על מה מדובר?יאפ
מאיפה לדעתך הגיע הכינוי "תנאים"?
עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
על מה מדובר?יאפ
מאיפה לדעתך הגיע הכינוי "תנאים"?
בית מדרש מלא תלמידים, עוזר של הרב חוזר בע"פ על המשנה, והרב אומר את ההלכות הקשורות למשנה.על מה מדובר?
תקן אותי אם אני טועה, אבל אתה מדבר על תקופה שהייתה באיזור המאה הראשונה והשניה לספירה, 1000 שנה אחרי התקופה שאני מדבר עליהבית מדרש מלא תלמידים, עוזר של הרב חוזר בע"פ על המשנה, והרב אומר את ההלכות הקשורות למשנה.
תנא= שנה (מלשון שנה וחזר)
נכון, אבל גם לאחר מכן התקיים נוהל דומה בתקופת האמוראים, ולפני התנאים היו "בני הנביאים", הם לא באמת היו הבנים של הנביא אלא למדו ממנו תורה (לא בעזרת נבואה).באיזור המאה הראשונה והשניה לספירה
כמו שכבר הבנת אני לא מדבר על אחרי, אלא על לפני.נכון, אבל גם לאחר מכן התקיים נוהל דומה בתקופת האמוראים, ולפני התנאים היו "בני הנביאים", הם לא באמת היו הבנים של הנביא אלא למדו ממנו תורה (לא בעזרת נבואה).
שורה תחתונה, גם בתקופת התנ"ך עצמה (לפנה"ס) צורת הלמידה היית בקבוצות וגם בבית מדרש, כמו האיום של חזקיה.
חד משמעית, ולכן גם רבי יהודה הנשיא העלה על כתב את התורה שבעל פה.מספיקים כמה דורות של מחסור בלמידה ראויה בתחילת המסורת
והם אחראים על העברת המסורת, אמנם לא מדובר בכל העם (למרות שהיו תקופות שכן ע"ע איום חזקיה), אבל עדיין היו לומדים, גם כיום זה עובד ככה...הוא קבוצות של "עילויים"
רבי יהודה הנשיא חי במאה הראשונה לספירה, אולי המעשים שלו חשובים, אבל זה כמו לשים קונדום כשלילד שלך יש בר מצווה, מעט מדי ומאוחר מדי.חד משמעית, ולכן גם רבי יהודה הנשיא העלה על כתב את התורה שבעל פה.
והשאלה המתבקשת היא מתי צצו הקבוצות הראשונות ומה היה היקף הלימוד.הם אחראים על העברת המסורת, אמנם לא מדובר בכל העם (למרות שהיו תקופות שכן ע"ע איום חזקיה), אבל עדיין היו לומדים, גם כיום זה עובד ככה
נכון, אבל זה לא היה כך, כבר לאחר מתן תורה כל אחד מעם ישראל חזר ביחד עם כולם ארבע פעמים על התורה (לא רק מה שאתה מכיר כ"תורה", אלא גם על התושב"ע).רבי יהודה הנשיא חי במאה הראשונה לספירה, אולי המעשים שלו חשובים, אבל זה כמו לשים קונדום כשלילד שלך יש בר מצווה, מעט מדי ומאוחר מדי.
בשלב הזה זה רק לקבע את מה שידוע לאותו רגע ולא להתחלה.
והשאלה המתבקשת היא מתי צצו הקבוצות הראשונות ומה היה היקף הלימוד.
כי תסכים איתי שאם האירוע נגיד התקיים היום, ורק עוד 200 שנה יבוא המורה הראשון, זה בידיוק הזמן שבו הסיפור מתחיל להתעוות ולשנות צורה, בידיוק כמו מה שקרה בנצרות, ואם מגיע מישהו רק אחרי 200 שנה, אז זה כבר מאוחר מכדי לעשות סדר בעניין
רבי יהודה, לא כתב את המשנה לאחר שהיו בעיות במסורת, הוא הקדים תרופה למכה...מה יותר קל ללמוד ממשהו כתוב, או לשנן הכל בע"פ?רבי יהודה הנשיא חי במאה הראשונה לספירה, אולי המעשים שלו חשובים
אוקי, וזו טענה שדורשת סימוכין, יש לך ראיה אובייקטיבית לנושא? משהו שאפשר לאמת בדרך כלשהינכון, אבל זה לא היה כך, כבר לאחר מתן תורה כל אחד מעם ישראל חזר ביחד עם כולם ארבע פעמים על התורה (לא רק מה שאתה מכיר כ"תורה", אלא גם על התושב"ע).
איך אתה יודע שהוא לא הגיע כבר אחרי המכה? אחרי הכל, 1400 שנה זה לא מעט זמן לטעויות עד שהוא הגיע. טעות יכלה להסתובב 1000 שנה, זה המון זמן, וכבר אחרי 1000 שנה של טעות אין מי שיערער על אותה טעותרבי יהודה, לא כתב את המשנה לאחר שהיו בעיות במסורת, הוא הקדים תרופה למכה...מה יותר קל ללמוד ממשהו כתוב, או לשנן הכל בע"פ?
כל דור מגבה את הדור הקודם, קצת דומה למשחק "יצאתי לטיול ולקחתי איתי..."- ולכל הדבר הזה אני קורא מסורת, תחשוב על שרשרת שכל חוליה קשורה לחוליה הקודמת ולחוליה הבאה בתור...אוקי, וזו טענה שדורשת סימוכין, יש לך ראיה אובייקטיבית לנושא? משהו שאפשר לאמת בדרך כלשהי
איך אתה יודע שהוא לא הגיע כבר אחרי המכה? אחרי הכל, 1400 שנה זה לא מעט זמן לטעויות עד שהוא הגיע. טעות יכלה להסתובב 1000 שנה, זה המון זמן, וכבר אחרי 1000 שנה של טעות אין מי שיערער על אותה טעות
זו לא ראיה אובייקטיבית. זו גם טענה לא נכונה, כי אף דור לא מאמת את קודמיו, אף דור לא הלך ובדק האם מה שנאמר לו נכון, אז כל דור רק נהיה יותר ויותר בור בנושא, כי הוא רחוק יותר ויותר מהאירוע, וכמות הראיות שיש לו בנושא לא משתנה, ככה שהוא מסתמך על פחות ופחות ראיות אובייקטיביות - הקונטקסט של אותו סיפור מתרחק ממנו יותר ויותרכל דור מגבה את הדור הקודם, קצת דומה למשחק "יצאתי לטיול ולקחתי איתי..."- ולכל הדבר הזה אני קורא מסורת, תחשוב על שרשרת שכל חוליה קשורה לחוליה הקודמת ולחוליה הבאה בתור...
מסכים, אבל רק כאשר הטלפון שבור הוא עם אדם אחד כל דור, או במקרה שלנו כמה בודדים, אבל שוב זה לא המקרה.זו לא ראיה אובייקטיבית. זו גם טענה לא נכונה, כי אף דור לא מאמת את קודמיו, אף דור לא הלך ובדק האם מה שנאמר לו נכון, אז כל דור רק נהיה יותר ויותר בור בנושא, כי הוא רחוק יותר ויותר מהאירוע, וכמות הראיות שיש לו בנושא לא משתנה, ככה שהוא מסתמך על פחות ופחות ראיות אובייקטיביות - הקונטקסט של אותו סיפור מתרחק ממנו יותר ויותר
אם אתה רוצה משחקים תשחק טלפון שבור, אחלה משחק שמראה שאי אפשר להסתמך רק על מה שנאמר מקודמיך, כי מספיקה טעות אחת קטנה שתיצור תאונת שרשרת של טעויות
כמו שאמרתי קודם, אין לך דרך לדעת שזה לא המקרה.מסכים, אבל רק כאשר הטלפון שבור הוא עם אדם אחד כל דור, או במקרה שלנו כמה בודדים, אבל שוב זה לא המקרה.
אם היית בעיה בהעברה, בו נניח בתקופת הנביאים, אז התנאים לא היו מתווכחים בניהם "מתי ראש השנה למעשר בהמה" אלא האם בכלל קיים דבר כזה, אם היית בעיה בתקופת התנאים, האמוראים לא היו מתווכחים בניהם "האם יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש", אלא האם יש דבר כזה להחזיר אבדה, וכו...כמו שאמרתי קודם, אין לך דרך לדעת שזה לא המקרה.
אין לך שום דרך לדעת האם לא נוצרו הרבה טלפונים שבורים ובסוף היה צריך לאחד אותם. ההיפך, יש לך אפילו ראיות שמצביעות בידיוק על זה (הבדלים בשמות של ההר, הבדלים בדרך סיפור השתלשלות האירועים), שנראה שכמה סיפורים אוחדו לכדי סיפור אחד קריא.
אתה גם לא יודע אם נוצרו הרבה טלפונים שבורים, והסיפור שאתה מכיר הוא רק אחד מהם ששרד את כל האסונות שעברו על העם היהודי, וכל שאר הסיפורים מתו עם האנשים שהאמינו בהם.
אני לא טוען שזה בהכרח מה שקרה, אל תבין לא נכון, אבל אני טוען שהאפשרות הזאת היא אפשרית בידיוק כמו האפשרות ששום דבר לא השתנה, אם לא יותר אפשרית, בגלל שזה הוא טבע הדברים, וכדי להראות שמשהו הלך כנגד הטבע, הוא דורש ראיות ואי אפשר להסתפק רק ב"אני חושב ככה".
שים לב שכל הטיעונים שלך, גם אלה שהגיוניים, נשענים על טענות לחלוטין חסרות ביסוס, וזה מגדל קלפים.
הטענה שהיו מי שהעבירו את הסיפור כראוי נשענת על הטענה שאותם אנשים קיבלו את הסיפור הנכון, וכאן יש לך חוליה חסרה, אתה לא יודע שזה המקרה. הטענה שאותם אנשים שהגיעו ללמד קיבלו מידע נכון מתבססת על הטענה שמהרגע הראשון כולם חזרו על הסיפור במדויק, טענה שלא מבוססת. יש לך הרבה חורים בסיפור
אני מדבר איתך בתקופות הקריטיות, בדורות מיד אחרי האירוע, מאות השנים מיד אחרי.אם היית בעיה בהעברה, בו נניח בתקופת הנביאים, אז התנאים לא היו מתווכחים בניהם "מתי ראש השנה למעשר בהמה" אלא האם בכלל קיים דבר כזה, אם היית בעיה בתקופת התנאים, האמוראים לא היו מתווכחים בניהם "האם יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש", אלא האם יש דבר כזה להחזיר אבדה, וכו...
גם אניאני מדבר איתך בתקופות הקריטיות, בדורות מיד אחרי האירוע, מאות השנים מיד אחרי.
וזה עוד בלי לקחת בחשבון שוב את הטיית ההישרדות, שאנחנו מכירים רק את הסיפורים ששרדו
אז או שאתה מתעלם בכוונה מהאופציה שפשוט לא הייתה שמירה הדוקה על העברת המסורת בתחילתה כמו שאתה רואה היום, או שאתה לא מצליח לראות את זה.גם אני
יש לך דוגמה?וגם היהדות הראתה שמסורת משתנה
לא יכול לקרות...בלי שאף אחד אפילו ידע על השינוי
הזרמים השונים ביהדות ואפילו פרשנויות שונות של הפסוקים השונים הם הבדלים במסורת (להבדיל מהבדלים בתוכן המסורת).יש לך דוגמה?
למה לא? איזה מנגנון בטיחות מבטיח ב-100% שזה לא אפשרי?לא יכול לקרות...
לא הבנתי....הזרמים השונים ביהדות ואפילו פרשנויות שונות של הפסוקים השונים הם הבדלים במסורת (להבדיל מהבדלים בתוכן המסורת).
אבל אלה שינויים על תוכן חקוק בסלע, ברגע שיש לך את התנ"ך השינויים התרחשו עליו, אבל לפניו אין לנו הבטחה שהתוכן היה קבוע.
כי כל דור מבוסס על הדור הקודם, זה כמו שבלי ללמוד טוב חיבור וחיסור אתה לא יכול לעשות כפל וחילוק, ואם אין לך כפל וחילוק אין לך חדו"א וכולמה לא? איזה מנגנון בטיחות מבטיח ב-100% שזה לא אפשרי?
תוכל לתת דוגמאות איפה אותו מנגנון עבד מחוץ ליהדות כדי לאמת את בטיחותו?