אני אוהב את איך שזה נשמע.למה הוא אסון?
ולמה פואטי?
משורר=פואטי
אסון=תקופה כזאת
הנה קטע שיסביר את זה יותר טוב ממני, נכתב השבוע(אהבת את האירוניה?)
האהבות הכי כוזבות הן שהקשיחו את הלב.
הזכרונות הכי קשים הם שהשכיחו את הכאב.
הטעויות הכי גדולות בסוף הובילו ללמידה.
הנפילות הכי חדות רק שיפרו את העמידה.
כל אדם מוצלח נכשל יותר משהצליח.
אין דבר רע בלהפסיד אם בסוף אתה מרוויח.
*לא כל כך קשור, סתם דוחף קטעים שעולים לי once in a while.
אני חושב שנכון שתקראי זאת בלי קשר(: