המסלול שלי.

[Yonatann]

התחלתי מאוד שמן, אוהב לעשות ספורט אבל המראה לא כזה עניין אותי. אמרתי שאני אתחיל קצת ספורט קצת לאכול יותר בריא. לקרוא פה ושם..
אתם בטח יודעים העסק הזה הוא מדרון חלקלק, לאט לאט מתמכרים לכושר, לאדרנלין לפאמפ והכול..

סה״כ אני מתאמן שנתיים - שנתיים וחצי. אני יודע שהתוצאות לא משהו, אני די שונא את הגוף שלי. אבל אמרתי שפעם נראתי כל כך רע אז הפער נהיה סבבה לפתוח אשכול ולשתף קצת.



אם למישהו יש טיפים להמשך אני ממש אשמח. כרגע אני מת על האימונים, בכלל לא מתקשה עם הקטע התזונתי, אבל שונא את העולם הזה. זה מוזר, אבל זה כל כך חשוב לי - וברגע שאני רואה איך שאני מתקדם לאט ביחס לחברים, איך אני נראה בלי חולצה בהשוואה לחברה שלא מתאמנים, זה אוכל אותי ממש.

 

[painandgain1]

א. התקדמות מצוינת, תותח!

ב. נתקלתי אתמול בסרטון הזה ואני חושב ששתי הנקודות הראשונות מאוד חשובות: גנטיקה ופער הציפיות

גנטיקה זה לא תירוץ לשבת בבית ולבכות על מר גורלך עם קופסת בן אנד ג'ריס אבל כן, יש אנשים עם גנטיקה יותר טובה ואנשים עם גנטיקה פחות טובה לתחום הזה, זה לא "פייר" אבל זאת המציאות אז תעשה את הכי טוב שלך.
לגבי פער הציפיות, אנחנו מוקפים בפילטרים ותמונה אחרי תמונה של אנשים שנראים יותר טוב מאיתנו ו/או חיים יותר טוב מאיתנו. קשה להתעלם מזה אבל גם זה חלק בלתי נפרד מהמציאות וחשוב מאוד לדעת לעשות את ההפרדה בין האינסטגרם למציאות ולהגדיר מטרות מציאותיות לעצמך.

ג. שמע אני לגמרי מבין אותך, אני מתאמן כ-7 שנים ואני רחוק שנות אור מלהראות כמו אחד שמתאמן 7 שנים בגלל המון שטויות שעשיתי, האגו הנפוח שהיה לי, פציעות, תרוצים ועוד אלף דברים שרק לאחרונה הבנתי שרק אני אחראי עליהם ב-100%. והייתי הרבה פעמים על סף ייאוש ופרישה.
אם יכלתי לחזור אחורה ולתת לעצמי טיפים:
1. לקחת מאמן, לפחות תכנית אימונים ומעקב קצר און-ליין.
2. לקחת דברים יותר לאט, מבחינה תזונה - בלי דיאטות יו-יו ובלי לחפש את הטרנד הבא ומבחינת אימונים - לשאוף להתקדמות ולהתאמן חזק אבל בלי שטויות ובלי להיות לחוץ על משקלים שאתה לא יכול להרים בבטחה ולהיפצע כל כמה חודשים.
3. לא להשוות את עצמי לאחרים.
4. לא להחליף תכנית כל חודש כי חודש אחד בא לי להיות "פאוורליפטר" וחודש אחרי זה "בודיבילדר".

אתה בכיוון הנכון ועשית אחלה התקדמות. אני מציע לך להתייעץ עם איש מקצוע כדי להחליט איך אתה לוקח את זה לשלב הבא בצורה הנכונה.

בהצלחה!

 

[Yonatann]

3. לא להשוות את עצמי לאחרים

זה החלק שגומר אותי, אני לא יכול. זה פשוט לא נשלט, בא חבר טוב שלך למכון ומבקש שאדגים לו איך עושים לחיצת חזה, קצת מדברים על משקל סטים וחזרות.. תוך חודשיים הוא עושה קפיצה של 25 kg ואני עדיין תקוע, מה גם שאני מאוד מתוסכל מהמבנה גוף שלי.

לא משנה מה הידיים שלי לא גדלות, והאגן רחב, ממש רחב.

אגב כן לקחתי מאמן, הייתי בייעוץ אישי פה 6 חודשים, זה מאוד עזר לי - אבל אחרי 6 חודשים אני מבין שאני עושה את הדברים נכון, ורק צריך להשקיע, (מלכתחילה לקחתי את הייעוץ כי הייתי מבואס קצת מהתוצאות אבל גם בייעוץ התקדמתי באותו הקצב - כנראה שיש כאלו שהם non responders. זה מה שאני שונא בעולם של כושר ותזונה, האהבה זה לאימונים עצמם.

 

[nlr666]

אני לא יכול.

אתה יכול
תבין שלכל אחד יש התקדמות כלשהי (לאחד זה יבוא בקלות ולשני ממש בקושי)
אל תיתן לזה לשבש לך את החשיבה

הוא עושה קפיצה של 25 kg ואני עדיין תקוע

תמיד יהיו חזקים ממך,מהירים ממך וגמישים ממך
תתקדם בקצב שלך שמתאים לך

ואני מדבר מנסיון של כמה סוגי ספורט..

והאגן רחב, ממש רחב.

ברוך הבא למועדון
תנצל את זה לטובתך (בסקוואט זה ממש עוזר לי וגם בBJJ )

וסתם שתדע,אני מתאמן קרוב ל 15 שנה ועדיין לא נראה מתאמן בשום צורה

 

[Yonatann]

וסתם שתדע,אני מתאמן קרוב ל 15 שנה ועדיין לא נראה מתאמן בשום צורה

וזה לא מפריע לך? בכנות אותי זה היה שובר.

 

[nlr666]

וזה לא מפריע לך? בכנות אותי זה היה שובר.

הפריע לי בעבר,עשיתי חיטוב עד לעצם (מ140+ ל90..קוביות והכל) וזאת הפעם היחידה אולי שהייתי נראה קצת מתאמן

היום לא מפריע לי,השלמתי עם זה
מתאמן היום בשביל ביצועים (לפוטבול ואומנויות לחימה)

 

[painandgain1]

זה החלק שגומר אותי, אני לא יכול. זה פשוט לא נשלט, בא חבר טוב שלך למכון ומבקש שאדגים לו איך עושים לחיצת חזה, קצת מדברים על משקל סטים וחזרות.. תוך חודשיים הוא עושה קפיצה של 25 kg ואני עדיין תקוע, מה גם שאני מאוד מתוסכל מהמבנה גוף שלי.

לא משנה מה הידיים שלי לא גדלות, והאגן רחב, ממש רחב.

אגב כן לקחתי מאמן, הייתי בייעוץ אישי פה 6 חודשים, זה מאוד עזר לי - אבל אחרי 6 חודשים אני מבין שאני עושה את הדברים נכון, ורק צריך להשקיע, (מלכתחילה לקחתי את הייעוץ כי הייתי מבואס קצת מהתוצאות אבל גם בייעוץ התקדמתי באותו הקצב - כנראה שיש כאלו שהם non responders. זה מה שאני שונא בעולם של כושר ותזונה, האהבה זה לאימונים עצמם.

אני מבין אותך.
כשהייתי נער היינו הולכים כמה חברים למכון ולאגרוף תאילנדי והם היו מתקדמים הרבה יותר ממני בשני התחומים והייתי ממש מקנא בהם. אבל מצד שני בזכות החוויה הזאת קלטתי כמה קנאה זה דבר מגעיל ולא רציונלי ונהיתי הרבה יותר מודע אליה בחיים שלי ואין כמו להשתחרר ממנה או לפחות כמעט להשתחרר.
ואם כבר הזכרתי אגרוף תאילנדי, אני אישית ממש לא נמשך לאומניות לחימה, אני לא אוהב להפעיל כוח על אנשים וסוג של לריב איתם ופרשתי מהאיגרוף אחרי חצי שנה. ולפני כשנה החלטתי לנסות ג'יוג'יטסו והחלטתי שהפעם זה הולך להיות שונה. בינתיים התאמנתי חצי שנה (נטו מהקורונה) ואנשים שהתאמנו כולה שבוע-שבועיים עשו לי חיים קשים ואחרי חודש-חודשיים יכלו להכניע אותי בקלות ומתאמן אחד כבר פצע אותי באופן די רציני. זה מבאס אותי רצח ולומר לך את האמת בינתיים לא חזרתי לזה אחרי הפסקת הקורונה ואני על סף פרישה ועוד לא החלטתי מה לעשות עם זה. אז יש אנשים שבאופן טבעי יותר אגרסיביים, פחות פחדנים וקולטים את את התנועות יותר מהר, ואני ההפך הגמור מזה. אבל אני יודע שאם אני אפרוש אני תמיד אשאר כזה ומשהו בתוכי אומר לי שזה לא הדבר הנכון לעשות.
אני מאוד אוהב את המשפט הזה:

ובינתיים אני מסמר קטן ועלוב וכולם סביבי פטישים כבדים וזה מייאש. אבל ככה זה בהרבה תחומים בחיים, במיוחד בהתחלה שלהם. ולא יצא לך כלום מלפרוש, אם תפרוש תמיד תשאר מסמר קטן ועלוב ואף פעם לא תוכל להיות פטיש.

אתה בכיוון הנכון אחי, אתה פשוט צריך לא לוותר עד שיום אחד מגיע תורך להפוך לפטיש.

 

[nlr666]

ג'יוג'יטסו

אצל מי היית?

 

[elchonon]

@Yonatann התקדמת המון, זה יפה מאוד. לא ראיתי הרבה אנשים שהצליחו לעשות מה שעשית, ועוד לא להחזיר את כל המשקל עם כפל והצמדה, ועוד להנות מהתהליך, זה אדיר.

תמיד יהיה הקול הפרקפקציוניסט המעצבן בראש, החוסר ביטחון עצמי שלא משנה מה תעשה אתה לא תהיה מספיק טוב עבורו.

כמו ששיתפו לפני, ושאבתי המון השראה מכל השיתופים היפים.
כל אחד את הקולות שלהם בראש, גם לי יש אותם מדי פעם.
תמיד הרגשתי שהתחלתי להתאמן מנקודה חלשה מהשאר, לכולם היו גנים טובים ממני, לעזאזל, אני הייתי מאובחן עם קרוהן, זה פיגור די רציני מהחברה (זה מה שחשבתי עד שגיליתי שלכל אחד יש את חבילת הצרות והחסכים שלהם).

אבל לא נתתי לזה לקבוע לי דברים בחיים, ואני חייב להודות שגם הקשר שלי עם בורא עולם כנראה עזר ועוזר לי כל יום.

אני זוכר לפני התחרות הראשונה שלי כבר שמעתי על 4 מתחרים שלי שתכננו לעשות משקלים כבדים ממני. הפרפקציוניזם שלי השתגע, לא רציתי בכלל להתחרות, מה הטעם להתחרות כשאני יודע שאפסיד. והמאמן שלי התעקש שאעשה רק את המשקלים שהוא קבע לי ולא ק"ג אחד יותר. והוא קרץ לי ואמר "אתה לא יודע שאתה תפסיד עדיין" כאילו שידע משהו שלא ידעתי.

אבל מה שהיה הכי מעצבן, שהוא גם אימן את המתחרה שלי וקבע לו את משקלי התחרות הכבדים ממני.

אבל לקחתי על עצמי להתפלל כל יום על המתחרה שלי שגם היה מתאמן של המאמן שלי, שינצח אותי. ממש ככה. התפללתי שינצח ואהיה שמח בשבילו.

ביום התחרות ניגשתי אליו, ואמרתי לו שהתפללתי עליו כבר חודש שינצח אותי, הוא היה מופתע, בקיצור נהיינו חברים עודדנו אחד את השני, ולצערי הוא הפסיד, ואני ניצחתי את כל המתחרים שמהם חששתי. אבל זה לא שניצחתי, זה שהצלחתי להגיע מוכן להפסיד, הייתי שלם עם זה שאני לא הכי טוב.

אני מאמין שקשר טוב עם הקב"ה יכול לעזור לי להרגיש מספיק טוב ושווה לא משנה מה, עם כרס או בלי, מנצח או מפסיד, זה לא משנה.

זה לא אומר שזה לא התמודדות תמידית עבורי, אני לגמרי מבין את הקושי שלך ומאיפה אתה מגיע.

מאכל לך רק שלימות ויכולת לראות את המסלול האדיר שלך שעברת.

היה ממש מוזר לקרוא שאתה שונא את הגוף שלך, קראתי את השורה הזאת בערך חמש פעמים, לא הבנתי איך בחור שעבר כזה מהפך רציני וברוך ה' לא נכה ונראה בסדר גמור + מרגיש ככה.

מאחל לך אהבה וקבלה עצמית.

 

[painandgain1]

אצל מי היית?

אני אצל דור שאולוב בראשון לציון אם אתה מכיר.

 

[nlr666]

אני אצל דור שאולוב בראשון לציון אם אתה מכיר.

לא

אבל גם אנע די חדש בזה(עם גי)והופכים אותי כל אימון כמעט

ואני על סף פרישה ועוד לא החלטתי מה לעשות עם זה. אז יש אנשים שבאופן טבעי יותר אגרסיביים, פחות פחדנים וקולטים את את התנועות יותר מהר, ואני ההפך הגמור מזה. אבל אני יודע שאם אני אפרוש אני תמיד אשאר כזה ומשהו בתוכי אומר לי שזה לא הדבר הנכון לעשות.

אל תפרוש
תחלים מהפציעה ותחזור כמו גדול

גם לי קשה קצת עם התנועות (הכי כבד בכיתה ביי פר)
אבל מוכן ללמוד עם כל הקושי

אוסססס

@Yonatann התקדמת המון, זה יפה מאוד. לא ראיתי הרבה אנשים שהצליחו לעשות מה שעשית, ועוד לא להחזיר את כל המשקל עם כפל והצמדה, ועוד להנות מהתהליך, זה אדיר.

תמיד יהיה הקול הפרקפקציוניסט המעצבן בראש, החוסר ביטחון עצמי שלא משנה מה תעשה אתה לא תהיה מספיק טוב עבורו.

כמו ששיתפו לפני, ושאבתי המון השראה מכל השיתופים היפים.
כל אחד את הקולות שלהם בראש, גם לי יש אותם מדי פעם.
תמיד הרגשתי שהתחלתי להתאמן מנקודה חלשה מהשאר, לכולם היו גנים טובים ממני, לעזאזל, אני הייתי מאובחן עם קרוהן, זה פיגור די רציני מהחברה (זה מה שחשבתי עד שגיליתי שלכל אחד יש את חבילת הצרות והחסכים שלהם).

אבל לא נתתי לזה לקבוע לי דברים בחיים, ואני חייב להודות שגם הקשר שלי עם בורא עולם כנראה עזר ועוזר לי כל יום.

אני זוכר לפני התחרות הראשונה שלי כבר שמעתי על 4 מתחרים שלי שתכננו לעשות משקלים כבדים ממני. הפרפקציוניזם שלי השתגע, לא רציתי בכלל להתחרות, מה הטעם להתחרות כשאני יודע שאפסיד. והמאמן שלי התעקש שאעשה רק את המשקלים שהוא קבע לי ולא ק"ג אחד יותר. והוא קרץ לי ואמר "אתה לא יודע שאתה תפסיד עדיין" כאילו שידע משהו שלא ידעתי.

אבל מה שהיה הכי מעצבן, שהוא גם אימן את המתחרה שלי וקבע לו את משקלי התחרות הכבדים ממני.

אבל לקחתי על עצמי להתפלל כל יום על המתחרה שלי שגם היה מתאמן של המאמן שלי, שינצח אותי. ממש ככה. התפללתי שינצח ואהיה שמח בשבילו.

ביום התחרות ניגשתי אליו, ואמרתי לו שהתפללתי עליו כבר חודש שינצח אותי, הוא היה מופתע, בקיצור נהיינו חברים עודדנו אחד את השני, ולצערי הוא הפסיד, ואני ניצחתי את כל המתחרים שמהם חששתי. אבל זה לא שניצחתי, זה שהצלחתי להגיע מוכן להפסיד, הייתי שלם עם זה שאני לא הכי טוב.

אני מאמין שקשר טוב עם הקב"ה יכול לעזור לי להרגיש מספיק טוב ושווה לא משנה מה, עם כרס או בלי, מנצח או מפסיד, זה לא משנה.

זה לא אומר שזה לא התמודדות תמידית עבורי, אני לגמרי מבין את הקושי שלך ומאיפה אתה מגיע.

מאכל לך רק שלימות ויכולת לראות את המסלול האדיר שלך שעברת.

