להאמין. טיפשי או הדבר המתבקש מיצור תבוני?

[yujinius]

כי דת היא הדרך הקלה?😕

גם אני הבנתי שזה היה כוונתו, אך הדתיים לפי כל מדד שתרצה, אנשים עם חיים מאוד מורכבים, ובכלל לא טיפשים.

לפי התיאור שלו על אנשים דתיים, אתה בטח תצפה לחיים בלי מחוייבות, ואנשים שלא שואלים שאלות ולא רוצים לחקור.
אך בשטח, אנשים דתיים בחרו בחיים מלאי מחוייבות, והם אנשים שתמיד חוקרים ושואלים שאלות. והם בהחלט אנשים שידועים בפיקחותם גם כן.

לכן כל טיעון שמצייר את הדתיים כבחירה בדרך "נוחה", או גישה לא מושכלת ומחושבת, פשוט לא חי במציאות, ולא מכיר את הנושא שאנחנו דנים עליו.

כן זו הדרך הקלה. לא קלה בקטע של בלי מחוייבות, אלא בוא נגיד פשוטה, בלי אי וודאות, יש הלכה - עושים לפי ההלכה ולא צריך להתלבט, יש ספק מה ההלכה - שואלים את הרב והולכים לפי הפסיקה שלו.

 

[Yonatann]

כן זו הדרך הקלה. לא קלה בקטע של בלי מחוייבות, אלא בוא נגיד פשוטה, בלי אי וודאות, יש הלכה - עושים לפי ההלכה ולא צריך להתלבט, יש ספק מה ההלכה - שואלים את הרב והולכים לפי הפסיקה שלו.

כאן אתה מפספס, בענק. אי וודאות יש המון, אין אדם שאין לו ספקות בעניין התורני, וגם ספקות כמי לנהוג לפי איזה רב ללכת, כמה לשמור בין בשר לחלב וכו..

זה כמו שאני אגיד שלתכנן אימון עם ציוד של משקולות זה קל כי מה שעושים זה ״פשוט מרימים משקולות״

 

[yujinius]

כאן אתה מפספס, בענק. אי וודאות יש המון, אין אדם שאין לו ספקות בעניין התורני, וגם ספקות כמי לנהוג לפי איזה רב ללכת, כמה לשמור בין בשר לחלב וכו..

זה כמו שאני אגיד שלתכנן אימון עם ציוד של משקולות זה קל כי מה שעושים זה ״פשוט מרימים משקולות״

לא, זה כמו שתגיד לי לתכנן אימון עם מאמן, זה קל כי מה שהמאמן אומר זה מה שעושים.

 

[iliadim]

כן זו הדרך הקלה. לא קלה בקטע של בלי מחוייבות, אלא בוא נגיד פשוטה, בלי אי וודאות, יש הלכה - עושים לפי ההלכה ולא צריך להתלבט, יש ספק מה ההלכה - שואלים את הרב והולכים לפי הפסיקה שלו.

לא נראה לי שדת זאת דרך קלה - המון מגבלות, המון כללים. לגבי ספקות - אם יש לך שאלה ותשובה של רב לא מספקת אותך , מה עושים? חוזרים בתשובה או מקבלים תשובה שניתנה? זה לא קל ברמה אישית.
אני אישית לא הייתי מסוגל לחיות ככה ( לא ניסיתי).

 

[kotzer]

גם אני הבנתי שזה היה כוונתו, אך הדתיים לפי כל מדד שתרצה, אנשים עם חיים מאוד מורכבים, ובכלל לא טיפשים.

לפי התיאור שלו על אנשים דתיים, אתה בטח תצפה לחיים בלי מחוייבות, ואנשים שלא שואלים שאלות ולא רוצים לחקור.
אך בשטח, אנשים דתיים בחרו בחיים מלאי מחוייבות, והם אנשים שתמיד חוקרים ושואלים שאלות. והם בהחלט אנשים שידועים בפיקחותם גם כן.

לכן כל טיעון שמצייר את הדתיים כבחירה בדרך "נוחה", או גישה לא מושכלת ומחושבת, פשוט לא חי במציאות, ולא מכיר את הנושא שאנחנו דנים עליו.

