הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)
לוג ללא ליגלוגים!

לוג ללא ליגלוגים!

רק לחכות בכניסה זה חצי שעה 😕

נו,חיטוב!

חחחח אז תוסיף לך לקנייה הבאה: גבינת טוב טעם 3%, שערות קדאיף (אמור להיות במקפיא) ,חמאה, ותמצית ורדים (לא חייב, אבל מוסיף מלאאאא)
ההכנה של זה קלה עד כדי גיחוך 🤯
 
כמובן


אנסה (מתישהו)
למרות שאני בעד לשבת במקום (רצוי אותנטי) ולעשות סבב מתוקים עד לאבדן חוש טעם

חחחחחחח טובנו מה שבא לך... :>
אגב אפשר לעשות את זה עם מסקרפונה 30% או ריקוטה 5%...

ואגב אני שונננאאאתתת כשזה מתוק מדיי... דוחה בעיני. מאבדים את כל הארומה בתוך מסך של סכרת 🤢
בגלל זה אני לא אוהבת באקלווה וכל אלה. זה בלתי אכיל...הם שמים טונה סירופ כדי שזה יהיה יותר כבד, ומוכרים לפי משקל.
וגם הם שמים בוטנים עם צבע מאכל ירוק במקום פיסטוק! הכי זילזול באינטליגנציה 🫤

אכלתי פעם באקלאווה אמיתית, כזו שהכינו בבית עם פיסטוק אמיתי, ועלים וזה עם סירופ עדיייין עדין בריח של ורדים ---- וואו. אי אפשר להשוות.
לא מהדומה אפילו למה שמוכרים בשוק מחניודה וכל אלה... :/
לא יודעת מה בנוגע לשכם .. אולי שם זה באמת אותנטי
 
נערך לאחרונה:
בגלל זה אני לא אוהבת באקלווה וכל אלה. זה בלתי אכיל...
הם שמים טונה סירופ כדי שזה יהיה יותר כבד, ומוכרים לפי משקל.
וגם הם שמים בוטנים עם צבע מאכל ירוק פיסטוק! הכי זילזול באינטליגנציה 🫤
כנראה שלא אכלת במקום הנכון..
הדבר הזה עלה לי 120 שקל (והיה שווה כל שקל)
משאיר לך טעם של עוד (וחוסר איפוק לדפוק הכל במכה)
f54df4ce-cc37-441d-868d-f35db4eb96bf.jpg
 
כנראה שלא אכלת במקום הנכון..
הדבר הזה עלה לי 120 שקל (והיה שווה כל שקל)
משאיר לך טעם של עוד (וחוסר איפוק לדפוק הכל במכה)
צפה בקובץ המצורף 55196

כל שנה בסוכות הייתי עושה עם דודה שלי סבב שוק... וכל שנה הייתי מתבאסת חחח
האמת שהמגש הזה נראה שווה רצח!
אבל בכל זאת - מתוך כל המתוקים האלה כנאפה הוא המנצח בפער מטורף. על השאר אני לא עפה...
האמת שאכלתי פעם כנאפה מעולההה במחניודה. דווקא לא הכתומה ההיא. הכתומה דוחה. זו הייתה כנאפה לבנה, דקיקה כזו, במתיקות עדינה, חמימה, ועם טעם חמאתי שעושה הרגשה של גן עדן.
וואו. הייתי מתחתנת עם מגש כזה ._.
 
אני=] עדכן/ה את הלוג ״לוג ללא ליגלוגים!״:

ניסיתי!!!!