היה ממש מוזר לקרוא שאתה שונא את הגוף שלך, קראתי את השורה הזאת בערך חמש פעמים, לא הבנתי איך בחור שעבר כזה מהפך רציני וברוך ה' לא נכה ונראה בסדר גמור + מרגיש ככה.

מאחל לך אהבה וקבלה עצמית.

😍😍😍😍😍😍

אתה מלאך אמיתי

 

[painandgain1]

לא

אבל גם אנע די חדש בזה(עם גי)והופכים אותי כל אימון כמעט


אל תפרוש
תחלים מהפציעה ותחזור כמו גדול

גם לי קשה קצת עם התנועות (הכי כבד בכיתה ביי פר)
אבל מוכן ללמוד עם כל הקושי

אוסססס

הפציעה די עברה, תפסו אותי בarmbar לא הספקתי להיכנע ומפה לשם לא יכלתי ליישר ולקפל את היד חודשיים 😆
אני אחזור בתחילת יולי כי אנחנו כבר בסוף חודש ואני לא רוצה לשלם על חודש שלם בגלל שני אימונים.
ושמע זה מאוד קשה ומייאש בשבילי אבל אני לא יכול לפרוש. נמאס לי להיות מסמר, כל החיים אני מסמר ואני לא מדבר רק על הג'יוג'יטסו, אני רוצה להיות פטיש.

אוס!

 

[nlr666]

הפציעה די עברה, תפסו אותי בarmbar לא הספקתי להיכנע ומפה לשם לא יכלתי ליישר ולקפל את היד חודשיים 😆
אני אחזור בתחילת יולי כי אנחנו כבר בסוף חודש ואני לא רוצה לשלם על חודש שלם בגלל שני אימונים.
ושמע זה מאוד קשה ומייאש בשבילי אבל אני לא יכול לפרוש. נמאס לי להיות מסמר, כל החיים אני מסמר ואני לא מדבר רק על הג'יוג'יטסו, אני רוצה להיות פטיש.

אוס!

יחביבי
תצליח

 

[OA]

שמע קיבלת פה מספיק עצות פרקטיות.
אגיד לך משהו שקשור לדרך.

גם אני התחלתי להתאמן הייתי פאקינג שחיף על 60 ק״ג מ.ג, אם אתה חושב שאתה נראה לא מתאמן אתה לא רוצה לדעת איך הייתי נראה.

אתה צריך להבין דבר אחד, הדרך לגוף שאתה מחפש היא מרתון ולא ספרינט.

כל עוד תעקוב אחרי העקרונות הפשוטים של אימונים, תזונה ואורח חיים הכל עניין של זמן.
שנה לפה שנה לשם אבל אם הדרך נכונה אתה תגיע לכל מקום שתרצה.

אל תיכנס לתירוצים של גנטיקה ראיתי אנשים במצב גרוע ממך בהרבה עוברים למצב של קוביות וגוף חטוב.

אגב,
אני מת על הגישה שלך, תמשיך ככה.

 

[Yonatann]

שמע קיבלת פה מספיק עצות פרקטיות.
אגיד לך משהו שקשור לדרך.

גם אני התחלתי להתאמן הייתי פאקינג שחיף על 60 ק״ג מ.ג, אם אתה חושב שאתה נראה לא מתאמן אתה לא רוצה לדעת איך הייתי נראה.

אתה צריך להבין דבר אחד, הדרך לגוף שאתה מחפש היא מרתון ולא ספרינט.

כל עוד תעקוב אחרי העקרונות הפשוטים של אימונים, תזונה ואורח חיים הכל עניין של זמן.
שנה לפה שנה לשם אבל אם הדרך נכונה אתה תגיע לכל מקום שתרצה.

אל תיכנס לתירוצים של גנטיקה ראיתי אנשים במצב גרוע ממך בהרבה עוברים למצב של קוביות וגוף חטוב.

אגב,
אני מת על הגישה שלך, תמשיך ככה.

תודה על התגובה! נגעת בנקודה של האימונים, איכשהוא זה החלק האהוב עליי, אני פשוט מחכה לאימון הבא. ומתבאס על כל אימון שנגמר. החלק המבאס זה להביט במראה במלתחות.