הדת היא בהחלט בחירה נוחה, גם אם היא דורשת קורבנות (תרתי משמע).
הנפש האנושית כמהה להרבה דברים, ביניהם: הבנה של מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים, מסגרת, שגרה, טקסים, תחושת שייכות, ותחושה שיש מי שדואג לנו.
דת נותנת לך את כל אלה בלי לבקש הרבה בתמורה. רוב המצוות הן טקסיות ושגרתיות, כלומר אתה מבצע מה שאתה צריך מתי שאתה צריך בצורה קבועה, אז אולי זה מתנגש עם חופש לפעמים, אבל רק במקומות בהם חופש הן אופציה. בתקופות שבטיות לא הייתה לך אופציה אחרת, או שחיית לפי דת או כלום, ככה שהן מילאו חיים שלמים ללא בעיה. היום אתה צריך לעקוב אחרי מצוות תוך כדי שאתה מפתל את דרכך בעולם שהולך לרוב כנגד המצוות, ופה הקושי האמיתי.

בקיצור, הרציונל להאמין בסיפור נעוצה לא בחפירות ארכיולוגיות, או התפיסה המודרנית של העולם. אלא במסורת שנותנת הסתברות לא פשוטה. ורווח לעומת הפסד.

הרציונל הוא לא הסתברות, הוא לא נעוץ בהיגיון. אם הסתברות הייתה גורם מפתח אז אנשים היו מחשבים מה ההסתברות שמה שמגובה עובדתית הגיוני יותר ממה שמגובה במסורת, זה לא דורש הרבה מחשבה, אבל זה כן דורש ראיה רחבה יותר של הדברים.
הרציונל הוא הדברים שציינתי קודם, ושהמסורת מגיעה קודם כל, ובונים עליה עקרונות בסיסיים, כמו מה הסיכוי שמה שאנחנו מאמינים בו אפשרי, ובאמת, מי שלא מוצא את אותו סיכוי, עוזב את הדת, וזה לא בגלל שפשוט הוא לא למד מספיק דת.

הוכחה היא לא בהכרח בממצאים ארכיולוגים, אלא גם בטיעונים. טיעון מתמטי או מסורת שנישמרה למרות הקשיים הם כם גם הוכחה. אבל כמו כל הוכחה, היא יכולה להיראות הגיונית לאנשים רבים, אך לא מקובלת לאחרים.

אני מסכים איתך שאי אפשר לשלול לחלוטין משהו עד שלא תמצא הוכחה נגדית, אבל החיפוש של אותה הוכחה ואי מציאה שלה פשוט מוריד יותר ויותר את ההסתברות שאותה טענה היא אמת. תעשה עם המידע הזה מה שאתה רוצה, אבל כמו שאמרתי, הסתברות לא משחקת פה תפקיד, ולכן לעולם האמונה היא לא משמעותית.
ורק כדי להבין, האם ראיות לכך שחלק מסיפורי התנ"ך לא מקורם בעם היהודי, אלה לא הוכחות נוגדות?

 

[yujinius]

לא נראה לי שדת זאת דרך קלה - המון מגבלות, המון כללים.

לא קלה בקטע של בלי מחוייבות, אלא בוא נגיד פשוטה

לגבי ספקות - אם יש לך שאלה ותשובה של רב לא מספקת אותך , מה עושים? חוזרים בתשובה או מקבלים תשובה שניתנה? זה לא קל ברמה אישית.

ממה שיצא לי לראות ולשמוע, הולכים לפי התשובה של הרב בכל מקרה (לא בטוח איך בוחרים רב והכל). לא קל ברמה האישית אבל הכל ברור.
נזכרתי בשיעורי ביולוגיה (או טבע כמו שקראו לזה) בבי"ס יסודי דתי שלמדתי בו, כמה פעמים אני זוכר שהתשובה של המורה לשאלות של ילדים סקרנים (למה זה ככה ולמה זה ככה) הייתה "כי ככה הקב"ה יצר אותנו". אחלה הסבר כשלא יודעים לענות סה"כ

 

[iliadim]

ממה שיצא לי לראות ולשמוע, הולכים לפי התשובה של הרב בכל מקרה (לא בטוח איך בוחרים רב והכל). לא קל ברמה האישית אבל הכל ברור.