ניסיתי!
אני יכולה לומר שניסיתי.
אז ניסיתי.
ניסיתי 1,400. הלך יפה לשבועיים ואז - לא.
חיכיתי חודש. לא זז.
אז הורדתי ל1,300.
לרגע היה נדמה ש-הנה זה קורה!!!
אבל אז - לא.
אוקיי,
אוקיי.
ככה??
אוקייייייייי !!!!!!!
יודעים מה?
נשבר לי.
החיטוב היה היה אמור להימשך עד חג שבועות. כלומר, בשבועות כבר הייתי אמורה להגיע למשקל המטרה.
אבל לא הלך.
טוב,
הנה התוכנית שלי לעתיד הקרוב:
אני הולכת לאכול מה שבא לי בחג הזה. לא דופקת חשבון, לא הולכת לספור כלום.
אני רוצה להתפוצץ מאוכל טעים ומשמין עד שלא אצליח לנשום.
ואז אני ארשם לחדר הכושר, ואקצץ את הקלוריות שלי ל1,200 ליום.
כן, כן.
אני אחיה לפי תפריט הרעבה אם צריך.
תקשיבו אני כותבת את זה עם רעל בעינייםםםםם. אני רצינית.
שבוע ראשון יהיה קשה, נכון.
אני אהיה רעבה, נכון.
אבל לא אכפת לי.
הגעתי להחלטה.
☠️

קרא את שאר עדכון הלוג...
 
ראשית אני רוצה להבהיר שבסופו של דבר, בין אם תחליטי לבצע זאת ובין אם לא, אני רק מנסה לתאר איך זה נראה מנקודת המבט שלי, ולא שום דבר אחר.

לדעתי את מבצעת צעדים אמוציונליים שהולכים רק להזיק לך.

אוקיי, את לא הולכת לספור קלוריות. זה צעד מעולה בעיניי.
כמי שקרא את דבריו של אלחנן כאן בפורום ואף ניסה זאת מס' שבועות, לחיות ללא ספירת קלוריות זה אורח חיים נהדר שרק מרענן מבחינה פסיכולוגית ומפנה הרבה לחץ נפשי.

אבל, מה שאת מתארת זה "אני לא מסוגלת לעמוד במטרה שלי ולשלוט בתהליך אז אני אוכל מה שבא לי כי ממילא נכשלתי".
עכשיו, זה מיינדסט שמאוד דומה לאנשים שמקפידים להימנע ממתוקים אבל פעם אחת הם פותחים חבילת עוגיות ואוכלים עוגייה אחת, אז הם מרגישים אשמה ותחושת כישלון וזוללים בסוף את כל החבילה.

זה בהחלט לא מצב בריא לחיות בו. אני מבין לחלוטין את תחושת ההחמצה שאת מרגישה, ואת זה שאת לא מבינה איך את עושה הכל נכון ובכל זאת לא ירדת אפילו גרם. אבל מה שאת מבצעת עכשיו זה תהליך נפילה שבסופו יגיע "פיצוי" (החיטוב של 1,200 קלוריות ביום וההרשמה לחדר הכושר).
וכן אני מודע לזה שזה "מתוכנן", אבל זה עדיין נובע ממנגנון פיצוי וניסיון להחזיר את השליטה במצב, לשכנע את עצמך שאת לא באמת הולכת לאבד שליטה.

שבוע ראשון יהיה קשה, בהחלט.
את תרדי מצריכה מופרזת של קלוריות לכמות מינימלית. הוא יהיה כל כך קשה, שאת בקושי תעמדי בו (זה בגלל שאת אנושית, זה בסדר).
ואז אולי תבוא חריגה קטנה, ועוד אחת, ואחת נוספת. ובכל חריגה את תרגישי פחות ופחות שליטה במצב. זה יכניס אותך לייאוש, ואז תקצצי עוד קצת בקלוריות.
בסופו של דבר יווצר תהליך מעגלי שבו את מבצעת "חטא" ואז מפצה על כך, ואף פעם השליטה לא באמת תהיה בידיים שלך.

אני מציע, במקום להיכנס ללופ אינסופי ומייאש, תחתכי אותו מראש. אל תיכנסי לזה בכלל.

תצאי מהמיינדסט של הכישלון, ותנסי לחשב מסלול מחדש. לבדוק מה היה לא בסדר.
אולי את דווקא לא צריכה לרדת במשקל. אולי עדיף להיות בנייטרלי לתקופה או בעודף קלורי קל ולצבור מעט מסה רזה.
אולי זה נוזלים, אולי תנסי דיאטה קטוגנית.
אולי זה בגלל הקורונה. אולי משום שהיית הרבה בבית ולא היית פעילה כמו בדרך כלל.

