נק' מוניטין:
659
- 6,831
- 991
שינויים במשקל הם פונקציה דינמית של מאזן אנרגיה הנובע ממשחק הגומלין בין צריכת אנרגיה והוצאה אנרגטית (EE). ראייה פשוטה של מאזן האנרגיה ביחס לוויסות משקל הגוף מניחה ששני הגורמים הללו משפיעים באופן עצמאי. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי שני הגורמים הללו מקיימים אינטראקציה בתרומה למאזן האנרגיה היומי, ובכך משפיעים על השינוי במשקל. כלומר, קיימת השפעה של ההוצאה האנרגטית על צריכת האנרגיה, מה שמצביע על כך שהוצאה מוגברת עלולה לגרום לאכילת יתר, ובכך לקדם עלייה במשקל.
מחקר זה חקר את הקשר בין הוצאה אנרגטית וצריכת אנרגיה במשך 24 שעות בתנאים של אורח חיים יושבני לבין שינויים במשקל בטווח הארוך.
עבור 61 משתתפים נמדדה הצריכה האנרגטית שלהם במשך 24 שעות בתא מטבולי, בו סופקו להם 4 ארוחות והם התבקשו להישאר יושבניים ולא להתאמן (EE הבסיסי). לאחר מכן, נמדדה הצריכה הקלורית שלהם במשך שלושה ימים, כאשר המשתתפים יכלו לאכול בהם בצורה חופשית. צריכת האנרגיה היומית חושבה כממוצע של שלושת הימים.
עם סיום השלב הראשון, המשתתפים התבקשו לחזור להרגלי החיים הרגילים שלהם ולעקוב אחרי משקלם במשך זמן ממוצע של 1.7 שנים.
תוצאות:
ניתן לחלק את ההשפעה הכוללת של הוצאה אנרגטית במשך 24 שעות על השינוי במשקל (0.23- ק"ג לכל 100 קלוריות ליום הבדל ב- EE הבסיסי) לשני סוגים עיקריים:
1. השפעה ישירה – הוצאה אנרגטית גבוהה יותר מגנה מפני עלייה במשקל (0.46- ק"ג לכל הבדל של 100 קלורית ליום ב-EE הבסיסי)
2. השפעה עקיפה – מגבירה תיאבון ומעודדת אכילת יתר, ובכך מקדמת עלייה במשקל (0.23+ ק"ג ל-100 קלוריות ליום הבדל ב-EE הבסיסי)
כלומר, ההשפעה של ההוצאה האנרגטית על השינוי במשקל היא התוצאה נטו של שתי ההשפעות הללו.
עוד נראה כי ייתכן וההשפעה על הגברת התיאבון עשויה להיות גדולה יותר בתנאים של אורח חיים יושבני. לעומת זאת, השפעה זו עשויה להיות זניחה כאשר רמות הפעילות הגופנית גבוהות יותר, כפי שנצפה כאשר האנשים התנהלו לפי הרגלי החיים שלהם. ככל הנראה אכילת יתר ומאזן אנרגיה חיובי הם פחות סבירים בתנאים של הוצאה אנרגטית גבוהה.
לסיכום, יש להעריך את ההשפעה הכוללת של ההוצאה האנרגטית על מאזן האנרגיה היומי והשינוי במשקל לא רק על ידי התחשבות בהשפעת שריפת הקלוריות, אלא גם לאור ההשפעה העקיפה של הגברת תיאבון על צריכת האנרגיה. תוצאות אלו מצביעות על כך שהתערבויות תזונתית שמטרתן לגרום לגירעון קלורי על ידי הגדלת ההוצאה האנרגטית צריכות לקחת בחשבון השפעות פוטנציאליות שעשויות להפחית (או אפילו למנוע) את היקף הירידה במשקל על ידי קידום אכילת יתר.
**
בר ויסבוך – B.sc Nutrition Science
צוות LBS
___________________________________________________
רפרנס: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/oby.23332