האם תוכל כל החיים לקבל הוראות שלא תמיד אתה מסכים ? עבודה אפשר להחליף, אפשר לפרוש מצבא, אפשר להתגרש. דת לא מחליפים בכזאת קלות

 

[kotzer]

האם תוכל כל החיים לקבל הוראות שלא תמיד אתה מסכים ? עבודה אפשר להחליף, אפשר לפרוש מצבא, אפשר להתגרש. דת לא מחליפים בכזאת קלות

החיים היו באמת הרבה יותר קלים אם יכולנו לעשות רק מה שאנחנו רוצים בקלות ובלי לשאת בתוצאות.
דת לרוב תיתן יותר תשובות משאלות, וגם אם התשובות הן לא תמיד אמת, זה מנחם "לדעת"

 

[elchonon]

כן זו הדרך הקלה. לא קלה בקטע של בלי מחוייבות, אלא בוא נגיד פשוטה, בלי אי וודאות, יש הלכה - עושים לפי ההלכה ולא צריך להתלבט, יש ספק מה ההלכה - שואלים את הרב והולכים לפי הפסיקה שלו.

צריך לחשוב ולחשבן כל צעד בחיים. אני מבין שאתה לא מכיר מקרוב חיים דתיים, אבל נגיד באמצע השבת מישהו קילף גזר עם מקלף, ואתה זוכר שכתוב שמי שבטעות חילל שבת, אסור להנות מהמאכל, ואתה יודע שיש מאכלים שפוסקים מסוימים מתירים לקלף במקלף, אבל אתה לא זוכר איזה מאכלים, והאם הלכה נפסקת כמו אותם פוסקים, והאם מותר לאכול את הגזר אחרי שבת. תוך שניה אתה מוצא את עצמך מדפדף בספרים ומחפש את ההלכה (זה דוגמה שבקלות קורה במשפחה דתית). לא תמיד אתה יכול פשוט לשאול רב, ולא תמיד קל לוותר על מה שאתה רוצה. תחשוב על הרצון לשתף את הבן זוג במה שקרה בעבודה, אבל צריך לחשוב איך לסנן את כל הלשון הרע, זה לא פשוט לזכור את כל פרטי לשון הרע, מה מותר לספר ואיך, אתה באמת תרים טלפון לרב לספר לו את הסיפור ולשמוע מה מזה לשון הרע?

אני רוצה לתת כוסות מים לעובד לא דתי או אורח לא דתי בבית שלי, ואני יודע שהוא לא יברך, האם מותר לי להציע לו מים? ואיך? זה לא פשוט או קל בכלל, זה משחק שח מט שאינו נגמר.
היא קלה כמו שאימונים זה קל.

לא, זה כמו שתגיד לי לתכנן אימון עם מאמן, זה קל כי מה שהמאמן אומר זה מה שעושים.

זה כמו להגיד שלהתאמן עם מאמן זה יותר קל מלא להתאמן בכלל. והמאמן נותן אימון מורכב לכל רגע בחיים שדורשת ידע עצום, והוא לא תמיד זמין ואף פעם לא נמצא לידך. אתה צריך להתקשר או להגיע אליו, אז אתה חייב לפתור שאלות מהרגע להרגע לבד.

דת היא בהחלט בחירה נוחה, גם אם היא דורשת קורבנות (תרתי משמע).
הנפש האנושית כמהה להרבה דברים, ביניהם: הבנה של מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים, מסגרת, שגרה, טקסים, תחושת שייכות, ותחושה שיש מי שדואג לנו.
דת נותנת לך את כל אלה בלי לבקש הרבה בתמורה. רוב המצוות הן טקסיות ושגרתיות, כלומר אתה מבצע מה שאתה צריך מתי שאתה צריך בצורה קבועה, אז אולי זה מתנגש עם חופש לפעמים, אבל רק במקומות בהם חופש הן אופציה. בתקופות שבטיות לא הייתה לך אופציה אחרת, או שחיית לפי דת או כלום, ככה שהן מילאו חיים שלמים ללא בעיה. היום אתה צריך לעקוב אחרי מצוות תוך כדי שאתה מפתל את דרכך בעולם שהולך לרוב כנגד המצוות, ופה הקושי האמיתי

כמו שציינתי, לחיים דתיים יש יתרונות רבות, אבל זה לא הסיבה שאני רואה אנשים נהיים דתיים.

הרציונל הוא לא הסתברות, הוא לא נעוץ בהיגיון. אם הסתברות הייתה גורם מפתח אז אנשים היו מחשבים מה ההסתברות שמה שמגובה עובדתית הגיוני יותר ממה שמגובה במסורת, זה לא דורש הרבה מחשבה, אבל זה כן דורש ראיה רחבה יותר של הדברים.
הרציונל הוא הדברים שציינתי קודם, ושהמסורת מגיעה קודם כל, ובונים עליה עקרונות בסיסיים, כמו מה הסיכוי שמה שאנחנו מאמינים בו אפשרי, ובאמת, מי שלא מוצא את אותו סיכוי, עוזב את הדת, וזה לא בגלל שפשוט הוא לא למד מספיק דת.

המדע לא סותר את הדת. אבל לא אפתח את זה שוב.
לא ראיתי כמעט בכלל יוצאים בשאלה שחקרו ולא האמינו. זה בדרך כלל אנשים לא יציבים נפשית (גם חלק חוזרים בתשובה), או אנשים שרוצים חיים קלים.

ממה שיצא לי לראות ולשמוע, הולכים לפי התשובה של הרב בכל מקרה (לא בטוח איך בוחרים רב והכל). לא קל ברמה האישית אבל הכל ברור.
נזכרתי בשיעורי ביולוגיה (או טבע כמו שקראו לזה) בבי"ס יסודי דתי שלמדתי בו, כמה פעמים אני זוכר שהתשובה של המורה לשאלות של ילדים סקרנים (למה זה ככה ולמה זה ככה) הייתה "כי ככה הקב"ה יצר אותנו". אחלה הסבר כשלא יודעים לענות סה"כ

כי לא יודע או ככה הטבע החליט זה תשובה מנומקת וברורה?

 

[yujinius]

תוך שניה אתה מוצא את עצמך מדפדף בספרים ומחפש את ההלכה

בוא נגיד פשוטה, בלי אי וודאות, יש הלכה - עושים לפי ההלכה ולא צריך להתלבט

אז אנחנו מסכימים בעצם.

לא תמיד קל לוותר על מה שאתה רוצה

זה לא פשוט או קל בכלל,

לא קלה בקטע של בלי מחוייבות

לא תמיד אתה יכול פשוט לשאול רב

אני בטוח שאתה יודע טוב מאוד על העניין של אם יש ספק מה ההלכה אז שואלים רב והפסיקה שלו היא קובעת (שוב, אני לא בטוח לפי מה בוחרים עם איזה רב ללכת).

 

[kotzer]

כמו שציינתי, לחיים דתיים יש יתרונות רבות, אבל זה לא הסיבה שאני רואה אנשים נהיים דתיים.

אנשים לרוב פונים לדת כשהם מרגישים שהחיים שלהם לא יציבים, במשבר, או שהם פשוט מחפשים הכוונה בחיים, בין אם זה מצורך או רצון.
לרוב הפניה לדת לא תהיה מסיבה לוגית, אלא מסיבה רוחנית כזו או אחרת, אבל שכן עונה על הקריטריונים שציינתי קודם.

המדע לא סותר את הדת. אבל לא אפתח את זה שוב.

לא מתכוון גם לפתוח את הדיון מחדש, אני רק טוען שאמונה לא קשורה להסתברות והסברים לוגיים, היא מספקת אספקט רוחני יותר מכל דבר אחר

לא ראיתי כמעט בכלל יוצאים בשאלה שחקרו ולא האמינו. זה בדרך כלל אנשים לא יציבים נפשית (גם חלק חוזרים בתשובה), או אנשים שרוצים חיים קלים.

זה נשמע לי מעט סטיגמטי, שאדם צריך להיות עצלן או מעורער בנפשו כדי לעזוב את הדת (אם לא נתייחס ליוצאים מן הכלל).
דת דורשת רצון להאמין בה ומחוייבות מסויימת, זה פשוט לא מתאים לכולם, במיוחד אם הם לא רואים בדת כאמת

 

[yujinius]

לא ראיתי כמעט בכלל יוצאים בשאלה שחקרו ולא האמינו. זה בדרך כלל אנשים לא יציבים נפשית

🤦‍♂️

 

[elchonon]

אז אנחנו מסכימים בעצם.

לא, כי ההלכה בכלל לא פשוטה. צריך קודם לברר מה היא, איך אוחזים, ואז להתגבר על הרצון ללכת בשרירות הלב.

אני בטוח שאתה יודע טוב מאוד על העניין של אם יש ספק מה ההלכה אז שואלים רב והפסיקה שלו היא קובעת (שוב, אני לא בטוח לפי מה בוחרים עם איזה רב ללכת).