אבל "אני רוצה להתפוצץ מאוכל טעים ומשמין עד שלא אצליח לנשום" זה לא הפיתרון, את תתחרטי על כך.
אני באמת דואג לך, גם אם מעולם לא נפגשנו.
 
אני רוצה לשאול אותך משהו:
ניצחת הפרעת אכילה, ניצחת רעב, ניצחת את העבר שלך, מה גורם לך לחשוב שלא תנצחי את החיטוב הזה?
כולנו לפעמים מצפים שדברים יקרו, והם לא קורים כמו שהם קורים, ככה זה לפעמים.. אני בעצמי פתי מאמין שיקרה כל מה שאני מצפה..
בניגוד לבחור הנחמד פה למעלה, אני חושב שדווקא ההשתחררות הזו בחג תועיל לך פסיכולוגית. תאכלי מה שבא לך בחג הזה (וגם בשבת!) וביום ראשון תחזרי לשגרה (בלי צורך לרדת ל1200 קלוריות אלא להוסיף אירובי או סתם להגביר את הפעילות הלא יזומה (שאם חושבים על להגביר את הפעילות הלא יזומה היא הופכת ליזומה)
 
ראשית אני רוצה להבהיר שבסופו של דבר, בין אם תחליטי לבצע זאת ובין אם לא, אני רק מנסה לתאר איך זה נראה מנקודת המבט שלי, ולא שום דבר אחר.

לדעתי את מבצעת צעדים אמוציונליים שהולכים רק להזיק לך.

אוקיי, את לא הולכת לספור קלוריות. זה צעד מעולה בעיניי.
כמי שקרא את דבריו של אלחנן כאן בפורום ואף ניסה זאת מס' שבועות, לחיות ללא ספירת קלוריות זה אורח חיים נהדר שרק מרענן מבחינה פסיכולוגית ומפנה הרבה לחץ נפשי.

אבל, מה שאת מתארת זה "אני לא מסוגלת לעמוד במטרה שלי ולשלוט בתהליך אז אני אוכל מה שבא לי כי ממילא נכשלתי".
עכשיו, זה מיינדסט שמאוד דומה לאנשים שמקפידים להימנע ממתוקים אבל פעם אחת הם פותחים חבילת עוגיות ואוכלים עוגייה אחת, אז הם מרגישים אשמה ותחושת כישלון וזוללים בסוף את כל החבילה.

זה בהחלט לא מצב בריא לחיות בו. אני מבין לחלוטין את תחושת ההחמצה שאת מרגישה, ואת זה שאת לא מבינה איך את עושה הכל נכון ובכל זאת לא ירדת אפילו גרם. אבל מה שאת מבצעת עכשיו זה תהליך נפילה שבסופו יגיע "פיצוי" (החיטוב של 1,200 קלוריות ביום וההרשמה לחדר הכושר).
וכן אני מודע לזה שזה "מתוכנן", אבל זה עדיין נובע ממנגנון פיצוי וניסיון להחזיר את השליטה במצב, לשכנע את עצמך שאת לא באמת הולכת לאבד שליטה.

שבוע ראשון יהיה קשה, בהחלט.
את תרדי מצריכה מופרזת של קלוריות לכמות מינימלית. הוא יהיה כל כך קשה, שאת בקושי תעמדי בו (זה בגלל שאת אנושית, זה בסדר).
ואז אולי תבוא חריגה קטנה, ועוד אחת, ואחת נוספת. ובכל חריגה את תרגישי פחות ופחות שליטה במצב. זה יכניס אותך לייאוש, ואז תקצצי עוד קצת בקלוריות.
בסופו של דבר יווצר תהליך מעגלי שבו את מבצעת "חטא" ואז מפצה על כך, ואף פעם השליטה לא באמת תהיה בידיים שלך.

אני מציע, במקום להיכנס ללופ אינסופי ומייאש, תחתכי אותו מראש. אל תיכנסי לזה בכלל.

תצאי מהמיינדסט של הכישלון, ותנסי לחשב מסלול מחדש. לבדוק מה היה לא בסדר.
אולי את דווקא לא צריכה לרדת במשקל. אולי עדיף להיות בנייטרלי לתקופה או בעודף קלורי קל ולצבור מעט מסה רזה.
אולי זה נוזלים, אולי תנסי דיאטה קטוגנית.
אולי זה בגלל הקורונה. אולי משום שהיית הרבה בבית ולא היית פעילה כמו בדרך כלל.

אבל "אני רוצה להתפוצץ מאוכל טעים ומשמין עד שלא אצליח לנשום" זה לא הפיתרון, את תתחרטי על כך.
אני באמת דואג לך, גם אם מעולם לא נפגשנו.

.________.
אימלה.
התרגשתי.
איזה נסיך.

האמת, אחרי שפרסמתי את העדכון חשבתי לעצמי האם באמת אהיה מסוגלת "להתפוצץ עד שלא אוכל לנשום" והתשובה הייתה - פ'ף. לא.
בפעמים שבהם אני טוחנת ללא הכרה - זה נגמר ממש רע 🤦‍♂️
ואני מניחה שראית מה קרה ביום צ'יט ההוא לפני חצי שנה כשניסיתי לאכול 2,500-3000 קל'... אבללאמדבריםעלזה.
אני לא רוצה שהערב הזה ייגמר ככה.

אני חושבת שכתבתי את הביטוי הקיצוני הזה מתוך דחף רגעי ואמוציונאלי חחח
אני מניחה שהכוונה שלי הייתה שאני אוציא את ה"BIG NO NO" לחל"ת לסופ"ש הזה, ולא אתמקד באכילת גבינה לבנה עם עגבניה בגלל שהפשטידה עשויה עם שמנת. (פאק! כשאני חושבת על זה- למה דווקא דודה שלי מארחת אותנו? איך נתתי לזה לקרות?? היא מכינה את המאכלים הכי משמינים ביקוםםם. ^התקף חרדה בעוד 3 2 1^)
אם אני אנסה לתחום את כמות הקלוריות, אני מקווה לא לעבור את ה2,000-2,200.
ואני כותבת את המספר הזה עכשיו והמוח שלי צורח "לאאאא! זה המווןןן יא מטורפתתת"

הצילו.

כרגע אני על 800 קל' מהבוקר. אם מממממש אתפרע בארוחה הערב, אני מניחה שאגיע ל1,200 קל'. (ביס מהתבשיל הזה, חצי חתיכה מפשטידה כזו, כף מהסלט ההוא - ככה אני אוכלת בד"כ ._. ) ואסגור את היום על 2,000...
מחר הארוחה היא עלי, תודה לאלללל. אז יהיה יותר קל לשלוט במרכיבים.
ושישי-שבת קטן עלי. אמא שלי סופר זורמת איתי, ואפילו הצטרפה אליי לדיאטה.
אז זה רק לעבור את היום בשלום (ו - הנה החרדה הגיעה.)


ותודה. וואו. באמת-באמת שהתרגשתי מהאכפתיות.
וגרמת לי לעשות סוויץ' בראש.
הבנתי שזה לא שאני זורקת את כל הכלים כי נכשלתי, אלא רק מאפשרת לעצמי שנייה לשחרר לחץ.
וכבר מה ימים שאני חושבת שאולי אני פשוט עושה משהו לא נכון בתהליך, ואני צריכה לחשב מסלול מחדש.
וכשעשיתי 1+1 הבנתי שאולי אני באמת לא בגירעון.
כי אם אכלתי 1,800 והייתה עלייה (מאוד איטית, אבל הייתה,) במשקל, סימן שהניטרלי שלי היה קצת פחות מ1,800. ועם 4 אימונים בשבוע + זומבה + אורח חיים די פעיל, קל מאוד להניח ששרפתי 300-400 קל' שאיפשרו לי לאכול את ה1,800 האלה.
ועכשיו כשאני פחות פעילה ולא מתאמנת בעצימות גבוהה, אז הניטרלי שלי חזר לסביבות 1,400 בערך, שכנראה זה המאזן הטבעי שלי אם אני יחסית לא פעילה.
אז אם אני אוריד ל1,200 (-_-) + אוסיף אימונים כמו שצריך (שהם כן שורפים קלוריות, אל תשקרו לי שלא חחח) אז אני אצליח להיכנס לגירעון חמדמד שיזיז משו.
אני רוצה לשאול אותך משהו:
ניצחת הפרעת אכילה, ניצחת רעב, ניצחת את העבר שלך, מה גורם לך לחשוב שלא תנצחי את החיטוב הזה?
כולנו לפעמים מצפים שדברים יקרו, והם לא קורים כמו שהם קורים, ככה זה לפעמים.. אני בעצמי פתי מאמין שיקרה כל מה שאני מצפה..
בניגוד לבחור הנחמד פה למעלה, אני חושב שדווקא ההשתחררות הזו בחג תועיל לך פסיכולוגית. תאכלי מה שבא לך בחג הזה (וגם בשבת!) וביום ראשון תחזרי לשגרה (בלי צורך לרדת ל1200 קלוריות אלא להוסיף אירובי או סתם להגביר את הפעילות הלא יזומה (שאם חושבים על להגביר את הפעילות הלא יזומה היא הופכת ליזומה)

תפסיקו לרגש אותי אני עוד שנייה אבכה 😭

מסגרת של 2,000-2,200 נשמעת לי כמו אחלה של השתחררות.
אני כן מרגישה צורך לתחום את זה, כדי שארגיש שיש משהו ששומר עלי. מן רשת ביטחון, אחרת אני אפלוש לתחום מאוד רגיש ושורץ מוקשים, ואין לי מושג אם אדרוך על מוקש ואתפוצץ לטריליון חתיכות.
מה שכן, לא תהיה לי שום דרך לדעת ב-ד-י-ו-ק מה אני אוכלת, ככה שזה ידרוש ממני כמות עצומה של ספונטניות. אבל אני חייבת את ה"בערך" הזה.
כשאני מכניסה את עצמי לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (לרוב זה יהיה בליווי אתנול) אני עושה מלא שטויות מפגרות עם אוכל. ברמה שאני לא רוצה לפרט. ותאמין לי שזה לא נעים בשום צורה שהיא.
אני חייבת להקשיב לגוף ולעצור את האכילה בזמן, כי אם אני דוחקת את הנפש וההפרעה שלי לקצה, הן מחזירות ביג-טיים. והן לא פראייריות ☠️
 
.________.
תפסיקו לרגש אותי אני עוד שנייה אבכה 😭
מסגרת של 2,000-2,200 נשמעת לי כמו אחלה של השתחררות.
אני כן מרגישה צורך לתחום את זה, כדי שארגיש שיש משהו ששומר עלי. מן רשת ביטחון, אחרת אני אפלוש לתחום מאוד רגיש ושורץ מוקשים, ואין לי מושג אם אדרוך על מוקש ואתפוצץ לטריליון חתיכות.
מה שכן, לא תהיה לי שום דרך לדעת ב-ד-י-ו-ק מה אני אוכלת, ככה שזה ידרוש ממני כמות עצומה של ספונטניות. אבל אני חייבת את ה"בערך" הזה.
כשאני מכניסה את עצמי לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (לרוב זה יהיה בליווי אתנול) אני עושה מלא שטויות מפגרות עם אוכל. ברמה שאני לא רוצה לפרט. ותאמין לי שזה לא נעים בשום צורה שהיא.
אני חייבת להקשיב לגוף ולעצור את האכילה בזמן, כי אם אני דוחקת את הנפש וההפרעה שלי לקצה, הן מחזירות ביג-טיים. והן לא פראייריות ☠️
2000-2200 זו לא כזו התפרעות, ואני חושב שזו טעות לתחום את הקלוריות שלך כשאת מנסה ליהנות יום יומיים.
פשוט תאכלי מה שבא לך, וכמה שאת רוצה, אלו בסך הכל יומיים. אני בעצמי בחגים ובשבתות מסוגל להגיע ל8k קלוריות בכיף (בין אם אני במסה, בין בחיטוב. עכשיו במסה, לצורך העניין). אני מניח שלא תגיעי ל8000 קלוריות כי את שוקלת 57 בסך הכל ולא 101+ אבל עדיין, תרשי לעצמך להתפרע. לא יקרה כתוצאה מזה שום דבר רע, אני מבטיח. כבר אמרתי לך שאת צריכה לסמוך עליי 😛
 