הגנטיקה שלי בבחינת עלייה במסת שריר יכולה להיות גרועה או מעולה או בינונית אין לי מושג.
אבל מבחינת bone structure זה פח אשפה, מותן רחבה מאוד בנוסף אני צובר שם שומן, ככה שיוצא מבנה משולב קצת נשי קצת שמן.


בכל אופן תודה רבה על הפרגון!

 

[MasterSplitter]

נתנו לך הרבה עצות. מה לעשות לא כולם נולדו עם אותה גנטיקה. יש לך כאן בחור עם מחלה כרונית רצינית ומרים משקלים מעולים, חברה שלי גם עם מחלה כרונית ועדיין מתאמנת ואפילו מתחרה. כמו שתמיד יהיה מישהו עם גנטיקה טובה משלך, תמיד יהיה מישהו עם גנטיקה גרועה משלך. עשית שינוי באמת יוצא דופן, משמן לחטוב ובנוי ברמה לא רעה בכלל. החלק הקשה מאחוריך, עכשיו צריך התמדה וידע על אימונים ותזונה ולאט לאט אתה תשתפר. מה אתה מרגיש שתוקע לך את ההתקדמות?

 

[Yonatann]

נתנו לך הרבה עצות. מה לעשות לא כולם נולדו עם אותה גנטיקה. יש לך כאן בחור עם מחלה כרונית רצינית ומרים משקלים מעולים, חברה שלי גם עם מחלה כרונית ועדיין מתאמנת ואפילו מתחרה. כמו שתמיד יהיה מישהו עם גנטיקה טובה משלך, תמיד יהיה מישהו עם גנטיקה גרועה משלך. עשית שינוי באמת יוצא דופן, משמן לחטוב ובנוי ברמה לא רעה בכלל. החלק הקשה מאחוריך, עכשיו צריך התמדה וידע על אימונים ותזונה ולאט לאט אתה תשתפר. מה אתה מרגיש שתוקע לך את ההתקדמות?

תודה רבה על התגובה! ההתקדמות באימונים מבחינת progressive overload לא רעה, אמנם איטית אבל יש התקדמות. אני קצת מאוכזב מהbone structure, המותן שלי מאוד רחבה והחולצות יושבות עליי מוזר מאוד, כשאני יחסית יותר חטוב זה יותר בולט ובעייתי וכשאני יותר מלא זה פחות מורגש,אבל אז הפנים צוברות שומן ואצלי זה קו אדום...

אין לי גם מושג מה לעשות כדי ״לשפר״ את המראה באופן כללי, מלבד להמשיך לבנות את הגוף. זה לא בעייה שכיחה ממה ששמתי לב..

בכל אופן ראיתי משפט מאוד יפה בול לסיטואציה שלי זה הולך
Change what you can’t except , and except what you can’t change

 

[_V_]

לא אחרטט אותך, מותן רחבה זה חרא. אין דרך סביב זה. זה המותן ולא יעזור שום דבר.

לפי התמונות אתה מתקדם בצורה מדהימה, אל תוותר על זה. יכל להיות שהתחושות שלך כלפי הגוף שלך ישתנו בהמשך.

תמקד את האימונים שלך בבניית מסת שריר, שום דבר חוץ מזה לא יעזור למראה שלך. נטו לבנות כמה שיותר.
כתפיים יותר רחבות יעזור עם הפרופורציה, כנל רגליים יותר גדולות.

ו ללכת לעשות בדיקה מקיפה אצל רופא לוודא שאין שום דבר לא תקין שמפריע לך לבנות מסה.

לכל אחד יש את השדים שלו, אצלך השד מאוד ברור, אבל יש לו גם יתרונות.

אני מת על האימונים, בכלל לא מתקשה עם הקטע התזונתי

יש אנשים שנורא מתקשים עם זה. ואנשים שנראים "טוב" אבל בפנים הם סובלים. לכל אחד יש משהו אחר.

הפגם שאתה רואה כרגע, שלא משחרר לך מהמוח כל פעם שאתה רואה את עצמך זה משהו שלא ישתנה, מה שישתנה זה איך שהמוח שלך תופס את זה.

וזאת בעיה מאוד שכיחה. כמעט אף אחד לא מדבר על זה, אבל לדעתי כל אחד חווה את זה. לבד אתה לא, ולפחות יש לך את האומץ לבוא ולפתוח את זה.

לא יודע בן כמה אתה, אבל אני חושב שכדאי שתבין מה מפריע לך בזה בדיוק. להראות ככה מול עצמך, או להראות ככה מול אחרים (נניח בחורות אם אתה כבר בגיל). ואז יהיה אפשר לנסות לפחות לתקן ולשפר דברים סביב זה כדי לתת לך יותר כלים להתמודדות עם המציאות הזאת.

 

[Yonatann]

לא אחרטט אותך, מותן רחבה זה חרא. אין דרך סביב זה. זה המותן ולא יעזור שום דבר.

לפי התמונות אתה מתקדם בצורה מדהימה, אל תוותר על זה. יכל להיות שהתחושות שלך כלפי הגוף שלך ישתנו בהמשך.

תמקד את האימונים שלך בבניית מסת שריר, שום דבר חוץ מזה לא יעזור למראה שלך. נטו לבנות כמה שיותר.
כתפיים יותר רחבות יעזור עם הפרופורציה, כנל רגליים יותר גדולות.

ו ללכת לעשות בדיקה מקיפה אצל רופא לוודא שאין שום דבר לא תקין שמפריע לך לבנות מסה.

לכל אחד יש את השדים שלו, אצלך השד מאוד ברור, אבל יש לו גם יתרונות.

יש אנשים שנורא מתקשים עם זה. ואנשים שנראים "טוב" אבל בפנים הם סובלים. לכל אחד יש משהו אחר.

הפגם שאתה רואה כרגע, שלא משחרר לך מהמוח כל פעם שאתה רואה את עצמך זה משהו שלא ישתנה, מה שישתנה זה איך שהמוח שלך תופס את זה.

וזאת בעיה מאוד שכיחה. כמעט אף אחד לא מדבר על זה, אבל לדעתי כל אחד חווה את זה. לבד אתה לא, ולפחות יש לך את האומץ לבוא ולפתוח את זה.

לא יודע בן כמה אתה, אבל אני חושב שכדאי שתבין מה מפריע לך בזה בדיוק. להראות ככה מול עצמך, או להראות ככה מול אחרים (נניח בחורות אם אתה כבר בגיל). ואז יהיה אפשר לנסות לפחות לתקן ולשפר דברים סביב זה כדי לתת לך יותר כלים להתמודדות עם המציאות הזאת.

וואו תודה, בגדול החבר הכי טוב שלי מתאמן איתי יחד, כבר שנתיים - הוא נראה כבר כמו דוגמן פיטנס נראלי, אז כן אני אומר לו דברים שאני מרגיש וזה.. אני פותח את הנושא, מה גם שאין לי מה להתבייש במותן שלי כי זה לא משהו שאני יכול לשוט בו אפילו...

המותן בעיה שכיחה? זה דווקא מעודד כי לא שמתי לב להרבה אנשים עם זה, יכול להיות שזה לא כזה בולט..

 

[_V_]

בעיה כלכך שכיחה שאתה לא מבין. וזה לא רק מותן. זה כל חלק בגוף. אתה פשוט מודע מאוד לעצמך וקשה לראות את זה אצל אחרים. בדיוק כמו שאם אני אראה אותך בחדר כושר אני לא אדע שאתה חושב על זה. זה נפוץ ברמה שאתה לא מתאר לעצמך בכלל.
לאנשים יש "ריגשי נחיתות" כלפי מותן, כתף, יד,חזה, אף, עיניים, שיער, קו לסת, שיניים, העולם הזה מלא בזה. אתה מוצא מה פחות טוב בך, וזה תקוע לך בראש.

בחר הורים טובים החבר שלך ;)
בחיים לא תצא בתחושה טובה מלהשוות את עצמך לאנשים אחרים.
אני זוכר שבגיל 16 אמרתי לחברה שלי "תמיד יהיו בנות יותר יפות ממך" אחרי שהיא שאלה אותי אם יש מישהי יותר יפה ממנה, ואז היא זרקה אותי. הנקודה היא שאתה יכול לרדוף כל החיים אחרי להראות כמו החבר ה"דוגמן" שלך, אבל אם תעשה את זה, גם אם בסוף תצליח ותראה כמוהו, אתה תמצא דוגמן אחר שנראה יותר טוב ממך והמעגל הזה לעולם לא יגמר. זה לא יוביל אותך למקום שלם.