יש לנו 613 מצוות בתורה ועוד אלפי דרבנן. כל רגע ביום יש הלכה אחרת. ולכל הלכה יש פרטי פרטים, ויש לנו גם מנהגי עדות שונים ומחלוקות רבנים. כל רגע ביום יש דברים לזכור, ותוסיף לזה סיטואציות שקורות ביום יום, כמו בטעות לחתוך בצל עם סכין בשרי ולבשל אותו בסיר חלבי, יש הבדל בין בצל לשאר ירקות בגלל החריפות שלו. אתה תתקשר כל רגע לרב? גם לא יש חיים. אני מתקשר לרב שלי פעם בחודש בשביל שאלות באמת מורכבות, את השאר אני צריך למצוא ולענות לבד, ואני גם פוסק עבור המשפחה הקרובה שלי, ואני אפילו לא פוסק הלכה מוסמך, רק דתי רגיל.

כל דתי הוא גם רב לעצמו במידה מסוימת, השאלות שמגיעות לרב הם בדרך כלל שאלות הרבה יותר מורכבות שלא משנה מה שתבחר אתה עושה סוג של טעות. בעיקר בנושאי השקפה, נידה בשר וחלב אבל גם בכל תחום.

הגיע אלי מתאמן פעם שאמר שהוא רוצה להתאמן אצלי אבל הוא לא צריך את ההדרכה שלי, הסתקרנתי ושאלתי אותו מניין הוא יודע להתאמן? הוא אמר לי שהוא באופן טבעי אדם חזק, והוא מצליח לכופף ברזלים קשים, אז הוא הולך להשתמש באותו עיקרון באימונים. הוא פשוט יניח את המשקל הכי כבד שהוא יכול להרים, והוא ירים אותו פעם אחת וזהו, וכל יום הוא יוסיף במשקל. ככהאתה ניגש לדת, כאילו שזה כזה פשוט.

הפרקטיקה מראה לנו שכדי להיות טוב בפאוורליפטינג, צריך לקחת בחשבון תזונה, שינה התאוששות ותוכנית אימונים מחושבת מאוד מלבד הגישה המנטלית והנפשית.

דת היא הרבה יותר מורכבת מפשוט חוקים שתשאל את הרב ותבצע. יש כן מערכת מחושבת, עם דרישה מכל אדם דתי להיות רב בעצמו, עם הוראות לכל דבר בחיים. אני דתי כל החיים שלי, למדתי תורה והלכה כל החיים שלי, ובהתמסרות כל היום מהרגע שקמתי עד שישנתי כמה שנים טובות (היו שנים יותר והיו פחות) אני מדבר על לקום מהמיטה מיד לבית מדרש וללמוד עד הלילה ולהירדם עם ספר ביד. ואני לא דתי מיוחד או שונה, ואני גם לא רב או פוסק אפילו. מדובר בנושא יותר מורכב מכל מה שאתה מכיר כנראה.

אנשים לרוב פונים לדת כשהם מרגישים שהחיים שלהם לא יציבים, במשבר, או שהם פשוט מחפשים הכוונה בחיים, בין אם זה מצורך או רצון.
לרוב הפניה לדת לא תהיה מסיבה לוגית, אלא מסיבה רוחנית כזו או אחרת, אבל שכן עונה על הקריטריונים שציינתי קודם.

אני כנראה מכיר יותר חוזרים בתשובה מכל אחד אחר בפורום הזה, גדלתי סביבם כל חיי, ואני מכיר אותם היטב. תבקר פעם בישיבה לחוזרים בתשובה (אחרי שתבקר אצל חרדים שכבר ציינתי בעבר שאתה לא מכיר אותם מספיק) ותיווכח בטעות שלך.

🤦‍♂️

זה נשמע לי מעט סטיגמטי, שאדם צריך להיות עצלן או מעורער בנפשו כדי לעזוב את הדת (אם לא נתייחס ליוצאים מן הכלל).
דת דורשת רצון להאמין בה ומחוייבות מסויימת, זה פשוט לא מתאים לכולם, במיוחד אם הם לא רואים בדת כאמת

שוב, אתה מוזמן לבוא איתי לשכונה החרדית בה גדלתי, אנחנו ביחד ננפץ את הסטיגמות שהכרת, אפגיש אותך עם היוצאים בשאלה ותחליט אתה בעצמך.
ישבתי פעם עם קרוב משפחה יוצא בשאלה שעכשיו מתחזק, והוא אמר לי (בעודו בשאלה) שהוא ישב על ספסל עם החברים האחרים שבשאלה, והם דיברו בינהם, וזה היה מאוד מעניין להם לגלות של90% מהם היה הפרעת מניה דפרסיה, הפרעה שמתאפינת פעמים רבות בשינויי חיים דרסטית.

רוב החברים האישיים שלי בשאלה הודו בפה מלא שהם לא בחרו בדרך הזאת בחשיבה עמוקה, אלא ממקום רגשי ורצון להשתחרר.

דת דורשת רצון להאמין בה ומחוייבות מסויימת, זה פשוט לא מתאים לכולם, במיוחד אם הם לא רואים בדת כאמת

זה כמו להגיד שאימונים לא מתאימים לכולם. לאכול דורש לעיסה ובליעה, זה לא מתאים לכולם.
אם זה אמת זה מתאים לכולם. פה הדיון האם זה בעיניך אמת. אבל בעיני שזה אמת, אין אדם שזה לא מתאים לו.

 

[kotzer]

אני כנראה מכיר יותר חוזרים בתשובה מכל אחד אחר בפורום הזה, גדלתי סביבם כל חיי, ואני מכיר אותם היטב. תבקר פעם בישיבה לחוזרים בתשובה (אחרי שתבקר אצל חרדים שכבר ציינתי בעבר שאתה לא מכיר אותם מספיק) ותיווכח בטעות שלך.

אני מוכן להתערב איתך שכמעט כל מקרה של חזרה בתשובה נצליח לקטלג בצורה כזו או אחרת בקריטריונים שציינתי קודם. ברור שהחיים מורכבים ולא הכל שאלות פשוטות, אבל בסופו של דבר הרוב המוחלט פונה לדעת בגלל שבראשיתו יש משהו מהקריטריונים האלה.
בוא תספר לי למשל על דוגמאות שאתה חושב שלא נכנסות לקריטריונים האלה.
בסופו של דבר דת פונה לרגש ולא להיגיון, וגם אם זה נראה שבנאדם פונה לדת כי הוא חושב שהיא הדבר ההגיוני ביותר, זה כי הוא מחפש את הדרך שמסתדרת הכי טוב עם הרוחניות שלו

זה היה מאוד מעניין להם לגלות של90% מהם היה הפרעת מניה דפרסיה, הפרעה שמתאפינת פעמים רבות בשינויי חיים דרסטית.

מניה דפרסיה היא לא נפש מעורערת, זו הפרעה שיש להמון אנשים באוכלוסיה, דתית ולא דתית והם כולם בריאים בנפשם, אבל עם בעיות שלא משפיעות על שיקול הדעת. מעניין אותי גם לדעת האם הם מאובחנים קלינית, או שהם סתם איבחנו את עצמם. הרוב המוחלט של האנשים שטוענים שיש להם מאניה דפרסיה איבחנו את עצמם, וכולנו יודעים כמה זה אמין.

רוב החברים האישיים שלי בשאלה הודו בפה מלא שהם לא בחרו בדרך הזאת בחשיבה עמוקה, אלא ממקום רגשי ורצון להשתחרר.

לא הכל חייב להיות חשיבה עמוקה, אם אתה לא מאמין במשהו שדורש אמונה אז אין סיבה שתרגיש מחוייב לאותו דבר, למה שהם יקריבו למשהו שהם לא מאמינים בו

זה כמו להגיד שאימונים לא מתאימים לכולם. לאכול דורש לעיסה ובליעה, זה לא מתאים לכולם.
אם זה אמת זה מתאים לכולם. פה הדיון האם זה בעיניך אמת. אבל בעיני שזה אמת, אין אדם שזה לא מתאים לו.