2000-2200 זו לא כזו התפרעות, ואני חושב שזו טעות לתחום את הקלוריות שלך כשאת מנסה ליהנות יום יומיים.
פשוט תאכלי מה שבא לך, וכמה שאת רוצה, אלו בסך הכל יומיים. אני בעצמי בחגים ובשבתות מסוגל להגיע ל8k קלוריות בכיף (בין אם אני במסה, בין בחיטוב. עכשיו במסה, לצורך העניין). אני מניח שלא תגיעי ל8000 קלוריות כי את שוקלת 57 בסך הכל ולא 101+ אבל עדיין, תרשי לעצמך להתפרע. לא יקרה כתוצאה מזה שום דבר רע, אני מבטיח. כבר אמרתי לך שאת צריכה לסמוך עליי 😛

חחחחח
אני חושבת שגם בהתפרעות הכי מופרעת שלי אני לא אצליח להגיע ל2,500 🤯
הסיבה היחידה שבה צלחתי את היום צ'יט ההוא עם ה- 3,000 קל' זה רק כי חלק מהאוכל שהכנסתי דרך הפה גם יצא באותה הדרך 🥷
אבל זו הייתה נפילה אחת, לפני חצי שנה. ומאז לא קרה שוב.
אני פשוט אוכל ואהנה כמו בנאדם נורמלי שאוכל ונהנה מבלי שזה יפוצץ אותו ברמה חולנית D:
כמה קשה זה כבר יכול להיות? D:
giphy.gif
 
חחחחח
אני חושבת שגם בהתפרעות הכי מופרעת שלי אני לא אצליח להגיע ל2,500 🤯
הסיבה היחידה שבה צלחתי את היום צ'יט ההוא עם ה- 3,000 קל' זה רק כי חלק מהאוכל שהכנסתי דרך הפה גם יצא באותה הדרך 🥷
אבל זו הייתה נפילה אחת, לפני חצי שנה. ומאז לא קרה שוב.
אני פשוט אוכל ואהנה כמו בנאדם נורמלי שאוכל ונהנה מבלי שזה יפוצץ אותו ברמה חולנית D:
כמה קשה זה כבר יכול להיות? D:
giphy.gif
בדיוק, תיהני, תתפרעי, אל תחשבי על קלוריות. תחשבי על הכיף שלך 😃
אחרי זה תחזרי לשגרה בכוחות מחודשים. פיתוח גוף/ פיתוח כוח/ ירידה באחוזי השומן אלה לא תהליכים שאמורים להרוג אותך, אפשר גם ליהנות בתהליך.. מבטיח לך שאני נהנה, ואני מחזיק במסת שריר גדולה ברוך השם (כפי שאת בטח כבר יודעת)
 
בדיוק, תיהני, תתפרעי, אל תחשבי על קלוריות. תחשבי על הכיף שלך 😃
אחרי זה תחזרי לשגרה בכוחות מחודשים. פיתוח גוף/ פיתוח כוח/ ירידה באחוזי השומן אלה לא תהליכים שאמורים להרוג אותך, אפשר גם ליהנות בתהליך.. מבטיח לך שאני נהנה, ואני מחזיק במסת שריר גדולה ברוך השם (כפי שאת בטח כבר יודעת)

חחח כן בלי עין הרעע 😆

אגב, תראו מה מצאתי:
הנה אני מלפני קצת פחות משנה 🤦‍♂️

upload_2020-5-28_18-46-43.png



מישו אמר הפרעת אכילה?
לפרוטוקול- היום אני 5 קילו יותר 🙄
 
אני=] עדכן/ה את הלוג ״לוג ללא ליגלוגים!״:

חג שבועות!

אוקייייי אז ככה!!!!!!!!!!!!11
קודם כל הלך מעולה. היה כיף חיים. נהנתי ממש! הייתי זקוקה לזה.

חמישי- הארוחה בערב הייתה מדהימה. אמנם התפוצצתי, אבל בקטע ממש טוב!! ביס מכל דבר, ולא ויתרתי אפילו על ביס מהקינוח 🙄
חושבת שהגעתי ל1,800-2,000 וחיה עם זה בשלום.

יום שישי עשיתי ספירה בהערכה גסה (ז"א שהערכתי +- מה אכלתי, והוספתי ספייר של 50 קל' לכל ארוחה, למקרה ולא חישבתי נכון.) הגעתי ל1,800.
ויצאתי להליכה דל 45 דק עם דודה שלי... היה ממש נחמד.

היום הייתי שבעה לאורך כל היום! חחח בחיי... אבל אכלתי בארוחות וזה... לפי החישוב שלי הגעתי ל1,400 + -


ו- יאלה! מחר 1,200.
כבר הכנתי לי תפריט.
שבוע ראשון יהיה קשה, ובטח אבכה מלא שאני רעבה ושאני סובלת ותרחמו עלי, ולמה הבאתי את זה על עצמי? ולמה אני צריכה את זה בכלל? ולמה בכ"ז המשקל תקוע? מה אני עושה לא נכון? וזה לא הוגן, ואולי אני אעלה בחזרה את הקלוריות? אולי אני אוריד אותן עוד? אולי אני אוסיף עוד אירובי? אעבוד חודש לניטרלי? או אעשה צ'יט? או אעבור לחיות על עינב ושני שקדים? - וכו' D:
אבל נעבור את זה! D:

אני מתכננת לתת בראש 🏋️
או ככה: 😣
נראה כבר 🙄

שבוע טוב!

קרא את שאר עדכון הלוג...
 
אני=] עדכן/ה את הלוג ״לוג ללא ליגלוגים!״:

נשברררררר ליייייייי המווווחחחח

היוש.

אז השבוע הייתי על 1,200.
הלך יותר סבבה משציפיתי.
השתדלתי לעשות אירובי 3 פעמים בשבוע, כהרגלי.
בחלק מהימים 'השלמתי' את הקלוריות, ובחלק השארתי, שיהיה ספייר.
אימוני כח לא עשיתי. חוץ מפעם אחת רגליים.
בסך הכל מבחינת חריגות - היו יומיים של 20-30 קל' חריגה, ויום אחד (אתמול) שאכלתי כמעט 1,500 כי הייתי ממש ממש פעילה, ורעבה בהתאם. אבל אם מסתכלים על ממוצע שבועי, ואם משקללים את הפעילות לאורך הימים, והספיירים שהשארתי בחלק מהימים, אז כן. שמרתי על 1,200. לגמרי.
פאקינ לגמרי.
מבחינת משקל - נצפתה ירידה של כ200 גרם בערך בתחילת השבוע.
והמשקל היה כמעט זהה לאורך כל השבוע, בלי עוד ירידה חוץ מה200 האלה.
וואלה לא חשדתי.

ואז,
או אז,
גיליתי
את האמת המרה
והמטומטמתתתתתתתת.

שפשוט החלפתי משקל ונשקלתי על החדש.
והמשקל הקודם תמיד מראה 200 גרם יותר.
אז בעצם לא ירדתי בכלל במשקללל!!!!!
נשקלתי הבוקר על שניהם, ומה שהיה נראה כמו ירידה מ 57.3 ל 57.1 (שתבינו עד כמה אני נואשת שאני נאחזת על קטנות שכאלה) היה לא יותר משקר אחד גדולללל.

ח.
ח. ח.
ח. ח. ח.

באלי להחליט ששבוע הבא מורידה ל1,100
אבל באלי גם לבכות,
ScaredOrdinaryAttwatersprairiechicken-mobile.jpg

קרא את שאר עדכון הלוג...
 
גרף התקדמות
Back
למעלה תחתית