נק' מוניטין:
464
קרייבינג למזון – פיזיולוגי או פסיכולוגי?
אחד המכשולים בתהליך ירידה במשקל הוא קרייבינגים - תשוקה עזה למאכלים ספציפיים (שוקולד מישהי/ו?). הרבה פעמים אנשים יאשימו את הדיאטה בקרייבינגים שהם חשים, במחשבה שהחשקים הללו נובעים מרעב מוגבר עקב התהליך.
בניגוד להשערה שקרייבינגים נגרמים כתוצאה מהשפעה פיזיולוגית, המחקר מראה תמונה קצת שונה. קרייבינג יכול להתלוות לתחושת רעב, אך רעב אינו תנאי מקדים לקרייבינג. בעוד שכמענה לתחושת רעב נוכל לאכול מאכלים שונים, כשיש קרייבינג נסתפק רק במאכל הספציפי שאנחנו חושקים בו ובדרך כלל מדובר במאכלים שמכילים כמות קלוריות גבוהה ביחס לנפח שלהם (דחיסות קלורית גבוהה). בנוסף, בדרך כלל אנשים חווים קרייבינגים בשעות אחר הצהריים ובערב.
במחקרים רואים שכאשר נמנעים ממזונות ספציפיים (למשל דיאטה ללא לחם) יש עלייה בקרייבינגים בטווח הקצר (כמה ימים עד כמה שבועות) למאכלים שמהם נמנעים, ומנגד מחקרים ארוכי טווח מראים שהגבלה קלורית דווקא הפחיתה קרייבינגים עם הזמן.
ככל הנראה יש כאן גם השפעה של סוג ההימנעות (למשל הימנעות מסוכרים פשוטים או ממאכלים עם אחוזי שומן גבוהים) ובנוסף, כנראה שבהימנעות ממאכלים מסוימים הקושי הגדול הוא בימים הראשונים ועם הזמן מתרגלים והקרייבינגים פוחתים. כנראה שקיים כאן מרכיב פסיכולוגי, שכן ההימנעות עצמה הגבירה את החשקים למאכלים. חשוב לציין שבניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, אין כאן איזושהי "התמכרות לסוכר" באופן ספציפי (תופעה שלא באמת קיימת בפועל), אלא חזרה למאכלים שאנחנו נהנים מהם. ייתכן גם שחלק מהקרייבינגים נובעים ממחסור בוויטמינים / מינרלים כך שכדאי לבדוק גם את הנושא הזה ולתסף או להעשיר את התזונה בהתאם.
קישור לסקירה:
The Psychology of Food Cravings: the Role of Food Deprivation - PubMed
![אני=]](https://data.lbs.co.il/avatars/m/29/29787.jpg?1564955994){kind=avatar}