לא לכולם מתאים פאוורליפטינג באמת.
ואני מסכים איתך, אם זה אמת זה מתאים לכולם, אבל אם משהו דורש אמונה כדי להיות אמיתי הוא לא אמת מוחלטת, אלא אמת אישית, וזה סובייקטיבי ולא בהכרח נכון תמיד. כמו שנתתי דוגמא קודם, זריחת השמש בבוקר לא מחייבת אמונה אישית, גם אם אני אאמין בהפך זה עדיין יקרה. דת לעומת זאת מחייבת אמונה, ולכן האם היא אמת לאותו אדם היא סובייקטיבית

 

[TylerDurdenXx]

דת היא הרבה יותר מורכבת מפשוט חוקים שתשאל את הרב ותבצע. יש כן מערכת מחושבת, עם דרישה מכל אדם דתי להיות רב בעצמו, עם הוראות לכל דבר בחיים. אני דתי כל החיים שלי, למדתי תורה והלכה כל החיים שלי, ובהתמסרות כל היום מהרגע שקמתי עד שישנתי כמה שנים טובות (היו שנים יותר והיו פחות) אני מדבר על לקום מהמיטה מיד לבית מדרש וללמוד עד הלילה ולהירדם עם ספר ביד. ואני לא דתי מיוחד או שונה, ואני גם לא רב או פוסק אפילו. מדובר בנושא יותר מורכב מכל מה שאתה מכיר כנראה.

אל תטעה לחשוב שמה שאתה מתעסק בו הוא המורכב ביותר, לא פעם כבר ראינו כיצד אתה מפריז בהערכתך לתחומים שאתה עוסק בהם.

יש תחומים הרבה הרבה יותר מורכבים מללמוד גמרא.

 

[kotzer]

הנה גם סרטון מעניין שמדבר על האם אפשרי שהעולם נוצר כמו שהוא בצורה רנדומלית או לא

 

[שיר1]

סתם שאלה קטנה וסקרנית, מה ההסבר החילופי המתקבל על הדעת להמצאותו של הסיפור הזה, בהתחשב בכך שלא מופיע בשום מקום תיאור של גילוי מחודש של ההסטוריה, או העברת הסיפור דרך אדם יחיד או קבוצה קטנה וכן עוברת במסורת השלשלת המדויקת כולל שמות של העברת המסורת?
אם היה מישהו שבא ומכר את הסיפור זה היה אמור להיות מוזכר איפשהו באותה מסורת עצמה, לא?
(דברים ש"התגלו" לפתע ביהדות לרוב ברור מה המקור שלהם (אמיתי או שקרי אפשר לדון בזה) ומתי קרתה ההתגלות, וכך גם בדתות אחרות למיטב ידיעתי הדלה)

 

[kotzer]

סתם שאלה קטנה וסקרנית, מה ההסבר החילופי המתקבל על הדעת להמצאותו של הסיפור הזה, בהתחשב בכך שלא מופיע בשום מקום תיאור של גילוי מחודש של ההסטוריה, או העברת הסיפור דרך אדם יחיד או קבוצה קטנה וכן עוברת במסורת השלשלת המדויקת כולל שמות של העברת המסורת?
אם היה מישהו שבא ומכר את הסיפור זה היה אמור להיות מוזכר איפשהו באותה מסורת עצמה, לא?
(דברים ש"התגלו" לפתע ביהדות לרוב ברור מה המקור שלהם (אמיתי או שקרי אפשר לדון בזה) ומתי קרתה ההתגלות, וכך גם בדתות אחרות למיטב ידיעתי הדלה)

במהלך יצירת ממלכת יהודה שבטים פזורים של העם היהודי התאחדו לממלכה אחת, כנראה שבטים שונים החזיקו באוסף סיפורים שונה בחלקו ודומה בחלקו, אך שתמיד התייחסו לאותו עם. האיחוד של הסיפורים (שהיה הדרגתי) יצר רצף היסטורי אחיד, אך בפועל הוא בנוי מחתיכות של סיפורים.
בהמשך הסיפורים אוגדו לספר אחד שהוא התנ"ך, ותכלס אנחנו יכולים להבטיח אחידות בצורת הסיפור של אותם סיפורים רק מהרגע שהתנ"ך נכתב, אין לנו דרך להוכיח שהייתה אחידות לפני זה

 

[Yoss]

הנה גם סרטון מעניין שמדבר על האם אפשרי שהעולם נוצר כמו שהוא בצורה רנדומלית או לא

רק תשים לב שאת כל הפעולות הוא מתחיל אז יש גורם ראשוני להכל

 

[kotzer]

רק תשים לב שאת כל הפעולות הוא מתחיל אז יש גורם ראשוני להכל

זו שאלה שנכון לכרגע היא פילוסופית, כי אתה לא יכול להוכיח כלום לכאן או לכאן