הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

משקולות קשיחות עורקים

  • פותח/ת השרשור waynow
  • פורסם בתאריך

waynow

משתמש מתחיל
85
9
נק' מוניטין:
9
85
9
היי .קראתי לאחרונה מאמר פה באתר.אני כרגע לא מוצא אותו.
היה רשום שם שיש תופעה בהרמת משקולות לחוסר גמישות בכלי הדם (משהו כזה) וזה מגביר את הסכנה להתקף לב.

מישהו פה מכיר על מה מדובר?
יש תוסף שעוזר לתופעה?
 
היי .קראתי לאחרונה מאמר פה באתר.אני כרגע לא מוצא אותו.
היה רשום שם שיש תופעה בהרמת משקולות לחוסר גמישות בכלי הדם (משהו כזה) וזה מגביר את הסכנה להתקף לב.

מישהו פה מכיר על מה מדובר?
יש תוסף שעוזר לתופעה?

מעניין, אולי תפנה לקישור של המאמר?
 
  • פותח/ת השרשור
  • #3
מצאתי.
מאמר של ברק.א על נפח .

ציטוט:
הרמת משקולות מעודדת התקשות עורקים, שידועה כמעלה את הסיכוי להתקפי לב, לשבץ ולבעיות רבות אחרות, עשיית אירובי במקביל, יכולה להקטין מאוד אפקט זה.
ההשפעה של התדירות, העצימות, הנפח וסוג האימון על שטח החתך של השריר - קילוגרם - כושר, תזונה ופיתוח הגוף
 
מצאתי.
מאמר של ברק.א על נפח .

ציטוט:
הרמת משקולות מעודדת התקשות עורקים, שידועה כמעלה את הסיכוי להתקפי לב, לשבץ ולבעיות רבות אחרות, עשיית אירובי במקביל, יכולה להקטין מאוד אפקט זה.
ההשפעה של התדירות, העצימות, הנפח וסוג האימון על שטח החתך של השריר - קילוגרם - כושר, תזונה ופיתוח הגוף
מעולם לא עלה בדעתי,שהרמת משקולות ״מקשיחה את העוקרים״
@frozen
דעתך?
 
מצאתי.
מאמר של ברק.א על נפח .

ציטוט:
הרמת משקולות מעודדת התקשות עורקים, שידועה כמעלה את הסיכוי להתקפי לב, לשבץ ולבעיות רבות אחרות, עשיית אירובי במקביל, יכולה להקטין מאוד אפקט זה.
ההשפעה של התדירות, העצימות, הנפח וסוג האימון על שטח החתך של השריר - קילוגרם - כושר, תזונה ופיתוח הגוף


אני חושב שמדובר על טרשת עורקים, בכל מקרה הנה מה שמצאתי בעניין.

עד כה מחקרים מעטים בדקו את השפעת אימון גופני על מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית והפֶּריקרדיאלית (גורמים מעודדי טרשת)

השפעות תוכנית ההתערבות של האימון הגופני על מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית והפריקרדיאלית

  1. בקבוצת הביקורת (ללא אימון גופני) לא חל שינוי מובהק במסת רקמת השומן האפיקרדיאלית (עלתה באופן בלתי מובהק ב-2 גרם).
  2. אימון סיבולת הוריד את מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית ב-8 גרם; בהשוואה בין 2 הקבוצות, אימון סיבולת הוריד ב-9 גרם יותר את מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית מאשר קבוצת הביקורת.
  3. אימון התנגדות כנגד כוח הוריד את מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית ב-6 גרם; בהשוואה בין 2 הקבוצות, אימון התנגדות כנגד כוח הוריד ב-8 גרם יותר את מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית מאשר קבוצת הביקורת.
  4. לא נמצא הבדל בין אימון סיבולת לבין אימון התנגדות כנגד כוח בהשפעה על מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית.
  5. שינויים במסת רקמת השומן הפריקרדיאלית לאחר אימון התנגדות כנגד כוח נבדלו מאלה שלאחר אימון סיבולת.
 
אני חושב שמדובר על טרשת עורקים, בכל מקרה הנה מה שמצאתי בעניין.

עד כה מחקרים מעטים בדקו את השפעת אימון גופני על מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית והפֶּריקרדיאלית (גורמים מעודדי טרשת)

השפעות תוכנית ההתערבות של האימון הגופני על מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית והפריקרדיאלית

  1. בקבוצת הביקורת (ללא אימון גופני) לא חל שינוי מובהק במסת רקמת השומן האפיקרדיאלית (עלתה באופן בלתי מובהק ב-2 גרם).
  2. אימון סיבולת הוריד את מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית ב-8 גרם; בהשוואה בין 2 הקבוצות, אימון סיבולת הוריד ב-9 גרם יותר את מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית מאשר קבוצת הביקורת.
  3. אימון התנגדות כנגד כוח הוריד את מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית ב-6 גרם; בהשוואה בין 2 הקבוצות, אימון התנגדות כנגד כוח הוריד ב-8 גרם יותר את מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית מאשר קבוצת הביקורת.
  4. לא נמצא הבדל בין אימון סיבולת לבין אימון התנגדות כנגד כוח בהשפעה על מסת רקמת השומן האפיקרדיאלית.
  5. שינויים במסת רקמת השומן הפריקרדיאלית לאחר אימון התנגדות כנגד כוח נבדלו מאלה שלאחר אימון סיבולת.
באימוני כח(לדוגמא סקוואט) מגיעים לדופק גבוהה,כמעט כמו אירובי.
אז למה בכלל לעשות אירובי לאחר מכן 😃
 
  • פותח/ת השרשור
  • #8
הטענה היא שכותב המאמר טעה?
לגבי הרמת משקולות = אירובי אני לא מסכים .
לא מכיר שדופק עולה בעקבות הרמת משקולות ברוב המקרים,אולי רק סקוואט או אימון
אימון משקולות והשפעה על תפקודי לב ריאה - ד"ר איתי זיו
קרוספיט

אתה יכול לא להסכים זה לא עושה אותך צודק.


על מנת לנתח את אופי הפעילות (אירובי, אנאירובי) יש להבחין בין שלוש מערכות אנרגיה בגוף האדם:

  • מערכת ATP CP: מערכת לאספקת אנרגיה לטווח הקצר, עד 10 שניות. היא דומיננטית בענפי ספורט כמו ריצת 60 מטר, קפיצות וכל פעילות הדורשת אנרגיה מיידית.
  • מערכת הגליקוליזה: מערכת קצרת טווח המספקת אנרגיה עד 3 דקות פעילות. היא פועלת בצורה אנאירובית, ללא נוכחות חמצן, על ידי פירוק סוכרים והפיכתם לאנרגיה. תוצר הלוואי של פעילות זו הוא חומצת חלב, שפוגעת במנגנון כיווץ השריר וגורמת לכאב החד שמביא להפסקת הפעילות. המערכת האנאירובית דומיננטית בפעילויות בריצות למרחקים של 200–400 מטר, שחייה ל 100 מטר וכו'.
  • המערכת האירובית: מערכת המספקת מלאי בלתי מוגבל של אנרגיה לטווח הארוך, תוך ניצול כל אבות המזון (בעיקר פחמימות ושומנים). היא דומיננטית במאמצים הנמשכים מעל ל-3 דקות ופועלת בנוכחות חמצן בלבד.
שאתה מבצע אימון לטווח ארוך אתה מפעיל גם את המערכת האירובית.
(ולא, אין קשר מחייב לדופק)

כן יש קשר לזמן אימון, עצימות, צח"מ.
 
נערך לאחרונה:
ראשית, רצוי להפעיל חשיבה ביקורתית גם כאשר משהו מטעמנו מפורסם, אנחנו לא חפים מטעויות (למרות שבינתיים אין הרבה בכלל 😉) וגם מטבע הדברים במדע קונצנזוס משתנה מדי פעם ודברים מתעדכנים.

שנית, שים לב שאין הפנייה לרפרנס במשפט שמעלה חשש מפני מחלות לב.

עוד נקודה למחשבה: יש תופעות שנראות בעייתיות לפעמים אך הן לא תמיד כך. למשל, בשרירים של ספורטאים יש כמויות גבוהות יותר של טריגליצרידים, וכך גם בשרירים של אנשים שמנים. ניתן להניח שהמשמעות בשני המקרים היא שלילית, אך למעשה הדבר בעייתי רק בקרב אנשים הסובלים מהשמנה ובקרב הספורטאים מהווה סוג של אדפטציה שהיא לא בעייתית. יכול להיות (לא יודע, לא התחום שלי) שמדובר כאן בהיסק לקוי דומה.
__________


כדי להתעדכן בנושא, יכול לקרוא את הסקירה הזו למשל: Effects of Resistance Training on Arterial Stiffness in Healthy People: A Systematic Review

בגדול נראה שאין סיבה לדאגה אם אתה אדם בריא. אם יש לך רקע של מחלות לב / סיכון מוגבר - תתייעץ עם רופא לפני תחילת אימונים ותערוך בדיקות אם נדרש.

אני חושב שמדובר על טרשת עורקים
חושב שזה קשור אבל לא בדיוק אותו הדבר.

_______

מתייג את @kotzer , כנראה שיוכל להוסיף כאן מידע גם.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית