמן.

כן, החיים באוסטרליה יותר ״נוחים״ אבל אם אתה חושב שלא עובדים פה קשה, שלא צריכים כסף לחסוך לדירה וכו׳ - ממש לא. רוב האנשים בספורט הם רחוקים מעמידים.

מס׳ 1 הטוטאל הגבוה באוסטרליה - נהג משאית
מס׳ 2 הטוטאל הגבוה באוסטרליה - נהג מלגזה
שניהם עם ילדים. מה התירוץ שלך?

לא מתרץ כלום מחשב את העתיד . אני כבר יודע בעתיד יהיה לי אפשרות לחיים בחול במדינות שבהן יוקר המחייה יותר נמוך ורציתי לדעת עד כמה יוקר המחייה הזה משפיע על קריירת התחביב הזה.
ובאותו נושא אישית אני חושב שבן אדם חוזר מעבודה מבלה זמן עם המשפחה שלו, מארגן דברים שונים למען הבית ואך כך מחליט לנוח קצת בבית במקום לעשות את האימון רביעי בשבוע זה ממש לא לחפש תירוץ זה לגימיטי וזה נקרא סדר עדיפויות

 

[MasterSplitter]

בשורה התחתונה - סדרי עדיפויות. בארץ לאנשים יש סדר עדיפויות פחות נוטה לכיוון הספורט, בארצות אחרות שבהן הספורט יותר מפותח - אנשים שמים את הספורט במיקום יותר גבוה (יחסית). זה הכל.

 

[PowerLifting]