נק' מוניטין:
659
- 6,831
- 991
מלטונין הוא הורמון המופרש על ידי בלוטת האצטרובל הממוקמת במרכז המוח. תפקידו העיקרי של מלטונין הוא שמירה על סנכרון בין שעות השינה לבין זמני האור והחושך.
עם רדת החשכה בלוטת האצטרובל מתחילה לייצר ולהפריש לדם מלטונין כדי להשרות שינה. המלטונין מופרש בערך עד לשעות 3-4 בלילה והשפעתו דועכת עד לשעות 8-9 בבוקר.
כמות המלטונין המיוצר בגופנו היא קטנה – כ-40 מק"ג. קיים תוסף מלטונין המיועד לאנשים הסובלים מבעיות שינה, ובו המינון נע בין 10-2 מ"ג (פי 250-50 מהכמות הטבעית). התוסף יכול לסייע לבעיות הירדמות ולסנכרון מקצבי שינה באנשים עם תבניות שינה לא סדירות (למשל אנשים העובדים במשמרות). בניגוד לארה״ב, בישראל ניתן לקבל את התוסף רק באמצעות מרשם רופא.
במחקרים בהם ניתן לנבדקים מינון של 1-5 מ"ג מלטונין בין השעות 20:00-21:00, זמן ההירדמות התקצר ב-3.3 דקות, משך השינה עלה ב-8.9 דקות ואיכות השינה השתפרה ב-2.8%.
קיימים מחקרים נוספים המראים שתוסף מלטונין מביא להשפעה מתונה על קיצור זמן ההירדמות – מ-30 דקות ל-18 דקות.
למלטונין השפעות נוספות מעבר להשפעה על השינה.
לדוגמה:
מחקר שבחן את השפעותיהם של 1 מ״ג מלטונין או פלצבו למשך יומיים רצופים על 12 נשים במשקל תקין בגילי 23-29, מצא כי מלטונין הביא לירידה משמעותית בלחץ הדם.
במחקר נוסף שבו נשים בגיל המעבר קיבלו 1 מ״ג של תוסף מלטונין בשעה 8 בבוקר מצא כי הרגישות לסוכר ולאינסולין פחתה במשך היום (כלומר פינוי פחות טוב של סוכר מהדם).
למרות זאת, בסקירות שונות נראה כי לא קיימות לתוסף מלטונין תופעות לוואי חמורות מבחינה קלינית או תופעות המסכנות חיים. תופעות הלוואי של השימוש בו הן נדירות ולכן הוא מוגדר כבטוח לשימוש.
בארה"ב אין צורך במרשם רופא לרכישת מלטונין, ומחוץ למחקרים קליניים מבוקרים אנשים רבים נעזרים בו כדי להסדיר את השינה, כולל אנשים עם מחלות רקע. כיוון שלא קיים על כך פיקוח לא ניתן לדעת מהן ההשלכות של נטילת מלטונין לאורך זמן עבור אנשים עם מחלות רקע.
לסיכום, לתוסף מלטונין קיימת השפעה מתונה על השינה. בישראל הוא דורש מרשם רופא, אך במדינות בהן ניתן לרכוש את התוסף ללא מרשם מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל, במיוחד במקרה שקיימות מחלות רקע.
**
איילת קורצבנד- דיאטנית קלינית וספורט (RD)
צוות LBS
__________________________________________________________
רפרנס:
What do we really know about the safety and efficacy of melatonin for sleep disorders? - PubMed